12 שנים לאחר מותו ו-34 שנים לאחר שסיים את עבודתו בתעשייה האווירית, נקבע כי מי שפיקח על העתקת מפעל אלתא מלוד לאשדוד חלה בסרטן הריאות עקב חשיפתו לאסבסט בעבודה. זאת, חרף היותו מעשן כבד. כך פסק לאחרונה בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב, בעקבות תביעה שהגישה אלמנתו נגד הביטוח הלאומי באמצעות עורכי הדין עמוס כהן וטל אלבוים ממשרד עורכי הדין מרקמן את טומשין.

מהתביעה עולה כי המפקח הלך לעולמו בשנת 2008 ממחלת הסרטן. ב-2014 דחה הביטוח הלאומי את תביעת האלמנה להכיר בכך שהמחלה ממנה נפטר נגרמה כתוצאה מחשיפתו התעסוקתית לאסבסט. אלמנתו ערערה על ההחלטה ובעקבות כך, בחודש ספטמבר בשנה שעברה מינה בית הדין מומחה שיקבע האם יש קשר בין המחלה לבין תנאי עבודתו.

המנוח הועסק בתעשייה האווירית במשך 25 שנה עד לשנת 1986. בין היתר שימש כטכנאי בניין והיה אחראי על תכנון ופיקוח הבנייה במעבר מפעל אלתא הישן מעיר לוד לעיר אשדוד. בתקופה זו הוא נחשף משך כ-10 שעות ביום לאסבסט ולחומרי אבק רעילים במהלך הקמת גגות המפעל באשדוד. עוד עולה כי הטכנאי לא השתמש באותן שנים בציוד מגן נשימתי ובמקביל היה מעשן. 12 שנה לאחר שסיים את עבודתו בתעשייה האווירית הוא חלה במחלת סרטן הריאות וב-2008 הלך לעולמו.

ד"ר מרק אלן לוי, מומחה ברפואה תעסוקתית שמונה על ידי בית הדין, קבע כי קיימת סבירות של מעל ל-50 אחוזים לקיומו של קשר סיבתי בין תנאי העבודה לחשיפתו התעסוקתית לאסבסט. לדעת המומחה, חשיפה לאסבסט יכולה לגרום לכל סוגי הסרטן הריאה ובמקרה זה המפקח היה חשוף לאסבסט. גם העישון הוא גורם סיכון משמעותי לחלות בסרטן הריאה פי 10 מאדם רגיל, אבל שילוב בין עישון לחשיפה באסבסט מעלה פי 50 את הסיכוי לחלות באותו סרטן.

המומחה נימק בחוות דעתו כי "הוועדה העליונה לאבק מזיק בישראל" קבעה כי יש לנטרל לגמרי את השפעת העישון אצל חולים בסרטן ריאה כאשר הייתה חשיפה לאסבסט, והיא מתחשבת רק בנוכחות חשיפה לאסבסט כדי להכיר בקשר הסיבתי, גם אם המנוח היה מעשן.

בעקבות חוות דעתו של המומחה, השופטת מיכל נעים-דיבנר, פסקה כי מחלת הסרטן ממנה סבל הייתה תוצאה של חשיפתו התעסוקתית לאסבסט. לכן, המוסד לביטוח לאומי ישלם לאלמנתו קצבה חודשית לכל ימי חייה. השופטת קבעה בנוסף כי הביטוח הלאומי ישלם לאלמנה הוצאות משפט בסך 6500 שקל. הקצבה מחושבת בהתאם לשכרו של בעלה המנוח ולכן עשויה להגיע אף למעל ל-10,000 שקלים בחודש.