עורך דין נכי צה"ל וכוחות הביטחון

הכרה כנכה צה"ל עשויה להינתן לחיילים בשירות חובה, קבע ומילואים, שנגרמה להם פגיעה גופנית או נפשית, או שהתפתחה אצלם מחלה עקב השירות, בהתאם לתנאי הזכאות הקבועים בחוק. במקרים המתאימים, גם שוטרים, סוהרים ואנשי כוחות ביטחון נוספים עשויים להיות זכאים להכרה במסגרת ההסדרים החלים עליהם.

התנאי המרכזי הוא קיומו של קשר בין הפגיעה או המחלה לבין השירות. עם זאת, לא כל פציעה בתקופת השירות מזכה אוטומטית בהכרה. הזכאות תלויה, בין היתר, באופי השירות, בנסיבות האירוע ובהוראות הדין הרלוונטיות.

ההבחנה בין שירות חובה, קבע ומילואים חשובה במיוחד בעקבות השינויים שנקבעו במסגרת ועדת גורן, שהשפיעו על חלוקת האחריות בין משרד הביטחון לבין המוסד לביטוח לאומי.

לכן, לפני הגשת תביעה למשרד הביטחון, חשוב לבדוק אם הפגיעה עומדת בתנאי ההכרה, ומהו מסלול התביעה המתאים לנסיבות המקרה.

תביעות משרד הביטחון עשויות לעסוק במגוון פגיעות שנגרמו או הוחמרו עקב השירות הצבאי או הביטחוני. מקרים אלו כוללים, בין היתר, פציעות אורתופדיות, פגיעות גב וברכיים, ליקויי שמיעה וטנטון, פגיעות ראש, תאונות במהלך פעילות מבצעית, אימונים ופעילות צבאית אחרת.

בנוסף, ניתן להגיש תביעות בגין מחלות שהתפתחו בעקבות תנאי השירות או הוחמרו במהלכו, לרבות מחלות עור, מחלות כרוניות ומצבים רפואיים אחרים, שניתן לבסס קשר רפואי ומשפטי בינם לבין השירות.

פציעה במילואים, תאונה במהלך שירות חובה או פציעה במהלך חופשה מהצבא עשויות גם הן להוות עילה לתביעה. עם זאת, פציעות שהתרחשו מחוץ למסגרת הפעילות הצבאית כפופות לתנאי זכאות מיוחדים, ויש לבחון כל מקרה בהתאם לסוג השירות ולנסיבות האירוע.

חשוב להבחין בין עצם קיומה של פגיעה רפואית לבין הזכאות להכרה כנכה צה"ל. לשם הגשת תביעה נגד משרד הביטחון יש להציג תיעוד רפואי, ראיות הנוגעות לתנאי השירות ובמקרים המתאימים גם חוות דעת רפואית המבססת את הקשר בין השניים.

הגשת תביעה למשרד הביטחון מתחילה בבקשה להכרה בפגיעה או במחלה שנגרמו עקב השירות. הבקשה מוגשת במסגרת אגף השיקום, ונבחנת על ידי קצין התגמולים, המוסמך להחליט בשאלת ההכרה והקשר בין הפגיעה לבין השירות.

לתביעה יש לצרף מסמכים רפואיים, תיעוד של האירוע או תנאי השירות, מסמכים צבאיים וכל ראיה נוספת התומכת בנסיבות הפגיעה. במקרים מסוימים נדרשות גם חוות דעת רפואיות או בדיקות נוספות.

קצין התגמולים בוחן את התביעה ואת הראיות, ועשוי להכיר בפגיעה במלואה, להכיר בה באופן חלקי או לדחות את הבקשה. לאחר הכרה בפגיעה, התובע מופנה בדרך כלל לוועדה רפואית לצורך קביעת דרגת הנכות.

במקרים המתאימים ניתן להגיש תביעה במסגרת המסלול הירוק של משרד הביטחון, המאפשר הליך הכרה מזורז לנפגעים העומדים בתנאי הזכאות. המסלול רלוונטי גם לחלק מנפגעי מלחמת חרבות ברזל, בהתאם לנסיבות הפגיעה ולקריטריונים שנקבעו.

הכנה יסודית של התביעה כבר מהשלב הראשון עשויה להיות משמעותית, במיוחד אם קיים קושי להוכיח את נסיבות הפגיעה או את הקשר שלה לשירות.

