.

    עורך דין ליאור טומשין מראיין את ד"ר ליאור פז - אורתופד ומומחה לכירורגיה של כף היד

    עו"ד טומשין:     אנחנו כאן עם דוקטור ליאור פז, אורטופד ומומחה לכירורגיה של כף היד בבית החולים בלינסון ומרכז שניידר לרפואת ילדים. יש באורתופדיה גב וצוואר וברכיים וכפות רגליים, למה דווקא לכף יד או ליד, יש התמחות מיוחדת?

     

    ד"ר ליאור פז:    התחום של כירורגיה של היד הוא תחום מאוד, מאוד נרחב. וזה תחום שהוא מעט שונה מתת-תחומים אחרים באורתופדיה, כי זה תחום שהוא לא רק אורתופדי.

    המיומנויות הנדרשות ממנתח כף יד הן מיומנויות שנדרשות גם בניתוח אורתופדי רגיל, כמו טיפול בשברים, קרעים של רצועות, והחלפות מפרקים,  במקביל יש בתחום גם אלמנטים מתחום הכירורגיה הפלסטית. כמו הפרעות לציפורניים, הפרעות לעור, חתכים וקרעים של גידים או עצבים, מה שאנחנו קוראים "רקמות רכות". האלמנטים האלה דורשים מיומנויות אחרות, והתפיסה היא שונה והגישה היא שונה. ולכן הוחלט שהתחום של כף היד יהיה תחום נפרד.

    תחום כף היד נקרא "התמחות על" או "מקצוע על כירורגי", וכאמור זה תחום בפני עצמו-  כדי שאורתופד או כירורג פלסטי יוכל לקרוא לעצמו "מומחה לכירורגיה של היד", הוא צריך לעבור התמחות נוספת של שנתיים וחצי, להגיש למשרד הבריאות רשימת ניתוחים די ענפה, ולעמוד בבחינות רישוי. ורק אחרי שהוא מקבל רישיון או מה שנקרא- תעודת מומחה, הוא יכול לקרוא לעצמו מומחה לכירורגיה של היד.

     

    עו"ד טומשין:     אנחנו עוסקים הרבה בסוגיה של פגיעות בעבודה כתוצאה ממיקרו-טראומה, רובנו עובדים עם הידיים: יש אנשים שגם בעבודה משרדית נפגעים בכפות הידיים, ויש כמובן את עובדי הכפיים.

    בוא נדבר מעט על בעיות רפואיות שאנשים חווים בכפות הידיים שלהם או בזרועות שלהם, ואנחנו יכולים להכיר בהם כפגיעות עקב עבודה, למרות שלא היה שום אירוע תאונתי. נתחיל למשל עם התסמונת התעלה הקרפלית ((CTS שזאת בעיה שהיא מאוד, מאוד נפוצה בציבור. ספר לנו על זה קצת.

     

    ד"ר ליאור פז:    תסמונת התעלה הקרפלית זו בעצם תסמונת שבה יש לחץ או נוצר לחץ, על עצב שנקרא "עצב המדיאני". העצב הזה עובר בתוך אזור שהוא יחסית צפוף, כמו צוואר בקבוק בשורש כף היד. הוא עובר באזור יחסית צפוף שנמצאים בו 9 גידים שמכופפים את האצבעות ואת האגודל, והעצב ביניהם. כל האזור הזה תחום על ידי עצמות ורצועות, ועקב לחץ העצב מקבל פחות אספקת דם, ופועל בצורה פחות טובה.

     

    עו"ד טומשין:     ואז אנשים מרגישים נימול בחלק מהאצבעות או כאבים בשורש כף היד, ולפעמים חולשה של כף היד.

     

    ד"ר ליאור פז:    זה אכן מתחיל בנימול וכאבים, בהתחלה לסירוגין ולעיתים בשעות הלילה, נימול שמעיר אותם משינה, הם נזקקים לניעור היד כדי שהוא יפסק, ובהמשך אם התסמונת לא מטופלת, והלחץ על העצב נמשך, והוא ממשיך להיפגע זה גם מוביל לממש ירידה בתחושה, ואפילו לחולשה בתנועות האגודל ובכוח האחיזה.

     

    עו"ד טומשין:     איזה סוגים של עובדים יוכרו כנפגעי עבודה כאשר הם סובלים מתסמונת התעלה הקרפלית, מהן הפעולות שגורמות לתסמונת להופיע?

