אוקסנה פז

פסק דין

1. לפני ערעור כנגד החלטת הועדה הרפואית לעררים לפי פקודת מס הכנסה אשר התכנסה ביום 24.5.2019 , וקבעה למערער נכות בשיעור של 85.81%.

רקע עובדתי

2. המערער, יליד 1960, סובל מפגימות שונות אשר בגינן ביקש פטור ממס הכנסה בהתאם לסעיף 9(5)(א) לפקודת מס הכנסה. ביום 19.2.18 נקבעו למערער נכות בשיעור של 83.4%.

3. על החלטה זו הגיש המבקש ערר לוועדה, אשר התכנסה לדון בעניינו ביום 24.5.19. בתלונות המערער לפני הועדה נכתב:

"קשיי נשימה ועייפות כל הזמן, לחצים בחזה, קושי בהליכה ובעליה במדרגות מבחינת הלב, סכרת מטופל בכדורים, יובש בפה, סחרחורות מידי פעם, צרבות – גסטרוסקופיה לפני חצי שנה, צפוי לעבור קולונסקופיה…לפוליפים לפני 9-10 חודשים."

סיכום בדיקת הועדה:

"מצב תזונתי שמור, ראש, עיניים תקינים, ללא גודש רב בשכיבה של 45 מעלות, …נשימה בועית. לב קולות ברורים ללא איוושות, בטן רכה, כבד וטחול לא..,… ללא בצקות. הוועדה עיינה בתיק של המערער לא נמצאה תשובת גסטרוסקופיה אך נמצא ציטוט מרופא א.ק.ג אשר ראה סימני ריפלוקס. הועדה לא מצאה את בדיקת אקו לב אשר מפנה פרופ' רביב … לכן נאלצת להסתמך על הציטוט של פרופ' רביד.

אבחנות: ריפלוקס וסכרת "

סיכום ומסקנות הועדה:

" מבחינת הלב הועד דוחה את הערר מאחר וקיבל נכות בצורה מתאימה לספר התקנות בדרג הראשון. מבחינת הריפלוקס ניתנו 5% לפי סעיף 10(2) ב' 1 ו 2 מותאם מ 1.1.17. מבחינת סכרת 10% לפי 4(4) מ 1.1.09. "

טענות המערער

4. המערער סובל שנים רבות מהפרעות בתפקוד המיני ללא שיפור באמצעות טיפול תרופתי בעוד הועדה לא קבעה בהחלטה האם סובל הוא  מבעיית אין אונות. כמו כן היה על הוועדה לדרוש מהמערער לבצע את בדיקת NPT ככל שסברה שיש בה כדי להשפיע על אחוזי נכותו.

5. אשר לקביעת הוועדה ביחס לנכות הלבבית , הועדה הרפואית לא נימקה את קביעתה לתפקוד לבבי ברמה 2 ולא ברמה 3 וזאת חרף קביעתו של פרופ' רביד שציין נכות בשיעור של 30%.

6. עוד טען המערער כי ההחלטה בעניין דיון מחודש בנכות בגין אין אונות ונכות לבבית עלולה להשפיע על מסקנות הועדה בנושא הסכרת.

טענות המשיב

7. בעניין אין אונות – הנטל להוכחת פגימה מוטל על כתפי המערער, תפקיד הועדה לקבוע קיומה של נכות כאשר אין כל חובה על הוועדה להפנות את המערער לבדיקה בכלל ולבדיקת NPT בפרט. כמו כן ממסמכי התיק עולה כי המערער לא בצע בדיקת NPT  במהלך הזמן שעמד לרשותו , חרף החלטת הוועדה מדרג ראשון. המערער לא הציג בדיקת זקפה כנדרש בהתאם לתקנות הביטוח הלאומי.  המערער נשאל לעניין ביצוע הבדיקה והשיב כי לא בצע את הבדיקה על כן, היה הוא מודע לצורך בבדיקה ובחר שלא לבצעה.

8. עוד טען המשיב כי אף בפני הוועדה מושא הליך זה המערער לא ציין דבר בנושא וזאת כחודש וחצי לאחר בדיקתו על ידי היועץ האורולוגי ד"ר גורן לפיכך, המערער לא פעל בהתאם לאחריות המוטלת עליו בהתאם לתקנות. עוד נטען כי העדר ייצוג משפטי אינו עילה לאי ידיעת התקנות בפרט,  שעה שהתובע היה מצויד בחוות דעת רפואית והיה מודע לקביעת הוועדה.

9. בעניין הנכות הלבבית טוען המשיב כי הועדה קבעה את נכות המערער, לאחר שעיינה בחוות דעתו של  פרופ' רביד ועל סמך בדיקתה הקלינית. בנוסף החלטת הוועדה תואמת את ערכי מקטע הפליטה הנזכרים בחוות הדעת מטעם המערער וקביעתו, המעניקים לדעת הוועדה ערכים אשר תואמים לנכות בגובה 25% וזאת בהתאם לסעיף 9(1)(ב)(2) לתקנות הביטוח.

