"מתרחשת כאן רמיסה של שלטון החוק"

רוצים לקרוא על עוד
תחומי עיסוק של המשרד

מלבד חשיפת דירוג Duns 100 ל 25 משרדי עורכי הדין המובילים בישראל, פורום Duns 100 לבכירי ענף המשפט הפגיש את עורכי הדין המובילים בישראל לשיחה יוצאת דופן על הנושאים האקטואליים ביותר בענף עריכת הדין, "המפגש השנתי שלנו הפך למסורת… מרגש במיוחד לראות את צמרת המשפט הישראלית במקום אחד ואני מקווה שבדומה לארה"ב, הם ייקחו חלק משמעותי יותר בהנהגת המדינה. אנו מחויבים להצגת הסיפור האמיתי של המצוינות הישראלית, בדיוק ובאמינות מירבית", אמר דורון כהן, מנכ"ל דן אנד ברדסטריט

שתף:

מפגש חשיפת דירוג Duns 100 ל 25 משרדי עורכי הדין היה אחד מהמפגשים המרתקים והמורכבים שהתרחשו בעולם המשפט בשנים האחרונות. מצד אחד, נציגי המשרדים הגדולים, המצליחים והמובילים בישראל, אנשים בעלי מוניטין בקהילת המשפט הבינלאומית, מוחות חריפים וההון האנושי המובחר של עולם המשפט שמתאסף יחד ללא חשש מווירוס הקורונה או אזעקות, כאילו מצב נורמלי. מצד שני, המפגש התקיים אחרי שנים קשות ברמה הגלובלית והלאומית, שנים שגם השפיעו על המשרדים הגדולים בהיבט הכלכלי, בהון האנושי שגויס השכם וערב למילואים כשהוא משאיר את בן או בת הזוג עם כל מטלות הבית, ובזמן שישראל כולה מלקקת את פצעיה ורק רוצה לחזור לשגרה, מסתבר שחלק מהחזרה לשגרה כוללת גם את החזרה לשולחן של הנושא הכי שנוי במחלוקת בחברה הישראלית בדמות הרפורמה המשפטית. וכך, ללא זמן התאוששות, רבים מעורכי הדין הבכירים מרגישים שלמרות שעוד לא הסתיימה הלחימה הבטחונית, למרבה הצער, אין זמן לנוח, זה הזמן לחזור למאבק על הרפורמה המשפטית, או כפי שחלק גדול מהם מכנה, "המהפכה המשפטית".

בפורום עצמו דנו הבכירים בנושאים הבוערים שעל סדר היום המקצועי, כולל כאמור נושא הרפורמה המשפטית, הדיון סביב מינוי נשיא בית המשפט העליון, מעמד היועמ"שית והליך ההדחה שנפתח על ידי שר המשפטים, השפעת המלחמה על המשק הישראלי וענף עריכת הדין, כניסת הבינה המלאכותית לעולם המשפט ועוד, "זו השנה ה- 23 שאני נמצא פה אתכם. המפגש השנתי שלנו הפך למסורת, ואני נרגש לראות כאן שילוב של פנים חדשות ועמיתים וותיקים שמתכנסים מדי שנה", אמר דורון כהן, יו"ר דן אנד ברדסטריט, "מרגש במיוחד לראות את צמרת המשפט הישראלית במקום אחד, ואני מקווה שבדומה לארה"ב, הם ייקחו חלק משמעותי יותר בהנהגת המדינה. אנו מחויבים להצגת הסיפור האמיתי של המצוינות הישראלית, בדיוק ובאמינות מירבית".

מבחינת הדירוג עצמו, זו הייתה הפעם ה – 25 שדן אנד ברדסטריט, חברת המידע העסקי הגדולה בעולם, מפרסמת את דירוג Duns100של 25 משרדי עורכי הדין המובילים בישראל והשנה נרשמו מספר שינויים בצמרת הדירוג, אשר מצידו משקף מצוינות, השפעה והובלה בענף, ולא רק גודל. השינוי הבולט ביותר הוא עלייתו של משרד מיתר|עורכי דין למקום הראשון בדירוג, תוך שהוא מחליף את משרד גולדפרב גרוס זליגמן, שירד שני מקומות עד למקום השלישי בטבלת הדירוג. גם משרד הרצוג פוקס נאמן התחזק ועלה מקום אחד כאשר כעת הוא ממוקם במקום השני בטבלה. משרד פישר (.FBC & Co) התקדם במעלה הדירוג ונמצא כעת במקום הרביעי של הדירוג שהופעה בו מעניקה, בין היתר, חותמת איכות אשר מעידה על מקומו של המשרד בצמרת הענף וככוח מוביל בעולם המשפט הישראלי, "שנת 2024 הייתה שנת מלחמה שיצרה אתגרים משמעותיים עבור משרדי עורכי הדין. בין היתר מדובר במחסור בכוח אדם על רגע גיוסי מילואים, צמצום פעילות של משקיעים זרים וחוסר ודאות כלכלי ועסקי. אלא שלמרות זאת המשרדים הפגינו באופן גורף גמישות, מקצועיות וגם אנושיות והתחשבות בסיטואציה שנוצרה", אמרה אתמול שילה זברו וייס מנהלת מחלקת Duns 100, "לפי הדיווחים שלהם, וחרף כל הקשיים והמהמורות בדרך, כמעט כל המשרדים דיווחו על שנת 2024 כשנת שיא מבחינת הביצועים העסקיים. ניתן לראות גם שמספר עורכי הדין במשרדים הגדולים נמצא במגמת עלייה וזאת לאחר סטגנציה בשנים קודמות. כמו כן 14 מתוך 25 המשרדים המובילים הציגו גידול במספר השותפות הנשים במהלך השנה האחרונה. בראש טבלת הייצוג הנשי עומדים משרד פישר (FBC &Co.) עם 45% נשים שותפות ומשרד פירון עם 44%".