     

    ד"ר ליאור פז:    יש מקרים שיכולים להיות תולדה של שימוש במכשירים רוטטים, כמו: פטישונים, פטישי חציבה, מקדחות ומכשירים רוטטים אחרים. שימוש במכשירים רוטטים לאורך זמן יכול לגרום לטראומה מצטברת לעצב, מה שאנחנו קוראים "מיקרו טראומה", וכתוצאה מכך העצב נפגע דווקא באזור הזה שבו הוא לחוץ ומוצר.

    יש מקרים שהפגיעה נוצרת בגלל ביצוע של תנועות חוזרות ונשנות. כלומר אם אדם למשל צבעי, הצבעים של פעם שהיו משתמשים אך ורק במברשת, היו צובעים הלוך וחזור, הלוך וחזור לאורך כל שעות היום, שורש כף היד היה מתכופף ומתיישר לסירוגין.

     

    עו"ד טומשין:     מה לגבי עובדים שהם עובדים עם מחשב? כי היום אנחנו כולנו או רובנו כבר הגענו לשם.

     

    ד"ר ליאור פז:    לגבי עבודת מחשב והקלדה, בעולם יש עדיין ויכוח האם היא גורמת לתסמונת התעלה הקרפלית או לא. בישראל, בחלק גדול מהמקרים, אנשים שהוכיחו כי הם ביצעו עבודה ממושכת עם עכבר, הקלדה ומול מחשב, תסמונת התעלה הקרפלית תוכר להם כפגיעת עבודה כתוצאה מפגיעה מתמשכת, מה שאנחנו קוראים "מיקרו טראומה".

     

    עו"ד טומשין:     או.קיי. נדבר קצת על פגיעה במרפק. אנחנו מכירים את תופעת "מרפק טניס". גם הפגיעה הזו מוכרת בשנים האחרונות כפגיעת עבודה לחלק מבעלי המקצוע. איזה סוגי מקצועות יקבלו הכרה או איזה סוגים של פעולות?

     

    ד"ר ליאור פז:    "מרפק טניס" זו בעצם הפרעה שהיא דמוית דלקת. מדובר בקרעים קטנים, מה שאנחנו קוראים מיקרו-קרעים, בגידים, במוצא הגידים מאזור המרפק, במוצא הגידים שעושים גישור של שורש כף היד.

     

    אז בעצם כל עוסק או אדם שמבצע תנועות חוזרות ונשנות של יישור וכיפוף שורש כף היד בעיקר תוך הפעלת מאמץ והתנגדות, יכול לסבול מ"מרפק טניס" ולקבל הכרה בפגיעה כפגיעת עבודה. דוגמה קלאסית היא נגר שמשתמש במסור ידני או במסור חשמלי, ועושה תנועות חוזרות ונשנות של יישור וכיפוף, תוך הפעלת כוח, יכולים להופיע אצלו מיקרו-קרעים בגידים, לעתים אפילו בשתי הידיים יחדיו.

     

    עו"ד טומשין:     אני נתקל לא פעם גם באנשים עם בעיות בבסיס האגודלים. קוראים לזה באבחון 1CMC. מי מהאנשים שסובלים מבעיות בבסיס האגודל יכול להיות מוכר כנפגע עבודה?

     

    ד"ר ליאור פז:    אנחנו קוראים לזה CMC ארטרטיטיס, כלומר שחיקה של המפרק בבסיס האגודל. בסיס האגודל הוא בעצם אזור שמופעל עליו המון לחץ בעת פעולה שאנחנו קוראים "צביטה". "צביטה" זה אחיזה של האגודל מול שאר האצבעות. פעולות שמבצעים בהם הלוך וחזור פעולות חוזרות ונשנות של "צביטה". מי מבצע פעולות כאלה? למשל שינניות שמשתמשות במכשירים ידניים לניקוי והן מפעילות לחץ חזק על האגודל או אנשים שמשתמשים במכונות תעשייתיות בשידוך או צביעה או פחחות או דברים דומים, כאשר מפעילים שוב ושוב לחץ על האגודל, ועם השנים הוא נשחק.

     

    עו"ד טומשין:     אני שומע הרבה אנשים שהם מתלבטים לגבי הטיפול. המליצו להם על ניתוח, אבל הם אומרים "בוא נמשוך. נמשוך כמה שנים ככל שאנחנו יכולים בלי ניתוח", הרי זה לא ניתוח מציל חיים, ולכן אנשים הרבה פעמים נמנעים מהניתוח. מה העמדה שלך לגבי הנושא הזה?