פוסט-טראומה צבאית והלם קרב הם מהפגיעות הנפשיות שעשויות לזכות בהכרה מול משרד הביטחון. פגיעות נפשיות נוספות, כגון חרדה, דיכאון והפרעות נפשיות שהתפתחו בעקבות אירועים או תנאי שירות מסוימים, עשויות גם הן להוות עילה לתביעה. הדבר רלוונטי במיוחד גם לחיילים ולאנשי מילואים שנחשפו לאירועים טראומטיים במהלך מלחמת חרבות ברזל, לרבות לחימה, אירועי טרור ואובדן חברים לשירות.

לשם הכרה בפוסט-טראומה במשרד הביטחון, יש לבסס את האבחנה הרפואית ואת הקשר בין המצב הנפשי לבין השירות. התביעה עשויה להסתמך על תיעוד רפואי ונפשי, עדויות על האירועים שחווה הנפגע, מסמכי שירות וחוות דעת של גורמי מקצוע.

חשוב לדעת שתסמינים נפשיים אינם מופיעים תמיד בסמוך לאירוע. לעיתים הם מתפתחים בהדרגה, או שהפגיעה מאובחנת רק שנים לאחר השחרור. במקרים כאלה יש חשיבות מיוחדת לבחינת ההיסטוריה הרפואית, תנאי השירות והראיות שניתן לאסוף.

לאחר ההכרה, דרגת הנכות הנפשית נקבעת בהתאם לחומרת הפגיעה ולהשלכותיה על התפקוד היומיומי, החברתי והתעסוקתי. בהתאם לדרגת הנכות ולתנאי הזכאות, עשויות להינתן גם זכויות לטיפול ולשיקום.

לאחר שקצין התגמולים מכיר בפגיעה או במחלה, הנפגע לרוב מוזמן לוועדה רפואית של משרד הביטחון, שתפקידה להעריך את מצבו הרפואי והתפקודי, ולקבוע את אחוזי הנכות בהתאם למבחנים הקבועים בתקנות.

במהלך הוועדה נבחנים המסמכים הרפואיים, תוצאות בדיקות וחוות דעת, ובמידת הצורך מתבצעת בדיקה רפואית. כאשר קיימות כמה פגיעות מוכרות, נבחנת דרגת הנכות בהתאם לכללים החלים על שילוב ליקויים.

הוועדה עשויה לקבוע נכות זמנית או קבועה. לקביעה זו יש משמעות ישירה לגבי התגמולים והזכויות שניתן לקבל מאגף השיקום, ולכן חשוב להציג תמונה מלאה של הפגיעה והשפעתה על חיי היומיום.

הכנה לוועדה רפואית כוללת ריכוז תיעוד רפואי עדכני, הבנת הליקויים שכבר הוכרו והצגת המגבלות התפקודיות הרלוונטיות. במקרה שבו נקבעו אחוזי נכות שאינם משקפים את מצב הנפגע, ניתן לבחון אפשרות להגשת ערעור.

נכי צה"ל שהוכרו על ידי משרד הביטחון עשויים להיות זכאים לתגמולים כספיים, טיפול רפואי, שיקום והטבות נוספות, בהתאם לדרגת הנכות, לסוג הפגיעה ולהוראות הדין.

במסגרת ההסדרים הרגילים, דרגת נכות של 10%-19% עשויה לזכות במענק חד־פעמי, ואילו דרגת נכות של 20% ומעלה עשויה לזכות בתגמול חודשי. עם זאת, קיימים הסדרים מיוחדים והוראות מעבר, ולכן יש לבדוק את הזכאות לפי נסיבות ההכרה והמועד הרלוונטי.

מעבר לתגמולים הכספיים, זכויות נכי צה"ל עשויות לכלול טיפולים רפואיים ונפשיים, אביזרי שיקום, סיוע בניידות, לימודים והכשרה מקצועית, תמיכה בתעסוקה והטבות נוספות.

שיקום נכי צה"ל נועד לסייע לנפגע להתמודד עם השלכות הפגיעה, לשפר את תפקודו ולאפשר לו להשתלב ככל האפשר בחיי המשפחה, החברה והעבודה. היקף הזכויות משתנה ממקרה למקרה, ולכן חשוב לבדוק לא רק את גובה המענק או התגמול, אלא גם את מכלול ההטבות והשירותים שניתן לקבל מאגף השיקום.

דחיית תביעה למשרד הביטחון אינה בהכרח סוף ההליך. ניתן לבחון את נימוקי ההחלטה, את הראיות שהוצגו ואת האפשרות לערער עליה בהתאם למסלול ולמועדים הקבועים בדין.

