רשלנות רפואית בניתוחים

ביצועם של ניתוחים רפואיים באשר הם, מצריך בראש ובראשונה ידע וניסיון נרחבים לצד רמות גבוהות במיוחד של מיומנות, מקצועיות ושל יכולת לנהוג באחריות. הצלחתם של ניתוחים תהיה תלויה במידה רבה ביכולות הרופא, אך גם ברמות מיומנותו ומקצועיותו של צוות חדר הניתוח. גורם נוסף ומשפיע במיוחד, הוא מידת הסנכרון שצריך להתקיים באופן מלא ורציף בין הרופאים המנתחים, הרופאים המרדימים וצוות האחיות המסייעות.

כחלק מן ההכנות לביצועם של ניתוחים, הרופא מוכרח להכיר לעומקה את ההיסטוריה הרפואית של המנותח. משמעותו של ניתוח רפואי הוא לא רק לבצע פעולות כירורגיות ותיקונים, אלא גם לבצע אבחון מדויק, לבחון אפשרויות טיפול אלטרנטיביות ולבצע מעקב רפואי בתקופות השיקום וההחלמה מן הניתוח.

במקרים בהם קיימת התנהלות רשלנית, בין אם זה החל מהרגע בו נקבע הניתוח או עד למצב של החלמה מלאה, ייתכן ותתעורר עילה להגשת תביעה בגין רשלנות רפואית. מקרים אלו יכולים להיות למשל:

• השארת גוף זר בגופו של המנותח.
• כשלים בניהול הניתוח בזמן אמת .
• גרימת סיבוכים רפואיים (כגון התפתחות זיהומים מסוכנים ודלקות).
• גרימת מוות ברשלנות.

סוגיות שונות של רשלנות רפואית בניתוחים

ככל שזה נוגע לנושא המורכב כל כך של עולם הניתוחים הרפואיים, ניתן למנות נסיבות וגורמים רבים אשר עשויים להצביע על רשלנות רפואית:

ניתוח רפואי ללא הסכמה מדעת: על פי הקבוע בחוק, בטרם ביצועם של ניתוחים שונים, ישנה חובה ליידע את המטופל בכתב בכול מידע שקשור לניתוח: גורמי סיכון פוטנציאליים, אפשרויות טיפול אלטרנטיביות, סיכויי החלמה, תהליך השיקום ועוד. כך למשל, יש ליידע מנותח כי טיפולים קוסמטיים עשויים להשאיר צלקות בגופו וכי טיפולים כירורגיים עלולים לגרום לזיהומים. במקרים בהם המידע הקריטי "נחסך" מן ההסבר, עלולים הרופא או המוסד הרפואי אליו הוא שייך להיות חשופים באופן ישיר לתביעה בגין רשלנות רפואית.

טופס "הסכמה מדעת" החתום על ידי התובע, לא בהכרח מהווה קו הגנה מצידו של הנתבע. במהלך הדיון המשפטי, יבחן בית המשפט האם הועבר לידיו של המטופל כל המידע שהיה עליו להכיר ולדעת בטרם ביצוע הניתוח, וכמובן, האם הוא אישר בהסכמתו את תוכנו.

התנהלות רשלנית של רופאים מרדימים בניתוח: במקרים מסוימים, החשד לרשלנות רפואית נובע מתהליך ההרדמה ולאו דווקא מהתנהלות הניתוח עצמו. במקרים אלו, האחריות המרכזית לרשלנות הרפואית עשויה לרבוץ על כתפיו של הרופא המרדים בניתוח. במהלך ביצוע פעולת ההרדמה, מתבצעת החדרת חומרים נרקוטיים לגופו של המנותח אשר גורמים לו לערפול חושים מכוון. ההרדמה מאפשרת לרופאים מנתחים לבצע פעולות כירורגיות פולשניות ללא גרימת כאב. על פי הערכות סטטיסטיות, מבוצעות בארץ מדי שנה סדר גודל של כ-400,000 פעולות הרדמה.

רופאים מרדימים נדרשים לניסיון רב בתחומם (של 5 שנים לפחות), וזאת לאחר שהם מסיימים את לימודי הרפואה. סוגי ההרדמה הניתנים לכל מנותח, אמורים בין היתר להיקבע לאחר בחינת מצבם (ועברם) הרפואי, ועל פי סוג הניתוח שהם עתידים לעבור.

דוגמאות נפוצות לרשלנות רפואית של הרופא המרדים:

–        הענקת מינונים שגויים של תרופות.

–        שימוש בהרדמה שאינה מתאימה למטופל או לסוג הניתוח.

–        בקרה ופיקוח רשלניים במהלך הניתוח או בזמן ההתאוששות ממנו.

בהתאם לנדרש בתביעות בגין רשלנות רפואית, במידה וקיים חשד כי רופא מרדים התרשל בתפקידו, תהיה חובה להציג חוות דעת רפואית ומקצועית מטעמו של מומחה לביצוע הרדמות במטופלים. באמצעות הראיה המשפטית של חוות הדעת הרפואית, יוכל התובע לחזק ואף להוכיח את צדקת טענותיו בבית המשפט.

