עורך הדין ליאור טומשין מראיין את ד"ר דין עד-אל, מנהל המחלקה לכירורגיה פלסטית במרכז הרפואי רבין ושניידר

עו"ד טומשין: דוקטור דין עד-אל הוא מנהל המחלקה לכירורגיה פלסטית במרכז הרפואי רבין, המכונה בעבר בלינסון, והן במרכז הרפואי שניידר. מומחה ברפואה לכירורגיה אסטטית וכירורגיה פלסטית רגילה. אנחנו מדברים על תחום שנוגע בשני הדברים: גם כדי שנהיה בריאים יותר, גם כדי שנהיה יפים יותר. בוא תסביר לנו במה התחום הזה עוסק? 

ד"ר עד-אל: כירורגיה פלסטית היא תחום שלמעשה ייחודי ברפואה. זה תחום שהראייה שלו היא ראייה של קונספט, ולא ראייה של איבר. זה לא כמו שאורתופדיה שזה כירורגיה של עצמות או כמו מנתחי לב, אלא תחום שעוסק יותר באיכות חיים. המונח איכות חיים מתפרס על ספקטרום רחב- זו יכולה להיות אישה שרוצה להיראות יותר יפה מצד אחד או ילד שנולד עם מום בפנים או פצע כרוני שלא התרפא, וצריך לסגור אותו או עד מצב הקיצון של השתלת פנים שזה מישהו שיש לו, שלמשל נכווה בצורה…, ואין דרך אחרת, אלא להביא לו פנים של מישהו אחר. כלומר כל הדבר זה, זה כירורגיה פלסטית. 

עו"ד טומשין: בפרסומות להליכים פלסטיים אנחנו רואים פעמים רבות את הנוסח "המודעה מיועדת לגברים ונשים כאחד". נדמה לי שבטעות אמרת "אישה שרוצה להיראות יותר יפה". מדובר רק בנשים? 

ד"ר עד-אל: סטטיסטית יש יותר נשים, אבל הגברים תופסים יותר ויותר מקום במרפאות שלנו, וגם בכירורגיה פלסטית המשחזרת, יש יותר מודעות למראה חיצוני אצל גברים, ואנחנו ניראה יותר ויותר גברים נכנסים למרפאות שלנו, אבל עדיין נשים מככבות. 

עו"ד טומשין: מה הן מנתחות? אנחנו מכירים את ניתוחי חזה של להגדיל, להקטין, להרים, רוב האנשים או חלק מהאנשים לא מרוצים ממה שיש, ורוצים קצת עזרה מקצועית. מעבר לזה, מה עוד מנתחים? 

ד"ר עד-אל: אם אנחנו מדברים על כירורגיה אסטטית אז הניתוחים הנפוצים ביותר זה ניתוחי חזה ושאיבת שומן, לאחר מכן ניתוחי אף, ובסוף ניתוחי פנים. תחום שמאוד מתפתח בארץ זה ניתוחים, שלדעתי יעקפו את כל התחומים האחרים מבחינה מספרית, זה ניתוחים אחרי ירידה במשקל. מכיוון שיש בארץ בסביבות 8,000 עד 9,000 ניתוחים של קיצורי קיבה למיניהם בשנה, חלק גדול מהאנשים האלה, אחרי ירידה במשקל של עשרות קילוגרמים והתייצבות המשקל, יסבלו מעודפי עור ניכרים שלא תהיה דרך אחרת, אלא להורידם בניתוח, וזה מגיע לפתחנו הכירורגים הפלסטיים. 

עו"ד טומשין: אחרי ניתוח כזה הבטן חוזרת בטן כמעט חלקה, ישרה? 

ד"ר עד-אל: אפשר להגיע לתוצאות מצוינות, כמובן צריך לזכור שמדובר באיש או אישה שהיו מאוד רחבים, ולכן לא יהיה להם בטן של דוגמנית בת 18, אבל בהחלט אפשר להגיע לשיפור. מה שאני אומר למטופלים שמגיעים, שהדרך הקשה שהם עשו בירידה המשמעותית במשקל, הדרך הזו לא נגמרת עד שלא ממש מעצבים את הגוף שלהם בחזרה. כי אחרת הם לא משפרים הרבה באיכות החיים שלהם. 

