מהי תאונת דרכים ?

שאלה זו נראית לכאורה פשוטה ואכן במרבית המקרים הרגילים לא מתעוררת כל בעיה בנושא.  

בתי המשפט הכירו במקרים בהם נפגע אדם מרכב חונה, בתאונות הקורות לאנשים תוך כדי כניסה לרכב או יציאה ממנו ובפציעות הנגרמות במהלך טיפול ברכב, כתאונות דרכים. הבדיקה במקרים אלה נעשית על פי לשון החוק ותקדימי בית המשפט, אשר בחלק מן המקרים הם ברורים זה שנים ובחלק מהם קיימת פסיקה שאינה חד משמעית בתחום. 

לפיכך, חשוב לדעת כי גם במקרים שהאינטואיציה הראשונית שלנו אומרת כי אינם תאונות דרכים הכיר בית המשפט לא אחת כתאונות דרכים ולפיכך, יש לערוך בירור פרטני במקרי ספק אלה. 

לא חשוב מי אשם בתאונה: 

אחת הטעויות הנפוצות שמונעת מאנשים רבים להגיש תביעה בגין נזקיהם היא החשש שמא לא מגיע להם פיצוי מאחר והם האשמים בתאונה, או מאחר ולא יוכלו להוכיח מיהו האשם האמיתי. חשוב להדגיש- הזכות לפיצויים קיימת באותה מידה גם לאשם בתאונה וגם לחף מכל עבירה. 

לפי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים אין כל חשיבות לשאלה מי אשם בתאונה. בלא כל קשר לאשמתו של אדם זה או אחר, נקבע בחוק מפורשות כי כל נהג אחראי לפצות את נוסעי רכבו, ואינו אחראי לפצות את נוסעי הרכבים האחרים. במקרה של פציעת הולך רגל, תהא האחריות לפיצוי על כל אחד מנהגי הרכב המעורבים בתאונה. כשנאמר שהאחריות היא על נהג הרכב, הכוונה היא כמובן לחברת הביטוח בה מבוטח הנהג בביטוח חובה. בהליך בבית המשפט לא יצטרך אף צד להוכיח מי אשם בתאונה. כל שיש להוכיח הוא כי הייתה תאונה, כי היה כיסוי ביטוחי (במידה שהיה) וכי מישהו נפגע באופן כזה או אחר בתאונה.  

נפגעתי בתאונה- את מי באפשרותי לתבוע? 

השאלה הראשונה בטרם תוגש התביעה היא את מי עלינו לתבוע. המענה על השאלה הזו תלוי במיהותו של הנפגע, האם הוא נהג הרכב, נוסע ברכב או הולך רגל. נחלק לפיכך את התשובה לפי האפשרויות הבאות:  

נהג הרכב – יתבע את חברת הביטוח שביטחה את הרכב בביטוח חובה.  

נוסעי הרכב -יתבעו את נהג הרכב בו נסעו ואת חברת הביטוח של הנהג. בפועל חברת הביטוח של הנהג היא זו שתישא בנטל הפיצויים לבדה. גם אם היו מעורבים בתאונה מספר רכבים, יתבעו נוסעי רכב רק את הנהג של הרכב בו נסעו או חב' הביטוח שלו.  

הולך רגל – יתבע את כל נהגי הרכבים המעורבים בתאונה ואת חברות הביטוח שלהם. בעניין זה לא משנה איזה רכב, מבין הרכבים המעורבים בתאונה, פגע בפועל בהולך הרגל.  

כדי להמחיש את הכללים הרשומים למעלה נביא מספר דוגמאות: 

מקרה א': משה נוהג ברכבו פוגע בעץ ונפצע – משה יתבע את חברת הביטוח שלו. 

מקרה ב': משה נוהג ברכבו ומסיע את רינה, הם מתנגשים ברכבו של דן, שהסיע את גליה. כל הארבעה נפגעו. במקרה זה – משה ורינה יתבעו את חברת הביטוח של משה בעוד דן וגליה יתבעו את חברת הביטוח של דן. אין זה משנה מי היה אשם בתאונה. 

מקרה ג': משה נוהג רכב, פוגע ברכבו של דן וזה פוגע ברבקה – הולכת רגל. כל השלושה נפצעו. משה תובע את חברת הביטוח שלו. דן תובע את חברת הביטוח שלו. רבקה, הולכת הרגל, תובעת את שתי חברות הביטוח שישאו בנטל הפיצוי שווה בשווה. 

לכללים אלה מספר חריגים שיפורטו להלן. 