10. אין כל קשר בין הנכות הלבבית והנכות בגין הסוכרת בגינה נקבעו למערער 10% נכות ולא ברור כיצד אחוזי הנכות בגין מחלת הסוכרת יושפעו במידה והחלטת הוועדה תשתנה , בהעדר קשר כלשהו בין המחלה הלבבית ומחלת הסכרת. לאור קביעות הוועדה המבוססות על בדיקתה הקלינית ובהעדר פגם משפטי בהחלטת הוועדה יש לדחות את הערעור.

המסגרת הנורמטיבית

11. בהתאם להלכה הפסוקה הסמכות לדון בערעורים על החלטות של ועדות לעררים מכוחפקודת מס הכנסה נתונה לבית הדין האזורי לעבודה (בג"צ 7978/08  הסה נגד משרד האוצר אגף מס הכנסה (24/8/08)). בפסק דין זה נקבע כי זכות הערעור תהא בהתאם להוראות סעיף 123 לחוק הביטוח הלאומי.

12. בית המשפט העליון קבע, כי בהתאם להוראתסעיף 123 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995, מוסמך בית הדין לדון בערעורים על החלטות אלה בשאלות משפטיות בלבד.

13. במסגרת סמכותו בוחן בית הדין אם נפלו פגמים בקביעת הנכות, בשיקולים שעליהם הסתמכה הוועדה, בהרכבה או באופן התנהלותה (בג"צ 570/09וינאפל נ' שר האוצר משרד האוצר,( 18.11.2009)). כמו כן, קביעת שיעור הנכות וסעיפי הליקוי הרלוונטיים הן קביעות רפואיות מובהקות, הנמצאות בתחום סמכותה הבלעדי של הוועדה, ובית הדין אינו  מוסמך להתערב בה (עב"ל (ארצי) 217/06 יוסף בן צבי – המוסד לביטוח לאומי, (22.6.2006))

14. סעיף 213לחוק הביטוח הלאומי קובע זכות ערעור על החלטות של ועדה לעררים בשאלה משפטית בלבד, לפני בית דין אזורי לעבודה. ההלכה הפסוקה בעניין סמכות בית הדין בבואו לבחון את החלטת הוועדה קבעה כי  " בהליך הביקורת השיפוטית בוחן בית-הדין לעבודה האם הוועדה הרפואית לעררים "טעתה בשאלה שבחוק, חרגה מסמכותה, הסתמכה על שיקולים זרים או התעלמה מההוראה המחייבת אותה" (דב"ע לג0-40/  דוזלר – המוסד לביטוח לאומי [1], בעמ' 410). הפגם המשפטי בהחלטת הוועדה הרפואית לעררים יכול להתבטא בסטייה מהוראות החוק והתקנות או בפגם בסדרי עבודתה של הוועדה. בהליך הערעור לבית-הדין לעבודה אין בית-הדין מתערב במימצאים רפואיים של הוועדה הרפואית לעררים ובהחלטות רפואיות שהן בתחום מומחיותה וסמכיותיה. " (עב"ל (ארצי) 10014/98 הוד – המוסד לביטוח לאומי, פד"ע לד 213 (1999)).

מן הכלל אל הפרט

15. לאחר שעיינתי במסמכים שבתיק ושקלתי את טענות הצדדים הגעתי לכלל מסקנה כי דין הערעור להתקבל, ואפרט.

16. החלטת הוועדה ביחס לאין אונות- עיון בהחלטת הוועדה מעלה כי אכן בהחלטה מדרג ראשון נשאל התובע האם בצע בדיקת NPT  אשר הייתה דרושה לצורך קביעת הנכות. אכן אין חולק כי העדר ייצוג התובע אינו פוטר מידיעת התקנות עם זאת, מקום בו הגורמים הרפואיים סברו כי מדובר בבדיקה הדרושה לסיכום קביעתם (כעולה מלשון התקנה), לא ברור מדוע לא העמידו את התובע על הצורך בביצוע הבדיקה והשפעת העדרה על קביעת הוועדה.

סעיף הליקוי ביחס לאין אונות נמצא בפריט 24(8) לתקנות וקובע כדלקמן:

24(8)  אין אונות (על פי בדיקה במעבדת שינה מוכרת בלבד)

(א)   קלה, יש זקפות אך עוצמתן ירודה                                             0%

(ב)   בינונית, זקפות לקויות במספרן ואיכותן                                   10%

(ג)    חמורה, אין זקפה כלל                                                           30%

לא יוקנו אחוזי נכות בגין סעיף זה לאחר גיל 70; לא יוקנו אחוזי נכות בגין אבדן מלא או חלקי של ה-penis ובגין סעיף זה גם יחד.