עו"ד טומשין: אתה עובד תחת שני כובעים: אתה מנהל מחלקה בבית חולים מוביל, ומצד שני יש גם את הרפואה האסתטית שהיא רפואה פרטית. מתי הטיפול הוא בבית חולים או במערכת הציבורית, ומתי הוא באופן פרטי? 

ד"ר עד-אל: יש למעשה הגדרות די ברורות של מתי ניתוח נחשב "רפואי", ומתי ניתוח נחשב אסתטי. ולפעמים באמת גם לנו לא מובן מה המקור לאבחנות האלו. למעשה מי שמחליט הם קופות החולים ומשרד הבריאות. קופות החולים מחליטות למשל שמתיחת פנים זה ניתוח קוסמטי, ולכן הוא צריך להיעשות במסגרת של רפואה פרטית, ולעומת זאת ניתוח של שחזור שד, שמשפר אסתטית את מראה החזה, אבל הוא על רקע בעיה רפואית של סרטן השד, הוא נעשה בתוך בתי החולים הציבוריים, ויש כמובן מקרים חופפים. גם למונח "איכות חיים" יכולה להיות פרשנות מגוונת וסובייקטיבית, מה שנחשב אצל אדם אחד כעניין של איכות חיים, יכול להיחשב אחרת אצל אדם אחר. המערכת הציבורית שהיא בגרעון תקציבי מאוד משמעותי, מנסה להעביר כמה שיותר הליכים, שהם על הקו התפר, אל הרפואה הפרטית. 

עו"ד טומשין: בתפר הזה שבין הרופא לעורך דין, אנחנו מכירים את התחום שנקרא "רשלנות רפואית". בתחום של הרפואה האסתטית אנחנו רואים לא פעם תביעות. מכיוון שאנשים לא כל כך מרוצים לעיתים עם התוצאה. כיצד אתה, כרופא מומחה בתחום, גורם להקטנה של אותן תביעות 

ד"ר עד-אל: יש לזה כמה אספקטים: אחד, בחירת החולה. כל כירורג פלסטי שעוסק ברפואה אסטטית הוא קצת פסיכולוג. צריך לראות האם מישהו שמגיע אליך לטיפול קוסמטי, האם באמת הבעיה היא אמיתית? האם זה פגם שרק המטופל רואה? האם הטיפול מיועד בעצם לתקן תחום אחר בחיי המטופל? כי ניתוח הגדלת חזה לא מציל חיי נישואים ולא גורם לשיפור בסיכוי להתקבל לעבודה. גם בחינת אישיות החולה, האם הוא יכול להתמודד עם הטיפול וההשלכות שלו, זו שאלה משמעותית. לכן הנושא של בחירת המטופלים, זה כל העניין, האם המטופל יכול להתמודד עם סיבוכים? מישהי שבאה לעשות ניתוח, והיא יכולה לסבול מסיבוך מסכן חיים על עניין שהוא לא בעיה רפואית. המהלך של סינון ראשוני למטופלים הוא משמעותי מאוד, וזה דבר שלומדים אחרי הרבה שנים. 

הדבר השני זה להסביר בצורה מאוד, מאוד, מאוד מפורטת את כל ההליך, את האופציות האחרות שאפשר לעשות. אם אתה רואה שמישהו לא סגור על אופציה ניתוחית להמליץ לו, שאתה מציע לו, להמליץ לו ללכת לבדוק אצל רופאים אחרים, לקבל כמה דעות. זה להמליץ ולהסביר, וכמובן להחתים על טופס רלוונטי שבו הוא קורא ומבין את כל האופציות. ובפן האחרון, ואולי הכי חשוב: זה במידה ויש סיבוכים, ויש תמיד סיבוכים, כי דברים כאלה קורים, זה לא תמיד בשליטה של המנתח או המנותח, ללכת ולהחזיק את היד של המטופל, שהוא במצב לא נוח גם רפואית וגם נפשית, ולהעביר אותו את ההליך הזה שנקרא "טיפול בסיבוך" עד שזה יסתיים. ואני חושב אם מקפידים על שלושת השלבים האלה הסיכויים להגיע לבית משפט, הם קטנים. 

