תחומי עיסוק של המשרד
רוקח שעמד על רגליו במהלך העבודה סבל מדליות – ותבע את הביטוח הלאומי
לטענת הרוקח, העמידה הממושכת והסטטית, שנמשכה בין חמש וחצי לשמונה שעות בכל יום עבודה, הובילה, עם השנים, להתפתחות דליות ואי־ספיקה ורידית בשתי רגליו. לאחר שמומחה שמינה בית הדין קבע כי קיים קשר סיבתי בין תנאי העבודה לבין מצבו הרפואי, הודיע הביטוח הלאומי כי הוא מקבל את מסקנותיו. העו"ד: "מקצועות רבים משלמים מחיר בריאותי דומה, ובהם מורים ומורות, גננים וספרים"
רוקח הפועל באחת מקופות החולים, שעמד במשך שנים ארוכות על רגליו במהלך עבודתו בבית המרקחת, זכה להכרה של המוסד לביטוח לאומי, לאחר שטען כי הדליות ברגליים שמהן סבל נגרמו בשל עבודתו.
לדברי עו"ד אסף דרכלר ממשרד מרקמן טומשין ושות', המייצג אותו בתביעה שהגיש לביטוח הלאומי, הרוקח בן ה-45, עבד כ-15 שנה בשירותי הבריאות באחת מקופות החולים, ובמשך רוב יום עבודתו הוא נדרש לעמוד בעמדת קבלת הקהל בבית המרקחת. לטענתו, במשך כ־80% מזמן העבודה הוא עומד באופן רצוף, כשהוא מעביר את משקל גופו מרגל לרגל כדי להקל את הכאבים שמהם סבל. עוד נטען כי אומנם הוצב במקום כיסא גבוה, אך בפועל כמעט לא נעשה בו שימוש, כיוון שהוא אינו מתאים לאופי העבודה.
בתצהירו טען הרוקח כי עבודתו כוללת מתן שירות ללקוחות, הנפקת תרופות, ייעוץ מקצועי, מסירת מידע והכוונה, בזמן שרוב שעות היום הוא עומד ללא אפשרות אמיתית לישיבה. לדבריו, העמידה הממושכת והסטטית, שנמשכה בין חמש וחצי לשמונה שעות בכל יום עבודה, הובילה, עם השנים, להתפתחות דליות ואי־ספיקה ורידית בשתי רגליו.
בתחילה הגיש הרוקח תביעה לביטוח הלאומי לשם הכרה בבעייתו, אך הוא נדחה בטענה כי לא הוכח אירוע או סדרת אירועים זעירים תוך כדי ועקב עבודתו שגרמו להתפתחות הדליות. עוד נטען כי דליות אינה נחשבת ל"מחלת מקצוע", וכי אופי עבודתו כרוקח (אף שכלל עמידה ממושכת) אינו מקיים את דרישות תורת המיקרוטראומה – הצטברות של פגיעות זעירות חוזרות ונשנות שנגרמו לעובד במהלך עבודתו במשך השנים וגרמו לפגיעה באיבר מסוים, לצורך הכרה בפגיעה בעבודה.
"גורם סיכון מוכר להתפתחות דליות"
בעקבות סירוב הביטוח הלאומי, ערער הרוקח על ההחלטה לבית הדין באמצעות משרד מרקמן טומשין ושות'. עם הגשת התביעה, מינה בית הדין את פרופ' חיים ענר, מומחה לכירורגיית כלי דם. בחוות דעתו קבע המומחה, כי במצב של עמידה ממושכת משאבת שרירי השוקיים כמעט אינה פועלת, מה שמביא לעלייה בלחץ בוורידים ולפגיעה מצטברת במסתמים ובדפנות הוורידים. לדבריו, "צעדים בודדים במהלך העבודה אינם מפחיתים באופן משמעותי את העומס, ולכן יש לראות את עבודתו של הרוקח כעבודה בעמידה ממושכת, המהווה גורם סיכון מוכר להתפתחות דליות".
בעקבות חוות הדעת של מומחה בית הדין, חזר בו הביטוח הלאומי מקביעתו הראשונית והודיע כי הוא מקבל את מסקנות המומחה במלואן, וכי הוא מסכים להכיר בתביעת הרוקח. בית הדין האזורי לעבודה בחיפה, נתן להכרת הביטוח הלאומי תוקף של פסק דין. בנוסף, הוא חייב את המוסד לשלם לרוקח הוצאות משפט בסך 4,000 שקל.
"דליות ברגליים הן דליות הן ורידים נפוחים ומוגדלים שצבעם לרוב כחול או סגול והן יכולות לגרום לכאבים, נפיחות, כבדות, עייפות ברגליים, תחושת חום וגירוי מקומי", מסביר העו"ד. עוד ציין כי "העמידה הממושכת שמאפיינת את עבודתו אינה ייחודית לו. מקצועות רבים משלמים מחיר בריאותי דומה: מורים, מורות וגננות שמלמדים שעות על גבי שעות בעמידה, מעצבות שיער, אחיות וצוותי רפואה במשמרות ארוכות, מוכרים, קופאים, טבחים ועובדי ייצור. בכל המקרים אלה, העמידה הסטטית הממושכת היא גורם סיכון מוכר להתפתחות דליות ורידים. במקרים המתאימים, כאשר ניתן לקשור את הפגיעה לתנאי העבודה, ייתכן שמדובר בפגיעה בעבודה המזכה בזכויות מול הביטוח הלאומי – ומומלץ לכל מי שסובל מכך להיוועץ בבעל מקצוע ולבחון את זכויותיו".
למידע נוסף אודות שירותי המשרד הרלוונטיים לנושא הכתבה לחצו כאן: עורך דין ביטוח לאומי, עורך דין תאונת עבודה
אנו במשרד מרקמן טומשין ושות' – עומדים לשירותכם תמיד.
לייעוץ ראשוני ניתן: להשאיר הודעה באתר או לחייג ל 8332* או לפנות במייל: mail@mt-law.co.il
השאירו את שאלתכם ונשמח לעזור
אנו נחזור אלייך בהקדם