נפגעתם במהלך השירות? כך תדעו אם אתם זכאים להכרה כנכי צה״ל לפי חוק הנכים

אם נפגעתם במהלך השירות הצבאי או הביטחוני, לא תמיד ברור מה הצעד הבא. חיילים, שוטרים, אנשי שב״ס ומשמר הגבול רבים לא מודעים לכך שייתכן והם זכאים להכרה כנכי צה״ל לפי חוק הנכים (תגמולים ושיקום), תשי״ט 1959. החוק נועד להבטיח תמיכה רפואית, כלכלית ושיקומית לכל מי שנפגע עקב השירות, גם אם הפגיעה נראית "קטנה" או הופיעה רק חודשים אחרי השחרור.

במשרדנו אנו מלווים חיילים ואנשי ביטחון בתביעות מול קצין התגמולים של משרד הביטחון מהגשת הבקשה, דרך הוועדות הרפואיות ועד הערעור, במטרה לוודא שכל נפגע יקבל את מלוא הזכויות שמגיעות לו.

א

מה המשמעות של “נכה צה״ל” ומי נכלל בהגדרה

נכה צה״ל הוא כל מי שנפגע עקב או במהלך השירות הביטחוני, והפגיעה גרמה לו לנכות גופנית או נפשית.
החוק חל לא רק על חיילי חובה וקבע, אלא גם על כוחות ביטחון נוספים:

• אנשי מילואים
• שוטרי משטרת ישראל ומשמר הגבול
• אנשי שב״ס, שב״כ והמוסד
• אזרחים שביצעו משימות ביטחוניות באישור רשמי

הפגיעה יכולה להיות גופנית או נפשית, החל מפציעה בקרב או בתאונת אימונים, ועד להתפתחות פוסט טראומה (PTSD) או מחלה כרונית שנובעת מהשירות.

מה ההבדל בין נכה צה״ל לנכה ביטוח לאומי

הבלבול הזה נפוץ מאוד. בפועל, מדובר בשני מסלולים נפרדים:

חשוב לדעת: לא ניתן לקבל תגמול כפול על אותה פגיעה משני הגופים. עם זאת, אם מדובר בשתי פגיעות שונות,  ניתן לקבל זכויות משני המסלולים.

חוק גורן – הבחירה בין משרד הביטחון לביטוח הלאומי

בשנת 2010 נחקק תיקון חשוב לחוק הנכים, הידוע כ “חוק גורן",  על שם השופט (בדימוס) מאיר גורן, שעמד בראש הוועדה הציבורית שבחנה את חלוקת הסמכויות בין משרד הביטחון למוסד לביטוח לאומי.
החוק נועד להסדיר מקרים שבהם אנשי ביטחון, ובעיקר שוטרים, סוהרים ואנשי שב״כ , נפגעים במהלך השירות, אך הפגיעה מתגלה או מאובחנת רק לאחר השחרור.

מאז תיקוני גורן אנחנו רואים לא מעט אנשי קבע שמתלבטים היכן להגיש את התביעה , והתשובה תלויה בשלושה דברים: מה בדיוק קרה, מתי זה התגלה, והאם מדובר בתאונה או במחלה.

עד לחקיקת החוק, רבים מהם לא יכלו לקבל הכרה ממשרד הביטחון משום שלא הייתה “פגיעה בזמן השירות” במובן הצר.
חוק גורן ותיקון 29 שינו את המצב וקבעו מנגנון ברור שמבוסס על עיתוי הפגיעה וסוגה:

