.

    עו"ד ליאור טומשין מראיין את פנינה רוזנצוויג - מנ"כלית עמותת נאמן - עמותה לנפגעי אירוע מוחי"

    עו"ד טומשין:      שלום לגברת פנינה רוזנצוויג שהיא מנכ"לית עמותת נאמן, עמותה לנפגעי אירוע מוחי. אנחנו מכירים קצת מהפעילות של העמותה שלכם, בואי תספרי לנו קודם כל על ממדי התופעה. כמה אנשים בישראל לוקים באירוע מוחי מדי שנה?

     

    גב' רוזצוויג:       מדי שנה לוקים כ-15,000 איש בשבץ מוחי בישראל, מתוכם כ-5,000 ימותו במהלך השנה הראשונה, אחרי השבץ המוחי, 5,000, כשליש מהם יחזרו לחיים הרגילים, אבל בסיכון שבץ מוחי חוזר, ו-5,000 הם נותרו נכים קשים עם פגיעות נוירולוגיות מערכתיות די גדולות.

     

    עו"ד טומשין:      אני מבין שהעמותה שלכם עוסקת במספר היבטים של המחלה וביניהם, מניעה. איך מונעים את המחלה הזאת, איך מונעים את האירוע המוחי?

     

    גב' רוזנצוויג:      קודם כל חשוב מאוד לדעת את גורמי הסיכון לשבץ, שהם מתקיימים גם בגילאים צעירים. גורמי הסיכון העיקריים הם: לחץ דם גבוה, רמת שומנים גבוהה בדם, פרפור פרוזדורים, סוכרת, עישון וככלל אורח חיים לא בריא. אז קודם כל מומלץ לשמור על אורח החיים בריא, ואחר כך לאבחן ולנטר ולטפל במחלות רקע.

     

    עו"ד טומשין:      כלומר אם אני סובל לצורך העניין מלחץ דם או מסוכרת, זה לא כואב, לא תמיד אני לוקח את התרופה. עצם העובדה שאני פחות מתייחס, ופחות לוקח את התרופות שהמליצו לי, בכך אני מגדיל את הסיכון לאירוע מוחי?

     

    גב' רוזנצוויג:      ללא ספק. כי ההשפעה של הגורמים האלה היא איטית ולאורך זמן. ולפעמים אנשים שיש להם את מחלות הרקע ולא כואב להם, מזניחים את הטיפול בבעיה ואז הם עשויים להגיע למצב  שעורק מתפוצץ או שיש קרישים בדם.

     

    עו"ד טומשין:      אנחנו מכירים מהשנים האחרונות את המושג שנקרא לו "חלון הזדמנויות"-  בן אדם שלקה באירוע מוחי יש לו פרק זמן קצר שבו הממדים של התוצאות של האירוע יכולים להיות נמוכים הרבה יותר אם הוא יפעל נכון. איך אנחנו מזהים שאנחנו או מישהו לידינו חווים אירוע מוחי? ואז מה צריך לעשות?

     

    גב' רוזנצוויג:      הסימנים של שבץ מוחי הם לא תמיד מאוד מובהקים, ובגלל זה הרבה פעמים אנשים לא מזהים אותם. כשאנחנו רואים מישהו שהפה שלו נופל, יש צד אחד של הגוף. זה תמיד צריך להיות צד אחד של הגוף, כי מה שקורה בשני הצדדים זה לא אירוע מוחי. אז אם בצד אחד של הגוף הפה נופל או היד נשמטת או הרגל נשמטת, יש חולשה בצד אחד של הגוף או יש קושי גם גדול לדבר. הדיבור נעשה מאוד, מאוד כבד, אלה יכולים להיות סימנים לשבץ מוחי. צריך לדעת שגם אם הסימן חולף זה לא אומר שבעצם הסכנה חלפה, כי יכול להיות שהקריש נודד ממקום אחד למקום אחר במוח, ולא צריך לקחת סיכון, צריך להגיע מהר לבית החולים.

     

    יש חלון הזדמנות של 4 וחצי שעות מהרגע שבעצם התחיל השבץ ועד הרגע שניתן לתת לצמצם את הנזק ולתת תרופה ממיסת קריש. חשוב לי להדגיש, יש שני סוגים של שבץ: דימום וקריש. וחייבים לבצע צילום CT כדי לזהות את הגורם העיקרי, כי אם ייתנו מדלל דם לחולה שלקה בשבץ מוחי בגלל דימום, זה יכול לגרום למוות. בגלל זה צריך להגיע מהר מאוד לבית החולים לעשות בדיקת CT, ולקבל את התרופה המתאימה. חלק גדול מהפעילות של העמותה שלנו מכוון להשפיע על בתי החולים לקצר את התהליך הזה כמה שיותר.