תאונת פגע וברח וחריגים אחרים: 

בפסקה הקודמת השבנו לשאלה את מי ניתן לתבוע בכל המקרים הרגילים. עם זאת יש מספר מקרים חריגים אותם נפרט בפרק זה: 

א. תאונת פגע וברח.  

ב. נהג חסר ביטוח או חסר רישיון נהיגה.  

ג. חברת ביטוח שפשטה את הרגל.  

אם נלך לפי הכלל שעל הנפגע לתבוע את נהג הרכב הפוגע, אזי במקרה בו נפגע הולך רגל ולא ניתן לאתר את הרכב הפוגע יישאר הנפגע מבלי יכולת לקבל פיצוי על נזקיו. כמו כן, במקרה בו חברת הביטוח פשטה רגל, גם אם יצליח הנפגע לקבל פסק דין כנגדה, לא יהיה מי שיפצה אותו בפועל. אף במקרה בו לנהג הרכב לא היה ביטוח חובה או רישיון נהיגה, גם אם יעלה בידי הנפגע לקבל פסק דין כנגד הנהג חסר הביטוח, יעמוד בפניו קושי גדול בגביית החוב. 

בשל כך, וכדי לא להגיע למצב בו אנשים נותרים ביום בהיר אחד, נכים, פגועים ומחוסרי כל, הוקמה קרן לפיצוי נפגעי תאונות דרכים, הפועלת מכוח ועל פי חוק ושמה "קרנית". במקרים בהם לא נודעה זהות הרכב הפוגע. במקרים בהם היה נהג הרכב ללא ביטוח או שהיה ביטוח אך חברת הביטוח פשטה את הרגל, תוגש התביעה כנגד "קרנית" אשר תפצה את הנפגעים על כל נזקיהם כאילו היא הייתה חברת הביטוח של הרכב המעורב בתאונת הדרכים. 

עם זאת, "קרנית" לא תפצה את נהג הרכב שנפגע בעת שנהג ללא ביטוח. 

כמה כסף תובעים? 

לאחר שבררנו כנגד מי ניתן להגיש את התביעה, עולה השאלה המידית- מהו סכום הפיצוי אותו נתבע? בתביעות בגין נזקי גוף שהוגשו לבית המשפט השלום (עד 2.5 מיליון ש"ח), בניגוד לתביעות אזרחיות אחרות, לא מצויין, בדרך כלל, בכתב התביעה הסכום אותו תובעים. סכום זה ייקבע ע"י ביהמ"ש, בהתאם למסמכים וחוות הדעת הרפואיות שיוצגו בפניו. לעומת זאת, אם מבקשים לתבוע יותר ממיליון ש"ח (בבית המשפט המחוזי) נהוג לפרט בכתב התביעה את הסכום הנתבע. 

כאמור לעיל, תביעה שהוגשה לבית משפט שלום, מוגבלת לפיצוי של עד 2.5 מיליון ש"ח. תביעה לבימ"ש מחוזי אינה מוגבלת בסכום. לכן, במקרים של פגיעה קשה, בהתאם להערכת המקרה, ראוי להגיש תביעה בבית המשפט המחוזי. 

עברתי תאונה קלה – מה סיכויי לקבל פיצוי וכמה? 

מאחר שכפי שציינו בית משפט אינו בודק מי אשם בתאונה, אלא מה הנזק שנגרם לתובע, הרי שכל פגיעה בתאונה תזכה את התובע בפיצויים. על פי רוב בתאונות קלות בהן לא נגרם לתובע נזק, אלא למספר ימים בלבד, קיימת נטייה להגיע לפשרה עם חברות הביטוח על פיצוי בסדר גודל של אלפי ש"ח, זאת בלא צורך בדיון בבית המשפט. במקרים אלה התובע זוכה לפיצוי הנע בין כ- 5,000 ל- 15,000 ש"ח, בעיקר בגין הכאב והסבל שנגרמו לו, זאת בלא צורך ממשי בניהול ההליך המשפטי.  

מה ההוצאות וכמה זה עולה לתבוע: 

במקרים רבים חוששים נפגעים כי לצורך הגשת התביעה ייאלצו להוציא סכומי כסף רבים כשאין כל ביטחון האם ומתי יזכו לקבל את הפיצוי המגיע להם וכשאינם יודעים כמה כסף יהיה עליהם להוציא. הפתרון לשאלה חשובה זו ברור ופשוט כשמדובר בתביעות פיצויים לנפגעי תאונות דרכים. את ההוצאות של התובע נחלק לשניים: הוצאות שעליו להוציא לצורך ובטרם הגשת התביעה לעומת הוצאות שעליו להוציא אך בתום ההליך לאחר קבלת הפיצויים מהנתבע.  