     

    ד"ר ליאור פז:    זה קורה הרבה בטיפול בתסמונת התעלה הקרפלית. המטופל אומר לעצמו: "אז יש לי נימול, יש לי תחושות לא נעימות ביד, אבל זה לא כזה נורא, בוא נמשוך את זה". זו גישה לא נכונה, כי עצב הוא רקמה מאוד, מאוד רגישה. הרקמה הכי רגישה בגוף, ורקמה שאינה מסוגלת להתחדש. אם עצב נשאר לחוץ לאורך זמן, הוא נפגע.

    אם אדם בא אלי אחרי שאומר לי "10 שנים אני סובל מהתסמונת, עכשיו אני כבר לא יכול לסבול יותר, והחלטתי סוף סוף לבצע את הניתוח", אז אני אומר לו שלפעמים זה אפילו קצת מאוחר מדי, כי אולי הניתוח יעצור את התקדמות התהליך, אבל לא בהכרח שהעצב יצליח להתאושש ולהשתקם וחבל שהטיפול לא נעשה קודם. במקרה שהניתוח נעשה מספר חודשים אחרי ההופעה של התסמונת. הניתוח מסיר את הלחץ מהעצב והעצב משתקם ומתאושש וחוזר לתפקוד תקין.

     

    עו"ד טומשין:     כמה זמן נמשך ניתוח שגרתי לטיפול בתסמונת התעלה הקרפלית?

     

    ד"ר ליאור פז:    ניתוח לטיפול תסמונת התעלה הקרפלית נעשה ברוב המקרים בהרדמה מקומית, כל הניתוח אורך בין 5 ל-10 דקות. למטופלים שחוששים שמהניתוח אני מסביר שזה לא יותר מסובך, ולא יותר ארוך מאשר לבצע סתימה בשן אצל רופא שיניים. וכיוון שרוב האנשים אם צריך סתימה לא מתלבטים, אלא הולכים ועושים, אז גם פה ההתלבטות צריכה להיות קצרה. ולקבל את ההחלטה הנכונה, ולטפל בזה, ולא להזניח.

     

    עו"ד טומשין:     ואם אני מבין נכון, חשוב גם שהניתוח יעשה על ידי מומחה לכף יד, כי להם יש מומחיות וניסיון רב יותר בטיפול בבעיות הללו.

     

    ד"ר ליאור פז:    הגישה שלי, ומה שאני ממליץ למטופלים שלי זה תמיד לעשות ניתוח אצל מי שמסוגל לטפל בבעיה על כל גווניה. ומומחה לכירורגיה של היד יהיה זה שיהיה מסוגל לתת מענה במידה ובמהלך הניתוח מתגלים דברים שלא חשבנו עליהם בתחילת הניתוח. מתגלה איזשהו וריאציה אנטומית, העצב ניראה בצורה קצת שונה או שמתגלה בעיה אחרת שלא צפינו אותה או חלילה קורה סיבוך. רק

                            מומחה לכירורגיה של היד יוכל לתת מענה לדברים הפחות סטנדרטיים

    שעלולים לקרות בזמן ניתוח, למרות שהם נדירים.

     

     

    טיפ לסובלים מפגיעות אורתופדיות מאת עו"ד ליאור טומשין

     

    עו"ד טומשין:     בהתייחס להכרה בפגיעה אורתופדית כפגיעת עבודה המזכה בתגמולים מביטוח לאומי- אנחנו מכירים פגיעות אורתופדיות שהם פועל יוצא של תאונות נקודתיות, מקרים כאלה הם פשוטים יחסית. לעומת זאת יש פגיעות אורתופדיות שנוצרות לאורך זמן ולא מאירוע נקודתי ועדיין ניתן לקבל הכרה בהן כפגיעות עבודה.

    קודם כל למה כדאי להם להכיר בהם כפגיעה בעבודה? כי אם הפגיעה תוכר כתאונת עבודה הנתבע יקבל פיצוי כספי מביטוח לאומי כבר מנכות בדרגה של 9% ומעלה. בנכות כללית לעומת זאת ניתן לקבל פיצוי כספי רק מנכות בדרגה של 40% ומעלה. כמו כן במקרה של הכרה בנכות כפגיעת עבודה , ניתן לקבל פיצויים גם המשכתם לעבוד באותה עבודה אחרי הפגיעה, גם אם השכר שלכם לא נפגע וגם אם לא נעדרתם מהעבודה. למה? כי אנחנו משלמים לביטוח לאומי על ביטוח מתאונות עבודה.

     

    אילו בעיות אורתופדיות יכולות להיות מוכרות כפגיעת עבודה?

