ד"ר דב אנגלשטיין יו"ר איגוד האורולוגים הישראלי

אנחנו נמצאים בחודש נובמבר שהוא חודש המודעות לסרטן הערמונית בארץ ובעולם. ספר לנו על למחלת הסרטן הזו.
לצערי מדובר בסרטן פופולרי, משום שהוא הסרטן השכיח ביותר בקרב גברים בעולם המערבי, גם בישראל. מדובר בסרטן שאחוזי התמותה שלו נמצאים במקום השלישי בשכיחותם בישראל. בארץ מאובחנים כל שנה כ-2,700 מטופלים חדשים בסרטן הערמונית, ולצערי מתים ממנה כ-400.

כלומר, אפשר להירפא ממנה ואפילו הרוב נרפאים. ספר לי, מה מומלץ לעשות כדי לאבחן את המחלה מוקדם יותר ובכך להגביר את סיכויי ההחלמה?
יש היום מגמה לגילוי מוקדם יותר של סרטן הערמונית, זה לא אומר שכולם יצטרכו טיפול, שאלו חדשות טובות. אך, על מנת להתחיל את התהליך יש לדבר עם רופא משפחה או אורולוג ולדון על סקירה מוקדמת של סרטן הערמונית. גילוי מוקדם הופך את הטיפול ללא מסובך. זו בדיקה רקטלית אבל בעיקר בדיקת דם הנקראת PCA. זו בדיקת דם ספציפית לערמונית אך לא ספציפית למחלה, לכן יש מגוון של מנעד ערכים שעל הרופא לשקול ולהחליט האם להתקדם לביופסיה או לא.

מאזינים לתוכנית שלנו בערך 25,000 אנשים, נניח שמתוכם מחציתם גברים בגילאים שונים, באיזה גיל אתה ממליץ ללכת להתייעץ ולהיבדק בבדיקה ראשונית?
גברים שאינם סימפטומטיים, שאין להם שום הפרעות ביחסי המין ולא במתן שתן אפשר ללכת לבדיקה ראשונית בתווך גילאים 55-70. גם אם מדובר בגבר בריא שמרגיש מצוין. אלה שיש להם הפרעות במתן שתן או תפקוד מיני גם כזה שהתפתח מהר, מוזמנים לגשת לרופא המשפחה או לאורולוג ולבצע סקירה לבדיקת סרטן הערמונית.

בנוגע למתן שתן, מדובר בדחיפות השתן, כלומר צורך לעיתים קרובות , או זרימה בעייתית?
זה יכול להתאפיין בכמה צורות. אם זה בדחיפות, הצורך לתת שתן המון פעמים ביום וקימה בלילה יותר מפעמיים, או בזרם חלש, תחושת חוסר התרוקנות, דם בשתן. אלו לרוב הסימפטומים.

כלומר, אם יש את אחת הבעיות הזו גם בגיל 40 יש ללכת להיבדק. לאחר שעשינו את הבדיקות ולצערנו התגלה סרטן הערמונית, מה הלאה?
לפני התגלות הסרטן יש צורך להדגיש, תוצאות בדיקות הדם ישקפו סיכויים למחלה, אם הן גבוהות מדובר באבחון ודאי. אם הן נמוכות עדיין לא ברור אם שאין סרטן. לכן לרופאים יש את הדרכים שלהם להבין מי צריך להמשיך לביופסיה ומי לא. האבחנה של סרטן ערמונית נעשית אך ורק אחרי ביופסיה. אין צורך לשלוח את כל הגברים לביופסיה.

נגיד שעשיתי בדיקה ויצאה תקינה אתה עדיין לא מרגיע אותי ב-100% אז למה לא לעשות בדיקת ביופסיה?
משום שניתן לעקב אחרי בדיקת הדם הזו ולראות אם יש צורך בביופסיה. יש היום גם בדיקות נוספות כמו MRI סמנים, נומוגרמות מסוימות שעוזרים לנו להחליט אם הביופסיה הכרחית. הכוונה שלנו לגלות באנשים צעירים מחלה משמעותית קלינית שיכולה להשפיע על תוחלת החיים שלהם. בנוסף למנוע את כל המחשבות, החרדות והצורך בביופסיה למי שסיכויו נמוכים.