17. לא נעלמה מעיניי העובדה כי המערער לא צרף בשום שלב עד למועד ערעור זה את הבדיקה וכן ההלכה הפסוקה על פיה" לא היו בפני ועדת הערר בהליך הראשון ועל כן אין מקום כי יובאו כעת בפניה ואף לא בדרך של הגשת ערר עליה לבית הדין" (ברע (ארצי) 20463-09-18‏ ‏ חיים כרמי נ' מדינת ישראל [פורסם בנבו]). עם זאת , משעה ששוכנעתי כי היה על הוועדה להבהיר למערער באופן מפורש כי על פי התקנות אי הצגת הבדיקה תסב לו נזק ותמנע את יכולתה להעריך נכותו, יש לקבל את טענות המערער ולהשיב עניינו אל הוועדה הרפואית על מנת שתעיין בבדיקת NPT  אשר בוצעה על ידי המערער ובהתאם לכך, תקבע את שיעור הנכות בתחום זה.

18. החלטת הוועדה ביחס לנכות הלבבית – בחוות דעתו של פרופ' רביד, מבהיר הוא בסעיף 1 לחוות העדת מדוע לשיטתו יש לקבוע לתובע נכות בשיעור של 30% ולא בשיעור של 25% כפי שקבעה הוועדה. הוועדה הרפואית בהחלטתה לא נמקה קביעתה ולא התייחסה לקביעות המומחה מטעם התובע אלא הסתפקה בציטוט מתוך חוות הדעת , תוך שהיא חוזרת על קביעת הוועדה מדרג ראשון ללא כל הסבר מדוע מצבו של המערער אינו מקנה 30% נכות כפי שסבר פרופ' רביד.

19. סעיף הליקוי ביחס לסוכרת – משעה שיש להשיב את עניינו של המערער אל הוועדה הרפואית לערערים אשר נדרשת להתייחס לבדיקת NPT וכן לשיעור הנכות הלבבית וחוות דעת פרופ' רביד, תתבקש הוועדה להבהיר ככל שתקבע אחוזי נכות שונים מקביעתה הקודמת, האם יש בכך כדי להשפיע על  נכות המערער בגין מחלת הסוכרת.

סוף דבר

20. לאור המפורט לעיל, יוחזר עניינו של המערער אל הוועדה לעררים לפי פקודת מס הכנסה, אשר תתייחס לבדיקת NPT אשר בוצעה על ידי המערער ובהתאם לכך, תקבע את שיעור אחוזי הנכות בתחום האין אונות.

21. כמו כן הוועדה תתייחס באופן מפורש ומנומק לחוות דעתו של פרופ' רביד ותבהיר מדוע אין לקבל קביעתו לעניין שיעור אחוזי הנכות בתחום הלבבי.

22. ככל שהוועדה תשנה קביעתה , תבהיר היא האם יש בקביעתה כדי לשנות מאחוזי הנכות אשר נקבעו למערער בתחום הסוכרת.

23. המערער וב"כ יוזמנו בפני הוועדה ויוכלו להעלות טיעוניהם.

החלטת הוועדה תהא מנומקת ומפורטת.

24. לאור תוצאת ההליך יישא הנתבע בהוצאות שכ"ט עו"ד בסך של 2,000 ₪ אשר ישולמו תוך 30 יום מהיום.

על פסק דין זה ניתן להגיש בקשת רשות ערעור לבית הדין הארצי לעבודה בירושלים תוך 30 יום ממועד המצאת פסק הדין.

למידע נוסף אודות שירותי המשרד הרלוונטיים לנושא הכתבה לחצו כאן: עו"ד לפטור ממס הכנסה.

אנו במשרד מרקמן טומשין ושות' – עומדים לשירותכם תמיד.

זקוקים לייעוץ? ניתן להשאיר הודעה באתר או לחייג ל 8332* או לפנות במייל: mail@mt-law-co-il

תובע אשר עבד כמציל בחוף שרתון והגיע למשרדנו לצורך החמרת מצב בתאונת עבודה.

המבוטח קיבל קצבה של 800 ₪ לחודש בלבד.

באותה התקופה עבד בשתי עבודות והקצבה חושבה רק לפי העבודה השולית במסגרתה נפגע.

משרדנו פנה לביטוח לאומי והעלנו ללקוח את הקצבה החודשית כמעט לסכום של 3,800 ש"ל לחודש.

מעבר לכך, ביטוח לאומי שילם לו בנוסף גם שנה רטרו בלבד כפי שמקובל.

הגשנו תביעה לביה"ד ובניגוד לתיקים דומים, מלל השתכנע לשלם לו עוד כמעט 8 שנים רטרואקטיבי החל ממועד התאונה.

למידע נוסף אודות שירותי המשרד הרלוונטיים לנושא הכתבה לחצו כאן: עו"ד לתאונות עבודה, עו"ד לנזקי גוף.

אנו במשרד מרקמן טומשין ושות' – עומדים לשירותכם תמיד.

זקוקים לייעוץ? ניתן להשאיר הודעה באתר או לחייג ל 8332* או לפנות במייל: mail@mt-law-co-il