בפורום השתתפו: עו"ד אברהם אברמן, שותף מנהל ש. פרידמן, אברמזון ושות׳, עו"ד אילן שרקון, יו"ר המשרד Cba – שרקון בן עמי אשר ושות', עו"ד איתמר פנץ, שותף, חבר הנהלה וראש מחלקת התחדשות עירונית סלומון ליפשיץ ושות', עו"ד אלון פומרנץ, שותף מנהל וראש מחלקת ליטיגציה ליפא מאיר ושות', עו"ד אמיר חן, שותף מנהל פישר (FBC & Co), עו"ד אמיר עמר, יו"ר הפירמה, שותף מייסד AYR עמר רייטר ז'אן שוכטוביץ ושות', עו"ד גד אנושי, מנהל המחלקה הבינלאומית בלטר גוט אלוני ושות׳, עו"ד דוני טולידאנו יו"ר האקזקוטיבה, ראש מחלקת מיזוגים ורכישות EBN – ארדינסט, בן נתן, טולידאנו, עו"ד דני גבע, שותף מיתר|עורכי דין, עו"ד טל אליאסף, שותף מנהל נשיץ ברנדס אמיר, עו"ד יהודה רוה, יו"ר יהודה רוה ושות׳, עו"ד יונתן אלטמן, יו"ר הפירמה עמית פולק מטלון ושות׳, עו"ד יוסי אשכנזי, מנהל מחלקת ליטיגציה הרצוג פוקס נאמן, עו"ד יעל ברץ, שותפה בכירה, ר' קבוצת תאגידים ורישוי ישראל פרל כהן צדק לצר ברץ, עו"ד כפיר ידגר, שותף מנהל גורניצקי ושות', עו"ד ליאור טומשטיין, שותף מייסד מרקמן טומשין ושות עו"ד, עו"ד מיקי ברנע, שותף מנהל ברנע ג'פה לנדה, עו"ד מתן מרידור, שותף וראש מחלקת דיני תחרות אגמון עם טולצ'ינסקי, עו"ד נמרוד רוזנבלום, שותף מנהל אפשטיין רוזנבלום מעוז (ERM), עו"ד עמיר צפריר, יו"ר גולדפרב גרוס זליגמן ושות', עו"ד עפר בן יהודה, שותף שבלת, עו"ד ערן בצלאל, שותף מנהל ש. הורוביץ ושות', עו"ד קובי בן שטרית, שותף מנהל Arnon, Tadmor-Levy, עו"ד תמי פירון, שותפה מנהלת פירון משרד עורכי דין.

"המהפכה חזרה"

הפורום העניק הזדמנות בפני עורכי הדין לשתף, להתדיין, לשכנע ולהציף נושאים חשובים בפני הצמרת של משרדי עורכי הדין בישראל, ואכן, עורכי הדין ניצלו את ההזדמנות והעלו לשיח מספר נושאים חשובים הנמצאים על סדר היום של העוסקים בענף. אחד מהנושאים המרכזיים שעלה ואשר מדיר שינה מקרב לא מעט מעורכי הדין הוא החזרה לשולחן של הרפורמה המשפטית, וגם הרצון להדיר את עורכי הדין מאזורי השפעה בענף, "לפני שאני פותח בפן המשפטי, אנו חייבים להתייחס לחטופים שנמצאים עדיין בשבי חמאס. הפקרת החטופים על ידי הממשלה היא דבר בלתי מתקבל על הדעת. יש דרך להשיבם – וזו חובה מוסרית שלא ניתן להעלים ממנה עין. על המגזר העסקי וגורמים מובילים במשק להגביר את הלחץ ולפעול להשבתם המיידית, כי בלי זה יהיה קשה לבנות מחדש את ישראל", אמר עו"ד דני גבע, שותף במשרד מיתר עורכי דין, "בפן הכלכלי: אני אופטימי מבחינה כלכלית לטווח הקצר, אך מוטרד לטווח הארוך מבחינת היכולת של ישראל להתקיים כחברה דמוקרטית ויהודית.

בזירה המשפטית, יש הכרח לבצע שינוי וייעול במערכת, אך המהפכה השלטונית שמובלת כיום אינה רפורמה – היא ניסיון לרסק את שלטון החוק. שני שומרי הסף הקריטיים – היועצת המשפטית לממשלה ולשכת עורכי הדין – עומדים תחת מתקפה מסוכנת. הניסיונות להדחת היועמ"שית פוגעים ישירות ביסודות הדמוקרטיה, וההתקפה על לשכת עורכי הדין, שנבחרה ברוב דמוקרטי גורף, היא איום ישיר על שלטון החוק וזכויות האדם בישראל. כדי להבטיח את עתיד המדינה, עלינו לשמור על הדמוקרטיה, מערכת המשפט ושלטון החוק – זהו הבסיס לקיום סביר ונורמלי בטווח הארוך".

