.
    צור קשר
    דלג על צור קשר
    *
    checked

    רשלנות רפואית בלידה

    תהליך הלידה הוא אחד מסוגי הניתוחים הנפוצים ביותר בעולם. מדובר גם באחד הרגעים הכי מרגשים והכי משמחים בחייו של אדם או משפחה המצפים לתינוק. חשוב כמובן לזכור, כי לידה היא הליך רפואי רגיש אשר עלול במקרים מסוימים להסתבך. לעיתים מדובר בסיבוכים שאינם טבעיים, אלא כאלה הנגרמים מהתנהלות בלתי תקינה של צוות חדר הלידה. בחלקם, מקרים אלו עשויים להיחשב כרשלנות רפואית של ממש. 


    במדינת ישראל, עומד שיעור הילודה על כ-2.3 ילדים בממוצע. רק מי שחוו בחייהם את לידת ילדיהם - יוכלו להבין את גודלה ועוצמתה של ההתרגשות הנלוות למאורע המשמח. לצד זאת, במקרים מסוימים, הלידה יכולה להפוך למשהו אחר לגמרי. מצד אחד, תהליך הלידה עלול להסתבך בנסיבות טבעיות. מצד שני (ובו אנו מתמקדים), הסתבכות זו עלולה לנבוע מהתנהלות בלתי תקינה של הצוות המטפל בחדר הלידה. במילים אחרות, מדובר ברשלנות רפואית שעשויה להוות עילה להגשת תביעה.


    אילו מקרים עשויים להיחשב כרשלנות רפואית בלידה?

    נאמר קודם כל, כי רשלנות רפואית בלידה עלולה להוביל לסיבוכים מסכני חיים – גם עבור התינוק וגם עבור אימו ואף חלילה להסתיים במוות. נסקור כעת כמה מן המקרים שעשויים להיחשב כרשלנות רפואית בלידה:

    • מחלת C.P (שיתוק מוחין): במקרים רבים של תביעות רפואיות בלידה, עולה הטענה לגרימת נזק של שיתוק מוחין כתוצאה מרשלנות רפואית. שיתוק מוחין יכול להתאפיין בחומרות פגיעה משתנות – החל ממספר הגפיים המשותקות (האם רק כמה מהן או כל הארבעה), והאם שיתוק המוחין כולל או לא כולל מצב של פיגור שכלי.

    מתי ניתן לקבוע כי שיתוק המוחין נגרם כתוצאה מרשלנות רפואית?

    1. במקרים בהם עובר היה במצוקה במהלך לידתו ולא זכה לטיפול המתבקש (למשל, מוניטור שהראה על בעיית חוסר חמצן והצוות הרפואי התעלם או לא פעל כראוי). סימני מצוקה אצל עוברים מחייבים את הצוות המטפל בהם לפעול במהירות לחילוצם (בדרך כלל על ידי ניתוח קיסרי ולעיתים על ידי לידה מכשירנית (וואקום)).
    2. בכל תביעה כזו יש צורך, בנוסף לרשלנות, יש להוכיח קשר סיבתי בין התרשלות רפואית לשיתוק המוחין (כלומר, ששיתוק המוחין לא נגרם מכל סיבה אחרת). בחינת הקשר הסיבתי היא תהליך מורכב, והיא כוללת בין היתר התייחסות מעמיקה למדדי בריאות רפואיים של העובר כגון ציון אפגר, בדיקת חומציות מטבולית בדם (רמת ה-PH) ועוד. לזאת יש להוסיף כמובן, כי הוכחת הקשר הסיבתי צריכה להיתמך גם על ידי חוות דעת רפואית של מומחה.

