ראיון עם פרופסור אידו בירטי

טבריה, אני יודע שהרקע שלך הוא עבודה במרכז גדול, בארה"ב ויש פחד להגיע לבית חולים פריפריאלי שמא הם מסתכנים. בוא תספר לי קצת על הסוגייה של לב, כאשר אנחנו מגיעים מה לעשות לאזור טבריה.
שאלה נהדרת. אני אתחיל בלספר על עצמי בכמה מילים. התמחיתי בארץ, התמחיתי בקרדיולוגיה באיכילוב וטסתי בארה"ב לאחד המרכזים המובילים בעולם היום לתת התמחות, לאי ספיקת לב. בהמשך הייתי שם באוניברסיטת פנסילבניה והתקדמתי לבכיר שם, גם ניהלתי את היחידה בסוף ונשארתי הרבה שנים יותר ממה שתכננתי בהתחלה. לאחר מכן חזרתי מטעמים ערכיים ארצה אז בהחלט כוונתי לפריפריה. שמחתי למצוא שבמרכז הרפואי פוריה יש מערך קרדיו וקסולרי שבאמת נותן את מגוון השירותים למחלות לב, ויש לנו רופאים וטכנולוגיה מובילים.
זה באמת שילוב מנצח של רופאים שהם מאוד מאוד תותחים בתחומם מצד אחד, ובצד שני עם תודעת שירות גבוהה ויש לנו באמת את המילה האחרונה בטכנולוגיה. אנחנו מבצעים את מגוון הפעולות שהקרדיולוגיה יודעת לעשות מצנתורים רגילים ועד ההליכים הכי מתקדמים, כמובן 24/7, שבעה ימים בשבוע. יש לנו יחידת כירורגית לב מאוד גדולה, אנחנו עושים את מגוון ניתוחי לב פתוח, יחידת כירורגית חזה, כלי דם, הדמיה, אקו וגם יש לנו מומחה שהגיע אחרי 10 שנים בארה"ב..
מבחינת החשמל של הלב, הפעילות החשמלית של הלב, יש לנו יחידת אלקטרו פיזיולוגיה אחת מהמובילות במדינה ואנחנו באמת עושים את מגוון הפעולות הפולשניות, זה נקרא אבלציות או צריבות שמעט מאוד מרכזים בארץ עושים. בנוסף פתחנו עכשיו מחלקת שיקום לב גם

אתה כמעט עושה חשק לסבול מבעיות לב. אני יודע שביוספטל הרבה פעמים כשיש אירוע מוחי או אירוע לבבי קשה, מהר מאוד מטיסים נניח לסורוקה כי הזמן מאוד חשוב. אתה אומר, אצלנו בפוריה אנחנו יודעים לטפל בכל הבעיות האלה על המקום ויש מספיק ידע למרות שאנחנו בפריפריה?
חד משמעית, באמת יש לי את המיטב המומחים, הרופאים והמתמחים. אתה כמעט עושה חשק לסבול מבעיות לב, אתה אומר יש לנו כאלה מוצרים טובים אצלנו בפוריה. למשל אני יודע שביוספטל הרבה פעמים כשיש אירוע מוחי או אירוע לבבי קשה, מהר מאוד מטיסים נניח לסורוקה כי הזמן מאוד חשוב. אתה אומר, אצלנו בפוריה אנחנו יודעים לטפל בכל הבעיות האלה על המקום ויש מספיק ידע למרות שאנחנו בפריפריה. עוד חודש אנחנו אמורים לפתוח יחידת אי ספיקת לב מתקדמת שבה אנחנו נשתיל אלבד, שזה כמו לב מלאכותי שתומך בצד שמאל של הלב. אולי הנדבך האחרון שיש לנו חוץ מהשתלות לב, שלא מבוצע אצלנו במערך שבקרוב נציע את זה גם לחולים שלנו.

אז בוא נדבר על הסוגית של לב מלאכותי והשתלות לב. קודם כל אנחנו מבינים שאת הפעולה הזו אנחנו נעשה במטופלים שסובלים מאי ספיקה קשה של הלב. מטופלים שעשו בדיקת אקו לב, והערכים של מקטע הפליטה שלהם, של התפקוד הלב, בעצם הם נמוכים מאוד מדובר ב- 25% ומטה אם אני מבין נכון.
אתה צודק כמובן, באמת אי ספיקת לב היא ההפנמתיה של המאה הנוכחית. יותר ויותר חולים סובלים בעולם כולו מאי ספיקת לב והערכה היא שבין חמישה לעשרה אחוזים מחולי האי ספיקת לב, סובלים מאי ספיקת לב מתקדמת או אי ספיקת לב סופנית. לחולים האלה אנחנו נציע או השתלה של אלבד, שזו משאבונת קטנה שאנחנו מכניסים לחדר שמאל בניתוח. לקבוצה אחרת נציע כמובן השתלת לב, שזה פתרון דפינטיבי הרבה יותר טוב, אבל כמובן עם מצוקת האיברים להשתלה היום זמן ההמתנה הוא ארוך ומעט האנשים מקבלים השתלת לב.