     

    עו"ד טומשין:      כלומר תרופת הסבתא "אני מרגיש מאוד לא טוב, בוא נלך לנוח אולי זה יעבור" זה הדבר הכי גרוע לעשות, כאשר יש חשש לאירוע מוחי. אני יודע גם שאומרים שיש מבחנים שאני צריך לבחון מישהו במקרה של חשש לאירוע מוחי, למשל לנסות שיחייך או שירים ידיים למעלה או לבקש שידבר, וכאשר מזהים שיש בעיה עם אחד מהתפקודים האלה, כדאי ליתר ביטחון לפנות במהירות לבית החולים, אגב את הפינוי ניתן לעשות ברכב שלי או שמומלץ להזמין אמבולנס?

     

    גב' רוזנצוויג:      מוכרח וחשוב שזה יהיה באמבולנס: קודם כל יש טיפול ראשוני שהפרמדיקים כבר יכולים לתת, והדבר הכי חשוב שהם כבר מכינים את בית החולים להכין את ה-CT, כדי שהחולה לא יחכה במיון. במקרה של שבץ, בכל דקה מתים 2 מיליון תאי מוח. אז ככל שמגיעים יותר מהר לטיפול המיטבי, אפשר למזער את נזקי הנכות.

     

    עו"ד טומשין:      אז בעמותה אתם עוסקים בהעלאת המודעות לגורמי הסיכון וגם בהעלאת המודעות לגבי ההתנהלות הנכונה מול חשד לאירוע מוחי. אבל אנחנו יודעים שיש גם את האנשים שפספסנו אותם שכבר עברו אירוע מוחי. והיום הם בנכות כזו או אחרת, ולפעמים גם נכות גבוהה. מה עושים איתם?

     

    גב' רוזנצוויג:      אני רוצה להזכיר עוד דבר אחד, פעילות גדולה של העמותה היא מול משרד הבריאות, לקדם השקעה של משאבים בנושא של מניעת שבץ, כמו לשלוח יותר רופאים מצנתרי מוח, לפתוח יחידות ייעודיות לשבץ מוחי כמו שיש יחידות ייעודיות לשבץ לב ועוד.

     

    עו"ד טומשין:      אתם גם תרמתם לא מעט לכך שבכל בית חולים ניתן יהיה לקבל את הטיפול הממיס של קרישים בדם

     

    גב' רוזנצוויג:      כן, אנחנו פשוט מנדנדים למדינה ולמשרד הבריאות להשקיע משאבים בכיוון של מניעת שבץ מוחי. לגבי האנשים עצמם שכבר לקו באירוע מוחי, אחרי שייצבו את מצבם הרפואי, הסדירו את לחץ הדם, את כל המדדים, נאמר תקופה של 3 חודשים, לאחר מכן הם חוזרים לקהילה. חלק מהם יאלצו להתמודד עם נכות למשך 10 שנים, 20 שנים, 30 שנים. החיים שלהם ושל המשפחה השתנו בבית אחת והם חוזרים לקהילה, לסוג של בור שחור.

     

    עו"ד טומשין:      ואיך אתם מסייעים להם?

     

    גב' רוזנצוויג:      קודם כל יש לנו מוקד תמיכה טלפוני שעוזר לאנשים הן בשלב הרגשי והן בנושא של מיצוי הזכויות שלהם. לכל אחד מאתנו קשה לפעמים מול המערכת הבירוקרטית של מדינת ישראל. משוקמי שבץ מוחי צריכים להתמודד עם המון גופים: קופות חולים, ביטוח לאומי, משרד הבריאות, משרד הרווחה וכו'. אנחנו עוזרים להם להבין את הזכויות שלהם, יש לנו באתר הרבה מאוד מידע, יש חוברות מידע שאנחנו מחלקים בבתי החולים, ואנחנו גם מלווים אותם לפעמים עד כדי פעילות מול הגופים הרלוונטיים.

     

    העמותה שלנו גם מפעילה רשת של מועדונים חברתיים, כ-15 מועדונים מכרמיאל ועד אילת. במקרים שהאנשים לא חוזרים אל החיים שלהם, לא חוזרים לעבודה, לא חוזרים לפעילות הרגילה, הרבה פעמים חברים נעלמים, והם נשארים בודדים. כדי שלא יוותרו לבד בבית על כיסא גלגלים מול הטלוויזיה, אנחנו מציעים להם פעילות חברתית, קהילה תומכת, טיולים, הרצאות, לתת טעם לחיים, לפעמים זו הסיבה היחידה לאנשים לצאת מהבית.  יש לנו קו תמיכה טלפוני ויש לנו אתר, תעשו בגוגל עמותת נאמן, ותגיעו לאתר, יש לנו דף פייסבוק מאוד פעיל, ואני קוראת לאנשים ולבני המשפחה ובעיקר לילדים של האנשים שעברו אירוע מוחי שיעזרו למשפחות, לפנות אלינו.

