תחומי עיסוק של המשרד

בסיומו של מאבק ממושך הוכרה א' כנכת צה"ל, לאחר שסבלה מהתעמרות יומיומית מצד הרס"ר מאז יומה הראשון בבסיס. א' סבלה מחרדה ומדיכאון, ברחה פעמיים מהבסיס ולבסוף ניסתה להתאבד אך חייה ניצלו
א', חיילת משוחררת, סיימה לאחרונה מאבק ממושך בן עשר שנים מול משרד הביטחון להכרה כנכת צה"ל, לאחר שבמהלך שירותה הצבאי ניסתה לשים קץ לחייה עקב התעמרות והתעללות שחוותה בבסיס שבו שירתה בסמוך לרצועת עזה, בגדוד 414. לאחר שעברה תלאות רבות מיומה הראשון בשירות, ששיאן שורת השפלות והתעללויות, ירתה לעצמה בבטן אך שרדה. א', תושבת דרום הארץ, בת למשפחה מרובת ילדים, סיפרה בשיחה עם וואלה! NEWS כי "מהרגע הראשון הרגשתי שאותו מפקד שם עין עליי. הוא לא הניח לי לנפשי, השפיל אותי, הקניט אותי וביקש ממני לעשות דברים שלא היו במסגרת תפקידי".

בפגישתה הראשונה אצל קצין המיון הובטח לה שתשרת בקרבת ביתה כדי שתוכל לסייע כלכלית למשפחתה. היא ביקשה לפגוש קב"ן ולהסביר לו את מצוקתה הכלכלית והאישית, אך סורבה בטענה שהדבר יגרור "כתם" להמשך שירותה.
באחת הפעמים, בעת שיצאה א' לחופשה, נעצרה בידי שוטר צבאי שרשם לה תלונה בטענה שמדיה לא היו תקניים. לדבריה, בעקבות התלונה מפקד הגדוד שפט אותה והיא נענשה בנזיפה, אך הוזהרה שבתלונה הבאה היא תקבל עונש חמור יותר. אולם, אחד מנגדי הבסיס הסביר לה כי טעתה בהבנתה ביחס לעונשה וכי הוטל עליה עונש של 14 ימי ריתוק ועבודות רס"ר.
"מרוב פחד לא שאלתי שאלות והגעתי בתחילת ימי הריתוק לחדרו של הנגד. במשך כל ימי הריתוק הוא נהג בי כ'משרתת', שלח אותי לבצע עבורו מגוון שליחויות פרטיות, שכללו בין היתר הכנת קפה, הכנת והגשת ארוחות צהריים," סיפרה א'. היא הוסיפה שהרס"ר דרשה ממנה שתחתום על נשק באופן קבוע, וזאת למרות שהסבירה לו על הקשיים שלה לשאת נשק.
א' לא הייתה יכולה לשאת יותר את השפלות הרס"ר והחליטה להימלט מן הבסיס ולהתחבא בבית הוריה, ורק לאחר שיחה אישית מהמפקדת שלה שבה לבסיס. כעבור כמה ימים נתפסה א' משוחחת בטלפון הנייד שלה בחדר האוכל בבסיס, למרות שהדבר היה אסור. כשיצאה מחדר האוכל, הרס"ר לעג לה ואמר כי "כדאי לך להיות נפקדת, אם זה תלוי בי את הולכת לקבל עונש הרבה יותר חמור ממה שקיבלת בפעם שעברה", סיפרה.
מסכת האיומים, הלחץ והפחד המשתק, לדברי א', הובילו אותה לחרדה עזה ולתחושות חוסר אונים והשפלה קשים. היא לקתה בדיכאון עד שלבסוף ברחה שוב מהבסיס. נציג מהבסיס התקשר אליה והודיע לה כי בתוך כמה ימים יגיעו מפקדים לקחת אותה מהבית חזרה לבסיס. כמה שעות לאחר מכן, כשהיא מבוהלת ושרויה בדיכאון, ניסתה א' לשם קץ לחייה, בעת שבני משפחתה ישנו בחדר הסמוך. בנס הצליחו רופאי בית החולים קפלן ברחובות להציל את חייה.
לאחר פציעתה הקשה של א' היא שוחררה משירות צבאי. בעשר השנים האחרונות א' נאבקה במשרד הביטחון שיכירו בה כנכת צה"ל באמצעות עורכי הדין גיל גנוניאן וחן לוי ממשרד "מרקמן את טומשין".
מעורכי הדין גנוניאן ולוי נמסר: "אנו מטפלים בא' במשך יותר מעשר שנים. משרד הביטחון דחה את בקשתה כמה פעמים מנימוקים שונים שהוציא במקביל באופן אבסורדי. כנגד כל דחייה כזו הגשנו ערעור לבית המשפט, ולאחר ניהול הליך הוכחות מייגע, עשה בית משפט השלום בבאר שבע צדק עם א' והכיר בה כנכת צה"ל".
השאירו את שאלתכם ונשמח לעזור
אנו נחזור אלייך בהקדם
לכבוד עו"ד אורי שמריז היקר
מבקשת להביע את תודתי העמוקה על העבודה המרשימה, המדויקת והבלתי מתפשרת שהובילה אותנו להצלחה בתיק מורכב במיוחד – כזה שרבים הטילו ספק אם בכלל ניתן להתמודד איתו.
לאורך כל הדרך הפגנת שילוב נדיר של מקצועיות, חריפות מחשבתית ויכולת אסטרטגית מרשימה, לצד סבלנות, זמינות ואנושיות שהתגלו כלא פחות קריטיות עבורי ברגעי קשים.
בכל מפגש, בכל מסמך ובכל שיחה היה ברור לי שאני נמצאת בידיים הטובות ביותר- בידיים של אדם שלא מוותר, שחושב כמה צעדים קדימה, ושעושה מעל ומעבר כדי להגיע לתוצאה הצודקת.
מעבר להיבט המשפטי, זכיתי גם לליווי תומך ואמיתי, שאפשר לי להישאר מאוזנת ובטוחה לאורך התקופה כולה. זהו ערך שלא ניתן למדוד, ואני מוקירה אותו מאוד.
אני מודה לך על השקעה יוצאת דופן, על חוכמה, יצירתיות מקצועיות ונחישות.
ועל כך שבזכותך הצלחתי במקום שבו אחרים אולי לא היו מצליחים.
מודה מקרב לב,
ש.ח
תחומי עיסוק של המשרד
