עורך דין ליאור טומשין מראיין את צביקה זמיר מנהל "גולדן קייר" – המושבה בנס ציונה

עו"ד טומשין:     צביקה זמיר הוא מנהל "גולדן קייר, המושבה בנס ציונה" מערך שיקומי שהוא חלק מרשת שיש לה סניפים גם בתל אביב ובמקומות נוספים, שנותנת פתרון לבעיה חשובה. אני רוצה להסביר את הבעיה: האוכלוסייה שלנו כפי שכולנו יודעים, הולכת ומתבגרת. הרפואה המודרנית מאפשרת לנו לנו חיים ארוכים, אבל לא תמיד איכותיים. יש  קבוצה הולכת וגדלה של אנשים מבוגרים מאוד, חלקם סיעודיים, יש אנשים שעברו אירועים רפואיים, הם כמובן נותרו בחיים, וטוב שכך, והם זקוקים לשיקום. גולדן קייר מפעילה מערך שיקומי משולב על מנת לתת פתרון לבעיה. כדי להבין יותר לעומק, בוא תספר לנו קצת, מה המערך הזה יודע לתת? 

מר זמיר:           המערך של "גולדן קייר נס ציונה" נותן מענה לכל הרצף הטיפולי שהבן אדם זקוק לו במקרה שהוא צריך שיקום, במקרה שהוא צריך טיפול סיעודי מורכב, במקרה שהוא טיפול מונשם וכדומה. מגוון המחלקות שיש לנו במתחם הוא מאוד ייחודי. יש לנו במתחם 14 מחלקות, חלק מן המטופלים הם סיעודיים ותשושי נפש, וחלקם נכללים בתוך מה שנקרא בשפה המקצועית "גריאטריה פעילה". 

עו"ד טומשין:     בהרבה מוסדות שיקום וטיפול, כאשר אתה עובר מסטטוס רפואי אחד לאחר, אתה עוזב את בית החולים או את המוסד הזה, וצריך לעבור למוסד אחר. אצלכם המצב שונה? 

מר זמיר:           זה הייחודיות של הרשת שלנו. רוב המוסדות בארץ יש בהם בעיקר מחלקות סיעודיות ותשושי נפש, אבל אין את כל המשך הרצף הטיפולי. יש מעט מאוד מוסדות בארץ שנקראים מר"גים, שזה מרכז רפואי גריאטרי, שמציעים גם את המחלקות הגריאטריות הפעילות. הייחודיות אצלנו באמת בנושא הזה, כשבן אדם 

                        נכנס, ואם חס וחלילה המצב שלו מחמיר, הוא עובר למחלקה שמטפלת במחלה הרלוונטית, וגם נטל המימון עובר לגוף המממן הרלוונטי לאותו מצב. 

עו"ד טומשין:     כן. נדבר עוד רגע על מימון במקרים האלה, אבל אנחנו יודעים שאנשים מבוגרים הרבה פעמים סוחבים איתם קשת של מחלות. כלומר הגיע אליך חולה שיש לו בעיה וצורך בהנשמה, אבל מה לעשות הוא גם חולה אונקולוגי. אנחנו יודעים שבדרך כלל נמצאים רופאים גריאטרים או פסיכו-גריאטרים במוסדות כאלה. אצלכם זה משהו קצת שונה? 

מר זמיר:           נגעת בנקודה מאוד מעניינת. הבית החדש שפתחנו בגולדן קייר נס ציונה כולל בתוכו גם מערך אמבולטורי. בתוך המערך האמבולטורי אנחנו זיהינו את מה שאתה אמרת, והוספנו שירותים בעצם שיכולים לתת מענה רחב יותר לצרכים של הקשיש. יש לנו מכון דיאליזה, יש לנו מכון אונקולוגי, יש לנו מוצרים או שירותים משולבים. לדוגמא שמטופל מגיע לשיקום, אבל צריך דיאליזה. אין פתרון לזה באזור נס ציונה, חוץ מאצלנו. השירות המשולב חוסך לקשיש וגם למשפחתו את כל הטרטור של לקחת אותו שלוש פעמים בשבוע למכון דיאליזה שיעשה את הטיפול, במקום זה אלא הוא עובר לקומה הרלוונטית במתחם שלנו, מקבל את הטיפול דיאליזה, וחוזר לשיקום. 

