.

    עו"ד ליאור טומשין מראיין את ד"ר אלעד אשר - מנהל היחידה לטיפול נמרץ לב, בבית חולים אסותא אשדוד

    מהי התגובה הנכונה והמומלצת לחשד לאירוע לב? צפו בראיון המלא


    עו"ד טומשין: ד"ר אלעד אשר הוא מנהל היחידה לטיפול נמרץ לב, וסגן המנהל למערך הקרדיולוגי בבית חולים אסותא אשדוד. קודם כל תתחדשו, מתי נפתח בית החולים באשדוד?

    ד"ר אשר: בית החולים נפתח סביב נובמבר 2017, ומאז אנחנו פועלים תפקוד מלא ומשרתים אוכלוסייה של כ-250,000 איש, מאשדוד והסביבה.

    עו"ד טומשין: אתה קרדיולוג, רופא לב, אתה יודע להסביר לנו למה מאוד חשוב שיהיה בית חולים בסמיכות לעיר, בהיבט של הלב למשל?

    ד"ר אשר: כן, במחלות לב יש מגוון של מחלות שחלק מהן ממש אקוטיות, דחופות ומסכנות חיים. למשל: ברגע שיש התקף לב, מדובר במצב ממש מסכן חיים עד למצבים קיצוניים של דום לב שבן אדם יכול להתמוטט באמצע הרחוב או בבית, ועוברי אורח אה מבצעים בו החייאה, וקוראים למגן דוד אדום, לניידת הטיפול נמרץ, ואז הם צריכים להגיע כמה שיותר מהר לבית החולים, כי בדרך כלל הטיפול הדפינטיבי זה צנתור ופתיחה של עורק שנחסם שגרם למעשה לדום לב. ואז יש באמת משמעות מאוד חשובה וגדולה לכמה מהר אתה מגיע לבית חולים, כי אנחנו יודעים שכל דקה קובעת אם האדם יישאר בחיים או לא וכן אם יגרם לו נזק מוחי כתוצאה מעצירת זרימת הדם בעקבות הדום לב.

    עו"ד טומשין: אתה אומר שכל דקה חשובה. וכולנו בני אדם, ולכולנו לפעמים כואב פה, כואב שם. אתה ממליץ לי בכל פעם כשקצת כואב לי לרוץ לבית חולים, כדי להציל את עצמי ממשהו שאולי בכלל לא קורה לי?

    ד"ר אשר: זו באמת שאלה נכונה וטובה, לא פעם מאוד קשה לאבחן שאנחנו חווים התקף לב. כולם מכירים את הסימפטומים הרגילים של כאב בחזה, הקרנה ללסת, הקרנה ליד שמאל, לא ליד ימין, יש גם סימנים של: הזעות, בחילות, הקאות. כשיש הופעה של הסימפטומים האלה אז באמת יחסית קל לאבחן. אבל הרבה פעמים הכאב הוא לא ספציפי, זה יכול להיות כאב בגב, בין השכמות, בלסת, יש אנשים שמרגישים צרבת, אומרים לרופא שהם רוצים גסטרוסקופיה, יש אנשים שיש להם כאב שיניים בלבד.

    עו"ד טומשין: או.קיי.

    ד"ר אשר: אבל יש גורמי סיכון שעוזרים באבחון: גברים יותר מועדים להתקף לב מנשים, עישון, עודף משקל, סוכרות וכו'.

    עו"ד טומשין: לא אחת מגיעים אלי לקוחות, ומספרים מספרים לי את הסיפור הבא, הם אומרים: "הרגשתי חולשה, כאב לי, היו לי כאבים בחזה וובלסת", זאת אומרת אותם דברים שאני יודע שהם תסמינים להתקף לב, ואז הם אומרים לי: "והלכתי לישון או הלכתי לנוח לשעתיים בתקווה שיעבור", ואז הום קמים אחרי כמה שעות והמצב כבר מאוד קשה. בוא תסביר לנו, מה הנזק שהמתנה של שעה, שעתיים ושלוש עשויה לגרום?

    ד"ר אשר: כולנו מרגישים מדי פעם איזה כאב בחזה. הכאב שאנחנו מרגישים בחזה בדרך כלל ימשך דקה, שתיים, ויעבור. אם זה כאב שקשור למאמץ פיזי, הוא יופיע במהלך הפעילות ויעבור שננוח. אבל אם זה כאב שהוא יותר מהרגיל, יתכן שזה כן קשור ללב. אם מישהו יודע שיש לו גורם סיכון, למשל סיפור משפחתי: אימא, אבא, אחים, אחיות חוו אה אוטם בשריר הלב, אז גם הוא כמובן בסיכון. אם יש לו גורמי סיכון אחרים, סוכרת, לחץ דם, עישון, כל הדברים האלה הם גורמי סיכון למחלת לב. אם הכאב שאתה מרגיש, הוא יותר מהרגיל או מתמשך יותר מהרגיל, לא כדאי לחכות, כדאי כן ללכת לרופא, מקסימום הלכת לבדיקה מיותרת. אבל אם פספסת התקף לב, זה יכול להיגמר גם חס וחלילה באסון.