עו"ד דוני טולידאנו, יו"ר האקזקוטיבה, ראש מחלקת מיזוגים ורכישות, EBN – ארדינסט, בן נתן, טולידאנו, הביע דאגה מפגיעה בשומרי הסף של מדינת ישראל, וכתוצאה מכך, פגיעה במדינת ישראל עצמה, "הדבר החמור ביותר שמתרחש לנגד עינינו – ויש לא מעט דברים חמורים – הוא הפגיעה בשומרי הסף. אם המודל של משטרת ישראל ישוכפל לייעוץ המשפטי לממשלה, לשב״כ ולמערכת בתי המשפט, קשה לראות כיצד ניתן יהיה לשמר את זהותה של ישראל כמדינת חוק דמוקרטית"

עו"ד נמרוד רוזנבלום, שותף מנהל, אפשטיין רוזנבלום מעוז (ERM), התייחס להשפעות הכלכליות של חזרת הרפורמה המשפטית, "חזרת המשקיעים הזרים לישראל היא סימן חיובי, אך היא רחוקה מלהיות מובנת מאליה. המהפכה המשטרית, המתח הפוליטי וההליך המתנהל להדחת היועצת המשפטית לממשלה ממשיכים להעיב על תחושת הוודאות בשוק הישראלי, מה שגורם למשקיעים רבים להישאר על הגדר. לכך מצטרף גם חוסר הוודאות ביחס להמשך המלחמה, חוסר ההתקדמות בטיפול בהשבת החטופים וההשלכות הכלכליות והביטחוניות, אשר משפיעות ישירות על קבלת החלטות השקעה. למרות התעניינות מחודשת מצד קרנות השקעה בינלאומיות, עדיין מוקדם להסיק שמדובר במגמה יציבה. להבדיל מארה"ב – ישראל אינה יכולה להרשות לעצמה טלטלות פוליטיות ממושכות, וכל זעזוע רגולטורי או ביטחוני עלול להרתיע משקיעים לטווח הארוך. כדי שחזרת ההון הזר תהיה מתמשכת, ישראל חייבת לשדר יציבות רגולטורית, להימנע משינויים חפוזים במדיניות הכלכלית ולספק למשקיעים אופק ברור. ללא מסר ברור של ודאות, ההתעניינות המחודשת עלולה להישאר מוגבלת לטווח הקצר בלבד".

עו"ד תמי פירון-סמורודינסקי, שותפה מנהלת במשרד עורכי דין פירון, התייחסה בין היתר לפגיעה בדמוקרטיה המתבצעת על ידי הממשלה ועל המחסור בנשים בתפקידים ציבוריים בכירים, "למרות מתקפת ה-7 באוקטובר והמלחמה המתמשכת, הממשלה ממשיכה לקדם מהלכים חד-צדדיים הפוגעים בערכי הבסיס של הדמוקרטיה, תוך שהיא מעמיקה את השסע בחברה הישראלית, ואנו משרדי עורכי הדין המובילים ממשיכים להוביל את המאבק. במקביל, הקרע בין הממשלה לעם הולך ומעמיק נוכח הפרת ההסכם הבסיסי שבין שלטון לאזרחים, הפקרת החטופים והחטופות וגרירת הרגליים בהשבתם הביתה. בנוסף, אי אפשר להתעלם מכך שהייצוג הנשי בתפקידים ציבוריים נמצא בשפל חסר תקדים. בעוד שבענף עריכת הדין, נרשם שיפור מתון בייצוג הנשי בתפקידים בכירים, בזירה הציבורית המצב דווקא מדרדר. נשים כמעט ואינן מיוצגות בשכבת הניהול הבכירה בשירות המדינה, וממוקדי קבלת ההחלטות המרכזיים הן נעדרות כמעט לחלוטין. לא למותר לציין כי כל אלו ועוד נותנים אותותיהם גם בתחום התשתיות. שדרוג ושיקום תשתיות התחבורה בישראל לאחר המלחמה הוא צורך דחוף והכרחי. יישובים שלמים בדרום ובצפון, כמו גם כבישים ראשיים בצפון נפגעו, ופערי התשתיות בפריפריה נחשפו במלוא עוצמתם. המדינה חייבת להאיץ מכרזים לפרויקטים של סלילת כבישים, של שיפור התחבורה הציבורית (רכבות ואוטובוסים) ושיפור החיבור בין הפריפריה למרכז. ההשקעה בשיקום האזורים שנפגעו צריכה להיות לא רק תגובה למשבר, אלא כמנוף לצמיחה, כהזדמנות לפתח את הצפון והדרום, להגברת הנגישות ולחיזוק החוסן הכלכלי של האזורים הללו. לצערנו גם פה אין ניהול של מנהלות תקומה והצפון, התקציבים המיועדים לא הועברו, ואף מקצצים בהם פעם אחר בהם".

עו"ד יהודה רוה, ראש משרד יהודה רוה ושות', ביקר באופן חריף ביותר את המהלכים האחרונים ברפורמה המשפטית, "המהלך שמוביל שר המשפטים הוא לא רפורמה במערכת המשפט – זו מהפכה שמשרתת את הפוליטיקאים ולא את האזרחים. מערכת המשפט אכן זקוקה לרפורמה, אך לא כזו שמתמקדת רק בוועדות ובשליטה פוליטית. האזרח הפשוט לא מתעניין בהרכב הוועדה למינוי שופטים – מה שמעניין אותו זה כמה שנים הוא צריך להמתין לסעד ממערכת המשפט והאכיפה. המציאות שבה המערכת המשפטית לא מספקת פתרונות בזמן סביר משרתת את העולם התחתון, שיש לו מערכת "גבייה" יעילה ביותר. לכן, גם אם הפוליטיקאים ימנו את כל השופטים, איך זה יעזור לאזרח שלא מקבל תשובות מבית המשפט? המערכת קורסת, יש מחסור חמור במבנים ובתקציבים – אבל כל זה לא מקבל שום ביטוי ביוזמות שמקודמות. ואם כבר עוסקים בפוליטיזציה בוועדה לבחירת שופטים, חשוב להבין: היא לא מתחילה ונגמרת בבית המשפט העליון. היא מתפשטת לכל המערכת ועד לנציב התלונות על שופטים – תפקיד חשוב שלא מאויש כבר מעל לשנה ורוב הציבור כלל לא יודע על קיומו. ההתמקדות בשינוי החוק כדי לאפשר מינוי פוליטי של הנציב, מטרתה – לחץ עקיף ושליטה על כלל השופטים (גם בערכאות נמוכות) כדי שיבינו שעליהם ל"התיישר". הדחת יועמ"ש אינה עניין פוליטי. כשם שמינויו חייב להיות נקי משיקולים זרים, כך גם הדחתו חייבת להיעשות מנימוקים ענייניים בלבד. לא יכול להיות ששומר סף יאבד את תפקידו רק משום שהוא מתריע על פעולות בלתי חוקיות. אם מדיחים יועמ"ש משום שאינו 'משתף פעולה' ומאשר פעולות שהוא סבור שהן מנוגדות לחוק – איזה מסר זה מעביר? זה לא שיתוף פעולה – זו רמיסת שלטון החוק".