הוצאות ראשונות- הוצאות שישולמו עד מועד הגשת התביעה: 

התובע נושא דרך שגרה בהוצאות תשלום אגרת המשפט. מדובר בהוצאה בסדר גודל של מאות ₪.  

התובע נושא דרך שיגרה בהוצאות צילום החומר הרפואי בעניינו – הוצאה המסתכמת בכ- 100 עד 400 ש"ח בדרך כלל. לעיתים אין צורך בכך.  

הוצאות לצורך קבלת חוות דעת רפואיות אינן קיימות בתביעות אלה, מאחר ועל פי החוק בית המשפט הוא זה הממנה את המומחים הרפואיים, ואין כל חובה על כל אחד מהצדדים להביא חוות דעת מטעמו.  

הוצאות מאוחרות- ישולמו רק לאחר קבלת הפיצויים: 

שכר טרחת עורך דין תאונות דרכים – שכר טרחה בתיקים אלה נקבע על פי רוב באחוזים מן הפיצויים שיקבל התובע. החוק מגביל את שכר הטרחה שעורכי הדין רשאים לדרוש, כדלקמן:  

א. אם מושגת פשרה בלא שהוגשה תביעה לבית המשפט שכר הטרחה מוגבל ל- 8% +מע"מ מסכום הפיצויים.  

ב. אם מושגת פשרה לאחר הגשת התביעה, מוגבל שכר הטרחה ל- 11%+מע"מ מסכום הפיצויים.  

ג. אם הדיון מסתיים בפסק דין של בית המשפט, בלא שהושגה פשרה בין הצדדים, מוגבל שכר הטרחה ל- 13% +מע"מ מסכום הפיצויים.  

תעריפים אלה של 8, 11 ו- 13 אחוזים הם גם התעריפים המקובלים על עורכי הדין. שכר טרחה זה משולם אך ורק לאחר קבלת הפיצויים מהנתבעים בסוף המשפט.  

כמו כן חברת הביטוח מחויבת להוסיף את שכר הטרחה לפיצוי המגיע לתובע כך שבסופו של יום הוא לא נושא בהוצאה זו.  

כמה זמן נמשך כל ההליך? 

לכל ידוע כי דיון בבית המשפט אורך על פי רוב זמן רב, אולם בעניין הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים יש מספר חריגים המשפרים את המצב. 

א. במקרים של פגיעות קלות – קיימת נטייה ברורה של חברות הביטוח להגיע לפשרה עם התובעים ובמקרים אלה סכום הפיצויים עשוי להגיע אל התובע כחודשיים-שלושה למן תחילת ההליך.  

ב. מקרים של פגיעות קשות – במקרים אלה אכן ההליך עשוי להתמשך אף שנה, שנתיים ובמקרים חריגים אף יותר. מאחר ועובדה זו עשוייה להיות בעייתית היות שדווקא מי שנפצע באורח קשה זקוק לכספי הפיצויים יותר מאחרים נקבע בחוק הסדר שנקרא "תשלומים תכופים".

בהליך זה קובע בית המשפט תשלום מיידי לנפגע, המועבר אליו על ידי חברת הביטוח מדי מספר חודשים, עוד בטרם ההכרעה בתביעה, וזאת על חשבון הסכום שייפסק בסופו של ההליך. כך, מי שנפגע בתאונה, יכול להמשיך ולקבל כספו בכדי לחיות בכבוד, להוסיף לפרנס את משפחתו ולשאת בהוצאות הטיפול הרפואי בלא שיבקש, עקב המצוקה בה הוא נמצא, לנסות ולהגיע לפשרה בכל מחיר.  

התיישנות: 

ניתן להגיש תביעה לפיצויים בגין פגיעה בתאונת דרכים עד 7 שנים מיום האירוע. עם זאת, במקרה שהנפגע הוא קטין שטרם מלאו לו 18 שנים, קמה לו הזכות להגיש תביעה עד תום 7 שנים מהיום בו הגיע לבגרות. כלומר, מי שלא מלאו לו 18 שנים ביום תאונת הדרכים זכאי להגיש את התביעה עד הגיעו לגיל 25 שנים, אף אם עברו למעלה מ- 7 שנים מיום קרות התאונה ועד יום הגשת התביעה.