עקרונות החוק לאחר תיקוני 2014 ו־2017

1. תאונות או חבלות שאירעו במהלך השירות –  לדוגמה, תאונת אימונים, תאונת דרכים במסגרת השירות או אירוע מבצעי, יטופלו על ידי משרד הביטחון.
2. מחלות שהתפתחו בהדרגה עקב תנאי השירות, ואובחנו לאחר השחרור, יידונו בביטוח הלאומי, לרוב במסלול של נפגעי עבודה.
3. הבחירה במסלול אחד מונעת תביעה במסלול השני בגין אותה פגיעה.
4. נקודות הזמן החשובות:
   • ינואר 2014 –  תחילת ההפרדה הרשמית: מחלות שהתגלו לאחר מועד זה נבחנות בדרך כלל בביטוח הלאומי.
   • ינואר 2017 –  נקבעו הוראות מעבר: מי שנפגע לפני 2014 יכול עדיין להגיש תביעה למשרד הביטחון, גם אם מדובר במחלה שהתגלתה מאוחר יותר.
5. חריגים בחוק: במחלות מסוימות כגון פגיעה שמיעתית מרעש ייחודי לאמצעי לחימה או חשיפה לחומרים מסוכנים – האחריות נותרה בידי משרד הביטחון גם אם האבחון התרחש לאחר השירות.

בקיצור

• תאונה או חבלה במהלך השירות? משרד הביטחון.
• מחלה שהתפתחה בהדרגה ואובחנה אחרי השחרור?  ביטוח לאומי.
• פגיעה שקרתה לפני 2014 או אירוע מבצעי חריג?  ייתכן שעדיין תיבחן במשרד הביטחון.

במקרים גבוליים, במיוחד כשיש ספק אם מדובר בתאונה או מחלה, חשוב להתייעץ עם עורך דין שמכיר היטב את תיקוני גורן ואת ההוראות המעודכנות. בחירה במסלול לא נכון עלולה למנוע הכרה בעתיד.

דוגמה מעשית:

שוטר ששירת 20 שנה ופרש לגמלאות, ולאחר מספר שנים התפתחה אצלו מחלת לב או, PTSD  עשוי לתבוע את ביטוח לאומי ולא את משרד הביטחון, משום שהאבחון התרחש רק אחרי סיום השירות, והקשר לשירות איננו ישיר ומיידי.
לעומת זאת, חייל שנפצע בתאונת אימונים או שוטר שנפגע באירוע מבצעי, יפנה לקצין התגמולים של משרד הביטחון.

טיפ חשוב:

במקרים שבהם קיימת מחלוקת לגבי מועד האבחון או נסיבות הפגיעה, כדאי להתייעץ מוקדם ככל האפשר עם עו"ד שמכיר היטב את חוק גורן ואת חוק הנכים, משום שהבחירה במסלול הלא נכון עלולה למנוע הכרה עתידית.

תיקון 29 לחוק הנכים, הידוע כ"חוק גורן", לא העביר באופן גורף את כלל מחלות השירות לביטוח הלאומי, אלא קבע שורה של מבחנים:

• מועד גילוי המחלה
• סוג השירות והגורם המעסיק (צבא, משטרה, שב״כ, שב״ס וכו')
• קיומו של אירוע נקודתי לעומת תהליך מתמשך

בפועל, מאז 2014 הוקם מנגנון תיאום בין משרד הביטחון לבין ביטוח לאומי, שבמסגרתו נבדקים כל מקרה לגופו כדי למנוע כפילות תביעות.
במקרים גבוליים, ניתן לעתים להעביר את הטיפול בין הגופים בהתאם לחוות דעת רפואיות ונסיבות השירות.

שלושת התנאים להכרה כנכה צה״ל

כדי לקבל הכרה כנכה משרד הביטחון, יש להוכיח שלושה יסודות:

1. שירות במסגרת ביטחונית מוכרת-  צבא, משטרה, שב״כ, שב״ס וכדומה.
2. פגיעה במהלך או עקב השירות-  בין אם מדובר בתאונה, אירוע מבצעי או חשיפה לתנאים מזיקים.
3. קשר סיבתי לשירות-  יש להראות שהשירות היה הגורם הישיר או המשמעותי לנכות (ולא אירוע אזרחי נפרד).

למשל, חיילת שסבלה מחרדה בעקבות אירוע טראומטי במהלך אימון מבצעי, או לוחם שפיתח בעיות גב קבועות עקב שירות פיזי ממושך- שניהם עשויים להיות מוכרים כנכי צה"ל אם יוכיחו את הקשר לשירות.