    עו"ד טומשין: אתה אומר כדאי ללכת לרופא, מתי צריך לנסוע לקופת חולים ומתי חייבים למהר לבית חולים?

    ד"ר אשר: מה שמומלץ זה בכלל לא לנסוע לקופת חולים, ולא לנסוע לבית החולים. כי אם אתה חס וחלילה אתה חווה התקף לב, אתה לא יכול להיכנס לאוטו, ולנהוג, כי זה יכול להיגמר מאוד לא טוב, וגם לא כדאי שמישהו אחר יסיע אותך לבית חולים, כי ב-24, 48 שעות ראשונות אחרי התקף לב הגורם מספר אחד למוות זו הפרעת קצב שנקראת "VF-Ventricular Fibrillation" (פרפור לב). הטיפול בהפרעת קצב ניתן על ידי מכות חשמל ואותן ניתן לקבל רק בניידות טיפול נמרץ. לכן ההנחיה היום בכל נהלי הטיפול המומלצים היא, אם אתה חושב שאתה חווה התקף לב, לקרוא לנייד טיפול נמרץ, ממש לא להיכנס לרכב ולנהוג לבית החולים. זו נקודה מאוד חשובה, יש אפילו מחקר שבוצע לא מזמן בישראל שהראה שאנשים שהזמינו נט"ן (ניידת טיפול נמרץ) ספגו פחות נזקים ויותר מהם נשארו בחיים מאשר אנשים שהגיעו ברכב הפרטי שלהם. בסיכומו של דבר, אם אתה חווה כאב שהוא יותר מהרגיל: כאב במרכז החזה, מקרין ליד שמאל, ללסת, יש הזעה, כדאי מאוד לקרוא לניידת טיפול נמרץ, ולהגיד שיש חשש לאירוע לבבי.

    עו"ד טומשין: מצד שני לא אחת אנחנו נתקלים במקרים של אנשים שמספרים את הסיפור: "הלכתי לקופת חולים, התלוננתי על כאבים, אבל לא הקלאסיים להתקף לב", זאת אומרת הוא לא כרגע עם כאבי חזה אדירים וכאבי לסתות, אלא מדווח על כאבים בשכמות או כאבים אחרים, ולא פעם אנחנו שומעים שרופא המשפחה יתן להם כדור נגד כאבים וישלח אותם הביתה למנוחה ואולי צילום עמוד שדרה בעוד שבועיים. והנה אחרי יום, מתברר שהיה אוטם שריר הלב ונגרם נזק קשה מאוד. מה אנחנו מצפים מרופא משפחה במקרה כזה?

    ד"ר אשר: קודם כל זה באמת נכון, לא פעם קשה לאבחן אוטם בשרירי הלב. זאת אומרת, זה לא תמיד מגיע עם התסמינים הקלאסיים המוכרים. יש מקרים בעיקר באנשים סוכרתיים שיש להם נוירופתיה, פגיעה בעצבי החישה, בעיקר אצל אנשים מבוגרים מאוד, וגם בנשים. בשלושת האוכלוסיות: סוכרתיים, מבוגרים ונשים, לא פעם התקף לה מתבטא בכאב לא ספציפי. יש אנשים שבכלל אין להם כאב בזמן אוטם בשרירי הלב. ואז זה באמת נורא קשה לאבחן. אבל עוד פעם יש את גורמי הסיכון שהרופא צריך להתחשב בהם באבחון. כמו כן יש את הבדיקה הפיזיקלית שצריך לעשות, בדיקת E.K.G, הכול ניתן לביצוע בקופת חולים. ואז הרופא צריך לעשות חישוב של עלות מול תועלת, כלומר מה הסיכוי שהחולה באמת סובל מאירוע לב מאוד קטן, קטן או בינוני ועד גדול ואם צריך לשלוח אותו לבדיקות בבית החולים או לא.