עו"ד טומשין:     כולנו רוצים עבורנו טיפול מיטבי, ולשלם כמה שפחות. הרבה פעמים נכנסת גם הסוגיה גם של התשלום. עברתי אירוע, עברתי אירוע לבבי, עברתי אירוע מוחי, עברתי את הימים הקריטיים של האשפוז בבית החולים, האם אני זכאי לקבל את השיקום אצלכם? 

מר זמיר:           אתה זכאי, ופה למעשה החוק השתנה לפני מספר שנים, והורידו את "הסוג של הגבלה" שהייתה שאנשים מבוגרים לא זכאים לשיקום. היום כל בן אדם, והקופות דווקא בנושא הזה מאוד, מאוד מקפידות שכל בן אדם יקבל לפחות את ההתחלה של השיקום, כדי לראות אם הוא בר שיקום או לא בר שיקום. חשוב לציין שהנושא של השיקום הוא במימון מלא של הקופות. למשפחה אין פה שום השתתפות עצמית. זה חלק מחוק הבריאות שהבן אדם זכאי לקבל שיקום. 

עו"ד טומשין:     עד איזה פרק של זמן או לאורך כמה זמן? 

מר זמיר:           החוק מגדיר את תקופת הזכאות ככל זמן שהבן אדם משתף פעולה, ויש מה שנקרא "ציר התקדמות" בשיקום שלו, אבל לצערי הרב יש גם רף מקסימום של שלושה חודשים. זאת אומרת עד שלושה חודשים הוא זכאי, ואז בעצם הוא אמור לחזור לקהילה, ולהמשיך לקבל מה שנקרא "שיקום יום" או במכון לפיזיותרפיה או במכון לריפוי ועיסוק. גם פה אנחנו הרחבנו את סל השירותים שלנו, ויצרנו עם קופות החולים מערך של שיקום יום, במימון קופות החולים. כלומר מטופל שהיה אצלנו בשיקום, סיים את תקופת הזכאות וחזר לקהילה, יכול להגיע אלינו לשיקום יום, במימון של קופת חולים וטופס 17 להמשך טיפול. 

עו"ד טומשין:     או להישאר אצלכם מעבר לתקופה של 3 חודשים, במימון הביטוחים שלו או במימון עצמי. 

מר זמיר:           כן, בדיוק. 

עו"ד טומשין:     אנחנו מכירים את המתח הזה בין קופות החולים לבין החולים. פעמים רבות אנחנו שומעים שקופת החולים אומרת למטופל "אתה לא בר שיקום", בייחוד אצל אנשים מבוגרים "ולכן אתה לא תקבל את הדבר הזה". מי מחליט אם האדם הוא בר שיקום או לא בר שיקום, האם מוסד כמו שלך יכול לבדוק את זה, ולקבל החלטה? 

מר זמיר:           נעשים פה שני תהליכים: בתהליך הראשון מי שקובע את את סטטוס "בר שיקום" זו האחות קשר של קופת חולים ובית החולים. בן אדם מגיע אלי רק לאחר שהאחות קשר הגדיר אותו כבר שיקום. מה קורה אצלנו? בעצם הוא מגיע אלינו עם טופס ראשוני לעשרה ימים. ואז הצוות שלנו בודק אותו, ובונה לו תכנית עבודה של המשך השיקום. במהלך השיקום אנשי הקופה מגיעים פעמיים בשבוע ובוחנים את קצב ההתקדמות בשיקום, הם רוצים לראות את הדוחות שלנו, וכל מיני דיווחים פנימיים שלהם, שהם דורשים מאתנו כדי לראות שבאמת הבן אדם הוא באמת בר שיקום, ולא סתם נשאר במוסד שיקומי. 

עו"ד טומשין:     או.קיי, כלומר אני עדיין צריך את אחות הקשר, את קופת החולים 

מר זמיר:           כן. 

עו"ד טומשין:     האם אני, אחרי אשפוז, יכול להגיע אליך עצמאית, להגיד לך "תאשפז אותי, תבדוק אותי, ותודיע לקופה שאני בר שיקום" כדי שהם יממנו את זה? 

