עכשיו זה רשמי: ליווי של עורך דין משפר את אחוזי הנכות לנכי צה"ל ונפגעי פעולות איבה

מאז שאני קטן לימדו אותי לקרוא נתונים באופן ביקורתי. כאשר בוחנים את דוח מרכז המחקר והמידע של הכנסת על הכרה בנכי כוחות הביטחון ונפגעי פעולות איבה, קל ללכת לאיבוד במספרים ולפספס את המגמות המסתתרות מאחוריהם. ניתוח קר ויבש של הנתונים הסטטיסטיים המוצגים במסמך חושף תמונה ברורה באשר לחשיבותו של הייצוג המשפטי בהליכים אלו, וזאת ללא צורך בפרשנות חיצונית.

אומנם מחברי הדוח ניסו לייצר רושם כי אין ערך מהותי לייצוג, אבל המספרים מספרים סיפור שונה לחלוטין. רוב מוחלט של הנכים – בין 66% ל-82% באירועי עבר, ובין 60% ל-72% מנכי המלחמה הנוכחית – מבינים את המורכבות ובוחרים להיות מיוצגים בוועדות הרפואיות העליונות.

לפחות 35% מהחלטות קצין התגמולים בהליכי ההכרה נמצאו כלא צודקות והתהפכו או שונו בבית המשפט.

בנוסף, בכ-60% מהחלטות הוועדות הרפואיות שנדונו במסגרת ערעור בבית המשפט, נמצא פגם משפטי שהצדיק את החזרת הדיון לוועדות.

משרד הביטחון:

בקרב על המענק והקצבה ברף הנכויות הנמוך, הליכה לוועדה ללא ייצוג משפטי מגדילה ב-75% את הסיכון של הנכה לצאת בידיים ריקות לחלוטין (דרגת 0-9%). ייצוג משפטי בפגיעות ברף הנמוך מקפיץ את סיכויי ההצלחה לחצות את רף ה-10% המזכה במענק מ-58% לכמעט 80%.

הנתונים מוכיחים את חשיבות הייצוג גם במעבר ממענק חד-פעמי לקצבה חודשית (20% ומעלה) – בכל דרגות הנכות שבין 20% ל-59%, לייצוג המשפטי יש יתרון סטטיסטי ברור ומובהק על פני היעדר ייצוג.

ביטוח לאומי (נפגעי פעולות איבה):

הליכה לוועדה ללא ייצוג משפטי מגדילה ב-83% את הסיכון של הנפגע לצאת בידיים ריקות לחלוטין (דרגת 0-9%). ייצוג משפטי בפגיעות ברף הנמוך מקפיץ את סיכויי ההצלחה לחצות את רף ה-10% המזכה במענק מכ-66% לכמעט 80%.

ברף הגבוה (הקרב על הקצבה החודשית של 35%-64%), הליכה לוועדה ללא ייצוג משפטי חותכת כמעט בחצי את הסיכוי של הנפגע לזכות בקצבה חודשית מוגדלת. משמע – למיוצגים סיכוי של פי 2 לקבל נכויות בשיעור של 35%-64%, בעוד הלא מיוצגים מסתפקים בנכויות נמוכות יותר.

מה הדוח לא בדק? הפערים שמעצימים את חשיבות הייצוג

הנתונים הללו לא פחות ממדהימים, אך למעשה, אם מבינים מה הדוח לא בדק, מבינים כי חשיבות הייצוג בשטח גבוהה בהרבה:

• מורכבות התיקים: התוצאות התקבלו למרות שבקרב המיוצגים יש אחוז משמעותי של מקרים ישנים מלפני ה-7 באוקטובר, מקרים גבוליים, פגיעות שאינן תוצאה ישירה של מלחמה ותיקים מורכבים להוכחה.
• הטיית קבוצת הלא מיוצגים: התוצאות התקבלו למרות שהקבוצה שהוגדרה כ"לא מיוצגים" כוללת את כל מי שיוצג ולווה על ידי חברות למימוש זכויות, עמותות, קליניקות ואפילו עורכי דין שפעלו בהתנדבות וללא ייפוי כוח רשמי. למעשה, חלק ניכר מה"לא מיוצגים" היו מיוצגים בפועל.
• התעלמות משלב הערעור הקריטי: התוצאות התקבלו למרות שהמחקר הסטטיסטי בדק את התפלגות הנכויות רק בוועדות מדרג ראשון, ללא בחינת השפעת הייצוג בשלב המכריע של הוועדות העליונות, שם כאמור, אחוז המיוצגים מזנק.
• הקרב על היציבות (זמני מול צמיתות): התוצאות התקבלו למרות שלא נעשתה כל הפרדה בין נכויות זמניות לנכויות לצמיתות. המייצגים נלחמים כדי לקבע את הנכויות ולהעניק ודאות ללקוח, בעוד לא מיוצגים נגררים פעמים רבות עם נכויות זמניות המצריכות התמודדות חוזרת ונשנית מול המערכת.

למרבה הצער, המציאות הברורה העולה מן הנתונים ניצבת כיום בפני סכנה ממשית, לאור חוק הגבלת שכ"ט שעבר בכנסת. אין פסול בהסדרת השוק, אך החקיקה מרחיקת לכת ופוגעת מעבר לנדרש בזכות לייצוג.

תחת אצטלה של דאגה לנכים, משרד הביטחון והביטוח הלאומי ניצלו את הכעס הפוליטי על לשכת עורכי הדין והובילו להסדר שיקשה על המשך מתן ייצוג משפטי איכותי ומקצועי, ויהפוך את הטיפול בתיקים מורכבים וממושכים לבלתי כדאיים מבחינה כלכלית.

לצד האזהרה מפני הפגיעה הקשה בזכויות הנכים, אנו במשרד מרקמן טומשין נמשיך לייצג, להילחם ולתת את כל כולנו למען מי שזקוקים לכך יותר מכול.