עו"ד איתמר פנץ, שותף וחבר הנהלה במשרד סלומון ליפשיץ ויו"ר הועדה להתחדשות עירונית לשכת עורכי הדין, אמר כי, "לצערי אנו עדים במהלך 2025 לפגיעה משמעותית ביכולתם של עורכי הדין לפעול יחד תחת לשכה מאוגדת. דבר אשר יש בו כדי להשפיע על כלל מערכת המשפט והחקיקה בישראל. לצערנו הרב עוד יותר, החקיקה המדוברת אינה שמורה רק לפגיעה בלשכה משל היותה גורם פוליטי, אלא קיימים שורת חוקים והצעות חוק שמקודמים ושמטרתם פגיעה בחופש החוזים וביכולתם של עורכי דין להשתכר בכבוד (כדוגמת חקיקה שמגבילה את שכר טרחת עורכי דין בנזיקין, בתובענות ייצוגיות ובהתחדשות עירונית).

מעמדו של עורך הדין ויכולתו להשתכר בכבוד, יחד עם המשבר במשק בשל הלחימה וכניסתה של הבינה המלאכותית (AI) צפויים לתת את אותותיהם בעולם המשפט כולו. מדובר ברצף נסיבות שללא ספק ישפיע לא רק על עורכי הדין והלקוחות, אלא על כלל תושבי מדינת ישראל".

עו"ד יוסי אשכנזי, שותף ומנהל (במשותף) של מחלקת הליטיגציה של הרצוג פוקס נאמן, התייחס לסיכון הכלכלי שהרפורמה המשפטית מייצרת, "הכלכלה הישראלית מפגינה איתנות ועמידות מרשימה לאירועי המלחמה. אבל הכלכלה הישראלית היא כלכלת אי שתלויה בהשקעות בינלאומיות. במובן הזה הרפורמה המשפטית מהווה איום הרבה יותר משמעותי על הכלכלה הישראלית מאשר המלחמה. אלו דברים מפורשים ששמענו מקרנות השקעה. הרפורמה המשפטית פגעה בנכונות שלהן להשקיע הרבה יותר מהמלחמה".

AI – המהפכה כבר כאן והיא משפיעה בצורה ניכרת גם על עולם המשפט ועריכת הדין

עו"ד גד אנושי, שותף בכיר וראש המחלקה המסחרית – בינלאומית במשרד בלטר, גוט אלוני ושות', התייחס להשלכות הטמעת הבינה המלאכותית בתחום עריכת הדין, "הבינה המלאכותית היא כבר מזמן חלק מהמציאות המשפטית, צריך להכיר ביתרונותיה, אך בד בבד, אסור להתעלם מהאתגרים והסכנות שהיא מציבה. אנחנו כבר רואים את בתי המשפט בארץ ובחו"ל מסמנים קווים אדומים למי שלא יגלה אחריות בשימוש ב-AI. זו גישה נכונה, שגם הלשכה כרגולטור וגם אנו כמשרדים המובילים צריכים לאמץ. חייבים ליצור כללים מחייבים, ובמקביל, לקבוע סנקציות חריפות לגבי עורכי דין שיטעו את בית המשפט עקב שימוש לא אחראי ב-AI, עד כדי שלילת רישיון".

עו"ד עפר בן יהודה, שותף, ראש מחלקת הייטק שבלת ושות, התייחס גם הוא לנושא ואמר כי, "מהפכת ה – AI הולכת לשנות את מהותית את צורת העבודה של משרדי עורכי הדין. כבר לא מדובר "רק" באימוץ כלים טכנולוגיים, אלא בגישה רחבה שרואה בבינה המלאכותית שותפה אסטרטגית בתהליכי העבודה, המסייעות בניסוח, ניתוח הסכמים, חיפושים משפטיים ועוד, לצד פיקוח ובקרה אנושית על כלל התוצרים המתקבלים. משרדים שמאמצים תפיסה זו מצליחים לייעל תהליכים ולפנות זמן לחשיבה יצירתית ואסטרטגית. העתיד שייך לאלה שידעו להתגבר על החשש הטבעי משינוי, לבחור את הכלים המתאימים, יבינו איך להכשיר את הדור הבא של עורכי הדין ויטמיעו בינה מלאכותית בצורה נכונה ככלי משלים, תוך שמירה על איכות, דיוק ואתיקה מקצועית".

