.

    עו"ד ליאור טומשין בראיון עם אייבי מוזס, יו"ר הארגון לנפגעי פעולות האיבה, הארגון היציג

    אייבי מוזס מספר את סיפורו האישי ומציג את פעילות הארגון, צפו בראיון המלא


    עו"ד טומשין: שלום למר אייבי מוזס, יו"ר ארגון נפגעי פעולות האיבה, הארגון היציג, צהריים טובים לך.

    מר א. מוזס: צהריים טובים.

    עו"ד טומשין: יש אנשים שבוחרים תפקידים, ויש תפקידים שבוחרים את האנשים, שזה המקרה שלך. הסיפור שלך ידוע, אבל אולי מי שלא מכיר. שנת 1987, תושב אלפי מנשה, נשוי, אב ל-3 ילדים, אישה בהריון, מה קורה?

    מר א. מוזס: אבי היה בבית חולים, טיפלנו בו יומיים לפני פסח, ערב פסח, ואז אני אומר לעפרה אשתי שאימא הזמינה אותנו בכל זאת לעשות את הליל סדר, אז היא אמרה לי "אם כך אנחנו צריכים ללכת לעיר לקנות לה מתנה". אמרתי "אימא לא צריכה מתנה כרגע". אבל לא, לא נכנסים הביתה בלי ידיים ריקות. ואז אספתי את הילדים, עפרה וחבר של ניר גם באוטו, ונוסעים לכיוון תל אביב. 17.45 על השעון, אתה רואה הבזק מצד ימין, החלון התנפץ, ופשוט האוטו בער בשניות.

    עו"ד טומשין: בקבוק תבערה.

    מר מוזס: אכן זה היה בקבוק תעברה, שהמנוול הזה שם בפנים דבק מגע וסולר, שיהיה כמה שיותר נזק. ברגע הזה אני לא יודע מה קורה, אינסטינקטיבית אני עוצר את הרכב, קופץ החוצה, פותח את הדלת האחורית, ניר שישב מאחוריי קופץ החוצה, יוסי יוצא עם טל. טל כבר היה כבר שרוף לגמרי, אני ראיתי אותו בוער כמו לפיד.

    עו"ד טומשין: טל זה הבן הקטן.

    מר א. מוזס: הבן הקטן בן 5, מצד ימין הוצאתי את עדי.

    עו"ד טומשין: שהיא הייתה אז בת?

    מר א. מוזס: בת 8, ואני ניגשתי לדלת הקדמית להוציא את עפרה. כבר זה האוטו היה בצורה, אפשר להגיד כולו בער, והדלת נדבקה אחד בשני, כאילו זה ניתך, אי אפשר היה לפתוח את הדלת. ואני מנסה בכול הכוח, והילדים צועקים מאחור "אבא תציל את אימא". והמילה האחרונה ששמעתי בתוך הרכב, מעפרה זה היה "אימא". היא צרחה "אימא". ואז ירדנו כולם, וגלגלתי את הילדים לכבות את האש, ועמדנו כמו לא יודע איך להגיד את זה, וראינו את אימא שלהם נשרפת מול העיניים שהתמונה הזאת להערכתי, ואני בטוח בזה שלעולם, לעולם לא נשכח, ואני לא מאחל לשונאים שלי לראות כזה דבר.

    עו"ד טומשין: מה עלה בגורלו של טל, של הבן הקטן?

    מר א. מוזס: פינו אותנו לבתי חולים שונים, אני הייתי בתל השומר, טל ועדי בבלינסון, ניר...

    עו"ד טומשין: מה קרה לך?

    מר א. מוזס: אני נשרפתי מעצם העובדה שנכנסתי לתוך האוטו הבוער להוציא את הילדים. לא פעם שאלו אותי "איך החלטת את מי להציל?" אין כזה דבר, אתה כאב, רואה את שני הילדים שלך טובעים בים, אתה לא אומר "אותו אני אוהב, ואני אוציא אותו קודם". אין דבר כזה. אינסטינקטיבית, חייתית, אתה מוציא את מי שאתה יכול, קודם כל.