מר זמיר:           יש מקרים כאלה שהאחות קשר לצערי הרב בקופות החולים שיושבות בבתי 

חולים, אומרות למשפחה הוא לא בר שיקום. בחלק מן המקרים האלה המטופל מגיע אלינו באופן פרטי, ואז  אנחנו מגישים את הבקשה לקופת חולים. בדרך כלל כשאנחנו מגישים בקשה כזו הקופה גם מכבדת את זה. העניין הוא שלפעמים באמת המשפחות לא יודעות שהן יכולות לפעול כך, אומרים להם שהמטופל הוא לא בר שיקום אז הם מקבלים את זה ומתחילים לחפש מחלקות סיעודיות ותשושי נפש. אבל יכול להיות שאם המטופל היה מגיע לשיקום, היה אפשר לשפר את התפקוד ואת המצב הרפואי שלו. 

עו"ד טומשין:     או.קיי, ואת זה אתה נותן, תוך מספר ימים אתה נותן את הפתרון. את האבחון ואת הפתרון. 

מר זמיר:           נכון 

עו"ד טומשין:     מה לגבי אנשים שהם לא זקוקים לשיקום, אלא לטיפול סיעודי? סיעודיים ותשושי נפש, אנחנו מכירים את הביטוי הזה "קוד". מה זה, ואיך זה עובד? 

מר זמיר:           זו תורה בפני עצמה. אבל בעיקרון במדינת ישראל יש חוק "חוט עזרה" או "קוד עזרה" למשפחות. למעשה מדינת ישראל חתומה על אמנה שכמו שההורים אחראים על הילדים בעת צעירותם, בעת זקנתם הילדים מחויבים להורים. שזה משהו מאוד סוציאלי, ומאוד נכון, זה קיים במספר מדינות באירופה, לא בכל העולם. המשמעות של המשפט שאמרתי שבעצם מדינת ישראל עוזרת למשפחות בהיקף של בין אפס ל-100 אחוזים. היקף הסיוע תלוי במספר נתונים: רמת ההכנסה של הקשיש, החסכונות שיש לו ורמת ההכנסה הישירה של כל אחד מילדיו. לגבי הנושא הזה יש דיון תקשורתי בשאלה האם נכון לחייב את הילדים שיעזרו בנושא של מימון "קוד". יש לי דעה בנושא, אבל לא ניכנס אליה. 

עו"ד טומשין:     אז אם ניקח דברים ארוכים, ונעשה אותם קצרים: אנשים שהם סיעודיים, הם יכולים לקבל גם מימון לאשפוז שלהם, אבל לא כולם. 

מר זמיר:           נכון. 

עו"ד טומשין:     זה נגזר לפי מצב ההכנסה, נקרא לזה ההכנסה המשפחתית לצורך העניין, ואז 

                        מגיעים אליכם. אתם יודעים לעזור לקדם את ההליכים הבירוקרטיים לצורך קבלת ה"קוד"? 

מר זמיר:           כן, אנחנו יודעים לעבוד מול משרד הבריאות, צריך לשלוח טפסים במספר רמות: פעם ראשונה זה הצד הרפואי והצד התפקודי והסוציאלי של הקשיש, והחלק השני זה החלק הכלכלי ופה הרבה משפחות מסתבכות לגבי איזה מסמכים להביא, מאיזה תאריכים להביא וכדומה. הצוות שלנו, של העבודה סוציאלית, יושב עם המשפחה, מסביר לה את הטופסולוגיה, זה סט לא קטן, כדי שברגע שזה יוגש למשרד הבריאות לא יהיה עיכובים בתהליך קבלת ה"קוד". 

טיפים בנוגע לזכויות האוכלוסייה המבוגרת מאת עו"ד ליאור טומשין 

הרבה פעמים נראה לנו שיש חוסר צדק בכל מה שקשור לזכויות ותגמול לאנשים מבוגרים. יש תחושה שדווקא כאשר הבן אדם הפך להיות מבוגר, פחות בריא, יותר חולה מגיעות לו פחות זכויות, וזה ניראה ממש חוסר צדק. אז אנחנו נעשה סדר בין הדברים. יש תביעות זכויות שבאמת לא ניתן להגיש אותן מגיל מסוים, נסביר את זה, אבל יש לא מעט תביעות שניתן להגיש אותם גם בגיל 67 ו-70 ו-80 ו-90, ומתוך חוסר ידע, מתוך בורות, מתוך חוסר תשומת לב, אנשים לא מממשים את הזכויות שלהם. 