    נתחיל מהצוואר: יש אנשים שלא עברו תאונה, אבל יש להם בעיה בצוואר, יש להם פריצות דיסק, יש להם הקרנה לידיים או לרגליים כתוצאה מאותה בעיה בצוואר, מי שיוכר כנפגע עבודה על בעיה בצוואר, במקרה שלא היתה תאונה נקודתית, הם אנשים שעובדים בתנוחות לא "נכונות" של הצוואר. כלומר מי שעובד שהצוואר שלו מוטה כלפי מעלה, הצידה, לאחור. מכירים את הטסטר שאומר לכם שמאלה, ימינה עם ההגה? הצוואר שלו מוטה כלפי מעלה.

     

    מכאן נעבור לכתפיים. יש לא מעט אנשים בייחוד בגיל קצת מבוגר יותר שפתאום סובלים מבעיות כתפיים, שולחים אותם לאולטרסאונד על פי רוב, ורואים קרעים בגידים בכתף, והם אומרים "מאיפה הקרע, מעולם לא היה לי שום אירוע תאונתי". מי יוכר על זה כפגיעה בעבודה? אנשים שעובדים עם היד מעל גובה השכם, מי שצריך לטפס, המורה שכותבת על הלוח, וצריכה להרים את היד, מי שצריך למשוך דברים במסגרת העבודה שלו, לדחוף דברים או להרים דברים, הכתף לא תמיד אוהבת את זה, ולעיתים מגיבה בקרע שהולך ומצטבר.

     

    נעבור מכאן לשורשי כפות הידיים, דיברנו על תסמונת התעלה הקרפלית, כאן יוכרו כנפגעי עבודה אנשים שעובדים עם כלים רוטטים, זה אנשים שצריכים לפתוח, לסגור, לסובב, להפעיל לחץ על שורש כף היד. גם אנשים שעובדים עם מחשב, אנשים שעובדים בהקלדה ממושכת, יכולים לקבל הכרה.

    לא דיברנו על כל הבעיות בשורש כף היד, יש גם בעיה בעצב אולנרי, יש בעיה במרפק שתוכר כפגיעת עבודה אצל אנשים שהמרפק שלהם אמור להיות עם לחץ על משטח או אנשים שעושים תנועות חוזרות ונשנות: נגרים שמבצעים תנועות ניסור, אבל גם תנועות אחרות של המרפק, להרים, ליישר ולכופף, הרבה פעמים תנועות כאלה יכולות לגרום לפגיעה במרפק.

     

    מכאן נעבור לגב תחתון. אנשים שעם השנים פתאום מרגישים כאבים והגבלות בגב תחתון, הקרנה על הישבן, הקרנה על הרגליים, פגיעות כאלה יהיו מוכרות כפגיעות עבודה עבור אנשים שיוכיחו שהעבודה שלהם היא עם כלים רוטטים, למשל מי שנוהג על מלגזה או רכב כבד אחר, לעיתים זה אנשים שצריכים להרים משאות הרבה פעמים או עבודה שכרוכה בהתכופפות והתרוממות פעמים רבות.

     

    נעבור מכאן לברכיים. יש אנשים שסובלים משחיקה קשה של הברכיים עם השנים. הכרה כנפגעי עבודה יקבלו מי שעובדים בכפיפה של הברכיים, לדוגמא- רצפים, לרצף יש מגע של הברכיים עם משטח לאורך שעות, לאורך שנים, הדבר הזה יכול לגרום לשחיקה. מקרה כזה יכול להיות מוכר כפגיעה בעבודה. לעיתים נדירות יותר אפשר גם להכיר בשחיקה בירכיים. אצל מי זה הוכר כפגיעת עבודה? אצל אנשים שעושים תנועות חדות עם הירכיים. למשל מאמני כושר או מורות למחול, להם יש תנועות קצת יותר חריגות של מפתח של מפרק הירך.

     

    נגענו בכל דבר כאן בנקודה, אבל למי שיש בעיה אורתופדית שווה לבדוק את הנושא מול עורך דין בעל נסיון והתמחות ולבחון את הזכאות האפשרית לפיצויים. כדאי לדעת- בכל גיל אפשר להגיש את התביעה, גם שנים אחרי שהפסקתם לעבודה ושנים לאחר שהבעיה האורתופדית הופיעה ואובחנה.

     <iframe width="560" height="315" src="https://www.youtube.com/embed/IWpUkqNZg9U" frameborder="0" allow="autoplay; encrypted-media" allowfullscreen></iframe>

    צור קשר
    דלג על צור קשר

    צור קשר

    חדשות המשרד
    דלג על חדשות המשרד
    עבור לתוכן העמוד