עו"ד כפיר ידגר, שותף מנהל בפירמת גורניצקי (GNY), דיבר על ההשפעות המהפכניות של כניסת ה AI, "הבינה המלאכותית משנה את פני החברה האנושית בקצב מסחרר ומחוללת מהפכה של ממש בכל תחום שהיא נוגעת בו, ובכלל זה בשוק העבודה. בעוד שלעיתים ותיקי המשפט חרדים מההתפתחות הטכנולוגית והשלכותיה האפשריות, ההתנגדות לעולם האפשרויות הבלתי מוגבלות שה-AI מציב בפנינו יכולה לעיתים להיות מגוחכת, מה גם שהיא חסרת סיכוי. הקדמה והטכנולוגיה החדשנית מאפשרת לנו להתמקד בליבת המקצוע – חשיבה אסטרטגית, שדרוג יכולות משא ומתן וייזום והבנה עמוקה של צרכי הלקוח והגנה עליו. המכונה מייעלת תהליכים שבעבר ארכו שעות ארוכות, משפרת את דיוק המחקר המשפטי ומאפשרת נגישות חסרת תקדים למידע. החשש מפני טכנולוגיה הוא טבעי, אך ההיסטוריה מלמדת שהתנגדות לקדמה מובילה רק לאחד – להישאר מאחור ואף להיעלם. עורכי הדין שישלבו בצורה חכמה, אחראית ויעילה בינה מלאכותית בפרקטיקה שלהם יוכלו להציע שירות איכותי יותר, מהיר יותר וממוקד יותר ואף להנגיש שירות מקצועי ואיכותי לקהלים נוספים. זוהי לא הבחירה בין אדם למכונה, אלא בין עורך דין שמשתמש בכלים המתקדמים ביותר לבין מי שנצמד לשיטות העבר. מי שיסתגל – ישגשג; מי שיתנגד – יישאר מאחור".

עו"ד ערן בצלאל, שותף מנהל, ש. הורוביץ ושות' שיתף כי, "משרדנו נערך מזה תקופה ארוכה להטמעת מהפכת ה AI במספר מעגלים שונים. ראשית, אנו פועלים להטמעת הכשרות של הצוות המקצועי תוך יישום ושימוש בכלים השונים. הנחת העבודה שלנו, שגם אם מדובר בכלים שהם בוסריים או ראשוניים, עצם השימוש ב״שריר״ הזה משמעותי מאד בתהליכי ההטמעה של שפה חדשה זו.

שנית, אנו מגבשים מתודולוגיות ונהלים באשר לשימוש בכלי הטכנולוגיה השונים בעבודה המשפטית תוך הכרה במגבלות של כלים אלו ובראשוניותם (ובהקשר הזה ההחלטות האחרונות של בתי המשפט באשר לפסקי דין ״מומצאים״ מחדדות בדיוק חששות אלו).

שלישית, אני פועלים מול הלקוחות שלנו על מנת לייצר עבורם כלים משפטיים מתאימים ושלמים למציאות המשתנה. לצורך כך צרפנו לפני למעלה משנה כשותף את ד״ר אייל ברוק, מומחה מהמובילים בארץ בתחום של הבינה המלאכותית, המרכז את התחום המשרד".

עו"ד אלון פומרנץ, שותף מנהל וראש מחלקת הליטיגציה במשרד ליפא מאיר ושות', התייחס גם לנושא הבינה המלאכותית, "הבינה מלאכותית משנה את הדרך שבה עורכי דין עובדים, מתנהלים וחושבים. אין ספק שמדובר בכלי עוצמתי שיכול לייעל תהליכים, לחסוך זמן ולשנות את האופן שבו משרדים מעניקים שירות ללקוחותיהם. עם זאת, ההסתמכות העיוורת על AI ללא בדיקה מעמיקה היא לא פחות מרשלנות מקצועית. עורך דין שמגיש כתבי טענות, חוות דעת או כל מסמך משפטי אחר מבלי לוודא את נכונותו, לא רק פוגע במעמדו ובאמון הלקוחות, אלא גם מסתכן בסנקציות משמעותיות. אנחנו עומדים בפני שינוי עמוק באופי המקצוע – תמחור השירותים צפוי להשתנות, ההתייעלות תגבר, ועורכי הדין יצטרכו להתמקד יותר באסטרטגיה וניתוח משפטי ופחות בעבודות טכניות. בסופו של דבר, בינה מלאכותית היא כלי נהדר – אבל האחריות על הדיוק והאתיקה המשפטית תמיד תישאר אצלנו."

עו"ד קובי בן-שטרית, שותף מנהל במשרד ארנון, תדמור-לוי, התייחס להיערכות משרדי עורכי-הדין להגברת השימוש בבינה המלאכותית בעבודתם, "אנו צופים כי הבינה המלאכותית תחולל מהפכה בעבודת עורכי הדין בשני מישורים מרכזיים: יעילות תפעולית ומודל עסקי. ראשית, היא תקצר משמעותית את זמני התגובה ותצמצם את הצורך בכוח אדם פחות מיומן. משימות שנמשכו ימים יתקצרו לשעות בודדות, כאשר כלי AI יוכלו להפיק טיוטות ראשוניות, לסייע לעבור על מסמכים, לאתר תקדימים ולחסוך שעות של עבודה. שנית, נראה מעבר ממודל תמחור מבוסס שעות למודל מבוסס תפוקות וערך מוסף. זוהי התפתחות הכרחית לאור ההתייעלות הצפויה – משרדים יידרשו להעריך מחדש את האופן שבו הם מתמחרים את שירותיהם. עם זאת, חשוב להכיר במגבלות הטכנולוגיה הנוכחית. הכלים הקיימים עדיין אינם מפותחים דיים להחליף עורך דין בניסוח הסכמים מורכבים. יכולותיהם מרשימות בתחומים מסוימים כמו ניסוח באנגלית, תכתובות קצרות וסיכום מסמכים, אך עדיין חסרים בתחומים מורכבים יותר, אם כי התקדמות משמעותית נראית באופק. בטווח הארוך, תפקיד עורך הדין יעבור טרנספורמציה – מיישום טכני של הוראות חוק לתפקיד היברידי הדומה יותר לאיש עסקים בעל מומחיות משפטית, המסוגל לתרגם חשיבה עסקית, לאסטרטגיה משפטית-עסקית, ולאחר מכן גיבוש מסמכים משפטיים מקיפים ונהירים".

