ערעור בתביעת נכות כללית על החלטת הוועדה הרפואית

1. לפניי ערעור על החלטת הוועדה הרפואית לעררים (ענף נכות כללית) מיום 12.12.2021 (להלן: הוועדה).

2. לאחר שהצדדים קיבלו את הצעת בית הדין כפי שהועלתה במסגרת החלטה מיום 6.3.2023, נותרו הצדדים חלוקים ביחס לסוגיית הנכות בגין פגימת המערער בעורקי הרגליים ושאלת שיוכה למחלת הסוכרת וביחס לתסמונת דום נשימה בשינה.

3. משכך, מעבר למתן תוקף להסכמות הצדדים, יעסוק פסק דין זה בסוגיות אלו בלבד.

רקע עובדתי

4. המערער הינו יליד 1955.

5.

— סוף עמוד  1 —

המערער סובל מריבוי ליקויים רפואיים, לרבות ליקויים אורתופדיים בעמ"ש הצווארי, בעמ"ש המתני ובכתפיים, סוכרת, רפלוקס, הפטיטיס, מחלת לב איסכמית, ליקוי נפשי ודום נשימה בשינה.

6. ביום 11.12.20219 התאימה ועדה רפואית מדרג ראשון למערער נכות רפואית משוקללת בשיעור של 42%.

7. המערער הגיש ערר על קביעה זו.

8. ביום 12.12.2021 התכנסה הוועדה הרפואית לעררים כדי לדון בערר המערער וקיבלה את הערר בחלקו.

9. להלן ציטוט החלק האופרטיבי בפרוטוקול הוועדה (ביחס לדום נשימה ולפגימה בעורקי הרגליים):

"דברי עורך דין:

…

מגיש בדיקת דום נשימה בשינה, בדיקת מעבדה. אשר הדגימה דום נשימה בדרגה בינונית, מזכה בנכות גבוהה יותר, מבקשים לאמץ החלטה מוועדה מס הכנסה.

…

כמו כן, בדיקת דופלר, לא יכול ללכת ברציפות יותר מ- 100 מטר.

…

בדיקה:

…

פנימי – בנושא סוכרת – סובל במהלך שנים, מקבל טיפול פומי בלבד, מאוזן היטב. הוועדה סבורה כי קיבל נכות מתאימה.

…

כמו כן, הוצג לוועדה דופלר רגליים, לפי אינדקסים, אינדקס בעורק ימין 09, עורק שמאל 086, אין אחוזי נכות בגין מחלת כלי דם פריפרית.

בנושא דום נשימה בשינה – עפ"י תוצאות שהוצגו בפני הוועדה מ- 8.4.2021, הבדיקה נעשתה עקב נחירות התעוררות ועייפות, עפ"י תרשים יש ירידות בסופטרציה (צ"ל סטורציה) מ- 98.5 – 88, הומלץ על שימוש בסיפאפ, טרם נעשה.

הוועדה קובעת 5% לפי סעיף 3 א' מיום 1.4.2021.

…

מסקנות:

אורתופדיה – הוועדה קובעת 5% לפי 35(1) א – ב בתחולה של 15 חודשים.

פנימי – דום נשימה – הוועדה קובעת 5% לפי סעיף 3א מיום 1.4.2021.

רפלוקס – הוועדה קובעת 5% לפי סעיף 16(6)א בתחולה של 15 חודשים."

10. החלטה זו היא העומדת בבסיס הערעור זה.

— סוף עמוד  2 —

טענות הצדדים

11. לטענת המערער, היה על הוועדה להתייחס לפגימה בעורקי הרגליים כאל סיבוך מובהק של מחלת הסוכרת. בהתאם לפריט ליקוי 4 לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה), תשט"ז-1956 (להלן: התקנות), היה על הוועדה לקבוע כי המערער סובל מסוכרת ואת מועד התחולה. מרגע בו טען המערער לסיבוכים של מחלה זו, היה על הוועדה להיוועץ במומחה בתחום כירורגיית כלי הדם כדי שיבחן את הליקוי בעורקי הרגליים ואז לבחון אם מדובר בפגיעה באיברי מטרה ולקבוע נכות מתאימה בהתאם לפריט ליקוי 4.

הוועדה לא פעלה באופן זה, ובכך נפלה טעות משפטית.