לתוכנית הזו מאזינים בערך בין 20 ל- 30 אלף מאזינים. חלקם סובלים מבעיות לב או שהקרובים שלהם סובלים מבעית לב. מתי צריך לדעת לפנות ולנסות להציל, לשפר את איכות החיים על ידי אותו לב מלאכותי?
שאלה מצוינת. אז היום הגישה היא להגיע למרכז לאי ספיקת לב יותר מוקדם. אם פעם קרדיולוגים או רופאי משפחה היו מטפלים בחולי אי ספיקת לב, והיו עושים עבודה מצוינת, עכשיו בגלל השינוי, יש גם התקדמות מבחינה תרופתית וטיפולית. בעקבות השינוי במצב היום ההמלצה היא להפנות חולי אי ספיקת לב לקרדיולוג שמתמחה באי ספיקת לב, או למרכז אי ספיקת לב בשלבים יותר מוקדמים של המחלה. הקרדיולוג יציע לחולים הבאמת קשים, עם האי ספיקת לב קשה אבל לא קשים מדי. כלומר, עדיין צריך לעבור ניתוח לב פתוח. אנחנו תמיד אומרים אנחנו רוצים חולים בהחלט קשים שיטופלו אך לא כל חולה עם אי ספיקת לב מטופל בטכנולוגיה הזו. התנאי הוא שהחולה ישרוד את הטיפול, עדיין מדובר בניתוח לב פתוח וצריך שהחולה יהיה במצב כללי מתאים.

אבל חולה שהוא רואה שהוא באי ספיקת לב שהאחוזים אצלו באקו לב הם בסביבות 35 ומטה, כדאי שיתחיל להיות במעקב כדי לנסות לתפוס בזמן את הטיפול הזה שיכול להציל חיים או להאריך חיים.
כן. אז יש כל מיני סימנים מקדימים שחוזים את ההחמרה של המחלה. כלומר, חולים שלא מסוגלים לבצע פעילות גופנית קלה ללא תסמינים מקדימים. למשל, הולכים אפילו בתוך הבית יש להם קוצר נשימה, או חולים שלא סובלים טיפול תרופתי של אי ספיקת לב מכל מיני סיבות. חולים שדרגת כיווץ של חדר שמאל יורדת עוד ועוד וכל קרדיולוג ורופא משפחה יודע את הסימנים המקדימים האלה, לחולים האלה אנחנו ממליצים לפנות למרכז לאי ספיקת לב. היום, יש לנו טיפולים תרופתיים מאוד מתקדמים. ב- 5 שנים האחרונות התווספו לסל התרופות שלנו שמוצע בסל בריאות, טיפולים רבים באי ספיקת לב שגם מאריכי חיים וגם משפרי איכות חיים. לא פחות חשוב, הלב המלאכותי הזה הוא המסע האחרון לחולים עם האי ספיקת לב קשה מצד אחד, שלא מגיבים לטיפול התרופתי.

אני מטפל לא מעט באנשים שעברו אוטם שריר הלב, התקף לב. הם לרוב מגיעים אלי כדי שאני אנסה להוכיח שזה קשור לעבודה, כי אם זה יוכר כתאונת עבודה אז התגמולים הם תגמולים גבוהים יותר. אבל אני רוצה לשאול אותך בהיבט הזה משהו אחר. אני רואה אנשים שמגיעים אלי אחרי אוטם שריר הלב, וחלקם מקטע הפליטה הוא 60% ויש כאלה שמגיעים והמקטע פליטה הוא 20% או 25%.
האם יכול להיות שהעובדה שהם פנו לטיפול אחרי שעות ארוכות ושהם החליטו קודם לנוח בבית ולראות בתקווה שזה יעבור הוא משהו שגם פוגע בהמשך לצמיתות במקטע הפליטה הזה.
בקרדיולוגיה, קרדיולוגים אומרים זמן שווה שריר. כשיש לי חלילה התקף לב, כל דקה קובעת, כל דקה קובעת ולכן בכל מרכז היום במדינת ישראל, כל מרכז רפואי פרט ליוספטל אנחנו מצנתרים 24 שעות ביממה, 7 ימים בשבוע. לכן, מודעות היא הדבר הכי חשוב וכשיש כאבים בחזה טיפוסיים לא לבזבז זמן להזמין את שירותי ההצלה, את מד"א ולהגיע עם אמבולנס לבית חולים. באמת כל דקה קובעת וזה מציל חיים. אני אגיד עוד מילה אחת שיותר מודעות תציל עוד אנשים. אצל נשים התסמינים הם קצת יותר מורכבים נגדיר את זה ככה והם לא טיפוסיים תמיד. כלומר, אישה יכולה להיות עם התקף לב עם תסמינים יותר כלליים ופחות ספציפיים. יכולות להיות צרבות, חולשה, כאבים בחזה אבל לא בדיוק הכאבים הטיפוסיים בחזה ולכן אנחנו מתייחסים יותר ברצינות. אגב, גם בסוכרתיים הערכה היא שבין 20-30 אחוז מהסוכרתיים סובלים מהתקף לב עם תסמינים מופחתים, כלומר ללא כאבים בחזה בכלל לכן הרבה מודעות באמת מצילה פה חיים.

