תאונת עבודה שמקורה בגורמים שאינם נראים לעין- מה חשוב לדעת?

כאשר מדברים על תאונת עבודה, מרבית האנשים חושבים מיד על פציעה פיזית שנגרמת בשל נפילה, תאונה עם כלי עבודה, או החלקה באתר העבודה. אולם בפועל, תחום תאונות העבודה כולל גם פגיעות פנימיות שלא נראות לעין – כמו אוטם שריר הלב (התקף לב), אירועים מוחיים, הפרעות נפשיות, ואף התפרצות סכרת- כל זאת כאשר ניתן להוכיח כי הפגיעה נגרמה עקב העבודה.

מהי תאונת עבודה?

לפי סעיף 79 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], תשנ"ה-1995, "תאונת עבודה" היא:

"תאונה שאירעה תוך כדי ועקב עבודתו אצל מעבידו, ובעובד עצמאי- תוך כדי עיסוקו במשלח ידו ועקב עיסוקו במשלח ידו".

המשמעות היא, שנדרש קשר בין זמן האירוע ("תוך כדי העבודה") לבין סיבת האירוע ("עקב העבודה"). עם זאת, הפסיקה קובעת כי אין מדובר בשני מבחנים נפרדים, אלא במבחן אחד משולב- כאשר הדגש העיקרי הוא על קשר סיבתי בין הפגיעה לעבודה.

תאונות עקב גורמים פנימיים – לא תמיד פשוט להוכיח

כאשר מדובר בפגיעות "פנימיות" – למשל, התקף לב, שבץ מוחי או התפרצות מחלה כרונית- נדרש להוכיח כי קדם להן "אירוע חריג" בעבודה, שהוא שגרם לפגיעה. זוהי הבחנה חשובה שעולה מהפסיקה, במיוחד לאור סעיף 83 לחוק הביטוח הלאומי, אשר מבהיר כי:

"תאונה שאינה תוצאה של גורמים חיצוניים הנראים לעין אין רואים אותה כתאונת עבודה אם הוכח כי השפעת העבודה על אירוע התאונה הייתה פחותה הרבה מהשפעת גורמים אחרים".

מהו "אירוע חריג"?

הפסיקה קבעה כי "אירוע חריג" בעבודה יכול להיות:

• מאמץ פיזי חריג: פעולה גופנית יוצאת דופן בעוצמתה ביחס לעבודת העובד.
• דחק נפשי קיצוני: ויכוח סוער, שיחת פיטורין, השפלה, מתח מפתיע בעבודה, אפילו שמחה או התרגשות חריגה- כל אלה עשויים להיחשב אירועים חריגים אם אינם חלק מהשגרה היומית של העובד.

האירוע החריג הוא למעשה ה"טריגר" שמביא להתפרצות המחלה- גם אם זו הייתה קיימת בגוף העובד ברקע.

דוגמאות מהפסיקה:

• עובד שנכנס לשיחת שכר טעונה – והתרגש באופן חריג.
• מורה שהתעצבן בצורה יוצאת דופן מתלמידים – ונפגע לאחר מכן בלבו.
• בעל עסק שקיבל הערה לעיני לקוחות – והגיב ברוגז קיצוני.

מתי תיחשב המחלה כתאונת עבודה?

לפי הלכה שנקבעה בבית הדין הארצי (עב"ל 481/99 המוסד לביטוח לאומי נ' מיכלוביץ'), כל עוד ניתן להצביע על אירוע חריג הקשור לעבודה, שקרה בסמוך לפגיעה, יש להכיר בפגיעה כתאונת עבודה. גם אם התובע היה בביתו כאשר חש בליבו – אך ההתרחשות החריגה קרתה עקב העבודה – ייתכן ויהיה זכאי להכרה.

בנוסף, בתי הדין נוהגים בגישה ליברלית בכל הנוגע למינוי מומחה רפואי במקרים של אוטם שריר הלב – די בכך שקיימת ראשית ראיה לכך שאירע אירוע חריג, כדי למנות מומחה שיבחן את הקשר הסיבתי הרפואי.

מה נדרש מהעובד?

כדי שתאונת עבודה שמקורה בגורמים שאינם נראים לעין תוכר:

1. הוכחת האירוע החריג – באמצעות עדים, תיעוד, תצהיר אישי, מסמכים או כל ראיה אחרת.
2. הצגת קשר סיבתי בין האירוע לבין הפגיעה – נתמך לרוב על ידי חוות דעת רפואית.
3. פניה בזמן אמת לטיפול רפואי – כולל ציון האירוע במסמכים רפואיים.

פגיעות גופניות ונפשיות פנימיות, כמו התקפי לב או אירועים מוחיים, אינן גזירת גורל – ולעיתים יש להן קשר ישיר לאירועים חריגים שקרו במסגרת העבודה. החוק והפסיקה מאפשרים לעובדים שנפגעו לקבל הכרה ופיצוי- כל עוד מוכח קשר בין העבודה לבין הפגיעה.

במקרים כאלה חשוב במיוחד לפנות בהקדם לייעוץ משפטי, על מנת להעריך את סיכויי ההכרה בתביעה ולבנות תיק מסודר ומבוסס כבר מהשלב הראשון.

נשמח לענות ולסייע- השאירו פרטים באתר או חייגו 8332*