עו"ד טומשין: דבר נוסף שאתה מתעסק אתו, זה ניתוח בתחום של גידולי עור. אנחנו מכירים את המלנומה, אנחנו מכירים גידולי עור אחרים BCC ו–SCC, בוא אולי תסביר קודם כל מי האוכלוסייה שסובלת מגידולים בעור או מה המאפיין שלה? 

ד"ר עד-אל: בארץ שלנו שהיא ארץ חמה שהגיעו אליה אנשים ממדינות קרות לפעמים, אנחנו רואים שכיחות די גבוהה של גידולי עור שקשורים לשמש. חלק מסוגי המלנומה והגידולים האחרים שהזכרת BCC–ה- Basal Cell Carcinoma וה- Squamous Cell Carcinoma, אנחנו יודעים שהם קשורים לחשיפה לשמש. עכשיו, הגידולים האלה גדלים בדרך כלל די לאט. כלומר מישהו שנחשף לשמש, כי הוא אהב להשתזף בים בגיל 30, 40, בגיל 60 הגידולים האלה יתחילו להופיע אצלו. חקלאים, אנשים שעבדו בשמש, נהגים מקצועיים, אצל האוכלוסיות האלה אנחנו רואים שכיחות די גדולה בהופעת גידולי עור. 

ככלל גידולי העור הם המחלות הסרטניות הנפוצות ביותר בעולם, בכל המדינות, גם במדינות הקרות. אבל בישראל ובמדינות אחרות דומות, כמו ניו זילנד ואוסטרליה (שם המצב אף חמור יותר), מדובר בתופעות רפואיות מאוד שכיחות. אנחנו כמנתחים פלסטיים, זה תחום שאנחנו עוסקים בו, להוריד את הגידולים האלה בהליך ניתוחי. לפעמים צריכים גם טיפולים נוספים, וזה טיפול שלא נגמר לפעמים, בחלק מהאוכלוסיות. 

עו"ד טומשין: כלומר מדובר בתופעה רפואית שכיחה ביותר, למשל בבית חולים רבין בבילינסון, כמה ניתוחים כאלה של הסרת גידולי עור מתבצעים בשנה? סדרי גודל. 

ד"ר עד-אל: אלפים. אנחנו מדברים על מאות ניתוחים בחודש. ואני לא מתייחס לרפואת הקהילהף שבה מתבצעים גם מספרים גדולים מאוד של הליכים להסרת גידולים. אצל חולים יותר מבוגרים, הגידולים לרוב גדולים יותר ואז הם מגיעים לבית החולים ולא עושים זאת ברפואת הקהילה. גם לאחר הסינון הזה, אנחנו מגיעים למאות ניתוחים בחודש. ההיקף הזה יוצר עומס עצום על מערכת הבריאות הציבורית, על הרפואה בישראל ועל כן לצערנו מטופלים לעתים לא מקבלים את הטיפול במהירות אידיאלית. 

, ואנשים לצערנו בגלל העומס הזה לא מקבלים את הטיפול בתורים שאנחנו היינו רוצים 

טיפ לסובלים מגידולי עור מאת עו"ד ליאור טומשין 

גידולים בעור מופיעים לא פעם על רקע של תנאי עבודה. יש לא מעט אנשים שעבדו בחשיפה לשמש, אנחנו ניראה גידולים כאלה בסבירות גבוהה יותר אצל אנשים שהם קצת יותר בהירי עור, מקריחים, בגילאים מבוגרים. לא פעם יש פער זמנים ממושך בין עצם החשיפה לשמש בתעסוקה ובין ההופעה והאבחון של הגידולים בעור. בישראל יש מטופלים רבים שאובחנו אצלם גידולי עור ולא ביצעו בדיקה לגבי הזכויות שמגיעות להם מביטוח לאומי. 

גידול סרטני בעור יכול להיות מוכר כפגיעת עבודה, אבל כאמור אנשים רבים לא בודקים את הזכויות שלהם, כי הם לא מודעים לאופציה. 