     

     

    טיפ לנפגעי שבץ מוחי מאת עו"ד ליאור טומשין

    אנשים שלקו באירוע מוחי יש להם זכויות רבות, לא תמיד הם מודעים להם, לא תמיד הם יודעים לבקש את זה, והדבר לא כל כך קל, מאחר וזכויות כאלה ואחרות נמצאות בגופים כאלה ואחרים, ולא תמיד אפילו אנחנו בעלי המקצוע מכירים את כל נבכי ונפתולי המערכת.

    הטיפ הכי חשוב למי שלקה באירוע מוחי, תעשה מעין טופס טיולים. תראה שסימנת וי על בדיקה של כל הדברים. נתחיל מהדברים הפשוטים, נושא של פטור ממס ההכנסה: אדם שעבר אירוע מוחי, והמצב שלו לא קל או שהמצב שלו בינוני, אבל יש לו עוד הרבה בעיות רפואיות אחרות, יוכל לקבל פטור ממס ההכנסה. מי שיש 90% נכות ומעלה יוכל לקבל פטור בין על ההכנסה מהעבודה, בין על פנסיה ובין על הכנסות ממקורות אחרים שעליהם משלמים מס ההכנסה. יש ועדות רפואיות בביטוח הלאומי שיקבעו את דרגת הנכות.

    דבר נוסף, קצבת נכות כללית: אדם שעוד לא הגיע לגיל קצבת זקנה ולא עובד או עובד ומשכורתו לא עולה על כ-5,500 שקלים, יכול לפנות לביטוח לאומי על מנת לקבל קצבת נכות כללית, קצבת נכות כללית אינה גבוהה במיוחד: כ-1,400 עד 2,600 שקלים לחודש. במקרים יש לכם ילדים קטנים, הקצבה תהיה גבוהה מעט יותר.

    נושא נוסף- קצבת שירותים מיוחדים. מי שהאירוע המוחי גרם לו לבעיה תפקודית קשה כמו: קושי ברחצה, בהכנת אוכל, בהתנהלות, התניידות בבית וכדומה, יוכל לקבל מביטוח לאומי קצבה נוספת שיכולה להגיע גם לאלפי שקלים נוספים.

    נושא נוסף- קצבת ניידות. אם בגלל האירוע המוחי נגרמה לכם בעיית ניידות, ניתן להגיש תביעה ולקבל קצבת ניידות, שנעה בין כמה מאות לכמה אלפי ₪ וכן לקבל סיוע ברכישת רכב והטבות אחרות.

    חשוב לדעת, אירוע מוחי יכול להיות מוכר גם כתאונת עבודה, כפגיעה בעבודה. מתי אירוע מוחי יוכר כפגיעה בעבודה? אם אדם יוכיח שבטווח של כ-24 שעות לפני האירוע המוחי היה לו אירוע חריג בעבודה. מה הוא אירוע חריג בעבודה? מריבה לדוגמא או ויכוח או התרגשות חיובית דווקא, או מאמץ פיזי חריג וכו'. אדם שיכול להוכיח שהיה לו ויכוח בעבודה, ואחרי שעה או 3 שעות או 24 שעות הוא לקה באירוע מוחי יכול לקבל הכרה באירוע כתאונת עבודה. ניתן לקבל הכרה גם אם האירוע המוחי לא קרה בעבודה, אלא קרה בבית, קרה במיטה, האדם התעורר בבית עם אירוע מוחי, אבל הוא יכול להראות שבמהלך 24 השעות לפני כן הוא חווה אירוע חריג בעבודה, הוא יכול לקבל הכרה באירוע כתאונת עבודה.

    למה זה חשוב לקבל הכרה באירוע מוחי כתאונת עבודה? הפיצויים הם גבוהים מאוד ומחושבים ביחס למשכורת, לדוגמא אדם שהרוויח משכורת של 10,000 שקל ברוטו, והיה לו אירוע מוחי קשה, יוכל לקבל כ-7,500 שקלים לחודש מביטוח לאומי, ולאלה יכולים להיווסף עוד קצבה מיוחדת בגלל צרכים מיוחדים. במקרים של משכורות גבוהות יותר התגמולים יכולים להגיע גם במקרים החריגים לעשרות אלפי שקלים בחודש. יש אנשים רבים שאינם מודעים לכך. כמו כן יש אנשים שחושבים שאם היה להם גורם סיכון, לדוגמא לחץ דם גבוה, לא יכירו באירוע המוחי כתאונת עבודה, זו טעות. אדם שהיו לו גורמי סיכון אבל לא חווה אירוע מוחי ואז היה אירוע חריג בעבודה ואירע אירוע מוחי, הוא יוכר כנפגע תאונת עבודה.

    חשוב לדעת, אין התיישנות על תביעות תאונת עבודה וניתן להגיש אותן גם שנים לאחר האירוע עצמו. אבל תשלומים רטרואקטיבית אפשר לקבל רק שנה לאחור.


    צור קשר
    דלג על צור קשר

    צור קשר

    חדשות המשרד
    דלג על חדשות המשרד
    עבור לתוכן העמוד