12. בבדיקת דופלר עורקי הרגליים שהציג המערער, מיום 3.3.2021, הודגמה ופוענחה "הפרעה המודינמית קלה בעורקי הרגליים". הוועדה התעלמה מכך וקבעה כי אין נכות בגין פגימה זו.

13. בהתאם לפריט ליקוי 11(5) לתקנות היה על הוועדה לקבוע 30% נכות בגין פגיעה קלה בשתי הרגליים.

14. בנסיבות אלה, היה על הוועדה לקבוע אחוזי נכות בהתאם לפריט הליקוי ולפענוח בדיקת הדופלר ולהתייחס למשמעות העניין כפגיעה באיבר מטרה ביחס לסוכרת, בהתאם לפריט ליקוי 4 לתקנות.

15. בהתייחס לדום הנשימה בשינה, הציג המערער בדיקה ממעבדת שינה במסגרתה נתגלתה תסמונת דום נשימה בשינה מן הסוג החסימתי בדרגה בינונית. ממצאים אלה תואמים נכות בשיעור של 20%, כפי שגם התאימה למערער וועדה לעררים (מס הכנסה).

16. החלטת הוועדה בנושא זה לא נומקה כהלכה ולא ניתן להתחקות אחר הלך מחשבתה.

17. די בכך שוועדה אחרת קבעה נכות בשיעור של 20% ובחוסר ההנמקה של הוועדה דנא כשקבעה רק 5% כדי לקבוע שנפל פגם בהחלטת הוועדה.

18. לטענת המשיב, לא נפל פגם בהחלטת הוועדה ביחס לסוכרת או לפגימה בעורקי הרגליים.

19. המערער כלל לא טען בפני הוועדה לעניין פגיעה באיברי מטרה כתוצאה מהסוכרת. פרט לטענה כללית ללא התייחסות לאיבר מטרה זה או אחר.

20. המערער כלל לא טען לפגימה בעורקי הרגליים בכתב הערר שהגיש.

21. — סוף עמוד  3 —טענות המערער לעניין הפגימה בעורקי הרגליים לא הועלו בהקשר של הסוכרת, הוועדה עיינה בתוצאות בדיקת הדופלר וקבעה כי אין נכות בגין פגימה זו.

22. ביחס לסוכרת, קבעה הוועדה כי הסוכרת מאוזנת היטב ומטופלת בטיפול פומי בלבד.

23. אשר לדום הנשימה, הוועדה מתייחסת לבדיקה שהציג המערער וממצאיה וקובעת נכות בהתאם לשיקול דעתה הרפואי.

24. בהתאם לפסיקה, קביעת שיעור הנכות היא קביעה רפואית מובהקת המצויה בגדרי סמכותה הבלעדית של הוועדה (עב"ל (ארצי) 217/06 בן צבי – המוסד לביטוח לאומי (22.6.2006)).

דיון והכרעה

25. בהתאם להוראות סעיף 123 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה – 1995, מוסמך בית הדין לדון במסגרת ערעור על החלטות ועדות רפואיות לעררים רק בשאלות משפטיות. כבר נקבע בפסיקה, כי במסגרת סמכותו בוחן בית הדין אם הוועדה טעתה בשאלה שבחוק, חרגה מסמכותה, הסתמכה על שיקולים זרים או התעלמה מהוראה המחייבת אותה (עב"ל (ארצי) 10014/98 יצחק הוד – המוסד לביטוח לאומי, פד"ע לד 213 (1999)).

מן הכלל אל הפרט

26. לאחר שעיינתי בכתבי הטענות ובטענות הצדדים במסגרת הדיון מיום 14.12.2022, באתי לכלל מסקנה כי דין הערעור להתקבל.

27. אשר לפגיעה בעורקי הרגליים, הפנה ב"כ המערער את הוועדה לבדיקת הדופלר שביצע, אליה התייחסה הוועדה בהחלטתה.

28. הוועדה לא התייחסה לכך שפענוח הבדיקה, כפי שהובא בטופס הבדיקה עצמה, קבע הפרעה המודינמית קלה בעורקי הרגליים.

29. בנסיבות אלה, מצאתי שקיים קושי להתחקות אחר הלך מחשבתה של הוועדה כאשר מצאה לנכון לקבוע שאין נכות בגין פגימה זו.