בהיבט אחר, במשפחה, אח גדול או הורה שגילו לו סרטן ערמונית בגיל צעיר או אולי סרטן אחר, סרטן מעי גס, סרטן שד, שחלות, וכו'. האם אלה גם בקבוצת סיכון וראוי שיבחנו קודם לכן?
אני שמח שאתה שואל את השאלה הזו. מאוד חשוב משום שקיים סיכוי שהמחלה משפחתית, גנטית, ועוברת בין בני המשפחה. כלומר, שמספיק שיהיה בן משפחה אחד שחולה במחלת הסרטן, כל סוגיו, בשביל לחשוד שהאחרים גם נשאים. לכן, מי שבמשפחתו יש חולה עליו להיבדק לפני הגיל המומלץ ובתדירות גבוהה. יש לדון על האפשרות של בדיקה גנטית כדי לראות אם יש לך את השינויים הגנטיים ובעקבות זה לגלות באופן מוקדם את סרטן הערמונית.

מאחר וחלקנו קצת פחדנים, או עם דעות קדומות, או חסרי ידע או פשוט עצלנים. תן לי את התוויה לרופא המשפחה, מה אתה מצפה מרופא המשפחה שמטפל בי שנים, מתי לעשות או מה לעשות? אנחנו יודעים שבנוגע לסרטן שד ממליצים לנשים בגיל 40 לגשת לבדיקה. במקרה של סרטן הערמונית מפנים לקולונסקופיה או דם סמוי. במקרה של ערמונית אין הפניות או הערות מהרופא.
נכון, משום שהמטוטלת של גילוי מוקדם בסרטן הערמונית עוברת שינויים קיצוניים החל משנות ה-90 כשגילו את בדיקת הדם PSA שהיא ספציפית לערמונית אך לא למחלה. לכן, המטוטלת היום נמצאת איפשהו באמצע ואומרת שבכל האינדיקציות עלינו לבצע את הבדיקות. רופא המשפחה יספר לך על היתרונות והחסרונות שבבדיקה וביחד תחליטו את דרך הפעולה.

אני מדבר על המטופל הלא מודע, זה לא ילך מלכתחילה לרופא המשפחה.
מה אנחנו מצפים מהרופא שיעשה? אני רופא משפחה, יש לי 1,000 מטופלים וחלקם גברים מבוגרים. האם יש פרקטיקה ראויה מרופא המשפחה?
במצב אידיאלי, כאשר נכנס לרופא מטופל בגיל 60 בגלל דלקת גרון, הוא ידבר איתו בנוגע לאפשרות גילוי מוקדם של סרטן הערמונית. ישאל האם מעוניין בבדיקת PCA אבל זה בעולם האידיאלי. כפי שאני מכיר המערכת הציבורית ואת הזמן שמיוד לכל רופא ומטופל, זה לא יקרה ברוב המקרים לצערי, אבל בעיקרון זה מה שדרוש לעשות.

דבר נוסף, אלי מגיעים הרבה לקוחות שגילו להם סרטן הערמונית והם עברו ניתוח, בדרך כלל כריתה רדיקלית של הערמונית והם לא אחת מתלוננים על איבוד התפקוד המיני שלהם, על בריחות שתן, על דחיפות במתן שתן. בהיבט מסוים עולם חרב עליהם, כמובן שעדיף לחיות מאשר לא לחיות לטעמי. אם הניתוח הוא חשוב אז כדאי לעשות אותו. איפה עומדים היום עם הטיפול הרפואי כדי למנוע את תופעות הלווי האלו שאנחנו לא מעוניינים בהן.
כשמתגלה אצל מישהו סרטן ערמונית נעשית הערכה, סרטן הערמונית הוא משמעותי, קליני או לא. אם הוא לא משמעותי קליני, עצם הגדרתו סרטן מאלצת לערוך מעקב פעיל. מה זה אומר? מעקב שבו עושים דברים כדי לראות שאתה נמצא ונשאר במצב שלך בלי שנפגע בתוחלת החיים שלך. למשל בוא נעשה PSA פעם בחצי שנה, ביופסיה בעוד שנתיים, נראה אם המחלה התקדמה בדרגת הממאירות שלה או לא. אבל אם לא, יכול להיות שתחיה עם אותו סרטן ערמונית קטן, מבלי לפגוע באיכות או אורח החיים שלך.
אם כן בדובר במקרה משמעותית קליני קיימות מספר שיטות טיפול אפשריות. הראשונה, היא טיפול בעזרת ניתוח רדיקאלי או בשמו השני קרינה. השנייה היא שיטה ניתוחית רובוטית. בשני המקרים התופעות לווי הצטמצמו משמעותית.