רשלנות רפואית בניתוחים קוסמטיים ופלסטיים: בטרם ביצוע ניתוחי קוסמטיקה ופלסטיקה (כגון הסרת משקפיים בלייזר או ניתוח להגדלת גודל החזה), נדרשים רופאים ו\או המוסדות הרפואיים אליהם הם שייכים, לספק למטופלים את כל המידע הרלוונטי שהם מוכרחים לדעת (גורמי סיכון, תופעות לוואי, תהליך החלמה ועוד). להבדיל מניתוחים הכרחיים שיכולים להציל חיים (כמו ניתוחי לב למשל), ניתוחים קוסמטיים ופלסטיים הם ניתוחים ברירתיים. מכיוון שכך, הם בעלי פן שיווקי מובהק אשר מגביר את החשש כי הרופא\המוסד הרפואי המציעים אותם – יטעו במכוון את מטופליהם.

בסוג הניתוחים הנ"ל, שאין בהם דחיפות או הכרח, בית המשפט מטיל אחריות מחמירה על כתפיהם של רופאים ומוסדות רפואיים. בתוך כך, האחרונים נדרשים לוודא כי המטופל הפוטנציאלי אכן מתאים לאופי הניתוח המדובר, וכי הוא מודע היטב לכלל הסיכונים והסיבוכים האפשריים אשר טמונים בו.

דוגמא למקרה רלוונטי: אנשים שעברו ניתוח להסרת משקפיים בלייזר, ועדיין חווים שינויים בקרנית ומאי התייצבות של המספר בעיניהם.

רשלנות רפואית לאחר הניתוח: לאחר ביצוע הניתוח, הצוות הרפואי נדרש להשגיח על המטופל ולבדוק אחר מצבו אף מספר פעמים ביום. רק לאחר שווידא הצוות הרפואי כי מצבו של המטופל יתייצב לגמרי, הוא יכול לאשר את שחרורו מבית החולים. רשלנות רפואית לאחר ניתוח יכולה להתבטא במקרים כגון:

–        אי אבחון\אבחון בזמן של דימומים לאחר ניתוח.

–        אי מתן טיפול תרופתי נדרש לאחר ביצוע הניתוח.

–        אי ביצוע פעולות למניעת זיהומים (כיסוי אנטיביוטי של המטופל).

–        ועוד…

כיצד יוכל לקבוע בית משפט כי בניתוח מסוים הייתה רשלנות רפואית?

בעת הגשת תביעה בגין רשלנות רפואית בניתוח, על התובע להוכיח בפני בית המשפט כי הרופא המנתח או מי מצוותו (אחיות, רופא מרדים וכו') לא עמדו במבחן "הרופא הסביר". מבחן הרופא הסביר מהווה מבחן עקרונות מרכזי כמעט בכל תביעה בגין רשלנות רפואית. באמצעותו יכול בית המשפט לבחון – האם הרופא או הצוות הרפואי פעלו בהתאם לסטנדרטים הרפואיים המקובלים בתחומם. במידה ותמצא סטייה מן ההתנהלות הסבירה, ייתכן מאוד כי בית המשפט יפסוק לטובת התובע.

בהמשך, בית המשפט מבקש לבחון האם קיים קשר סיבתי בין ההתנהלות הרפואית המרושלת לבין נזק בריאותי שנגרם למטופל (זיהום, מחלה, נכות וכו'). מה שיכול לסייע בביסוסן ובחיזוקן של טענות התביעה המרכזיות, הוא איסוף כלל התיעודים הרפואיים המעידים באופן כרונולוגי על התנהלותם של הרופא ו\או של הצוות המטפל (גיליונות אשפוז, מרשמים, הפניות לביצוע בדיקות, טופס "הסכמה מדעת" ועוד). בנוסף, בהסתמך על חוות דעת רפואיות ומקצועיות המוצגות בפניו, יוכל בית המשפט להכריע ולקבוע כי אכן התרחשה רפואית.

מה הוא גובה הפיצויים במקרים של רשלנות רפואית בניתוח?

סכומי הפיצויים הנקבעים עקב רשלנות רפואית בניתוח, עשויים להיות מאוד שונים זה מזה – בהתאם לכורח הנסיבות. ככל שעולה מידת חומרתם של הנזקים אשר נגרמו למטופל, וככול שגילו הוא צעיר יותר והוא תפקד בצורה טובה יותר לפני הניתוח, כך יחליט בית המשפט לפסוק על היקף פיצויים משמעותי הרבה יותר.

במקרים של נכות לצמיתות, התובע יהיה זכאי לפיצויים אשר מכסים במלואם את הנזק שנגרם לו ואת כל צרכיו. הפיצויים יהיו מורכבים בין היתר מפגיעה ביכולת העבודה ומאובדן ימי עבודה, ומגרימת כאב, סבל ועוגמת נפש. הפיצויים הנפסקים לטובת נפגעי רשלנות רפואית בניתוח, עשויים להסתכם בסכומים של מיליוני שקלים.

עורך דין רשלנות רפואית יוכל לסייע בהבנת סיכויי התביעה. ולכן פנו למשרדינו עוד היום.

נשמח לענות ולסייע- השאירו פרטים באתר או חייגו 8332*