דלג לתוכן המרכזי
כיצד נוכל לעזור לך?
כיצד נוכל לעזור לך? *8332
רוצים לקרוא על עוד
תחומי עיסוק של המשרד
לחיפוש מאמרים לפי תחומי עניין

התקף לב ואירוע מוחי

מתי ניתן להכיר בהתקף לב כתאונת עבודה

על מנת להוכיח שאוטם שריר הלב אירע כתוצאה מתאונת עבודה יש להוכיח קרות "אירוע חריג" בעבודה.

עורך הדין דוד שוורצבאום
עורך דין דוד שוורצבאום שותף

על מנת להוכיח שאוטם שריר הלב אירע כתוצאה מתאונת עבודה יש להוכיח קרות "אירוע חריג", מונח אשר פותח רבות בפסיקה על רקע סעיף 83 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], תשנ"ה-1995 הקובע:

"תאונה שאירעה לעובד תוך כדי עבודה רואים אותה כתאונה שאירעה גם עקב העבודה, אם לא הוכח ההיפך; ואולם תאונה שאינה תוצאה של גורמים חיצוניים הנראים לעין, בין שאירעה לעובד ובין לעובד עצמאי, אין רואים אותה כתאונת עבודה אם הוכח כי השפעת העבודה על אירוע התאונה היתה פחותה הרבה מהשפעת גורמים אחרים".

על פי מבחן האירוע החריג יש להוכיח קיומו של אירוע חריג בעבודה – משמעו כי לפני קרות הפגיעה הגופנית יתרחש אירוע בלתי שגרתי לעובד, בין שהאירוע יכלול הפעלת מאמץ פיזי מיוחד שהעובד אינו נוהג להפעילו במהלך עבודתו, ובין שעבר על עובד אירוע טראומתי חיצוני אחר, כמו דחק נפשי, מתח או התרגזות יוצאת דופן אשר הוא אינו מורגל בה בחיי העבודה היומיומיים.

אירוע חריג בעבודה נגרם כתוצאה מאירוע טראומתי חיצוני יכול שיהיה "אירוע שלילי" לגדרו נכנסים ויכוחים, מריבות, העלבות וכל אירוע הגורם למצב דחק נפשי אצל העובד (כגון פיטורין, הדחה מתפקיד, ביקורת מלחיצה וכיוצ"ב) או "אירוע חיובי" לגדרו נכנסים מקרים בהם העובד חווה שמחה יוצאת דופן או התרגשות מיוחדת בהתאם להלכה שנקבעה בפסיקה בבית הדין הארצי עב"ל 70/97 פרויד נ' המוסד לביטוח לאומי (לא פורסם):

"דחק נפשי" בלתי רגיל עשוי להיחשב כ"אירוע חריג". דחק נפשי בלתי רגיל יכול למצוא ביטוי "בתחושה שלילית" דווקא של כעס, רוגז, או תרעומת, וכן "תחושה חיובית" של שמחה למשל. שכן הדחק הנפשי נבחן על ידי שיא המתח הנפשי החיובי או השלילי שראוי להניח שבנסיבות המקרה האדם היה נתון בו.

 

"אירועים שלילים" רבים הוכרו בפסיקה כאירוע חריג בעבודה, למשל:

