הבעלות על הקרקע בידיים שלך- כך תתנהלו נכון מול רשות מקרקעי ישראל

רשות מקרקעי ישראל: תפקידה, סמכויותיה והיבטים משפטיים מרכזיים

רשות מקרקעי ישראל (רמ"י) היא הגוף הממשלתי האמון על ניהול מרבית מקרקעי המדינה. היא מהווה נדבך מרכזי בכל הנוגע לזכויות קנייניות במקרקעין בישראל, ופעולתה נוגעת כמעט לכל אדם, גוף או אגודה המחזיקים או חוכרים קרקע במדינה. הבנת תפקידה של הרשות, התפתחותה המשפטית והיבטים הקשורים להעברת זכויות, חיונית להתנהלות נכונה מול גורמי המדינה.

מ"מינהל מקרקעי ישראל" ל"רשות מקרקעי ישראל"

רמ"י הוקמה בשנת 2013 כגוף יורש למינהל מקרקעי ישראל, שפעל מיום הקמתו ב-1960 ועד לשינוי המבני שהוביל לרפורמה משמעותית בניהול הקרקעות הציבוריות בישראל. המינהל הוקם מכוח חוק "מינהל מקרקעי ישראל, התש"ך- 1960", ותפקידו היה לנהל את אדמות המדינה, רשות הפיתוח וקרן קיימת לישראל.

המעבר מרשות למינהל הביא לשינויים תפיסתיים, מבניים ותפעוליים- בראשם מדיניות העברת בעלות לחוכרים והקלות בתהליכים ביורוקרטיים.

הגוף המנהל- מועצת מקרקעי ישראל

מדיניות רמ"י נקבעת על ידי מועצת מקרקעי ישראל, המורכבת מנציגי משרדי ממשלה ונציגי קק"ל, ובראשה עומד שר האוצר. המועצה מתכנסת מספר פעמים בשנה לקביעת מדיניות הקרקעות במדינה.

הניהול השוטף מופקד בידי מנהל רשות מקרקעי ישראל, אשר מתמנה לתקופה של חמש שנים, באישור הממשלה. לצידו פועלת הנהלת הרשות, המייעצת ומסייעת בגיבוש מדיניות, בניסוח נהלים, ובפיקוח על יישומם.

הבסיס החוקי לפעילות רמ"י

רמ"י פועלת מכוח מספר חוקים, תקנות ואמנת יסוד:

• חוק יסוד: מקרקעי ישראל, התש"ך – 1960: קובע כי מקרקעי ישראל אינם ניתנים למכירה לצמיתות, אלא בחכירה בלבד, למעט חריגים המפורטים בחוק.
• חוק רשות מקרקעי ישראל, התש"ך – 1960: החוק המייסד של מינהל המקרקעין, ואחר כך גם של רשות מקרקעי ישראל.
• תקנות מקרקעין (ניהול ורישום), תש"ל – 1969: מסדירות את אופן הרישום והניהול של זכויות במקרקעין.
• האמנה בין ממשלת ישראל לקרן קיימת לישראל, התשכ"ב – 1961: מעגנת את ההסכמה להעברת ניהול אדמות קק"ל ורשות הפיתוח לידי המדינה.

רפורמת העברת הבעלות במקרקעין – 2013

במסגרת הרפורמה בשנת 2013, הותר לראשונה לבעלי זכויות חכירה במקרקעין עירוניים (למגורים ולתעסוקה) לרכוש זכויות בעלות מלאה ובלעדית בקרקע.

תנאים לרישום בעלות:

• יש לבצע רישום פרצלציה (חלוקה של חלקה) או רישום בית משותף.
• לאחר הרישום, ניתן לבצע פעולות במקרקעין ישירות מול לשכת רישום המקרקעין (טאבו) או הוועדה המקומית לתכנון ובנייה ללא צורך באישור רמ"י וללא תשלומים נוספים לרשות.

מקרקעין לא זמינים לרישום:

• בקרקעות השייכות לקק"ל או קרקעות שאינן ניתנות לרישום בטאבו, ניתן לבקש "חכירה משודרגת" – זכות הנושאת יתרונות רבים בדומה לבעלות, אך ללא אפשרות לרישום כבעלות מלאה.

מגבלות והבהרות משפטיות

• רמ"י שומרת לעצמה את הזכות להתנות הקניית בעלות בתנאים מסוימים, לרבות הגבלות על העברה לצד ג'.
• חשוב להדגיש: קבלת בעלות היא זכות, לא חובה. ניתן להמשיך ולהחזיק בזכויות חכירה בלבד- אך פעולה כזו תחייב קבלת אישורים מרמ"י לכל פעולה במקרקעין.
• מועצת מקרקעי ישראל היא הסמכות העליונה שקובעת מתי יש להעניק בעלות, ובאילו תנאים (בתמורה או ללא תמורה).

סוגיות משפטיות נפוצות מול רשות מקרקעי ישראל

תחום המקרקעין בישראל- ובעיקר התנהלות מול רמ"י- מאופיין במורכבות רגולטורית ומשפטית רבה. במשרדנו אנו מלווים ומייצגים לקוחות במגוון מקרים, לרבות:

• ייצוג משפטי של אגודות שיתופיות ומושבים מול רמ"י והקק"ל.
• ניהול תביעות בנושאים כמו דמי היתר, דמי הסכמה ודמי היוון.
• ייעוץ וליווי בקבלת היתרי בנייה.
• טיפול חוזי בחכירה והארכת חוזים.
• תביעות בגין שימוש חורג או בנייה ללא היתר.
• ייצוג ברכישת בעלות והסדרת רישום בטאבו.

צוות המשרד כאן על מנת לדאוג שתקבלו את מה שמגיע לכם נשמח לענות ולסייע- השאירו פרטים באתר או חייגו 8332*