30. יתירה מזאת, פריט ליקוי 4 לתקנות, המתייחס לסוכרת, מפרט את "אברי המטרה" וביניהם "כלי דם גדולים וקטנים". מכאן, שככל שהוועדה תמצא לנכון לקבוע נכות בגין הפגיעה— סוף עמוד  4 —ההמודינמית שאובחנה בעורקי הרגליים של המערער, על הוועדה להתייחס לשאלה אם מדובר בפגיעה באברי מטרה ולשקול קביעת נכות מתאימה בגין הסוכרת.

31. אשר לדום נשימה בשינה, מצאתי כי אין כל הנמקה לסיבה בגינה נקבעו 5% נכות בלבד בגין ליקוי זה, כאשר הוועדה אינה מתייחסת כלל לכך שממצאי הבדיקה העלו כי המערער סובל מהתסמונת ברמה בינונית ונסמכת רק על כך שהמערער אינו עושה שימוש בסיפאפ שהומלץ לו.

32. יתירה מזאת, ועדת הערר (מס הכנסה) קבעה למערער נכות בשיעור של 20% בגין ליקוי זה על סמך אותה הבדיקה. בהתאם להלכה הפסוקה, קביעה של שיעור נכות שונה על ידי וועדות שונות (כאשר וועדת מס הכנסה הינה וועדה סטטוטורית) הינה מצב שאינו רצוי ואינו משרת תכלית כלשהי, תוך סיכול כוונת המחוקק "ליצור הסדר הרמוני ואחיד לענין קביעת דרגת נכות לצרכי חוק ביטוח לאומי וחוקי נכים ותגמולים אחרים". בנסיבות העניין ולנוכח הקביעה בפקודה, נכון יהיה שקביעת ועדה רפואית אחת תחייב את רעותה (ע"ע (ארצי) 45848-11-16 פלוני נ' מדינת ישראל רשות המיסים (02.08.2018)).

33. בנסיבות אלה, מצאתי כי יש להשיב את עניינו של המערער גם ביחס לפגימה זו, נוכח הפגמים שנפלו בקביעות הוועדה.

לסיכום

34. ניתן בזאת תוקף של פסק דין להסכמות הצדדים, לפיהן יוחזר עניינו של המערער לדיון בפני הוועדה הרפואית לעררים (ענף נכות כללית), בהרכבה מיום 12.12.2021, על מנת שתפעל כדלקמן:

א.      הוועדה תשקול שנית את שיעור הנכות בגין הליקוי הלבבי, בשים לב לשיעור הנכות שיש להקנות מכוח פריט ליקוי 9(1)(א) כאשר מקטע הפליטה אינו גדול מ-60%.

ב.      הוועדה תתייחס לטענות המערער לזכאותו לנכות בגין הפגימה בתחום האורולוגי, כפי שהועלתה במסגרת כתב הערר.

מעבר להסכמות אלה, בהתאם לנימוקים שהובאו לעיל, תפעל הוועדה כך:

ג.       הוועדה תשוב ותשקול את קביעתה ביחס לפגימה בעורקי הרגליים של המערער, בהתייחס לכך שפענוח הבדיקה מצביע על הפרעה המודינמית בעורקי הרגליים. ככל שתמצא הוועדה לנכון לקבוע נכות בגין רכיב זה, תידרש הוועדה לשיעור הנכות שקבעה בגין הסוכרת, בהתאם לפריט ליקוי 4.

ד.     

— סוף עמוד  5 —

הוועדה תשקול מחדש את קביעתה ביחס לשיעור הנכות בגין הפרעת דום נשימה בשינה, בהתייחס לכך שממצאי הבדיקה מעלים כי מדובר בתסמונת ברמת חומרה בינונית, ובהתחשב בכך שהוועדה הרפואית לעררים (מס הכנסה) קבעה למערער נכות בשיעור של 20% בגין ליקוי זה על בסיס ממצאי בדיקה זו.

המערער יוזמן לוועדה ויורשה לטעון טענותיו בפניה.

החלטת הוועדה תהיה מפורטת ומנומקת.

35. המשיב יישא בהוצאות המערער בסך של 7,000 ₪.

למידע נוסף אודות שירותי המשרד הרלוונטיים לנושא הכתבה לחצו כאן: עו"ד לתביעות נכות כללית.

אנו במשרד מרקמן טומשין ושות' – עומדים לשירותכם תמיד.

כדי להתייעץ איתנו ללא עלות וללא התחייבות ניתן:  להשאיר הודעה באתר או לחייג ל 8332* או לפנות במייל: mail@mt-law.co.il