תודה רבה לד"ר דב אנגלשטיין, יו"ר איגוד האורולוגים הישראלי, אני מאוד מודה לך על כל המידע שלמדנו ממך בדקות האלו.

טיפ שבועי עבור זכויות החולים בסרטן הערמונית

אז מה למדנו היום? בגיל 55 גם אם הכל טוב שווה לעשות בדיקה, שווה להתייעץ עם הרופא, אם יש רקע משפחתי או אם יש קצת בעיות ובגיל צעיר יותר לעשות את זה. סה"כ מציל חיים.
מה קורה כאשר מישהו כבר סובל מהמחלה ורוצה לראות מה הזכויות שלו? אז אחד העניינים זה לראות האם אני ראוי ויכול לקבל פטור ממס הכנסה. שימו לב, אני סובל ממחלת סרטן הערמונית וכרגע אני בשלב של טיפולים נניח הקרנות. בשנה הראשונה, בשלב האקוטי של המחלה ניתן לקבל 100% נכות זמנית. לאחר מכן, שנה לאחר סיום הטיפולים 50% נכות, בשנה שאחריה 30%, אחר כך לפי התסמינים שנשארו או 10% לצמיתות על עצם זה שהייתי חולה סרטן.
מה בנוגע לתסמינים? בנאדם שסובל מבריחת שתן וצריך להשתמש בעזרים כדי למנוע את זה. דרגת הנכות לפי התקנות היא 70%. בנאדם שסובל מדחיפות במתן שתן אז תלוי, יכול להיות 10% או 20% לפי החומרה. בנאדם שסובל מאין אונות יכול לקבל על כך 30% נכות. הנה ראינו שרק על הדברים האלה אנחנו עדיין נשארנו בתחום האורולוגי, כל אלה ביחד, הם קצת יותר מ- 80%.
פטור ממס הכנסה, אנחנו צריכים להגיע ל- 90% כלומר, המרחק הוא כבר קצר, ואם יש לבנאדם פה ושם עוד בעיות לא משמעותיות מאוד, הוא יוכל לקבל פטור ממס. בין אם זמני שדיברנו על 100% אבל בין אם זה לצמיתות בגלל הסיבוכים האלה. דבר אחד שחשוב מאוד לחלק מהאנשים הוא האפשרות להיות פטור ממס הכנסה. הנושא השני קצבת נכות כללית כאשר דרגת הנכות היא 40% ומעלה ויש לנו גם בעיות בכושר העבודה, גם זה יכול לתת לנו קצבה. הדבר השלישי אצל צעירים יותר קוראים לו שר"ם, שירותים מיוחדים. אצל מבוגרים יותר קוראים לו סיעוד. כאשר בודקים סיעודיות בודקים מספר תפקודים. אחד התפקודים החשובים לצורך בדיקת סיעודיות, היא אי שליטה על סוגרים במידה כזו או אחרת. ברגע שעניתי על הקריטריון הזה, אז אם יש עוד קריטריון כמו קושי בהליכה, כמו קושי בהכנת אוכל או צורך להיזהר בצורה מיוחדת במקלחת. אני צריך קצת עזרה בהלבשה, הבנאדם יכול לקבל קצבת סיעוד כספית מביטוח לאומי וגם שעות סיעוד. לרובנו יש ביטוח סיעודי דרך קופת החולים או באופן פרטי וניתן לקבל עוד קצבה חודשית שבד"כ היא עומדת על אלפי שקלים בחודש.
לסיכום, תהיו בריאים, אבל אם מישהו סובל מהדברים האלה שווה לבדוק, לבחון את הסעיפים שאמרתי משום שאלה מצטברים אחד לשני, ואפשר לקבל גם וגם, וגם. אז עד כאן הטיפ השבועי לאנשים שסובלים או סבלו מסרטן הערמונית.