עו"ד ליאור טומשין בראיון עם אבנר בלקנאי, מנכ"ל עמותת אתגרים

צהריים טובים לאבנר בלקנאי, מנכ"ל עמותת אתגרים 

מר בלקנאי: צהריים מצוינים. 

עו"ד טומשין: אני אספר קצת על אבנר, אבנר הוא בעברו טייס מסוקים, איש צבא קבע לאורך שנים, פיקד על שתי טייסות בחיל אוויר, הוא לא מספר, אבל בעקבות מלחמת לבנון השנייה הוא קיבל גם את עיטור המופת על חילוץ בתנאים קשים בלבנון, סיכן את חייו כדי להציל חיים של אחרים, ומהמקום החזק הזה כטייס, כמפקד טייסת, לאן הדרדרת, לאן הגעת? ואני אומר "הדרדרת" כמובן בלשון סגי נהור. 

מר בלקנאי: כן, ברור. מאותה מטאפורה שמדברת על חוזקה של השרשרת כחוזקה של החוליה החלשה ביותר, אז בחוליה החלשה שם אנחנו נמדדים כחברה, ולצערנו בחוליה החלשה הזו נמצאות אוכלוסיות מוחלשות, וביניהם גם אוכלוסיות של צרכים מיוחדים. אין פה זהות חד חד ערכית, אבל לא מעט מהאוכלוסיות של בעלי צרכים מיוחדים הן גם אוכלוסיות מוחלשות. בחרתי לפנות לעולם הזה ולעסוק באוכלוסייה הזו. 

עו"ד טומשין: והיום מנכ"ל של עמותת "אתגרים". 

מר בלקנאי: נכון. 

עו"ד טומשין: במה עוסקת "אתגרים"? 

מר בלקנאי: עמותת "אתגרים" עוסקת בשיקום, שילוב והעצמה של אנשים עם צרכים מיוחדים, לנסות ולהחזיר אותם אל הערוץ המרכזי של החברה דרך כלי מסוים שהכלי שלנו הוא הכלי האתגרי, ספורט אתגרי. 

עו"ד טומשין: כשאני חושב ספורט אתגרי, אני חושב על קפיצת באנג'י או סקי. 

מר בלקנאי: זה כבר ספורט אתגרי ב"אקסטרים", הספורט האתגרי שאנחנו עוסקים בו, לחלקנו יראה לא ממש אתגרי, נגיד: ריצה, הליכה, שייט, רכיבה על אופניים. אבל תחשוב למשל על מישהו שיושב על כיסא גלגלים, ומעולם לא קם והלך. ועכשיו במרתון תל אביב האחרון הוא הולך 4 קילומטר על קביים, תחשוב כמה אתגרי זה בעבורו הספורט הזה. 

עו"ד טומשין: משהו אישי: במרתון תל אביב האחרון רצתי את המרתון, את כל ה-42 קילומטר, כאשר רציתי לעשות את זה מיוחד, אז רצתי עם הבת שלי שהיא עוד לא בת 4, בעגלה. 

מר בלקנאי: מדהים. 

עו"ד טומשין: אז אנחנו פה ושם קיבלנו מחיאות כפיים, כי אנחנו היחידים שרצנו 42 קילומטרים בצורה הזו, אבל את מחיאות הכפיים האדירות שמעתי סביב אנשים עם מוגבלות שהשתתפו, הם היו מוקפים באנשים, וכולם מעודדים אותם. מי הם האנשים האלה שהקיפו אותם? 

מר בלקנאי: אלה הם גם מתנדבי עמותת "אתגרים" שעוזרים לאותם אנשים לממש את המטרה, את האתגר שהם הציבו לעצמם באותו יום, גם המדריכים המקצועיים שלנו, וגם אנשים טובים שפשוט רצים או סיימו לרוץ, רואים את הקבוצה הזאת הולכת, ולא יכולים שלא להתרגש ולהצטרף ולעודד את החבורה. 

עו"ד טומשין: איך מצטרפים לפעילות התנדבותית אצלכם? 

מר בלקנאי: יש לנו אתר אינטרנט ובו אפשר לראות את סוגי הפעילויות השונות שיש בעמותת "אתגרים", ואפשר להיכנס לעמוד ההתנדבות, ולמסור פרטים, שם וטלפון ואנחנו חוזרים אליך. 

עו"ד טומשין: צריך הכשרה מיוחדת כדי להיות מתנדב אצלכם? 

מר בלקנאי: כדי להגיע להתנדב לא, אבל מהרגע שמגיעים לעמותה, אז כן אנחנו בהחלט עושים הכשרה מסוימת, כי בסוף, עם הרצון טוב והכוונות הטובות שיש לנו, חשוב לא לגרום נזק לאנשים עם צרכים מיוחדים. אז כן, אנחנו עושים הכשרה לכל המתנדבים שלנו. 