נתחיל קודם כל מהתביעות שלא ניתן להגיש נניח אצל גבר לאחר גיל 67: תביעה לנכות כללית אפשר להגיש רק עד גיל 67. נכות כללית היא קצבה חודשית שבן אדם מקבל עקב מצב רפואי והכנסה מועטה. הדבר הנוסף שמוגבל בגיל, זה תביעה לשירותים מיוחדים שזאת תביעה לקצבה בגלל מצב סיעודי, גם אותה ניתן להגיש עד גיל 67, והדבר האחרון זה תביעת ניידות בגלל הגבלות ופגיעה בניידות, גם זו אפשר להגיש עד גיל 67 גם לגבר וגם לאישה, לאחר מכן ניתן להגיש החמרות, אבל אם התביעה הראשונית לא הוגשה לפני גיל 67, במקרים האלה זה נכון, לא ניתן להגיש. בגלל שבאלה לא ניתן להגיש, לא מעט אנשים חושבים ששום דבר לא ניתן להגיש, וזאת טעות חמורה. 

נתחיל מהפגיעות עקב עבודה. מחלות ופציעות עקב עבודה ניתן להגיש בכל גיל. אז יגידו לי אנשים, אבל הם כבר לא עובדים. לא נורא. יש מחלות שקורות דווקא שנים אחרי חשיפה תעסוקתית. למשל, נגעים בעור; למשל, מחלת ריאות; למשל, מחלות סרטניות יש להם זמן חביון, ולעיתים אנחנו פוגשים אותם, אנחנו נתקלים בהם דווקא בגיל מאוחר יותר, ואנשים לא מודעים לזה שזה כתוצאה מחשיפה תעסוקתית לפני 10, 20, 30 ו-40 שנה, וניתן לתבוע בכל גיל, וגם בגיל 80 ו-90 ניתן לקבל קצבה חודשית על הנכות או מענק חד פעמי. 

יש אנשים שהייתה להם פגיעה בזמן העבודה, ופשוט הזניחו את זה. גם הם יכולים להגיש בכל גיל. ויש אנשים שלא הזניחו, לפני 10 שנים הייתה להם תאונת עבודה או מחלה, הם קיבלו נכות, והיום המצב החמיר. בכל גיל, בכל שלב ניתן להגיש בקשה להחמרת מצב. אלה פגיעות שקשורות לעבודה. 

עניין אחר הוא מס ההכנסה. בכל גיל ניתן להגיש בקשה לפטור ממס ההכנסה מטעמים רפואיים. יש לא מעט אנשים מבוגרים שיש להם הכנסות שהם משלמים עליהם מס הכנסה. בין אם זה על משכורת, בין אם זה על פנסיה או הכנסות מרווחים בשוק ההון או מהשכרת נכסי נדל"ן, האנשים האלה משלמים מס הכנסה, ולעיתים המכלול של הבעיות הרפואיות שלהם יזכה אותם בפטור ממס, והם לא מודעים לזה. הם יקבלו גם החזרי מס עד 7 שנים לשנים קודמות, שימו לב הנושא הזה חשוב. 

בצד הדברים האלה יש תביעת סיעוד. תביעת סיעוד היא לא לגמלה כספית, אלא לעזרה ולעובד זר או שירות, ניתן להגיש אותה בכל גיל, ויש שם מבחן הכנסה, מי שההכנסות שלו מאוד גבוהות לא יוכל להיעזר דרך ביטוח לאומי בנושא הסיעודי, מצד שני לפחות הוא יקבל פטור ממס ההכנסה על ההכנסות הגבוהות האלה, ולכן כדאי לבדוק את הנושא הזה; יש לו מעט אנשים מבוגרים שיש להם ביטוחים, ביטוח סיעודי. לעיתים יש לאנשים יותר מביטוח סיעודי אחד, ובגלל הגיל, בגלל חוסר מודעות הם לא יודעים, ולא מפעילים אותם. הביטוח הסיעודי נותן קצבה חודשית של אלפי שקלים לטווח של 5 שנים, ולפעמים יותר, גם לזה לשים לב. 

עוד תביעות בשוליים, זה תביעת גזזת, ותביעת נרדפי נאצים, והחמרות מצב לנכי צה"ל וכן הלאה, הם לא מוגבלות בגיל, לשים לב לדברים האלה. אז תהיו ערניים, בין אם אתם אנשים מבוגרים שיש להם בעיות, בין אם להורים שלכם או לקרובים שלכם יש בעיות, לא נסגרה הדלת גם בגיל 67, לשים לב, ודווקא בגילאי המאוחרים יותר יש יותר בעיות, תהיו ערניים, ותממשו את הזכויות שלכם.