מתי ניתן להכיר בהתקף לב כתאונת עבודה

אוטם שריר הלב כתוצאה מאירוע חריג בעבודה- מתי יוכר כתאונת עבודה?

אוטם שריר הלב (התקף לב) נחשב לאחת הפגיעות הרפואיות החמורות והנפוצות ביותר בקרב עובדים, במיוחד בסביבות עבודה לחוצות או פיזיות. על פי חוק הביטוח הלאומי, ניתן להכיר באירוע לב כתאונת עבודה-אך רק כאשר הוא נגרם בעקבות "אירוע חריג" בעבודה. במאמר זה נפרט מהו אירוע חריג, כיצד מוכיחים אותו, ומהם התנאים להכרה באוטם לבבי כתאונת עבודה המזכה בפיצויים והטבות.

המסגרת החוקית: סעיף 83 לחוק הביטוח הלאומי

סעיף 83 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], תשנ"ה–1995, קובע:

“תאונה שאירעה לעובד תוך כדי עבודה רואים אותה כתאונה שאירעה גם עקב העבודה, אם לא הוכח ההיפך… תאונה שאינה תוצאה של גורמים חיצוניים הנראים לעין – אין רואים אותה כתאונת עבודה אם הוכח כי השפעת העבודה על אירוע התאונה הייתה פחותה הרבה מהשפעת גורמים אחרים”.

במילים אחרות, כאשר מדובר באירועים גופניים פנימיים כמו אוטם שריר הלב- יש להוכיח קשר סיבתי ישיר לעבודה, בעיקר באמצעות זיהוי אירוע חריג שהתרחש במהלכה.

מהו "אירוע חריג"?

הפסיקה בישראל הגדירה את המונח "אירוע חריג" כאירוע בלתי שגרתי או יוצא דופן במהלך העבודה, שיכול לבוא לידי ביטוי בדרכים שונות:

• מאמץ גופני חריג- פעולה פיזית שאינה רגילה לעובד בעבודתו השוטפת.
• אירוע טראומתי או רגשי חמור- כגון מתח נפשי, כעס, עלבון, עימות קשה עם מנהל או קולגה, שיחה מלחיצה במיוחד, שימוע, הודעה על פיטורין, התרגזות או התרגשות יוצאת דופן (אפילו חיובית).

דוגמה להבחנה חשובה:

גם אם ויכוחים או עומס רגשי הם חלק משגרת העבודה, כאשר מתרחש ויכוח קיצוני במיוחד או מקרה שונה בעוצמתו- הוא עשוי להיחשב כאירוע חריג.

פסיקה מרכזית: דוגמאות לאירועים חריגים שהוכרו

הפסיקה בארץ הכירה במגוון אירועים חריגים שגרמו לאוטם לבבי או החמירו אותו:

• ויכוח קשה עם מנהל – גם אם מדובר בעובד שהיה רגיל לוויכוחים (דב"ע נד/0-6 אברג'יל).
• קבלת מכתב שימוע – הוכרה כטריגר לאירוע נפשי חריג (ב"ל 6049-09-16 ויינטרוב).
• קללות או עלבונות מצד עובדים אחרים – הוכרו כאירועים טראומטיים (עזאם נ' המל"ל).
• התרגזות על תלמידים או בני משפחה בעבודה – גם כאשר מדובר במצבים רגילים יחסית בעבודת המורה או בקונדיטוריה (זיו נ' המל"ל, עדי נ' המל"ל).
• הבטחות שווא לקידום או שכר – שלא התממשו וגרמו לעוגמת נפש (קטשינר נ' המל"ל).
• אירועים חיוביים חריגים – כמו שמחה עצומה או התרגשות יוצאת דופן, גם הם יכולים להיחשב כטריגר.

האם האירוע צריך להיות חד פעמי?

לא בהכרח. בית הדין קבע כי גם אירועים חוזרים ונשנים עשויים להיחשב כחריגים – אם אינם חלק מהשגרה היומיומית של העובד, ותלוי בעוצמתם, תדירותם ובהשפעתם על העובד הספציפי.

כיצד מוכיחים אירוע חריג?

לצורך הכרה באירוע חריג, לא נדרשת הוכחה מלאה אלא "ראשית ראיה" בלבד. כלומר, מספיק להצביע על:

• סמיכות זמנים בין האירוע החריג לבין האוטם.
• עדויות או תצהירים (כולל של העובד עצמו).
• דיווח לחוקר המל"ל על אירוע חריג.
• תיעוד רפואי סמוך למועד האירוע.

תפקידו של המומחה הרפואי

מרגע שבית הדין מכיר בכך שאירע אירוע חריג, ממונה מומחה רפואי שיבחן האם קיים קשר סיבתי בין אותו אירוע ובין האוטם.

גם במקרה של ספק, קיימת חובה להעביר את התיק למומחה- על פי ההלכה הספציפית שנקבעה לעניין התקפי לב.

מה כדאי לעשות אם חוויתם אוטם לב בעבודה?

1. תעדו את נסיבות המקרה מיד – תאריך, מקום, מה התרחש, מי היה נוכח.
2. פנו לרופא מיד לאחר האירוע – ודאו כי תיעד את התלונות והזכיר את הקשר לעבודה.
3. הגישו תביעה לביטוח הלאומי – לצורך הכרה באירוע כתאונת עבודה.
4. היוועצו עם עורך דין מנוסה – המתמחה בדיני עבודה וביטוח לאומי, שיסייע באיסוף הראיות, ניהול התביעה, ובליווי מול המוסד לביטוח לאומי ובתי הדין.

זקוקים לייעוץ? אנחנו כאן בשבילכם

משרדנו, מרקמן טומשין ושות’, מתמחה בתביעות ביטוח לאומי, תאונות עבודה ונזקי גוף. לצוות עורכי הדין שלנו ניסיון עשיר והצלחות מוכחות בליווי נפגעים שנקלעו למצבים רפואיים מורכבים- לרבות התקפי לב שנגרמו בעקבות לחץ חריג או אירועים טראומטיים בעבודה.

אם חוויתם אוטם לב במהלך העבודה- אל תוותרו על מה שמגיע לכם.
פנו אלינו עוד היום לפגישת ייעוץ לא מחייבת, ואנו נבחן את זכאותכם ונסייע לכם למצות את זכויותיכם.

נשמח לענות ולסייע- השאירו פרטים באתר או חייגו 8332*