עו״ד יונתן אלטמן, יו״ר עמית פולק מטלון הביע תקווה שהבינה המלאכותית תשמש כעזר לחברה הישראלית, ״אני מאמין ומקווה שהבינה המלאכותית תסייע לנו להתגבר על קשיים רבים. כך, למשל, הבינה המלאכותית יכולה לסייע במלחמה בפייק ניוז. יש לא מעט סטארט-אפים שעובדים על טכנולוגיות שיחשפו שקרים ושיאפשרו להבחין בין אמת לשקר, והדבר יסייע לנו להיות מדינה טובה יותר, בדיוק כפי שכולנו שואפים. פייק ניוז הוא אחד האיומים הגדולים ביותר על החברה המודרנית. מידע כוזב יכול לעוות את התודעה הציבורית, לעורר פחד ושנאה, לערער אמון במוסדות ולפגוע בתהליכים דמוקרטיים. לכן, המאבק בפייק ניוז אינו רק עניין של עובדות, אלא של שמירה על חברה יציבה, מושכלת וצודקת״.

עו"ד יעל ברץ, שותפה בכירה במשרד פרל כהן צדק לצר ברץ העלתה דילמות מקצועיות הנמצאות בחיבור שבין הכשרת הדור הבא של עורכי הדין לבין השימוש בבינה מלאכותית, "הבינה המלאכותית מאמנת את עצמה ומשתפרת ללא הרף – אבל איך זה משפיע עלינו, כמי שאמונים על הכשרת הדור הבא של עורכי הדין? מתמחים מבצעים הגהה על הסכמים מסחריים, נחשפים לתהליכים משפטיים, מעלים שאלות ולומדים את המקצוע מתוך התנסות מעשית. היום, קל, מהיר וכלכלי יותר עבור עורכי הדין להשתמש בבינה מלאכותית – שלעיתים קרובות מבצעת את המשימות הללו בדיוק רב. האם הצורך שלנו לפנות למתמחים מצטמצם משמעותית? ואם כן – איך עורך דין או מתמחה יוכל להפוך למיומן, אם בתחילת דרכו הוא אינו מבצע שוב ושוב את אותן מטלות ניסוח, קריאה ומחקר – משימות שבעבר היוו את הבסיס להכשרתו וכיום מבוצעות על ידי בינה מלאכותית? אנחנו בעיצומו של תהליך מסחרר שמעצב מחדש את מקצוע עריכת הדין. האתגר שלנו הוא לא רק ללמוד כיצד להשתמש בבינה מלאכותית בצורה מושכלת, אלא גם לוודא שהדור הבא של עורכי הדין לא מאבד את היסודות החיוניים שכל כך חשובים למקצוע שלנו".

עו״ד מתן מרידור, שותף וראש מחלקת דיני תחרות באגמון עם טולצ׳ינסקי, התייחס בדבריו לחשיבות מערכת המשפט בישראל והשמירה על שלטון החוק. כמו כן, התייחס מתן לכניסתה המואצת של הבינה המלאכותית לעולם המשפט, והזכיר כי "משרד אגמון פיתח באופן עצמאי מערכת סגורה וייעודית לשימוש בטוח של עורכי הדין במשרד".

השפעות המלחמה

כמו שאר הסקטורים בחברה הישראלית, גם תחום עריכת הדין הושפע מאוד ממלחמת 'חרבות ברזל', "למרות שזהו לא הנושא הבוער בהקשר של המלחמה, אבל למלחמה יש גם היבטים כלכליים שחשוב להתייחס אליהם. אנחנו גילינו במהלך השנים שיש מתאם בין התוצאות העסקיות של משרדי עורכי הדין לבין מצבה הכלכלי של המדינה. הצמיחה של המדינה והמשרדים מאוד דומות, ולא ניתן להתחמק מכך", אמר עו"ד עמיר צפריר, יושב ראש, גולדפרב גרוס זליגמן, "למשרדי עורכי הדין הגדולים יש הגנה מסוימת ממצבי קיצון, אשר נובעת מעיסוקם במספר תחומים ומאחר ולקוחותיהם מגיעים ממגוון ענפים. אולם, בסופו של דבר – הממוצע תמיד מותאם לכלכלה הישראלית ולא ניתן להתחמק ממנו. לאורך השנים ראינו וחווינו כבר את ה'ריבאונד' המגיע אחרי התקופות הפחות טובות, כמו למשל לאחר ב-2008, וב-2021. אנחנו כבר היום מרגישים ורואים את תחילת ה'ריבאונד' הכלכלי אחרי תקופה עם צמיחה מאוד מתונה, ואנחנו מקווים שהוא ימשיך גם השנה".

עו"ד אברהם אברמן, שותף מנהל וראש (משותף) מחלקת הנדל"ן, ש. פרידמן, אברמזון ושות', התייחס לכמה נקודות חיוביות שניתן לזהות באחרונה בתחום הנדל"ן, "שנה וחצי אל תוך המלחמה, המשק הישראלי מתמודד עם אתגרים, ועם זאת, ועל אף החששות, בתחומים מסוימים הפעילות אף צמחה. שני תחומים שאנו עדים לצמיחה משמעותית בהם הם השקעות זרות בנדל"ן והתחדשות עירונית. בתחום ההשקעות בנדל"ן, ישנה התעניינות גוברת מכל העולם ובעיקר מצד יהודי ארצות הברית והמגזר הצרפתי. בתחום ההתחדשות העירונית, ניכרת פריחה דווקא בצל המלחמה, בין היתר לאור הצורך וההכרה בחשיבות המרחב המוגן שמקדם פרויקטים אלו, כמו גם עליית שיעורי הריבית שהובילה יזמים רבים לתעדף פרויקטים של התחדשות עירוניות על פני רכישת קרקעות בשל האפשרות להקטנת הוצאות המימון. גם בערי הפריפריה, שם הפרויקטים על פניו נחשבים פחות כדאיים, ישנם ניצנים של פרויקטים מתגבשים ונראה כי הרשויות מודעות לכך שיש צורך בפיתוח תמריצים שיאפשרו ביצוע פרויקטים שכאלו בערים בהן מיגון והגנה בפני רעידות אדמה הינן בגדר הכרח".