    לא פעם שאלתי את עצמי "למה לא הוצאתי את עפרה קודם?" אז אמרו לי "אולי הילדים היו חלילה נהרגים". אני לא יודע, ולא רוצה להתמודד עם זה. כי הנושא של השאלה הזאת נכנס לי עמוק, וזה הפריע לי, הפריע לי ממש.

    אני הייתי במצב אנוש, טל היה במצב אנוש, אחרי לצערי אינספור ניתוחים הוא נפח את נשמתו בגיל 5. ילד שלא ידע בכלל, אני כל פעם חושב עליו, לא ראיתי את הבר מצווה שלו, לא ראיתי שהוא התחייל, ולא ראיתי מתחתן. כל הזמן דמיינתי לעצמי, מה הוא היה צריך להיות בגיל הזה.

    עו"ד טומשין: ואתה ממשיך עם שני הילדים.

    מר א. מוזס: שני הילדים פצועים קשה, אני פצוע קשה, הם עוברים אינספור ניתוחים, אני עובר ניתוחים, ואז באיזשהו שלב אני אומר לעצמי "אייבי אתה צריך לאסוף את השברים, זה מה שקרה לך, את כל התארים לצערי קיבלתי מבורא עולם כנראה הוא בחר בי, אב שכול, אלמן, פצוע קשה, שני ילדים פצועים קשה שהם יתומים מאם, שכולים מאח.

    עו"ד טומשין: איך טיפל בך אז, ארגון נפגעי האיבה?

    מר א. מוזס: אז לא היה ארגון, היה פשוט איזשהו ועד.

    עו"ד טומשין: כלומר אתה זה שבעצם לקחת והרמת את הארגון הזה מהשברים שלך.

    מר א. מוזס: משנת 1988 אמרתי לא יכול להיות שאנחנו..., ולא תיארתי לעצמי שנגיע לממדים כאלו של פיגועים. ובשנת 1996 קיבלנו את ההכרה מממשלת ישראל שאנחנו ארגון יציג.

    עו"ד טומשין: ואתה עדיין עומד בראש הארגון הזה, בהתנדבות, נכון?

    מר א. מוזס: בהתנדבות, עדיין בהתנדבות מלאה, כל חברי הועד שלנו פועלים בהתנדבות, יש לנו עובדים בתוך הארגון שמקבלים שכר, הוא שכר מינימום לצערי. הארגון הזה קיים לטובת הנפגעים שלנו.

    עו"ד טומשין: כמה נפגעי איבה יש בישראל?

    מר א. מוזס: בסביבות ה-4,500, רובם ממעמד סוציו-אקונומי נמוך.

    עו"ד טומשין: למה דווקא נפגעי איבה הם מרקע סוציו אקונומי נמוך יותר בממוצע?

    מר א. מוזס: זה אותם אנשים שנוסעים באוטובוס כשהאוטובוסים מתפוצצים או האנשים שהולכים ברחוב והמחבלים מתפוצצים לידם. אני נוגע בהם יומיום. אני יודע הרי מה קורה, כשבן אדם נפגע, לא רק הוא נפגע אלא גם המשפחה הגרעינית סביבו, גם אפילו המשפחה הרחוקה. כי חג זה לא חג, ימי הולדת זה לא ימי הולדת, כי תמיד הזיכרון קיים. כי אז לך תטפל באנשים שהם באמת בפוסט-טראומה. אתה יודע יש לנו בארגון אנשים שהם ראו פיגוע. או.קיי?

    עו"ד טומשין: כן אם אנחנו נסתכל על זה רגע, אנחנו בלי לעשות השוואות, ואולי עם לעשות השוואות, אז אנחנו רואים חללי צה"ל לא עלינו, ונכי צה"ל, בדרך כלל זה אדם אחד שנפגע. באיבה יש לזה פרופיל אחר לחלוטין.

    מר א. מוזס: נפגעות לפעמים משפחות שלמות. אני יודע מה זה כשמנסים לגדוע את

    העץ של המשפחה. אני, כשהנכד הראשון שלי נולד, צעקתי בבית חולים, אנשים לא הבינו למה אני צועק. "יש, ניצחתי את הטרור. יש המשך למשפחת מוזס".