לכן אתה אומר, זה לא היסטריה כדאי להיות בטוחים במקרים האלה, מקסימום הגעתם וגילו שאתם בחרדה או בתעוקה שחולפת. אבל אם זה היה אוטם שריר הלב, הטיפול המיידי המהיר הוא הדבר החשוב ביותר. אם אתם באזור הצפון הטיפול המומלץ זה תגיעו לפוריה, אנחנו יודעים לעשות את העבודה שם.
חד משמעית, וכל מרכז רפואי במדינת ישראל יש לו את השירותים האלה. כפי שציינתי שזמן זה בעצם המרכיב החשוב ביותר וכולם מיומנים בתחום הזה.
אז פרופ' אידו בירטי היה מסקרן לשמוע וללמוד ממך. אני מאוד, מאוד מודה לך.

טיפ שבועי בנושא לחץ והכרה בפגיעה בעבודה

נניח בנאדם לקה בהתקף לב, אוטם שריר הלב, ואז נשאלת השאלה האם זה יכול להיות מוכר כפגיעה בעבודה? הרבה מאוד אנשים אומרים, רק רגע, היה לי לחץ מצטבר אני כבר 30 שנים עובד, ולכן בטוח אחרי שהתייעץ עם שכנה שגרה קומה מעל והיא בטוח מבינה היטב את הדברים האלה.
בוא נבין מתי משהו מצטבר יכול להיות מוכר כפגיעה בעבודה ומתי לא. אם מדובר בלחץ נפשי, התרגזות, התרגשות, איזשהו אירוע חריג כדי להיות מוכר בזה כפגיעה בעבודה אנחנו צריכים להראות משהו לא מצטבר, לא מתמשך אלא משהו אקוטי, נקודתי, יוצא דופן בצורה חריגה על מנת שזה יוכר כפגיעה בעבודה. אם זה התקף לב, אנחנו צריכים להראות איזה שהוא אירוע חריג בעבודה פיזי או נפשי, בתווך של כ- 24 שעות לפני האוטם.
אם זה אירוע מוחי, המבחן דומה. אם זה מחלת פזוריאזיס שגם היא יכולה להיות פועל יוצא של לחץ אז בד"כ מדברים על פער זמנים של חודש, חודשיים לא יותר משלושה חודשים בין אירוע סטרסוגני קשה לבין התפרצות המחלה.
אם זה סוכרת, היום יש תזות שאומרות אם תוך 3 חודשים מאירוע חריג מאוד יכולה להתפרץ סוכרת שקודם הייתה חבויה או לא פורצת לעולם. לכן, כאשר מדובר במשהו שהוא פועל יוצא של לחץ כדאי להצביע על מנת להיות מוכרים, על אירוע חריג, יחיד, או נניח שני אירועים והם אלה שלטענתכם גרמו לפגיעה.
אם אתם תבואו ותגידו, היה לי לחץ מתמשך בעבודה ולכן חטפתי התקף לב או אירוע מוחי, או סוכרת, או פסוריאזיס או מחלת נפש התביעה הזו תדחה על פניה, כי התמשכות, הצטברות לא מוכרת כפגיעה בעבודה. לעומת זאת, במחלות אחרות הצטברות דווקא יכולה להיות מוכרת. בנאדם שעבד שנים ברעש סובל מבעיה בשמיעה ומטנטון באוזניים. בנאדם שעבד בחשיפה לחומרים לאורך שנים עלול ללקוט בפרקינסון או במחלת ריאות, או לא עלינו בסרטן. בנאדם שעבד שנים בשמש עלול ללקות בנגעים בעור וכן הלאה. לכן שימו לב, לפעמים דווקא ההצטברות היומיומית של דברים יכולה להיות מוכרת כפגיעה בעבודה. לפעמים דווקא חייבים להוכיח לחץ יוצא דופן נקודתי, וכדי להבדיל בין אלה לאלה? שווה שתתייעצו רגע לפני שאתם באים ומספרים את הסיפור שלכם, כי חיים ומוות ביד הלשון וגם הזכויות שלכם.