מרקמן טומשין ושות' - עורכי דין רשלנות רפואית

רשלנות רפואית עשויה להתרחש כאשר גורם רפואי אינו פועל ברמת הזהירות והמיומנות המצופה ממנו, וכתוצאה מכך נגרם למטופל נזק. היא יכולה להתרחש בשלב האבחון, במהלך טיפול או ניתוח, במעקב רפואי ואף במתן מידע למטופל לפני הטיפול.

על מנת להגיש תביעת רשלנות רפואית, יש לבחון אם נרשמה חריגה מהסטנדרט הרפואי המקובל, אם נגרם נזק ואם קיים קשר סיבתי בין התנהלות הגורם הרפואי לבין הנזק. לא כל סיבוך רפואי או תוצאה בלתי רצויה של טיפול מעידים בהכרח על רשלנות רפואית.

לקריאה נוספת:

מהי רשלנות רפואית?

הוכחת רשלנות רפואית מבוססת לרוב על שלושה מרכיבים: התרשלות מצד הגורם המטפל, נזק שנגרם למטופל וקשר סיבתי בין השניים.

לשם כך נאספים מסמכים רפואיים, תוצאות בדיקות ותיעוד של הטיפול. במרבית התביעות נדרשת גם חוות דעת של מומחה רפואי בתחום הרלוונטי, הבוחנת את ההתנהלות הרפואית ואת הקשר בינה לבין הנזק שנגרם.

לא. טיפולים רפואיים כרוכים לעיתים בסיכונים ובסיבוכים, גם כאשר הצוות הרפואי פועל כראוי. עצם העובדה שטיפול נכשל או שנגרם נזק אינה מספיקה כדי לקבוע שהייתה רשלנות.

ההבחנה המרכזית היא בין סיבוך רפואי שלא ניתן היה למנוע באמצעים סבירים לבין נזק שנגרם עקב טיפול לקוי או התנהלות רפואית בלתי סבירה. לשם כך יש לבחון את נסיבות המקרה ואת ההחלטות שהתקבלו במהלך הטיפול.

תביעת רשלנות רפואית עשויה להיות מוגשת נגד רופא, בית חולים, קופת חולים, מרפאה או מוסד רפואי אחר, בהתאם לנסיבות המקרה. האחריות יכולה לחול על הגורם המטפל עצמו, על המוסד הרפואי שבו ניתן הטיפול, או על כמה גורמים במקביל.

זהות הנתבעים נקבעת לאחר בחינת נסיבות הטיפול, התיעוד הרפואי והאחריות של כל אחד מהגורמים המעורבים.

ניתן להגיש תביעה כאשר כשלים במעקב ההיריון, בניהול הלידה או בטיפול ביילוד גרמו לנזק שניתן היה למנוע באמצעות טיפול רפואי סביר.

מדובר בין היתר במקרים כגון אי-זיהוי מומים או מצוקה עוברית, אי-הפניה לבדיקות נדרשות, עיכוב בביצוע ניתוח קיסרי, פגיעה ביולדת או ביילוד, וטיפול לקוי בפגים. יש לבחון את הנסיבות הרפואיות והמשפטיות של כל מקרה לגופו.

לקריאה נוספת

רשלנות רפואית במעקב היריון

רשלנות רפואית בניתוח קיסרי

שיתוק מוחין עקב רשלנות רפואית בלידה

אבחון שגוי או מאוחר יכול להיחשב לרשלנות רפואית כאשר הצוות המטפל לא ביצע בדיקות נדרשות, התעלם מתסמינים מחשידים, פענח ממצאים באופן בלתי סביר, או נמנע מהפניה למומחה, וכתוצאה מכך נגרם למטופל נזק.

הדבר משמעותי במיוחד במחלות שבהן אבחון מוקדם עשוי להשפיע על סיכויי ההחלמה, כגון מחלות סרטן ומחלות לב. עם זאת, לא כל איחור באבחון מעיד בהכרח על רשלנות.

לקריאה נוספת:

רשלנות באבחון ובטיפול בסרטן השחלה

ניתן לתבוע בגין רשלנות רפואית בניתוח במקרים של טעות במהלך הניתוח, בחירה בלתי סבירה בהליך ניתוחי, היערכות לקויה, פגיעה שניתן היה למנוע, או מעקב רפואי לא מספק לאחר הניתוח.

חשוב להבחין בין סיבוך מוכר שאינו נובע מרשלנות לבין נזק שנגרם עקב חריגה מהסטנדרט הרפואי המקובל. בנוסף, יש לבדוק אם המטופל קיבל לפני הניתוח מידע מספק על הסיכונים והחלופות.

לקריאה נוספת:

רשלנות רפואית בניתוח

רשלנות רפואית בחדר מיון או במהלך אשפוז עלולה להתרחש כאשר הצוות הרפואי מפספס סימני אזהרה, נמנע מביצוע בדיקות חיוניות, מעכב טיפול דחוף, אינו מבצע מעקב נדרש או משחרר מטופל ללא בירור רפואי מתאים.

כדי לבסס את התביעה, יש להראות שההתנהלות לא עמדה בסטנדרט הרפואי הנדרש וכי כתוצאה ממנה נגרם נזק למטופל.