    יש שניים או שלושה בתי חולים במדינת ישראל, כמו תל השומר לדוגמא, שמפעילים יחידה לכאב בחזה. ביחידה כזו מאשפזים ללילה חולים שאנחנו חושדים שיש סיכוי נמוך עד בינוני לאוטם שריר הלב ובמהלך הלילה אנחנו מבצעים את אחת מבדיקות ההדמיה: CT, אקו לב במאמץ או מיפוי לב, אם הכול תקין הוא יכול להשתחרר הביתה די בבטחה שאין שום אירוע לבבי, ואם אנחנו חושדים שכן יש משהו לפי ה-E.K.G, בדיקות הדם או אחת מהבדיקות שעשינו, אז הוא מיד הולך לצנתור.

    עו"ד טומשין: שאלה נוספת, לגבי אוטם לב שלא צונתר, שלא ניסו לפתוח את אותו עורק חסום, גם כאן איחור של שעות או עיכוב של שעות מגדיל את הנכות בסופו של דבר?

    ד"ר אשר: זה בהחלט יכול לקרות. לפעמים אם מדובר בעורק נורא קטן שנחסם, ואז אם כן

    צנתרת או לא צנתרת זה לא ממש משנה. אבל אם העורק הוא עורק גדול או שהוא נחסם בחלק הקרוב שלו ולא בחלק הרחוק שלו, אז הנזק הוא הרבה, הרבה יותר גדול, ואז כבר מדברים על נכות שהיא יכולה להיות נכות לכל החיים. במקרים כאלה חשוב להגיע כמה שיותר מהר להגיע לבית חולים, ולצנתר, צנתורים זה אחד הדברים הכי חשובים שיש ברפואה הקרדיולוגית היום.

    טיפ על תביעות רשלנות רפואית מאת עו"ד ליאור טומשין

    עו"ד טומשין: את הסוגיה של רשלנות רפואית אפשר לחלק לשני סוגים: אחד, זה איחור באבחון, והנושא השני, זה טיפול רשלני.

    איחור באבחון- איחור באבחון יכול להיות למשל עבור נשים הרות, במקרים שלא הציגו להורים בדיקות רפואיות שמומלץ לעשות כדי לשלול מחלות קשות בעובר. מדובר על מחלות שגילוי שלהם בשלב העוברי עשוי להוביל להחלטה של ההורים על הפסקת הריון בשלב מוקדם או שגילוי מוקדם שלהן יכול למנוע התפתחות מסוכנת של מחלה. אנחנו יודעים על מחלות שיש ממש הנחיות ברורות לבדיקה שלהן, כמו למשל גילוי מוקדם של סרטן מעי גס או סרטן שד. במקרים שהמטופלים לא קיבלו הסבר על החשיבות ועל הצורך בביצוע של הבדיקה, אז אי מתן ההסבר הוא רשלנות רפואית ואם חס וחלילה המחלה באמת אובחנה מאוחר אפשר להגיש תביעה של רשלנות רפואית. יש מקרים כמו למשל התקפי לב שאי אבחון מוקדם, למרות תסמינים ותופעות מחשידות, יכול לגרום לנזק קשה מאוד, לנכות קשה ואפילו למוות.

    ככל מדובר במחלות שאיחור באבחון שלהן עשוי לגרור נזק רפואי יש נטייה גדולה יותר להכיר באיחור באבחון כרשלנות רפואית. במקרים שבהם האיחור לא גרם נזק ממשי, למשל גיבוס באיחור של יום יומיים, הנטייה לקבוע רשלנות תהיה נמוכה. לעומת זאת במקרים של איחור באבחון של התקף לב, למרות שהמטופל התלונן על תסמינים מוכרים, תהיה הצדקה לתביעת רשלנות רפואית שיכולה להביא לקביעת פיצויים בסכומים גבוהים מאוד.

    לעיתים קרובות המטופל לא יודע האם הייתה רשלנות בעניין שלו. הוא לא יודע אם הסיבוך, המחלה, התוצאה הקשה שאיתה הוא יצא מבית החולים או שחלילה לא יצא, היא גזרת גורל או תוצאה של אבחון או טיפול רשלני. ולכן חשוב במקרים האלה לברר עם בעלי מקצוע את הסוגיה. הבעלי מקצוע המתאימים זה: עורך דין שמומחה ברשלנות רפואית, ורופא שעוסק בתחום הזה. לעתים אנשים נוטים לחשוב שכל הרופאים מגנים זה על זה ויקבעו שלא היתה רשלנות גם כאשר היתה רשלנות, זו טעות, יש לא מעט רופאים שעוסקים בבדיקה אובייקטיבית של מקרי רשלנות. לסיכום: אם עברת אירוע רפואי ואתה חושד שאולי היתה רשלנות, באבחון או בטיפול, מומלץ לבצע בדיקה מקצועית מול מומחה בתחום.

    צור קשר
    דלג על צור קשר

    צור קשר

    חדשות המשרד
    דלג על חדשות המשרד
    עבור לתוכן העמוד