  • ב"ל 23593-07-14 נחום נ' המוסד לביטוח לאומי (פורסם בנבו, 2015) הכיר בית הדין בהתרגשותו של התובע לקראת שיחת שכר עם גורם מוסמך מטעם מעסיקו.
  • ב"ל 6049-09-16 ויינטרוב נ' המוסד לביטוח לאומי (פורסם בנבו, 2019) נקבע כי יש להכיר במספר שיחות טלפון שערכה התובעת עם עובדים שקיבלו זימון לשימוע וקבלת מכתב הזימון לשימוע שלה כאירועים חריגים.
  • בדב"ע נד/0-6 אברג'יל נ' המוסד לביטוח לאומי (לא פורסם) נקבע כי יש להכיר בויכוח של עובד על מנהלו הוא אירוע חריג. זאת, למרות שהעובד נהג להתווכח עם מנהלו, הרי שהוויכוח נשוא התביעה חרג באופן משמעותי מהוויכוחים היומיומיים שלהם.
  • בב"ל (נצ') 1369/09 עזאם נ' המוסד לביטוח לאומי (פורסם בנבו, 2008) אירוע של קללות ועלבונות בין רוכלים הוכר כאירוע חריג.
  • בדב"ע שן/0-179 זיו נ' המוסד לביטוח לאומי, פד"ע כג 24 (1991) הוכר כאירוע חריג התרגזות של מורה על תלמידיו בשל תוצאות בחינת מגן שערך להם.
  • בב"ל (חי') 2259/06 עדי נ' המוסד לביטוח לאומי (פורסם בנבו, 2008) הוכרה התרגזות כאירוע חריג של בעל על אשתו במסגרת עבודתם המשותפת, לאחר שזו העירה ללקוח קבוע בקונדטוריה שלא יעשן.
  • אירועי פיטורים ואיומים על פיטורים מוכרים כבדרך קבע בבתי הדין כאירועים חריגים בעבודה, לדוגמא: דב"ע נה/0-89 מדרר נ' המוסד לביטוח לאומי (לא פורסם), ב"ל (ת"א) 7750/05 גנגינה נ' המוסד לביטוח לאומי (פורסם בנבו, 2008).
  • ב"ל (חי') 1354/99 קטשינר יעקב נ' המוסד לביטוח לאומי (פורסם בנבו, 2002) מקרה בו הובטח לעובד שבקשתו להעלאה בשכר תטופל בחיוב, ולאחר פניות חוזרות ונשנות אל מנהלו למימוש הבקשה, ניהל שיחה קשה עם מנהלו בה מחה על הדחיות החוזרות ונשנות ונענה בביטול ובזלזול אשר הוכרה כאירוע חריג.

 

"אירועים חיוביים" כאמור הוכרו גם הם כאירועים חריגים בדומה ל"אירועים שליליים".

בהקשר זה יש להעיר כי אירוע חריג אין משמעותו בהכרח שהינו אירוע חד פעמי שלא אירע כלל במהלך עבודתו של התובע, כפי שנקבע בתב"ע (ארצי) נד/0-268 ניב יוסף נ' המוסד לביטוח לאומי, פ"ד כח(1) 143:

"יאמר תחילה כי אירוע חריג בעבודה אין משמעו בהכרח אירוע חד-פעמי. גם אירועים חוזרים ונשנים אחת לכמה חודשים לדוגמא או אפילו אחת לכמה שבועות, יכול ולא יהיו שיגרתיים לעבודה – והכל מותנה בעוצמתם ובתדירותם ובהתייחס לנפגע הספציפי שבו מדובר".

בהתאם לפסיקה ביחס לאופן ההערכה הראשוני של חריגות האירוע די להביא:

"ראשית ראיה לכך שאירע בעבודה אירוע שניתן לראותו ככזה הכרוך במאמץ מיוחד, נפשי או גופני" (ר' עב"ל 145/03 סבאח עראדה נ' המוסד לביטוח לאומי (פורסם בנבו, 2/3/05).

יצוין כי הפסיקה הנוגעת לאירועי לב היא פסיקה "ליברלית" באשר למינוי מומחה רפואי. על פי ההלכה רמת ההוכחה הנדרשת היא הוכחת האירוע "במידה מספקת של סבירות" לשם מינוי מומחה-יועץ רפואי לבחינת שאלת הקשר הסיבתי. להלכה זו ר' עב"ל 306/03 נדב אושרי נ' המוסד לבטוח לאומי, תק-אר 2006(2), 61, 64 (2006), שם נקבע סף ראייתי הדורש אך ראשית ראייה על מנת להוכיח קיומו של אירוע חריג ולמנות מומחה רפואי:

"אין צורך בהוכחה גורפת אלא די בהוכחה המראה במידה מספקת של סבירות על קיומו של אירוע חריג. סמיכות הזמנים בין אירוע מסוים בעבודה לו טוען התובע הכרה לקרות האוטם יכול שתהווה ראשית ראיה לקיומו של אירוע חריג… הודעת הנפגע לחוקר מטעם המוסד לביטוח לאומי על קרות אירוע חריג יכולה להוות ראשית ראיה לקיומו של אירוע חריג…" (ההדגשות לא במקור).

ההלכה של בית הדין הארצי קובעת מפורשות כי במקרה של ספק בחריגותו של האירוע יש להעביר את התיק למומחה רפואי. מדובר בהלכה ספציפית לעניין התקפי הלב אשר אובחנה מההלכה הכללית בדבר "ספק" בדיני הביטחון הסוציאלי. ר' בעב"ל 481/99 המוסד לביטוח לאומי נ' דוד מיכלוביץ', תק-אר 2003(1), 2182 , 2185 (2003):

"על הנפגע חובת הוכחת האירוע בעבודה, פירוט נסיבותיו והרקע לו. הערכת חריגותו של אותו אירוע מסורה לבית-הדין וגם במקרה של ספק באם מדובר באירוע חריג אם לאו יש להעביר התיק למומחה."