חשוב לדעת כי לפי סעיף 32 לחוק הנכים (תגמולים ושיקום), ניתן להגיש תביעה להכרה כנכה צה״ל עד שלוש שנים ממועד השחרור מהשירות.
יחד עם זאת, כאשר מדובר במחלה שהתגלתה רק לאחר זמן, מניין שלוש השנים עשוי להיספר ממועד גילוי המחלה ולא ממועד השחרור.
בנוסף, לקצין התגמולים נתונה הסמכות להאריך את המועד מטעמים מיוחדים, למשל כאשר הנפגע לא היה מודע לקשר שבין מצבו הרפואי לבין השירות.
לכן, גם אם עבר זמן רב מומלץ להתייעץ עם עו"ד לפני ויתור על הגשת התביעה.

מתי מוכרת מחלה שהתפרצה אחרי השחרור?

אחת הטעויות הנפוצות היא לחשוב שרק פגיעה שקרתה בזמן השירות מזכה בהכרה.
בפועל, גם מחלה שהתפתחה לאחר השחרור עשויה להיות מוכרת, אם מוכח קשר לשירות.

דוגמאות נפוצות:

• פוסט טראומה שהתפרצה חודשים או שנים אחרי אירוע קרבי
• מחלות ריאה עקב חשיפה לחומרים מסוכנים בבסיס
• בעיות לב שהתפתחו כתוצאה מלחץ נפשי מתמשך בשירות

במקרים כאלה נדרשת חוות דעת רפואית מומחה, ולעיתים גם עדויות ממפקדים או חברים לשירות שתומכים בגרסה.

איך מוכיחים את הקשר הסיבתי

הגורם המרכזי להצלחת התביעה הוא הראיות. ככל שהן מסודרות ומדויקות יותר, כך יגבר הסיכוי להכרה.

כדי להוכיח את הקשר בין הפגיעה לשירות יש להגיש:

• תיעוד רפואי מהצבא ומהתקופה שלאחר השחרור
• דו״חות ותחקירים צבאיים רלוונטיים
• חוות דעת רפואית עדכנית
• תצהיר אישי ועדויות תומכות

מניסיוננו, תיקים שנערכים היטב מראש ומלווים ע"י עו"ד שמכיר את נהלי משרד הביטחון, מקבלים הכרה מהר יותר ומונעים סיבוכים בערעור.

הפסיקה בישראל קבעה שני מבחנים עיקריים לבחינת הקשר הסיבתי בין השירות לבין הנכות:

1. מבחן הסיבה היעילה והמשמעותית –  השירות צריך להיות הגורם המרכזי או הדומיננטי שגרם לנכות, גם אם היו גורמים נוספים.
2. מבחן ההחמרה  – גם אם הליקוי היה קיים עוד לפני השירות, ניתן להכיר בו אם השירות החמיר את המצב הקיים באופן משמעותי.

החוק מאפשר להגיש בקשה נפרדת של "החמרת מצב" גם לאחר שהנכה כבר הוכר, כאשר חלה החמרה רפואית הקשורה לשירות.

אחוזי נכות ותגמולים

לאחר ההכרה, הנפגע מוזמן לוועדה רפואית של משרד הביטחון, שקובעת את דרגת הנכות לפי מדרג רשמי:

בהמשך ניתן להגיש בקשת החמרת מצב, ואם חל שינוי אז להיבדק מחדש.
ערעור על החלטת הוועדה מוגש תוך 45 יום לוועדת הערעור לפי סעיף 33 לחוק. הערעור לפי סעיף 33 לחוק הנכים מוגש לוועדת ערעור היושבת בבית המשפט המחוזי.
החלטת הוועדה ניתנת לערעור בשאלה משפטית בלבד בפני בית המשפט העליון (סעיף 35 לחוק).
הליך הערעור הינו הליך שיפוטי לכל דבר ועניין, והוועדה מוסמכת לשמוע ראיות חדשות ולהכריע מחדש במחלוקת.

