הצעירה נפטרה על שולחן הניתוחים – הרופא פיתח חרדת ביצוע שמנעה ממנו להמשיך לנתח

א', רופא כירורג מנוסה ביצע ניתוח לקיצור קיבה באישה כבת 20 שסבלה מעודף משקל ניכר. זמן קצר לאחר העברת המטופלת לחדר התאוששות, הניתוח הסתבך וכעבור 14 שעות, לאחר ניסיון נוסף לייצב את מצבה – היא נפטרה על שולחן הניתוחים.

לנוכח העובדה שהרופא לא הצליח לאתר את מקור הסיבוך, הוא חש אחריות כבדה למותה, ותיאר תחושות של צער עמוק וסערת רגשות עזה. הוא סיפר כי באותם רגעים חש ש"האדמה נפערה תחת רגליו", ומאז אותו הלילה, מראה המטופלת שנפטרה תחת ידיו לא הרפה ממנו.

מאז אותו אירוע, לדבריו, חל שינוי משמעותי בדפוסי עבודתו של א' – הוא התמודד עם "חרדת ביצוע כירורגית", ונמנע כמעט לחלוטין מלהיכנס לחדרי הניתוח. הוא העדיף לייעץ ולבצע פעולות רפואיות פשוטות במרפאות, ובמקרים שבהם שובץ לניתוח, נהג לבקש ממנתחים אחרים להחליפו באמתלות שונות.

בחלוף הזמן הוא עבר לנהל את תחום הרפואה הממוחשבת וחדל לחלוטין מביצוע ניתוחים, וכיום, כשהוא בן 79, הוא משמש כיועץ רפואי בלבד.

בעקבות מצבו, הרופא החליט להגיש תביעה לביטוח הלאומי, כדי להכיר בפגיעה הנפשית שממנה הוא סובל ולהכיר במקרה כתאונת עבודה. אולם, המוסד דחה את תביעתו, בטענה שלא הוכח קשר סיבתי בין האירוע שהתרחש לפני עשרות שנים לבין מצבו כיום.

הרופא ערער על ההחלטה לבית הדין לעבודה בתל אביב באמצעות עורכי הדין אלישר פיינגרש והדר מורטון, בועזי ממשרד מרקמן טומשין ושות'. מומחה בפסיכיאטריה שמונה מטעם בית הדין, טען כי הרופא לקה בפוביה ספציפית, והדגיש כי קיים קשר כרונולוגי ברור בין מותה של החולה בחדר הניתוח לבין תחושות החרדה וההימנעות מניתוחים שפיתח.

המומחה הסביר כי האבחנה מתבססת על פחד וחרדה משמעותיים בעת סיטואציה של ביצוע ניתוח, ומצוקה משמעותית בעת התפקוד המקצועי הנמשכת זמן רב. בחוות דעתו, ציין כי המקרה תואם לתופעה המכונה "חרדת ביצוע כירורגית", וכי האינפורמציה מהשטח שמצביעה על צמצום פעילותו הניתוחית של הרופא לאורך השנים מחזקת את האבחנה.

בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב פסק לאחרונה כי יש להכיר בפגיעתו הנפשית של הרופא כפגיעה בעבודה. השופט אימץ את חוות דעתו של המומחה, שאותה הגדיר כנהירה וקוהרנטית, ודחה את ניסיונות הביטוח הלאומי לפסול אותה.

בסופו של דבר קבע בית הדין כי אף שחלפו כבר 28 שנים מאז אותו רגע בחדר הניתוח, הראיות המצביעות על השינוי המהותי באופי עבודתו של הרופא מיד לאחר המקרה, מוכיחות את הקשר הישיר לנזק הנפשי. בנימוקי הפסיקה צוין כי המשקל הגדול שניתן לחוות הדעת הרפואית מוביל לקבלת התביעה.

עו"ד הדר מורטון בועזי : "המקרה מוכיח כי גם לאחר שנים רבות, תאונת עבודה עשויה להיות מוכרת. כעת הרופא יזומן לוועדה רפואית שתקבע את שיעור הנכות הנפשית שממנה הוא סובל, ובהתאם לכך יזכה לקצבת נכות".