חשוב להבחין בין שני מצבים: דחיית הבקשה להכרה בפגיעה על ידי קצין התגמולים, ומחלוקת על אחוזי הנכות שנקבעו לאחר שהפגיעה כבר הוכרה.

על החלטת קצין התגמולים בשאלת ההכרה ניתן לערער בפני ועדת הערעורים המוסמכת. לעומת זאת, ערעור על קביעת דרגת נכות של ועדה רפואית מוגש בדרך כלל לוועדה רפואית עליונה, ובהמשך עשויה להתאפשר פנייה לבית המשפט בשאלות משפטיות, בהתאם להוראות הדין.

על החלטת ועדה רפואית מדרג ראשון ניתן להגיש ערעור לוועדה רפואית עליונה בתוך 45 ימים מקבלת ההחלטה. במקרים המתאימים ניתן לבקש ארכה. מועדי הערעור על החלטות אחרות עשויים להיות שונים.

בחלק מהמקרים ניתן לתמוך בערעור במסמכים רפואיים נוספים, בחוות דעת מומחים או בראיות שלא קיבלו משקל מספק בהחלטה המקורית.

ייתכנו נסיבות המצדיקות בחינה מחודשת של מצבו של הנפגע, גם לאחר שנקבעה דרגת נכות במשרד הביטחון.

תביעה להחמרת מצב מיועדת למקרים שבהם חלה החמרה רפואית או תפקודית בפגיעה שכבר זכתה להכרה. לצורך הבקשה להחמרת מצב, יש להציג תיעוד רפואי עדכני המעיד על השינוי במצב, בהתאם לתנאים ולמועדים הקבועים בדין.

מסלול נוסף הוא בקשה להכרה בנכות מוסבת לפי תקנה 9. מדובר במקרים שבהם התפתחה פגיעה או מחלה נוספת כתוצאה מנכות שכבר הוכרה. לדוגמה, כאשר פגיעה אורתופדית מוכרת גורמת לאורך זמן לפגיעה נוספת במערכת גופנית אחרת, עשויה להתעורר אפשרות לבחון קשר בין השתיים.

חשוב להבחין בין החמרה של פגיעה מוכרת לבין הופעת נכות נוספת הנובעת ממנה. מדובר בשני הליכים נפרדים, שלכל אחד מהם תנאים ודרישות ראייתיות משלו.

בדיקה מחדש עשויה להשפיע על דרגת הנכות ועל הזכויות הנלוות, ולכן לפני הגשת הבקשה חשוב לבחון את התיעוד הרפואי ואת ההשלכות האפשריות של ההליך.

לא כל פגיעה שהתרחשה במהלך שירות צבאי או ביטחוני מטופלת במסגרת אגף השיקום של משרד הביטחון. בחלק מהמקרים, מסלול הזכאות עשוי להיות דווקא מול המוסד לביטוח לאומי.

ההבחנה חשובה במיוחד לגבי חיילי קבע ואנשי כוחות הביטחון. בעקבות השינויים שנקבעו במסגרת ועדת גורן, סוג הפגיעה, אופיו של השירות והקשר לפעילות המבצעית או לתנאי השירות עשויים לקבוע איזה גוף מוסמך לטפל בתביעה.

משרד הביטחון פועל במסגרת חוק הנכים וההסדרים החלים על נפגעי השירות, ואילו ביטוח לאומי מטפל בתביעות בהתאם לענפי הביטוח ולתנאי הזכאות הקבועים בחוק, לרבות במקרים הנוגעים לפגיעה בעבודה או נכות כללית.

המסלולים שונים מבחינת תנאי ההכרה, אופן קביעת הנכות, התגמולים והזכויות הנלוות. כמו כן, ישנם כללים בנוגע לקבלת זכויות מכמה מקורות בגין אותה פגיעה.

לכן, לפני הגשת תביעה חשוב לבדוק את נסיבות האירוע, את מעמדו של הנפגע בזמן השירות ואת ההסדר המשפטי המתאים, כדי להימנע מפנייה למסלול שגוי או מפגיעה בזכויות.

במקרים מסוימים ניתן להגיש תביעה להכרה כנכה צה"ל גם שנים לאחר הפציעה או השחרור, אך הדבר תלוי בהוראות ההתיישנות, בסוג הפגיעה ובנסיבות המקרה.

ככלל, תביעה להכרה כנכה צה"ל יש להגיש בתוך שלוש שנים ממועד השחרור מהשירות שבו אירעה הפגיעה, אך החוק קובע חריגים והסדרים מיוחדים שעשויים לאפשר הגשת תביעה גם לאחר מכן. בין היתר, עשויה להיות חשיבות לשאלה אם הפגיעה תועדה בזמן השירות, אם קיימות רשומות רשמיות ואם מדובר במחלה או בפגיעה שהתגלתה בשלב מאוחר יותר.