לקריאה נוספת:

רשלנות רפואית בחדר מיון

לפני טיפול רפואי, נדרש למסור למטופל מידע מהותי שיאפשר לו לקבל החלטה מושכלת, לרבות מטרת הטיפול, הסיכונים המשמעותיים, והחלופות הרפואיות הרלוונטיות.

במקרים שבהם טיפול מתבצע ללא הסכמה מדעת כנדרש, ייתכן כי יש עילה לתביעה, בהתאם לנסיבות. בחלק מהמקרים ניתן לתבוע גם בגין פגיעה באוטונומיה, גם אם לא הוכח שהטיפול עצמו בוצע ברשלנות. החוק כולל חריגים לחובת קבלת ההסכמה, למשל בנסיבות רפואיות דחופות מסוימות.

רשלנות בטיפול רפואי עשויה לכלול מקרים כגון מתן טיפול שאינו מתאים למצב המטופל, טעויות במינון או במתן תרופות, היעדר מעקב אחר תופעות לוואי, התעלמות מהחמרה במצב הרפואי או אי-הפניה לבדיקות ולהמשך טיפול נדרש.

כדי לבחון אם יש עילה לתביעה, יש לבדוק את ההחלטות הרפואיות שהתקבלו, את המידע שעמד בפני הצוות ואת הקשר בין ההתנהלות לבין הנזק שנגרם.

השלב הראשון הוא איסוף התיעוד הרפואי ובדיקת נסיבות המקרה באמצעות עורך דין המתמחה ברשלנות רפואית. במסגרת הבדיקה נבחנים הטיפול שניתן, הנזק שנגרם והאפשרות להוכיח קשר סיבתי ביניהם.

לרוב נדרשים סיכומי אשפוז, תוצאות בדיקות, רשומות רפואיות, מרשמים ומסמכים המעידים על הנזק והשלכותיו. אם נמצא בסיס לתביעה, פונים לקבלת חוות דעת רפואית מתאימה ומגבשים את התביעה המשפטית.

גובה הפיצויים נקבע בהתאם לנסיבות המקרה, לחומרת הפגיעה, ולהשלכותיה על חיי הנפגע. הפיצוי עשוי לכלול הפסדי שכר בעבר ובעתיד, הוצאות רפואיות, טיפולים ושיקום, עזרת צד שלישי, הוצאות ניידות והתאמות נדרשות, וכן פיצוי בגין כאב וסבל.

במקרים של נכות או פגיעה תפקודית משמעותית, נבחנים גם הצרכים העתידיים של הנפגע. לכן, לצד תביעת הרשלנות הרפואית, חשוב לבדוק זכאות לזכויות נוספות מול ביטוח לאומי וחברות הביטוח.

ככלל, תקופת ההתיישנות בתביעות רשלנות רפואית היא שבע שנים ממועד היווצרות עילת התביעה. עם זאת, ישנם חריגים וכללים מיוחדים, בין היתר כאשר הנזק התגלה בשלב מאוחר, או כאשר מדובר בקטינים.

מועד תחילת ההתיישנות עשוי להשתנות בהתאם לנסיבות המקרה ולסוג התביעה, לכן מומלץ לפנות לייעוץ משפטי מוקדם ככל האפשר, כדי לשמור על האפשרות להגשת תביעה.

משך הטיפול בתביעת רשלנות רפואית משתנה בהתאם למורכבות המקרה, להיקף התיעוד וחוות הדעת הרפואיות הנדרשות, ולהתנהלות הצדדים. תביעות המסתיימות בפשרה עשויות להסתיים מוקדם יותר, בשעה שניהול הליך משפטי מלא יכול להימשך כמה שנים.

כבר בשלב הבדיקה הראשונית ניתן להעריך את מורכבות התיק ואת השלבים הצפויים, אך לא ניתן להתחייב מראש למשך ההליך או לתוצאתו.

עלות תביעת רשלנות רפואית תלויה במורכבות המקרה, במספר חוות הדעת הרפואיות הנדרשות ובהיקף ההליך המשפטי. ההוצאות עשויות לכלול קבלת רשומות רפואיות, חוות דעת מומחים, אגרות בית משפט והוצאות נוספות.

שכר הטרחה של עורך הדין נקבע בהתאם להסכם עם הלקוח. במקרים רבים בתחום נהוג להסדיר שכר טרחה המבוסס על אחוז מהפיצוי שיתקבל, אך יש לברר מראש את תנאי ההתקשרות ואת אופן מימון ההוצאות.

תביעות רשלנות רפואית משלבות סוגיות משפטיות ורפואיות מורכבות, ומחייבות בחינה של התיעוד הרפואי, התייעצות עם המומחים המתאימים, והוכחת הקשר בין ההתרשלות לבין הנזק.

עורך דין מנוסה בתחום יכול לסייע בהערכת סיכויי התביעה, באיתור המומחים המתאימים, בניהול ההליך, ובבחינת מלוא הנזקים והזכויות של הנפגע.

משרד מרקמן טומשין ושות' משלב ניסיון בייצוג נפגעי רשלנות רפואית עם מומחיות בתחומי משפט נוספים, המאפשרת לבחון את מכלול הזכויות של כל לקוח ולהעניק מענה משפטי מקיף, גם מול המוסד לביטוח לאומי וחברות הביטוח.