פוסט טראומה (PTSD) בצה״ל

פוסט טראומה מוכרת כיום על ידי משרד הביטחון כנכות לכל דבר ועניין.
עם זאת, מדובר בתהליך מורכב שדורש הוכחת שלושה רכיבים:

1. אירוע או חשיפה טראומטית בשירות
2. תיעוד רפואי המעיד על סימפטומים מתמשכים
3. חוות דעת פסיכיאטרית מוסמכת

לאחר ההכרה, הזכאות כוללת טיפול רפואי מלא, תגמול חודשי, תמיכה שיקומית וסיוע נפשי, ולעיתים גם למשפחת הנפגע.

הפסיקה בישראל מכירה גם ב"אירועים מצטברים" כגורם לפוסט טראומה , כלומר, לא רק אירוע אחד חריג, אלא גם הצטברות של חוויות קשות ומתמשכות במהלך השירות (כגון שירות בתנאי לחץ, חשיפה יומיומית לאירועים קשים או מתן טיפול במצבי חירום).
כך נקבע בפסקי דין שונים, ביניהם ע"א 472/97 ברכה נ' קצין התגמולים, שהכיר באפשרות לקשר סיבתי בין אירועים מצטברים לבין פגיעה נפשית.

הכרה זמנית מול הכרה לצמיתות

משרד הביטחון רשאי להעניק הכרה זמנית כאשר לא ברור אם מצב הנפגע יציב.
במקרה כזה הוועדה הרפואית קובעת בדיקה חוזרת תוך שנה, כדי לבדוק אם יש שיפור או החמרה.
כאשר המצב מתייצב ניתנת הכרה לצמיתות.

שילוב זכויות מול ביטוח לאומי

לא ניתן לקבל תגמול כפול על אותה נכות. עם זאת:

• ניתן לבחור באיזה מסלול לתבוע (משרד הביטחון או ביטוח לאומי).
• אם קיימות פגיעות שונות, ניתן לקבל קצבאות משני הגופים.
• חשוב לבצע את הבחירה בליווי עו"ד מנוסה, כדי למנוע ויתור על זכויות משמעותיות.
• באנשי קבע ומקביליהם, לאחר תיקוני 2014 ו־2017 (חוק גורן/תיקון 29), תביעות מחלות מופנות ברובן לביטוח הלאומי, בעוד חבלות שירות נותרו באחריות משרד הביטחון, בכפוף לחריגים ולהוראות המעבר.

למה כדאי לפנות לעו״ד מומחה לנכי צה״ל

אנחנו רואים שוב ושוב שחיילים שפועלים לבד ונתקלים בקשיים מיותרים.
ייצוג נכון מול משרד הביטחון מגדיל משמעותית את הסיכוי להצלחה ומבטיח שתקבלו את כל מה שמגיע לכם על פי חוק.

🔷 למידע נוסף בקרו באתר שלנו
🔷 ליצירת קשר עם עו"ד לנכי צה"ל וכוחות הביטחון

אנחנו כאן כדי לעזור לכם לממש את מלוא הזכויות – השאירו פרטים באתר או חייגו 8332* 

שאלות פופולריות (FAQ)

איך מתחילים את התהליך?
מגישים טופס תביעה לקצין התגמולים בצירוף מסמכים רפואיים ותצהיר אישי.

האם ניתן לערער על החלטה?
כן. תוך 45 יום ניתן להגיש ערעור לוועדת הערעור לפי חוק הנכים.

כמה זמן זה לוקח?
בממוצע, בין שמונה חודשים לשנה וחצי, בהתאם לסוג הפגיעה ולעומס במשרד הביטחון.

האם פציעה באימון כושר נחשבת?
כן, כל עוד מדובר באימון שנערך כחלק מהשירות הצבאי ובאישור מפקדים.

האם אפשר לקבל קצבה חודשית במקום מענק חד־פעמי?
כן, החל מ־20% נכות ומעלה משולמת קצבה חודשית במקום מענק.