לוחם מג"ב חילץ ילד מבניין בוער- ופיתח אסתמה

באוקטובר 2019 הוזעק צוות לוחמי משמר הגבול לשרפה שפרצה בבניין מגורים באזור השרון. בתוך הכאוס, העשן והלהבות, נכנס למבנה הבוער יוני (שם בדוי) אחד הלוחמים, אז בשנות ה־30 לחייו, וחילץ ילד שהיה לכוד בדירה. לאחר מכן, כך עולה מהתביעה שהוגשה לקצין התגמולים במשרד הביטחון, הוא שב אל תוך הבניין כדי לוודא שאין לכודים נוספים.

בתום הפעילות הוא פונה לחדר המיון בבית החולים איכילוב לאחר ששאף עשן בכמות מסיבית. מה שנראה אז כאירוע נקודתי, הפך במהרה לנקודת מפנה בריאותית.

זמן קצר לאחר אירוע השרפה החל הלוחם לסבול מקשיי נשימה, משיעול טורדני ו'צפצופים'. בהמשך, לפי הנטען, הוא אובחן כסובל מאסתמה המחייבת טיפול קבוע במשאפים ותרופות. לנוכח מצבו, הוא הגיש תביעה לקצין התגמולים במשרד הביטחון בדרישה להכיר בו כנכה צה"ל בשל "מחלת שירות". אלא שבקשתו נדחתה, ולטענת משרד הביטחון, היה מדובר בירידה בתפקודי הריאות ובקשיי נשימה שאינם נכללים במסגרת האחריות, לאחר תיקון חוק הנכים בשנת 2017 (תיקון גורן), שהגביל את האפשרות להכיר במחלות מסוימות כמחלות שירות.

המאבק המשפטי: "החלטה שגויה מיסודה"

בחלוף ארבע שנים מהאירוע, עו"ד ינון קורן ממשרד עורכי הדין מרקמן טומשין ושות' הגיש בקשה לעיון מחדש בהחלטה. בבקשה נטען כי האסתמה נגרמה כתוצאה ישירה מחשיפה לגזים רעילים באירוע חד־פעמי במהלך פעילות מבצעית, ולכן היא עונה, לטענתו, במדויק להגדרת "מחלת שירות" לפי צו שר הביטחון.

קצין התגמולים בחן את הבקשה מחדש, והוחלט להכיר בנזקי שאיפת העשן ובירידה בתפקודי הריאות כחבלה שנגרמה במהלך השירות.

לצורך ביסוס הקשר הסיבתי מונה מומחה לרפואת ריאות, ד"ר יבגני גרשמן. בחוות דעתו קבע כי הלוחם לא סבל ממחלות נשימתיות טרם האירוע, וכי קיימת סמיכות זמנים ברורה בין השריפה לבין הופעת התסמינים. מסקנתו הייתה כי מדובר באסתמה לא מאוזנת שנגרמה בעקבות החשיפה לעשן.

בסופו של דבר הודיע קצין התגמולים כי לאחר עיון בחוות הדעת הרפואית, הוחלט להכיר בכך שהפגיעה הנשימתית אירעה עקב השירות במג"ב.