    עו"ד טומשין: אני מניח שיש בארגון שלכם גם לא מעט ילדים שהם יתומים משני ההורים.

    מר א. מוזס: נכון, משני ההורים. 109 ילדים כאלה.

    עו"ד טומשין: שאבא ואימא שלהם נהרגו.

    מר א. מוזס: נכון, כשהם היו ילדים, ואז מי שאסף אותם זה הדודים, הדודות, הסבתות, הסבים, והם מגדלים את הילדים.

    עו"ד טומשין: מההכרות שלי קצת עם הארגון שלכם ראיתי שאתם עושים גם פעולות הומניטריות ועזרה ומתנה.

    מר א. מוזס: נכון. לפני שבועיים עשינו יום גאלה, ערב גאלה בתיאטרון הקאמרי עם ההצגה "פשוט לאהוב", הצגה מדהימה. הצלחנו להביא כ-1,000 איש לדבר הזה. אתה רואה את האנשים שהתלבשו יפה, יום אחד בשנה שהם יוצאים החוצה מהבית, ובאים לערב תרבות, זה מחמם לך את הלב. אתה שומע את התודות אחר כך, מדהים. עשינו יום כיף בשפיים מהבוקר עד הערב. כולל הצגות ילדים, כולל שירה, וכולם מופיעים בהתנדבות אגב, עם ארוחת בוקר וארוחת צהריים, ואתה רואה את השמחה בין הנכדים, בין הילדים, בין הפצועים, בין האימהות השכולות או המשפחות.

    עו"ד טומשין: ויש לכם גם מבצע לילדים שהולכים לבית ספר ולנשים שיולדות.

    מר א. מוזס: כן, החלטנו שאישה שיולדת תקבל סל מתנה של 500 ₪, איתו היא תוכל לקנות מה שהיא רוצה, אותו דבר אנחנו מעניקים לחייל שמתגייס- 500 שקל, ומלגה לסטודנטים שאנחנו נותנים פעם בשנה של 2,000 ש"ח. לפני שנתיים התחלנו לתת ילקוט לילדי כיתות א', שזה דבר מבורך. עם כל טוב בתוך הילקוט הזה.

    עו"ד טומשין: מרגש. מאיפה הכסף לפעילות הארגון?

    מר א. מוזס: זהו, אולי אנשים ישמעו וירימו את הכפפה, יפתחו את הארנק. כי באמת אנחנו ארגון שאין לנו תרומות כמעט. ואנחנו חיים מדמי חבר של 68 שקלים שמתוכם כ-30 שקל הולך לביטוח חיים, והשאר לחברי הארגון.

    עו"ד טומשין: הבנתי. אגב אם אנחנו מנצלים כאן את הבמה. יש מה לעזור. יש מה לעזור בהתנדבות, יש מה לעזור בתרומות, וזה אנשים שצריכים עזרה, ואנשים שמגיע להם.

    מר א. מוזס: אנשים באמת, ושהם יראו את הדברים שאנחנו עושים, יכנסו לפייסבוק שלנו, ויראו את כל הדברים הטובים שאנחנו עושים, גם ערב חנוכה שאנחנו עושים בשלוש מקומות בארץ: בחיפה, בירושלים ובתל אביב עם ארוחת ערב מלאה, עם אמנים, וזה בחנוכה; ובפורים גם. אנחנו משתדלים להוציא את האנשים מהבועה שלהם. אני יודע מה זה כשאתה מתכנס, ואתה נכנס לעצב, ואתה אומר "רגע, איך אני ממשיך את החיים שלי מפה?"

    עו"ד טומשין: כן.

    מר א. מוזס: וכשאתה עושה את הדברים המתוקים האלה, ואתה רואה את החיוך בעיניהם, ואומרים לך: "תודה לכל הארגון שלנו שאתם עושים את הדברים המדהימים האלה". זה עושה לי טוב.