    • שיתוק ע"ש ארב (erbs palsy): במקרה השני הנחשב לנדיר יחסית, נוצר סיבוך רפואי שנקרא "כליאת כתפיים" (ובעגה המקצועית shoulder dystucia). במצב זה, בזמן שראשו של התינוק יוצא החוצה, כתפיו נותרות תקועות בצורה המקשה מאוד על חילוצו. לאחר שהוא נמשך החוצה, אחת מכתפיו עלולה להיפגע במקלעת העצבים הזרועית, מה שמוביל באופן ישיר לשיתוק ברמה חלקית או מלאה של היד (שיתוק זה מכונה ע"ש ארב).

    כיצד ניתן לקבוע אם כך כי שיתוק ע"ש ארב נגרם כתוצאה מרשלנות רפואית?


    השאלה המרכזית הנובעת במקרים הללו, היא האם היו גורמי סיכון אשר חייבו את הצוות הרפואי לנקוט בפעולה מסוימת? (במקרה הנדון – לבצע ניתוח קיסרי בכדי למנוע את סיבוך "כליאת הכתפיים"). במידה ויוכח משפטית כי הצוות הרפואי לא פעל כמצופה ממנו, יהיה מקום לפסוק לטובתם של היילוד. 


    באחד מפסקי דיניו הידועים בעניין, קבע בית המשפט העליון כי "כאשר ראש העובר יוצא ומתברר כי קיימת היצרות כתפיים, לא ניתן למנוע את הנזק הנגרם לו... עם זאת, הסיכון שבמהלך לידה תתרחש היצרות כתפיים ניתן לחיזוי מראש במידה כזו או אחרת של דיוק, והדרך למניעתה של היצרות כתפיים, מקום בו קיים חשש להתרחשותה היא עריכת ניתוח קיסרי".


    לקריאה מעמיקה של פסק דין זה – לחצו כאן


    • הוצאת שאריות השליה מהרחם: השליה מהווה שכבת הגנה עבור העובר במהלך תקופת ההריון. היא מגנה עליו מפני זיהומים, שומרת עליו מחבלות ומאפשרת את חילוף החומרים המתבצע בינו לבין האם. במצב הטבעי, השליה אמורה להיפלט מרחמה של האם זמן קצר לאחר הלידה (בדרך תוך רבע שעה). במקרים מסוימים, שאריות של השליה עשויות להישאר ברחמה של האם (כמו בניתוח קיסרי למשל) דבר שיוצר סיכון ממשי לבריאותה. 
    מה עשוי להיחשב כרשלנות רפואית במקרים של הוצאת השליה מהרחם?

    שאריות הנשארות ברחמה של האם עשויות לגרום לה לנזקים קשים. אחד מהם הוא פגיעה בסיכוייה העתידיים להיכנס להריון, והשני הוא מקרה קיצון שבו היא עלולה להישאר עקרה. 


    את שאריות השליה ניתן לאבחן בצורה פשוטה למדי, בעזרת בדיקת אולטרא-סאונד אשר אמורה להתבצע לאחר 6 עד 8 שבועות מיום הלידה. במקרים בהם נמצא כי השליה לא הוסרה בשלמותה, ייתכן והיולדת תצטרך לעבור גרידה במטרה להסיר את שאריות השליה ו\או לעצור דימום שחלילה התפתח. 


    במקרים שונים של הוצאת שליה - כאשר ניתן להוכיח קשר סיבתי בין התנהלות לא תקינה של הצוות הרפואי לבין נזק מסוים שנגרם ליולדת, אז מדובר הרי ברשלנות רפואית ויהיה מקום להגיש על כך תביעה. 


    • מוות של עובר בזמן הלידה: במקרים חריגים, לידה עשויה להסתיים במותו של העובר. ניתן למנות לכך כמה סיבות שונות, כאשר המרכזית שבהן היא היפרדותה של השליה מדופן הרחם. במצב זה, העובר נמצא בסכנה ממשית לחייו. יש לציין, כי היפרדות שליה היא מצב שניתן לדעת עליו מראש באמצעות סימנים מחשידים כגון כאבי בטן פתאומיים או דימומים עזים.