יש לא מעט הנחות שגויות בציבור בקשר לסוגיית הזכאות, הרבה פעמים אנשים אומרים "אני הייתי עצמאי, אני הייתי חקלאי עצמאי אז בטח לא מגיע לי", חשוב לדעת, הכרה במחלה כפגיעת עבודה זו זכות שמגיעה לעצמאים ולשכירים באותה מידה בדיוק. לא פעם אנשים אומרים "לא מגיע לי, מכיוון שאני המשכתי לעבוד, ואף אחד לא אשם בדבר הזה". זו טעות- תגמולים מביטוח לאומי לא קשורים לשאלה של המשך העבודה, המשך תעסוקה, גם מי שממשיך להרוויח את אותו שכר בדיוק, ואפילו במקרה שהשכר שלו עולה, ויש לו נגעים בעור, והוא עבד פעם כגנן, כדוור, כנהג, כמציל או בכל עבודה אחרת שהיא כרוכה בשהייה בשמש מספר שעות ביום, יתכן שמגיעים לו תגמולים. 

הנחה שגויה נפוצה נוספת אני שומע מאנשים שאומרים "כאצלי זה כבר מאוחר מדי, אני בן 70, אני בן 80", אז חשוב לדעת: נגעים בעור כתוצאה מחשיפה תעסוקתית יכולים להיות בסיס לתביעה מול ביטוח לאומי בכל גיל, אין הגבלה של גיל, גם בגיל 70, 80, ו-90 אנשים יכולים להגיש תביעה, ולקבל תגמולים. במקרה של אנשים בגילאי גמלאות, או שהם יקבלו קצבה חודשית שהיא גבוהה יותר מקצבת הזקנה שביטוח לאומי נותן או שהם ימשיכו לקבל קצבת זקנה, ובמקביל יקבלו מענק חד פעמי, בגובה של עשרות אלפי ₪ לרוב ולפעמים גם למעלה מכך. 

את ההכרה מביטוח לאומי על פגיעה מעבודה מקבלים על הנגעים עצמם וגם על הצלקות שנוצרות אחרי הסרת הנגעים, כי יש צלקות אחרי ניתוחים כאלה: לפעמים בפנים או בקרקפת, לפעמים בזרועות ובמקומות אחרים בגוף, חשוב לדעת לא לפספס את זה, והדבר החשוב ביותר, אין התיישנות. כלומר גם אם מישהו סבל מזה לפני 10 או 20 שנה או זה התחיל מזמן, בכל שלב ניתן להגיש את התביעה. 

טיפ על רשלנות רפואית ברפואה אסתטית מאת עו"ד ליאור טומשין 

לא אחת אנשים עוברים ניתוחים אסתטיים ונותרים מתוסכלים מהתוצאה, ביחס לציפיות ובכלל. לפעמים התסכול נובע מציפיות סובייקטיביות ולפעמים באמת היתה רשלנות רפואית. כאשר אנחנו מדברים על רשלנות רפואית בתחום הרפואה של הכירורגיה הפלסטית, אנחנו נבדוק האם הרופא התרשל במקרה הרלוונטי? בדרך כלל זה לא קורה, אבל לעיתים הדברים קורים. השאלות הרלוונטיות הן: 

1. האם הרופא ביצע פרוצדורה רשלנית, וכך לא צריך לעשות את הניתוח.
2. האם הרופא הזהיר מפני הסיכונים?

אם יצאתי מניתוח עם צלקות בולטות, אבל לא הסבירו לי שזה יכול להיות חלק מהסיבוכים הטבעיים והנורמליים של הניתוח, גם זו עילת תביעה, אפילו שהרופא עשה את הניתוח בצורה טובה, חוק זכויות החולה מאפשר את זה. 

מטופל צריך לקבל הסבר על כל מגוון האפשרויות. למשל במקרה שבו רופא מנתח בטכניקה אחת אחת, אבל יש גם טכניקות נוספות לביצוע הניתוח, על הרופא להציג למטופל את האופציות שעומדות לפניו. רק לאחר שהרופא הסביר את האופציות, והמנותח בחר באופציה מסוימת, הרופא עומד בנדרש בחוק. במקרה שיש אופציות נוספות שהרופא לא הציג למטופל יש עילה לתביעה על בסיס עילה שנקראת "פגיעה באוטונומיה". ולכן במקרים חריגים של רפואה אסתטית שווה לבדוק את הנושא לעומק, כי לעתים באמת מדובר בפעולה רשלנית.