יש לכם עדיין שאלות בנושא?
השאירו את שאלתכם ונשמח לעזור
שדה זה הינו חובה
שדה זה הינו חובה
שדה זה הינו חובה
לחיצה על ״שלח״ מהווה הסכמה למדיניות הפרטיות של החברה.
פרטייך נשלחו בהצלחה!
אנו נחזור אלייך בהקדם
המלצות

ברצוני להביע את תודתי על הטיפול המקצועי והחברי לו זכיתי ממשרדכם.

על אף גודלו של משרדכם, זכיתי ב"ה בזכות האדם היקר עו"ד אלישר פיינגרש ליחס אישי, מקצועי, מכיל.

אלישר, הוכיח מקצוענות והבנה וטיפל בתיק עד להשגת התוצאה שאותה הציב כמטרה.

אלישר, מעבר לכך שייצג אותי בתיק, הוכיח חברות, ואף שסיים את הטיפול בתיק עומד עימי בקשר ובוחן את מצבי ומצב בריאותי ועל כך תודתי האישית לו.

 

אלישר אתה אדם מיוחד.

לא לחינם אין למילה אדם רבים.

אתה אדם מיוחד.

שמח מאד שזכיתי להכירך.

 

מאחל לך שתזכה לכל הטוב שבעולם.

 

אשרי המשרד שמעסיקך.

 

בטוחני שתעלה לגדולות.

קרא עוד
סיפורי הצלחה
לאור ייצוג המשרד, רופא שלקה באוטם שריר הלב לאחר שרגז בעבודתו, הוכר כנפגע עבודה
קרא עוד
מן העיתונות
התאבדות אחרי הפיטורים הוכרה כ"תאונת עבודה"
קרא עוד
המלצות

ברצוני להביע את תודתי על הטיפול המקצועי והחברי לו זכיתי ממשרדכם.

על אף גודלו של משרדכם, זכיתי ב"ה בזכות האדם היקר עו"ד אלישר פיינגרש ליחס אישי, מקצועי, מכיל.

אלישר, הוכיח מקצוענות והבנה וטיפל בתיק עד להשגת התוצאה שאותה הציב כמטרה.

אלישר, מעבר לכך שייצג אותי בתיק, הוכיח חברות, ואף שסיים את הטיפול בתיק עומד עימי בקשר ובוחן את מצבי ומצב בריאותי ועל כך תודתי האישית לו.

 

אלישר אתה אדם מיוחד.

לא לחינם אין למילה אדם רבים.

אתה אדם מיוחד.

שמח מאד שזכיתי להכירך.

 

מאחל לך שתזכה לכל הטוב שבעולם.

 

אשרי המשרד שמעסיקך.

 

בטוחני שתעלה לגדולות.

קרא עוד
סיפורי הצלחה
לאור ייצוג המשרד, רופא שלקה באוטם שריר הלב לאחר שרגז בעבודתו, הוכר כנפגע עבודה
קרא עוד
מן העיתונות
קרא עוד
אולי יעניין אותך
רוצים לקרוא על עוד
תחומי עיסוק של המשרד
לחיפוש מאמרים לפי תחומי עניין
אודות המשרד
פנו אלינו לקבלת
ייעוץ אישי ללא התחייבות

השדות המסומנים בכוכבית הינם שדות חובה

שם מלא הינו חובה
טלפון הינו חובה
שדה זה הינו חובה
לחיצה על "שלח" מהווה הסכמה למדיניות הפרטיות של החברה.
פרטייך נשלחו בהצלחה!
אנו נחזור אלייך בהקדם
יצירת קשר ודרכי הגעה למשרד

כמשרד מוביל בייצוג לקוחות פרטיים, מרקמן טומשין ושות' מעניקים שירותים ללקוחות בכל רחבי הארץ, בפריסה ארצית של סניפים:

למימוש זכויותיך בעזרת אחד
ממשרדי עורכי הדין המובילים בישראל

השדות המסומנים בכוכבית הינם שדות חובה

שם מלא הינו חובה
טלפון הינו חובה
שדה זה הינו חובה
פרטייך נשלחו בהצלחה!
אנו נחזור אלייך בהקדם