עו"ד עמוס כהן מסביר כי החשש המרכזי נוגע דווקא לתיקים המורכבים והארוכים ביותר, שבהם נדרשת מעורבות מקצועית לאורך שנים. לדבריו, לוחמים המתמודדים עם פוסט־טראומה נדרשים לא פעם לעבור שורה ארוכה של ועדות רפואיות, בדיקות והערכות חוזרות; נפגעים רבים נאלצים לערער על החלטות המשפיעות באופן ישיר על זכויותיהם; ונכים ותיקים שבים למערכת בעקבות החמרה במצבם הרפואי במטרה למצות זכויות נוספות.
"אלה הליכים שדורשים ליווי מקצועי מתמשך, היכרות עמוקה עם המערכת והשקעת זמן ומשאבים משמעותיים", הוא אומר. "החשש הוא שכאשר התגמול עבור הטיפול בתיקים כאלה מוגבל באופן שאינו משקף את היקף העבודה בפועל, חלק מהנפגעים יתקשו למצוא ייצוג מקצועי דווקא ברגעים שבהם הם זקוקים לו יותר מכל."
למה דווקא עכשיו?
מאז 7 באוקטובר ומלחמת חרבות ברזל מתמודד אגף השיקום עם עלייה חדה במספר הפצועים ונפגעי הנפש. מספר המתמודדים עם פוסט־טראומה וחרדה נמצא בעלייה משמעותית, והמערכת כולה פועלת תחת עומס חסר תקדים. במקביל, המדינה צפויה להתמודד בשנים הקרובות עם עלויות עתק בתחום השיקום, הטיפול והתגמולים.
דווקא בתקופה זו עולה החשש שחלק מהנפגעים יתקשו למצוא ליווי רציף בהליכים מורכבים. גורמים המלווים משפחות נפגעים מזהירים מפני מצב שבו נפגעים יוותרו על ערעורים, על החמרות מצב או על זכויות נלוות פשוט משום שלא יצליחו להתמודד לבדם עם ההליך.
מה צפוי להשתנות בפועל?
במשרדים ובארגונים המלווים נפגעים מזהירים כי ההשפעה המרכזית של החוק עלולה להיות צמצום הייצוג המשפטי בתיקים מורכבים וקושי גובר במציאת ליווי מקצועי לאורך זמן. מנגד, תומכי החוק טוענים כי הפיקוח החדש ימנע ניצול כלכלי של נפגעים וייצור מערכת שקופה ומאוזנת יותר.
בסופו של דבר, השאלה לא תהיה כמה כסף ייחסך לנפגעים, אלא כמה מהם יצליחו למצות את מלוא זכויותיהם, והאם גם לאחר כניסת החוק לתוקף יוכלו נכי צה"ל ונפגעי פעולות איבה לקבל את הליווי המקצועי הנדרש ברגעים שבהם הם זקוקים לו יותר מכל.
למידע נוסף אודות שירותי המשרד הרלוונטיים לנושא הכתבה לחצו כאן: עורך דין נכי צה"ל, עורך דין נפגעי איבה
אנו במשרד מרקמן טומשין ושות' – עומדים לשירותכם תמיד.
לייעוץ ראשוני ניתן: להשאיר הודעה באתר או לחייג ל 8332* או לפנות במייל: mail@mt-law.co.il