בתביעה שהוגשה ופסק דינה פורסם לאחרונה, מתואר סיפורה של רונה מנדלוביץ (שם בדוי), מנהלת סניף בנק מוכר. באחד הימים בעת פגישה שגרתית שקיימה עם אחד הלקוחות, נכנס לסניף לקוח ותיק והביע אי שביעות רצון מכך שאינו מצליח למשוך כסף מחשבונו. תחילה פנה הלקוח לקופה הראשית והתלונן אודות חיובים לא מובנים בחשבונו. עובדי הקופה ניסו להסביר ולהרגיעו, אולם הוא התעקש לפגוש את מנהלת הסניף. לפי הנטען, כשהוא נסער, הוא עלה לחדרה, הרים עליה את קולו, התנהג בצורה מאיימת, נעמד קרוב לשולחנה והאשים את הבנק בניהול רשלני של חשבונו. הוא הטיח בפני המנהלת כי היא האחראית לנזק הכספי הכבד שנגרם לו. כשהיא ניסתה להסביר את המצב ולהרגיעו, הוא קטע את דבריה, צעק כי הוא אינו מתכוון "לעבור על זה בשקט" ואיים: "את תשלמי על זה ביוקר."

בשלב מסוים, לפי התביעה, צעק הלקוח, הלם על שולחנה של המנהלת וזו הרגישה כי המצב יוצא מכלל שליטה. כל ניסיונותיה להרגיעו לא הועילו, והוא המשיך לאיים: "אני אדאג שאת תתחרטי על זה, את תראי מה יקרה". האירוע הגיע לשיאו כאשר הלקוח עזב את חדרה של המנהלת בטריקת דלת רועמת תוך שהוא ממשיך לצעוק ולאיים על  שאר עובדי הסניף והלקוחות שהיו במקום. לקראת הצוהריים נודע למנהלת כי הלקוח פנה למוקד הבנק ואיים לפגוע בה ובעובדת נוספת באופן פיזי, והוסיף כי הוא מוכן לשבת בכלא ושאין לו מה להפסיד.

כשהיא נסערת מהאירוע, נאלצה רונה להפסיק את עבודתה באותו יום. היא פנתה לחדר צדדי כדי לנסות להתאושש, אך הרגישה לחץ נפשי קשה, דופק מואץ וכאב בחזה. מאוחר יותר באותו היום הגישה תלונה במשטרה בגין איומים והביעה חשש אמיתי לשלומה.

הלחץ הנפשי הוביל למחלה הגורמת לכאבים כרוניים

כשנה וחצי לאחר האירוע היא החלה לסבול מכאבי ראש ומכאבים בחזה. ראומטולוג שבדק אותה קבע כי היא סבולת מדאבת השרירים (פיברומיאלגיה), מחלה הגורמת לכאבים כרוניים, עייפות ועוד, על רקע חרדה.

בתביעה שהגישה באמצעות עו"ד אלישר פיינגרש ממשרד מרקמן טומשין ושות' נגד המוסד לביטוח לאומי, טוענת רונה  כי האירוע החריג שחוותה בעבודתה הוביל להתפתחות התסמונת. בתביעה טען העו"ד כי מצבה לפני האירוע היה תקין לחלוטין, והיא תפקדה בצורה מלאה בעבודתה. הוא ציין כי פיברומיאלגיה היא תסמונת שניתן לקשרה לאירועים טראומטיים, וצרף לכך עדויות מהספרות הרפואית ומהחומר המדעי המצטבר התומכות בטענה. עורך הדין הדגיש את הפגיעה הכלכלית והתפקודית שנגרמה לה בעקבות המחלה, כולל אובדן הכנסה ופגיעה באיכות חייה.

למרות זאת, במוסד לביטוח לאומי טענו כי אין קשר סיבתי ברור בין האירוע בעבודה לבין התסמונת. לפיהם, פיברומיאלגיה היא מחלה שהגורמים לה אינם חד משמעיים, וקשה לקבוע בוודאות שהאירוע המדובר אכן גרם להתפרצותה. עוד נטען כי המנהלת סבלה מבעיות רפואיות אחרות, שיכלו לתרום למצבה הנוכחי.

אלא שחוות דעת מטעם פרופ' דן בוסקילה, מומחה בראומטולוגיה שמונה מטעם בית הדין, קבעה כי האירוע החריג בעבודה אכן היה הגורם שהוביל להתפרצות הפיברומיאלגיה. לדעתו, יש קשר סיבתי מוכר בין מצבי לחץ וטראומה נפשית לבין התסמונת, והוא הדגיש שהאירוע בעבודה ענה על קריטריונים אלה. בנוסף, ציין המומחה כי הספרות המדעית תומכת בקשר בין מצבי לחץ משמעותיים לבין התפתחות המחלה.

השבוע קיבל בית הדין לעבודה את התביעה ופסק לטובת המנהלת. הוא הדגיש כי יש להתחשב בנסיבות החריגות של האירוע ובחוות דעת המומחה, שתמך בקשר הסיבתי בין האירוע בעבודה לבין התפתחות המחלה. בית הדין קבע כי המוסד לביטוח לאומי יכיר בתסמונת כפגיעה בעבודה, וישלם לרונה הוצאות משפט בסך 3,000 שקלים.

בעקבות פסק הדין היא תוזמן לוועדה רפואית שתקבע את שיעור הנכות שממנה היא סובלת ובהתאם לשיעור שייקבע היא תזכה לקצבת נכות חודשית כל ימי חייה.