    טיפ בנושא זכויות נפגעי פעולות איבה מאת עו"ד ליאור טומשין

    חשוב לדעת יש חוק שמטפל בנפגעי האיבה, החוק הזה מדבר על שני דברים: ראשית הטיפול ניתן למוסד לביטוח לאומי, ומצד שני התגמולים ניתנים לפי התגמולים של משרד הביטחון. נפגעי האיבה נחשבים כמו נכי צה"ל או חללי צה"ל, ואת הטיפול הם מקבלים בהתאם לזכויות של נפגעי צה"ל. אנשים שהוכרו כנפגעי איבה, יקבלו תגמולים קודם כל. התגמולים שהם יקבלו הם בהתאם לאחוזי הנכות. אם הנכות היא עד 9% אין תגמולים, עבור 10-19% מקבלים מענק חד פעמי שינוע בין 50,000 ש"ח לבין כ-170,000 ₪, לצד זכויות נוספות. ונפגע איבה שיוגדר כבעל 20% נכות ומעלה יקבל קצבה חודשית לכל החיים.

    שימו לב, הרבה פעמים אנשים נפגעים בצורה קשה. לפעמים הם לא יכולים לחזור למעגל העבודה ולהתפרנס. האנשים האלה יוכלו לקבל גם תגמולים נוספים. יש מעמד נכה מחוסר פרנסה, יש הגדרה של "נכה נצרך" מי שהנכות שלו היא 50% ומעלה, ולא יכול לעבוד, יקבל תגמולים שהם יותר גבוהים מהתגמולים הרגילים, צריך לבדוק את זה.

    מעבר לזה, יש לא מעט אנשים שהוכרו בעבר בגין פגיעות נפשיות, בגין אירועים פיזיים, אנחנו מכירים את זה שתושבי הדרום שהיו תחת הפגזות של קסאמים וסקאדים, וגם תושבי צפון, שלא מעט מהם נפגעו בעיקר פגיעות נפשיות, הם יכולים להיות מוכרים כנפגעי איבה. יש אנשים שקיבלו דרגות נכות נמוכות יחסית, והם סבורים שעם השנים המצב שלהם הוחמר, פתוחה הדלת בפניהם להגיש בקשת החמרת מצב. יותר מזה, בשנים האחרונות גם חלק מהתקנות השתנו, והיום על אותה בעיה ניתן לקבל דרגת נכות יותר גבוהה, וגם כאן תמיד ניתן להגיש בקשה לבדיקה מחודשת. חשוב לעשות את הדברים האלה.

    לפעמים יש גם השקה: אדם נפגע איבה מאירוע שקרה לו במסגרת העבודה. הוא היה בדרך לעבודה, והיה אירוע איבה. הוא יוכל להגיש תביעה לביטוח לאומי כנפגע תאונת עבודה והוא יוכל להגיש תביעה לנפגע איבה. כדאי להגיש את שתי התביעות, על מנת שאחר כך יראו את מערכת הזכויות פה ומערכת הזכויות שם, ויחליטו מה כדאי.

    יש אנשים שנפגעו בפעולות איבה, וגם במהלך שירות צבאי הייתה להם פגיעה כזו או אחרת, יש אפשרות לאחד נכויות של קצין תגמולים של משרד הביטחון ושל נפגעי איבה, לא תמיד אנשים יודעים את זה, לא תמיד אנשים מבקשים את זה, ומי שלא מבקש לא מקבל.

    לפעמים אנשים אומרים "אני מקבל קצבה כנפגע איבה, בטח לא מגיע לי גם קצבת נכות כללית מביטוח לאומי", זאת טעות, ניתן לקבל על בעיות מסוימות קצבת נכות כללית, ובנפרד על הבעיות האחרות, גם לקבל קצבה כנפגע איבה.

    בשורה התחתונה: מי שנפגע איבה שיבדוק האם יכול להיות שהתקנות ישתנו, ומגיע לו יותר, האם המצב שלו הוחמר, והאם במקביל מגיעות לו עוד זכויות, וחשוב לבדוק את זה.

    צור קשר
    דלג על צור קשר

    צור קשר

    חדשות המשרד
    דלג על חדשות המשרד
    עבור לתוכן העמוד