הגשת תביעה באיחור עשויה להציב קושי ראייתי, במיוחד כאשר צריך להוכיח אירוע שהתרחש לפני שנים רבות, או לבסס קשר בין תנאי השירות לבין מצב רפואי שהתפתח בהמשך.

עם זאת, חלוף הזמן אינו שולל אוטומטית כל אפשרות להכרה. במקרים המתאימים ניתן לבחון את המסמכים הקיימים, את החריגים הקבועים בדין ואת האפשרות להציג ראיות נוספות. לכן מומלץ שלא להסתמך על ההנחה שהתביעה התיישנה, אלא לבדוק את המועדים והאפשרויות המשפטיות בהתאם לנסיבות הפגיעה.

לאחר ההכרה בנכות וקביעת דרגת הנכות, הנפגע עשוי להיות זכאי לשירותי שיקום ולסיוע מטעם אגף השיקום של משרד הביטחון, בהתאם לתנאי הזכאות ולצרכיו.

תהליך השיקום מתנהל מול אגף השיקום של משרד הביטחון, וכולל בחינה של מצבו הרפואי, התפקודי והתעסוקתי של הנפגע ושל צרכיו האישיים. בהתאם לזכאות ולנסיבות המקרה, ניתן לבנות תוכנית שיקום המשלבת טיפולים רפואיים ונפשיים, הכשרה מקצועית, סיוע בתעסוקה ומענים נוספים שנועדו לסייע בחזרה לתפקוד ולעצמאות.

היקף הסיוע אינו אחיד לכל נכי צה"ל. הוא תלוי, בין היתר, בדרגת הנכות, בסוג הפגיעה, במצב התפקודי ובהוראות החלות על כל שירות או הטבה.

לכן, גם אחרי שהסתיים הליך ההכרה, חשוב לבדוק את מלוא הזכויות מול אגף השיקום ולעקוב אחר שינויים במצב הרפואי או בצרכים שעשויים להשפיע על הזכאות.

שכר הטרחה עבור ייצוג בתביעות משרד הביטחון תלוי בסוג ההליך, במורכבות התביעה ובהיקף הטיפול המשפטי הנדרש. לצד זאת, החוק בישראל קובע מגבלות ותקרות לשכר הטרחה שניתן לגבות עבור ייצוג נכי צה"ל וכוחות הביטחון, בהתאם לסוג ההליך ולהוראות החוק.

ביוני 2026 נכנס לתוקף חוק הגבלת שכר טרחה, הקובע תקרות לתשלום עבור טיפול בתביעות להכרה בנכות, ועדות רפואיות, ערעורים והליכים נוספים מול משרד הביטחון. ההגבלות חלות על הסכמים שנחתמו מ-15 ביוני 2026 ואילך, בהתאם להוראות החוק.

גובה שכר הטרחה המרבי משתנה בהתאם לסוג ההליך ולתוצאותיו. החוק כולל גם הוראות מעבר הנוגעות להסכמים שנחתמו לפני כניסתו לתוקף, ובמקרים המתאימים עשויה להתעורר זכאות להחזר כספי. לכן, חשוב לבדוק את תנאי ההתקשרות, את רכיבי התשלום ואת הזכויות הקבועות בחוק לפני חתימה על הסכם ייצוג.

משרד עורכי הדין מרקמן טומשין ושות' מייצג נכי צה"ל ונפגעי כוחות הביטחון בהליכי הכרה בנכות, תביעות מול משרד הביטחון, ועדות רפואיות, ערעורים ומימוש זכויות מול אגף השיקום.

הליווי המשפטי מתבסס על ניסיון מקצועי בתביעות נזקי גוף, נכות והליכים רפואיים ומשפטיים מורכבים, לרבות מקרים שבהם נדרש להוכיח קשר בין פגיעה או מחלה לבין תנאי השירות.

המשרד טיפל גם בהליכים משפטיים בעלי משמעות תקדימית בתחום זכויות נכי צה"ל. הניסיון בהליכים אלה, לצד היכרות עם עבודת קצין התגמולים והוועדות הרפואיות, מאפשר לבחון את המקרה באופן יסודי ולפעול למיצוי הזכויות בכל שלבי ההליך, מהגשת התביעה הראשונית עבור בערעורים, ועד בקשות להחמרת מצב והליכים נוספים לאחר ההכרה.