    באילו מקרים מותם של עוברים עשוי להיחשב כרשלנות רפואית?


    במקרים מסוימים, מות העובר עלול להיגרם בגלל לחץ המופעל על חבל הטבור. במצב זה, כלי הדם סובלים מפגיעה ישירה והעובר לא יכול לנשום. במידה והוכח ברמה המשפטית, במקרים כאלו ואחרים, כי התנהלותו של צוות חדר הלידה היה שגוי או לוקה בחסר, ייתכן ויהיה מקום להגשת תובענה כנגדו (ו\או כנגד המוסד הרפואי אליו הוא שייך) בגין רשלנות רפואית.


    פרט לארבעת הדוגמאות שדנו בהן עד כה (שיתוק מוחין, שיתוק ע"ש ארב ומות עוברים בזמן הלידה), ניתן למנות עוד מקרים רבים נוספים הנחשבים לרשלנות רפואית בלידה:


    1. ניתוח קיסרי או לידה מכשירנית המתבצעים בצורה רשלנית ובלתי מיומנת (לידות ואקום או מלקחיים אשר אינן מבוצעות בצורה מקצועית עלולות לגרום לנזקים חמורים למוח עד כדי מות העובר שעות ספורות לאחר לידתו).
    2. השגחה ברמה בלתי מספקת על היולדת או התעלמות ממצבי מצוקה שונים של העובר.
    3. היעדרותו של רופא בחדר הלידה כאשר הוא נדרש להיות נוכח (אי נוכחותו עלולה להוביל לטיפול לקוי (בין אם על ידי היעדר התייחסות לנתונים המצביעים על מצוקת העובר ובין אם על ידי היעדר טיפול לאחר זיהוי נתונים כאמור) מה שעשוי להיחשב כרשלנות רפואית).
    4. התנהלות רשלנית בקבלת החלטות בחדר הלידה (למשל, אי ביצוע של לידה מכשירנית כאשר יש צורך בכך או להפך, ביצועה של לידה מכשירנית כאשר היה ניתן לבצע אותה באופן טבעי).
    5. אי ביצועם של ניתוחים קיסריים בגלל גודל העובר או עקב מצב מצוקה מסוים שבו הוא נמצא.
    6. אי ביצוען של בדיקות קריטיות (כגון בדיקות דם ושתן, אולטרא-סאונד, בדיקות גניקולוגיות חיוניות, פענוח שגוי של בדיקות ועוד).
    7. היעדר מיומנות מספקת של הרופא במהלך הלידה (למשל, מקרים בהם הרופא מבצע משיכה חזקה של התינוק אשר עלולה לגרום לשיתוק בגפיו).
    8. היעדר התייעצות עם מומחים נוספים בנוגע לניהול נכון של מהלך הלידה.
    9. היעדר מתן הסברים בנוגע לסיכונים וסיבוכים פוטנציאליים במהלך הלידה ו\או אי חשיפתה של האישה ההרה לאופציות טיפול חלופיות.
    10. התנהלות רשלנית בתהליך זירוז הלידה או אי זירוזה כאשר יש בכך צורך מיידי.

    רשלנות רפואית המהווה גם סכנה פוטנציאלית לאם

    אם חלילה קיימת הסתבכות במהלך הלידה, הדבר עלולה לסכן לא רק את העובר אלא גם את חייה של אימו. כך למשל, הליך הלידה כולל את הוצאת שארית השליה לאחר הוצאתו של הילוד. מצב בו הוצאת השליה מתבצעת בצורה רשלנית, עלול להוביל בצורה ישירה לפגיעה באם (במקרה "הטוב" זו עלולה להיות פגיעה כרונית שתמנע ממנה להוליד ילדים. במקרים קיצוניים יותר, מדובר בעליה בחום הגוף, בהופעתם של תסמינים קשים במיוחד ואפילו במוות). במידה ונגרמו לאם נזקים במהלך הלידה, יש מקום לבחון האם הם נגרמו כתוצאה מרשלנות רפואית. 