עו"ד גד אנושי, שותף בכיר וראש המחלקה המסחרית – בינלאומית במשרד בלטר, גוט אלוני ושות', תיאר כיצד המלחמה יצרה שינוי בתהליכי העבודה במשרדי עורכי הדין, "המלחמה חוללה תהליכי עבודה חדשים במשרדי עורכי הדין, שבמידה רבה הפכו את עולם המשפט הישראלי לחזק ויעיל הרבה יותר. נדרשנו להציע פתרונות אופרטיביים, החל במבני העסקאות, שילוב מנגנונים משפטיים המאפשרים התאמות מהירות, הסתייעות בחברות בנות ושותפים עסקיים בחו"ל לצורך הבטחת רציפות עסקית, ו"הרגעת" משקיעים זרים, וזאת לצורך שמירה על האמון בשוק הישראלי. השינויים הרבים שאימצנו ישרתו אותנו במידה רבה, בהינתן ונצטרך להתמודד עם משבר בסדר גודל דומה בעתיד".

עו"ד ערן בצלאל, שותף מנהל, ש. הורוביץ ושות' התייחס לחוסן המרשים של המשק הישראלי, "שנת 2024 הייתה שנת מלחמה, לכל אורכה, ולמרות האתגרים המשמעותיים וחסרי התקדים, המשק הישראלי הפגין ומפגין יציבות וחוסן מרשימים. הכלכלה הישראלית הצליחה לשמור על עוצמה ויציבות, גם בנתוני מאקרו לא פשוטים וסביבת ריבית גבוהה, עם התאמות נדרשות שבוצעו במגזרים שונים. מטבע הדברים, מגמות אלו משתקפות גם בענף המשפט באופן ברור, ובפעילות הענפה של משרדי עורכי הדין, בתחומים השונים.

לצד הענפים שנהנו מגאות כלכלי, כגון תעשיות ביטחוניות, סייבר, אנרגיה וטכנולוגיה שהמשיכו לצמוח ולהתפתח עם השקעות משמעותיות, ומטבע הדברים – זכו לליווי משפטי אינטנסיבי, ראינו גם סטגנציה בתחומים אחרים, בעיקר בכל הנוגע לעסקאות בינלאומיות, פרוייקטי נדל"ן חדשים (לא בתחומים של בנייה רוויה והתחדשות עירונית) ואף האטה בכל הנוגע לפרסום מכרזים לאומיים והשהיית יוזמות ממשלתיות, על רקע סדר יומה של הממשלה והדגש בנושאים ביטחוניים וחברתיים.

כמו כן, ובדומה למאפייני כלל המשק, גם שוק העבודה בתחום המשפטי עבר תהליך אדפטציה, וכך לצד מחסור בכוח אדם כתוצאה מגיוסי מילואים, ניכרת גם עלייה בגמישות התעסוקתית ובתהליכי דיגיטציה, שאנו מניחים שרק יתעצמו בשנים הבאות".

עו"ד טל אליאסף, שותף מנהל נשיץ ברנדס אמיר, הצטרף לקריאה להשבת החטופים במהרה וקרא להמשיך לפעול ולהשאיר את הנושא בתודעת הציבור. עו״ד אליאסף ציין כי "למלחמה הייתה השפעה מכרעת על המשק", אך אמר כי הוא מלא התפעלות מהעוצמה של המגזר העסקי והמנהלים, ומכך ש"חברות ממשיכות לפעול, לייצר ולפתח, גם במפעלים בצפון ובעוטף, והיצירתיות הישראלית ממריאה לגבהים חדשים ומוכיחה יכולות מדהימות של המצאה מחדש בתוך תנאים עסקיים בלתי אפשריים. בהקשר הזה שוק עריכת הדין אינו שונה משאר המשק בישראל וגם המשרדים הגדולים השכילו לעשות התאמות ולהפעיל את האנשים בצורה טובה, למרות הקשיים, ובסופו של יום לצלוח את התקופה הזו בצורה טובה, הרבה יותר ממה שהערכנו בתחילת השנה".

עו"ד אליאסף התייחס גם להפיכה המשטרית וציין כי הוא מאוד מאוכזב ומתוסכל לראות את הפעולות בהן נוקטת הממשלה ואת הניסיון שלה להמשיך בהפיכה המשטרית בעת הזו, "במקום שהממשלה תתמקד בניסיון להבריא את המשק ולהרגיע את המשקיעים הזרים, נעשות פעולות הפוכות לחלוטין שרק מערערות עוד יותר את היציבות בתקופה רגישה כל כך". מעבר לכך, עו״ד אליאסף סבור שכל שינוי בוועדה לבחירת שופטים או בתחומים אחרים בעולם המשפט שמחליף שיקול מקצועי בשיקול פוליטי הוא טעות חמורה, ולכן, "להמשיך בהפיכה המשטרית במצב הקיים, זו התנהלות חסרת אחריות שמעדיפה את אהדת הבייס על פני טובת המדינה וזה חייב להיפסק".