עו"ד טומשין: אז יש מתנדבים ואני מניח שיש גם מדריכים מקצועיים. 

מר בלקנאי: זה נכון. כי בסוף, כל קבוצה כזו צריכה להיות מובלת על ידי איש מקצוע שיודע את התחום המקצועי נטו: ריצה, הליכה, שייט, ממש כתחום מקצועי, אדם שהוא מדריך מוסמך על ידי ארגוני הספורט למיניהם, והוא צריך גם להכיר את התהליכים המקצועיים שעוברים בשלבים של העצמה ושיקום ושילוב, זה לא עניין טריוויאלי, ובסוף, הוא צריך גם להכיר את האוכלוסיות שלנו. להכיר את כל סוגי האוכלוסיות, נכויות חושיות, פיזיות, קוגניטיביות, רגשיות, כל דבר שאתה יכול להגדיר תחת הכותרת הכללית והרחבה ככל האפשר של "צרכים מיוחדים", אתגרים נמצאת שם. לצערנו יש הרבה, הרבה, הרבה יותר מדי אנשים, ילדים ונערים עם צרכים מיוחדים, בעיקר כאלה שזקוקים לאותה תמיכה שעמותת "אתגרים" נותנת. 

עו"ד טומשין: מאיפה מגיע הכסף למימון העמותה? 

מר בלקנאי: בערך חצי מהתקציב שלנו זה כסף שמגיע מהממסד, ממשרדי ממשלה: חינוך, ביטחון, רווחה, בריאות ומעיריות ומרשויות מקומיות שהן שותפות להרבה מאוד מהפעילויות שאנחנו עושים. החצי השני של התקציב מגיע מאנשים טובים, משותפים של "אתגרים" שרואים את הפעילות שלנו, מתרגשים מאתנו, תורמים לנו כסף, ומשתתפים אתנו במימון. 

עו"ד טומשין: אתם גם עושים פעילות משותפת לציבור הרחב ביחד עם בעלי צרכים מיוחדים? 

מר בלקנאי: שאלה טובה, יש לנו ימים מרוכזים של פעילויות שבהם אנחנו מזמינים את עם ישראל להצדיע ולעשות פעילות עם אנשי עמותת "אתגרים", לדוגמא פעילות של סובב עמק יזרעאל וכוללת גם ריצה, גם הליכה וגם רכיבה על אופניים, נקרא "גלגלים של תקווה" שנעשית בשיתוף עם המועצה האזורית עמק יזרעאל. ליום כזה מגיע כל עם ישראל, קודם כל לעשות ספורט, ואחרי זה כפעילות משותפת ובהצדעה לחברים של עמותת "אתגרים", פעילות מדהימה, מרגשת בצורה יוצאת דופן, אתה לא חייב להיות איזשהו ספורטאי-על כדי לרכב 10 ק"מ או ללכת 2 ק"מ, זו פעילות מעצימה לכולם. 

טיפ בנושא חוק הנכים מאת עו"ד ליאור טומשין 

חוק הנכים הוא החוק שעד היום הסדיר את הזכויות של נכי צה"ל, נכי משטרת ישראל, שירות בתי הסוהר, כלומר שירותי הביטחון. ועכשיו החוק שונה, מה שהיה, לא יהיה עוד. מה הכוונה? אם פעם חייל, שוטר, סוהר ידע שאם הוא חלה במשהו, אם הוא נפצע במהלך השירות, הוא תמיד יוכל להגיש את התביעה שלו למשרד הביטחון, לענף שנקרא "קצין התגמולים", ואם התביעה תתקבל הוא יהיה מוכר, קוראים לזה בשפה העממית "נכה צה"ל". זה השתנה. 

בעקבות השינוי בחוק, אנשי קבע, שוטרים וסוהרים לא יוכלו יותר להגיש תביעה למשרד הביטחון, אלא רק כתוצאה מפגיעות עקב שירות מבצעי. אם הפגיעה היא אחרת, למשל איש קבע שנסע לבסיס, והייתה לו תאונה בדרך לבסיס, למשל בן אדם שמשרת בקבע או במשטרה, וחשוף לרעש, ונפגע בשמיעה או שהיה חשוף לשמש, כי הוא היה שוטר הרבה שנים בשטח, ויש לו פגיעות בעור, אותם אנשים לא יוכלו להיות מוכרים יותר כנכי צה"ל. הם יוכלו לפנות לביטוח לאומי לבקש הכרה כנפגעי תאונות עבודה. אני לא יודע להגיד לכם מה עדיף מבין השניים. 

בביטוח לאומי המערכות שונות, המבחנים שונים, המעטפת של הזכויות שונה, ולכן יכול להיות שבמקרים מסוימים עדיף ביטוח לאומי, יכול להיות במקרים מסוימים עדיף משרד הביטחון.