    מה חשוב לדעת כאשר מגישים תביעה בגין רשלנות רפואית בלידה?

    אחת מן הנקודות המרכזיות, אשר מתקשרת לכל תביעה בגין רשלנות רפואית, היא איסופם וריכוזם של כלל מסמכי התיעוד הרפואי. המסמכים השונים עשויים להיות בעלי ערך רב ולחזק טענות מרכזיות במהלך התביעה. יחד עם זה, בית המשפט מכיר בחוסר יכולתם של תובעים להחזיק בכלל המסמכים הרפואיים (והוא לא בהכרח ידחה את תביעתם במצב זה). יתרה מכך, בית המשפט גם מצפה מן המוסדות הרפואיים כי ידאגו לשמור את כל הרשומות הרפואיות שלהם. במצב בו קיים בהן חוסר, נטל הראיה יוטל על המוסדות הרפואיים.


    מעמדו הייחודי של חוק ההתיישנות האזרחי

    תביעות נזיקין בגין רשלנות רפואית צריכות להיות מוגשות בד"כ תוך 7 שנים (החל מהיום בו קרתה הרשלנות הרפואית או החל מהיום שבו היא נתגלתה). לאחר תקופה זו, חל עליהן חוק התיישנות אשר עשוי למנוע את הגשתן. לעומת זאת, כאשר מדובר בתביעות בגין רשלנות רפואית בלידה, תקופת ההתיישנות מתארכת. על פי הקביעה בחוק, החל מהתגבשות אישיותו המשפטית בגיל 18, אדם רשאי להגיש תביעה בגין רשלנות רפואית ורק מתקופה זו תתחיל להימנות תקופת ההתיישנות (7 שנים עד גיל 25).

     

    מה הוא גובה הפיצויים הנפסק בתביעות בגין רשלנות רפואית בלידה?

    מפאת חומרת הנזק אשר עלול להיגרם לילוד, בתי משפט נוטים לפסוק על סכומי פיצויים גבוהים במיוחד כאשר מדובר בתביעות בגין רשלנות רפואית בלידה. המטרה היא להעניק פיצוי הולם לנולד, אשר יאפשר לו להמשיך ולהתקיים בכבוד - חרף מוגבלותו הקשה. טווח הפיצויים המדובר עשוי להגיע גם לסכומים של מיליוני שקלים. 


    להחלטות המתקבלות על ידי הצוות הרפואי במהלך הלידה, עשויות להיות השלכות מרחיקות לכת על חייהם של התינוק שזה עתה נולד ועל אימו. תביעות בגין רשלנות רפואית אינן מוגשות במטרה "לרדוף" או לחפש אחר הרופאים\הצוותים הרפואיים בנרות, אלא בכדי לעשות צדק אמיתי עבור נשים הרות ותינוקות אשר נפגעו כתוצאה מרשלנות רפואית בלידה. במקרים הקיצוניים ביותר, מדובר בעשיית צדק עבור אלו אשר איבדו את היקר להם מכול ברגע שאמור היה להיות המשמח ביותר בחייהם.


    משרד עורכי הדין שלנו "מרקמן את טומשין", מעניק טיפולים משפטיים עבור מקרים סבוכים ומורכבים כמו אלו מתחום הרשלנות הרפואית. צוות המשפטנים המומחים והמנוסים של משרדנו, ידאג לספק לכם ייעוץ מקצועי מדויק וללוות אתכם עד למיצוי מלא של זכויותיכם המשפטיות.

    לקבלת ייעוץ ראשוני ומקצועי ללא התחייבות – לחצו כאן. פלאפון ישיר למנהל המחלקה: 054-2871851.

    צור קשר
    דלג על צור קשר

    צור קשר

    חדשות המשרד
    דלג על חדשות המשרד

    חדשות המשרד

    המשך עצור
    עבור לתוכן העמוד