יצירת תקדימים שמשנים מציאות: כך נאבק משרדנו על זכויות נכי צה״ל וכוחות הביטחון

מאחורי כל תיק עומד– לוחם, איש קבע, שוטר או אזרח שנפגע עקב שירותו או בשל אירועי איבה,
ומצפה שהמדינה תעמוד לצידו.
אך לעיתים נדרש להיאבק מול מערכת גדולה. מאבק עקרוני שמוביל לשינוי משפטי רחב היקפים המשפיע על מאות אנשים- זהו כוחם של תקדימים משפטיים. 

כעורכי דין הפועלים כמה עשורים בתחום נכי צה״ל ונפגעי כוחות הביטחון, אנו עדים לכך פעם אחר פעם:
החלטות מנהליות של אגף השיקום או קצין התגמולים שנראות “טכניות” או “פנימיות”, פוגעות בפועל בזכויות יסוד.
תקדימים משפטיים אינם מונחים תיאורטיים. הם כלי שמאפשר לתקן עוולות ולכפות על הרשויות לפעול בהגינות,
בשוויון ובהתאם לערכי היסוד של המשפט הישראלי. 

כך למשל שנים ארוכות פעל אגף השיקום במשרד הביטחון לפי הנחיה פנימית משנת 1984,
שעסקה באופן חישוב אחוזי נכות כאשר קיימות מספר פגימות. בפועל שיטת החישוב פגעה בנכי צה״ל
והובילה להפחתה מלאכותית של אחוזי הנכות. לאחר מאבק משפטי, קבע בית המשפט כי מדובר בהנחיה שאינה חוקית ואינה שוויונית והורה על עיגול אחוזי הנכות.
המשמעות הייתה דרמטית: לא רק תיקון העוול ללקוח שלנו, אלא שינוי שהוחל על כלל נכי צה״ל. 

דוגמה נוספת היא ”הלכת האיברים הזוגיים“.
מדובר במקרים שבהם חייל נפגע בעין או באוזן אחת עקב השירות ולאחר שנים נפגע גם האיבר השני מסיבה שאינה קשורה לשירותו. במשך זמן רב, המערכת התעלמה מהתמונה הכוללת.
אך לאחר הליך משפטי ארוך שבו קצין התגמולים הגיש בקשת רשות ערעור לעליון, וגרר אותנו להליך משפטי ארוך ומייגע נקבע כי בעת חישוב אחוזי הנכות יש להתחשב במצבם של שני האיברים יחד.
זו הלכה שמשקפת ראייה אנושית, רפואית ומשפטית נכונה ולא הסתמכות על פרשנות צרה ובלתי צודקת.
רע"א 7677/16

גם בתחום ההטבות הכלכליות נדרש מאבק עיקש.
בעבר משרד הביטחון קבע כי הטבות שונות כגון: ניידות, נסיעות וצרכים מיוחדים
שיינתנו רק ממועד ההכרה בנכות, גם כאשר ההליך נמשך שנים ארוכות.
בית המשפט העליון קיבל את עמדתנו וקבע כי מדובר בהוראה מפלה ובלתי סבירה וכי יש להעניק את ההטבות רטרואקטיבית.
בכך תוקן עוול משמעותי כלפי נכים שנאלצו לנהל הליכים ממושכים כדי לממש את זכויותיהם.
עע"מ 7335/10

לא פחות משמעותית הייתה ההכרה התקדימית בבני משפחת גביש כנפגעי פעולות איבה. בפרשת
משפחת גביש, הצלחנו להביא להכרה בבני משפחה שלא נכחו פיזית בזירת הפיגוע, אך היו עדים לאירוע בזמן אמת ונפגעו נפשית באופן קשה. ההכרה הזו ביטאה הבנה עמוקה של פגיעה נפשית ושל המציאות המורכבת. שבטראומה אינה תמיד תלויה בנוכחות פיזית. מדובר בהישג משפטי ואנושי משמעותי.

אלו הן רק דוגמאות. מאחוריהן עומדים עשרות תיקים של הכרה מאוחרת, תיקון טעויות חישוב,
והוצאת צדק לאור גם לאחר עשרות שנים. כל תיק כזה מחזק עיקרון אחד ברור: הזכויות אינן ”טובה“
של המערכת, אלא חובה משפטית ומוסרית של המדינה כלפי מי שנפגעו בשמה.

אם נפגעתם במהלך שירותכם, בפעילות ביטחונית או עקב פעולות איבה ונתקלתם בדחייה, בקושי או
בתחושה שהמערכת אינה רואה אתכם – אל תוותרו.
למידע נוסף אודות שירותי המשרד הרלוונטיים לנושא הכתבה לחצו כאן: עורך דין נכי צה"ל, עורך דין לנפגעי איבה.