עו"ד ליאור טומשין, שותף מייסד, מרקמן – טומשין ושות', משרד עורכי דין ונוטריון אמר כי, "העובדה שאנחנו המשרד היחיד ברשימת 25 הגדולים אשר מייצג אנשים פרטיים ועוסק במימוש זכויות, מלמדת עד כמה הנושא הזה אינו מטופל בארץ ועד כמה, בעיקר מאז 7/10, ישנם מאות אלפי אנשים שזכאים לזכויות רבות (קצבת איבה, משרד הבטחון, נכות כללית, סיעוד, פטור ממס, ביטוחים) ואין להם מושג מה מגיע להם כאשר אין אף גורם במדינה שמבהיר לאנשים מה מגיע להם. המחסור העצום הזה בשוק מזיק בעיקר לציבור שלא זוכה לקבל את מה שמגיע לו. לקחנו על עצמנו בתור פרויקט להרצות ולייעץ אנחנו למשרדי עו"ד כדי להגביר דרכם את הידע והמודעות לתחום שנוגע כמעט לכל בית בישראל".

עו״ד אמיר עמר, ראש פירמת AYR – עמר רייטר ז׳אן שוכטוביץ ושות׳, התייחס לתחרותיות ומגמת המיזוגים, ואמר כי ״הטלטלה בשווקים, חוסר היציבות, תנאי אי הוודאות והרפורמות הרגולטריות, כל אלו משפיעים גם על שוק עריכת הדין. בתחושה שלי, אנחנו, הפירמות הגדולות, צלחנו את שנת 2024 כאשר את מרבית הטלטלה סופגים דווקא המשרדים הקטנים והבינוניים, וניתן לזהות מגמה הולכת ומתעצמת של שילוב משרדים אלו בפירמות הגדולות.

במקביל, דווקא בעידן של חוסר ודאות, הלקוחות מחפשים יציבות, מומחיות וגישה פרואקטיבית. אנחנו נוקטים באסטרטגיה המבקשת להתחזק דווקא בתחומי הליבה. אם בעבר המחשבה אצלנו הייתה על קליטת תחומי משפט משלימים או חדשים, בשנים האחרונות יש אצלנו מאמץ לחזק את התחומים המובהקים בפירמה. כך למשל, לאחרונה ביצענו מיזוג של משרד מוביל בתחום הנדל”ן אל הפירמה שלנו, לצד מהלכים נוספים שאנו מובילים. ההתרחבות שלנו נעשית מתוך עוצמה ולא מתוך צורך, מתוך ראייה ארוכת טווח והבנת החשיבות בהגדלת נתח השוק, וזאת מתוך מחוייבות להמשיך גם בעתיד להיות גורם משמעותי בשוק בתחומי הליבה של המשרד. המשפיעים בענף מחויבים לא רק להגיב לשוק המשתנה, אלא גם להכתיב את הקצב ולעצב את הדרך שבה משרדים מובילים פועלים בתקופה כזו".

עו"ד מיקי ברנע, שותף מנהל משרד ברנע ג'פה לנדה ושות' התייחס למצב המדיני ולהשפעתו על החברה הישראלית והענף והביע חשש מהאופן שבו השנה הקרובה עשויה להתפתח, "הכניסה לשנת 2025 – עם הפסקת האש, החזרת חטופים והגאות בשווקים, נתנה את התחושה, ויותר את התקווה, שאנחנו עומדים בפני חזרה לנורמאליות. אך לקראת סיום הרבעון הראשון נראה שאנחנו עדיין בפני צומת הדרכים – חזרה לרגיעה או המשך הסערה. אחת הסיבות לכך היא הטלטלה האמריקאית – כולל ניהול נשיאותי באמצעות צווים, מעבר למלחמות סחר, הטלת מכסים על בני ברית – אלו גם יוצרים רמת חוסר וודאות אשר מאפילה בקלות על שנות הריבית הגבוה. הכלכלה הישראלית ושוק עריכת הדין צלחו את השנתיים האחרונות פחות או יותר בתחושה של עסקים כרגיל, עם התאמות קטנות. החשש הוא שלנוכח האתגרים של 2025 – כשנסכם את השנה הזו, נעמוד בפני מציאות שונה מאוד".

עו"ד אמיר חן, שותף מנהל, פישר (FBC), התייחס להשפעות המלחמה על הכלכלה הישראלית ועל ענף הנדל"ן, ואמר כי, "למרבה הפלא, המשק הישראלי לא עצר בתקופת המלחמה, ובפרט לא ענף הנדל"ן. ראשית, נתקלנו בתופעה של רכישת דירות מוגברת, וכאשר בוחנים תופעה זו ביסודיות, עולה כי חלה עליה ניכרת בעיקר בשל שתי קבוצות עיקריות של רוכשים: האחת, מפונים, שקיבלו כספים מהמדינה ועשו בהם שימוש לתשלום מקדמות (מימון 20:80) עבור דירות חדשות; והשנייה, אנשי מילואים, אשר עשו שימוש דומה בכספי המילואים.

שנית, כידוע, לאחר מלחמות רואים צמיחה ושגשוג. במצב הנוכחי, כאשר כמעט כל הקלפים בעולם מחולקים מחדש, ולנוכח השינויים הדרמטיים במזרח התיכון – בכלל זה המתרחש בסוריה, לבנון, עזה, ערב הסעודית; לצד ההשפעות של ממשל טראמפ – נראה כי אנו נשאבים לתוך מציאות טובה יותר, הן מבחינה כלכלית והן מבחינה נדל"נית.

אני מעריך, כי בעת הקרובה תהיה צמיחה משמעותית בעבודה המשפטית, בעיקר בתחומי נדל"ן ותשתיות. כך למשל, פרויקט המטרו לבדו 'יגלגל' 215 מיליארד ₪ בעשר השנים הקרובות וכן נראה יותר ויותר תחנות כוח ופרויקטי אנרגיה קמים. בתחום ההייטק, לא רק שנשוב לראות השקעות זרות בישראל, אלא שקצב ההשקעות – יגבר. בנוסף, נמשיך לראות עלייה גם בתחום הליטיגציה, שממילא לא נח לרגע".

לכתבה המלאה בכלכליסט

יש לכם עדיין שאלות בנושא?
השאירו את שאלתכם ונשמח לעזור