תביעה כנגד המעביד או המזיק בשל תאונת עבודה

אדם שנפגע בתאונת עבודה רשאי לתבוע, בנוסף למוסד לביטוח לאומי, גם את המזיק, כלומר את האדם האחראי לתאונה. אדם זה יכול להיות: 

א. המעביד וחברת הביטוח שלו.

אדם שנפגע בתאונת עבודה רשאי לתבוע, בנוסף למוסד לביטוח לאומי, גם את המזיק, כלומר את האדם האחראי לתאונה. אדם זה יכול להיות:

א. המעביד וחברת הביטוח שלו.

ב. עובד אחר שגרם לתאונה (במקרים רבים המעביד ימצא אחראי לתאונה אף אם נגרמה באשמתו של אחד מעובדיו).

ג.  אדם אחר שגרם לפגיעה אף אם אינו עובד.

ד.  נהג הרכב וחברת הביטוח – אם מדובר בתאונת דרכים בעבודה.

יש להדגיש כי תביעה כנגד המזיק לא באה במקום תביעה כנגד המוסד לביטוח לאומי, אלא בנוסף אליה. עובדים רבים אינם מודעים לזכותם זו והם מסתפקים בתשלומים מהביטוח הלאומי ואינם תובעים את המעביד או את האדם האחר שאחראי לפציעתם.

בהבדל מהתביעה כנגד המוסד לביטוח לאומי, שם אין חשיבות לשאלה מי אשם בתאונה, במקרה של תביעת נזיקין יש הכרח להוכיח שהנזק נגרם בשל אשמתו של אחר. העובד חייב להראות כי הוא לא האשם הבלעדי בתאונה, אלא קיים אדם אחר שגרם לה, ולכן חייב לפצות את העובד .

חריג לכלל זה חל רק במקרה ותאונת העבודה היא גם תאונת דרכים. במקרה כזה אין חשיבות לאשמה, וגם אם העובד הוא האשם הבלעדי בתאונת הדרכים, הוא יהיה זכאי לפיצוי גם מהמוסד לביטוח לאומי וגם מחברת הביטוח.

תביעות נזיקין מוגשות לבית משפט השלום או בית המשפט המחוזי – לפי שווי התביעה. רצוי שהתביעה תוגש באמצעות עורך דין המתמחה בתחום זה, על מנת להבטיח שישולם הפיצוי המירבי.

להלן מספר דוגמאות למקרים המזכים את העובד באפשרות לתבוע בבית המשפט, בנוסף לתביעה כנגד המוסד לביטוח לאומי:

א. עובד שנפגע כתוצאה ממכונה לא בטיחותית / תנאי עבודה מסוכנים – במקרה זה זכאי העובד לפיצוי מהמעביד, שלא דאג לשמור על כללי הבטיחות ולהתקין את כל אמצעי הבטיחות הנדרשים, בנוסף לתגמול מהמוסד לביטוח לאומי.

ב. עובד שנפגע כתוצאה מכך שעובד אחר הפיל עליו חפץ כבד – במקרה כזה יכול הנפגע לתבוע גם את העובד שפגע בו וגם את המעביד, האחראי על פעולות עובדיו, הדרכתם לעבודה בטוחה ופיקוח עליהם.

ג. פועל בנין שהתמוטט עליו קיר במהלך עבודתו או שהפיגום עליו עמד התמוטט – עובד כזה יכול לתבוע את מי שאחראי לבניית הקיר או הפיגום. אם היה זה המעביד של הפועל, הוא יוכל לתבוע אותו, ואם היה זה קבלן אחר שבנה את הקיר או הפיגום – יוכל הפועל לתבוע את הקבלן.

ד. עובד שנפגע בתאונת דרכים במהלך עבודתו יוכל לתבוע, בנוסף לביטוח הלאומי, גם את חברת הביטוח של הרכב בו נסע או הרכב שפגע בו, אם היה הולך רגל.

לעיתים קרובות קיים קשר הדוק בין אחוזי הנכות שנקבעו לעובד על ידי ועדה רפואית של המוסד לביטוח לאומי לבין הפיצויים שהוא יכול לקבל מן המעביד וחברת הביטוח, או האדם שגרם לתאונה. בשל כך, מומלץ כי העובד יקבל יעוץ משפטי בטרם יגיש את התביעה למוסד לביטוח לאומי – על מנת שעורך הדין ינחה אותו בהליכים במסגרת הביטוח הלאומי, במקביל להגשת התביעה לבית המשפט.

אנו במחלקת הנזיקין של משרד מרקמן טומשין ושות' מעניקים לכל לקוח מעטפת של טיפול משפטי מלא ומקיף – לרבות טיפול בתביעות מול המוסד לביטוח לאומי, חברות ביטוח, קרנות פנסיה וכל גוף אחר שניתן למצות מולו תביעה, שתמקסם עבור הלקוח את התגמול הכספי בגין פציעתו או מחלתו.

ב. עובד אחר שפגע בתובע. 

ג.  אדם אחר שגרם לפגיעה אף אם אינו עובד. 

ד.  נהג הרכב וחברת הביטוח אם מדובר בתאונת דרכים בעבודה. 

יש להדגיש כי תביעה כנגד המזיק לא באה במקום תביעה כנגד המוסד לביטוח לאומי אלא בנוסף אליה. למצער, עובדים רבים אינם מודעים לזכותם זו והם מסתפקים בתשלומים מהביטוח הלאומי ואינם תובעים את המעביד או את האדם האחר שאחראי  לפציעתם. 

בהבדל מהתביעה כנגד המוסד לביטוח לאומי שם אין חשיבות לשאלה מי אשם בתאונה, הרי במקרה של התביעה לפי פרק זה קיימת חשיבות רבה לכך. העובד חייב להראות כי הוא לא האשם הבלעדי בתאונה, אלא קיים אדם אחר שהוא אשם בתאונה ולכן חייב לפצות את העובד.  

חריג לכלל זה חל רק במקרה ותאונת העבודה הוא גם תאונת דרכים. במקרה כזה אין חשיבות לאשמה וגם אם העובד הוא האשם הבלעדי בתאונת הדרכים הוא יהיה זכאי לפיצוי גם מהמוסד לביטוח לאומי וגם מחברת הביטוח (ראה פרק תאונות דרכים). 

התביעות כנגד המזיק מוגשות לבית המשפט השלום או בית המשפט המחוזי לפי שווי התביעה. התביעות מוגשות, בדרך כלל, באמצעות עורך דין המתמחה בתחום זה.

נביא להלן מספר דוגמאות למקרים המזכים את העובד באפשרות לתבוע בבית המשפט בנוסף לתביעה כנגד המוסד לביטוח לאומי:  

א. עובד שנפגע כתוצאה ממכונה לא בטיחותית – במקרה זה זכאי העובד לפיצוי מהמעביד שלא דאג לשמור על כללי הבטיחות ולהתקין את כל אמצעי הבטיחות הנדרשים, בנוסף לגמלה החודשית מן המוסד לביטוח לאומי. העובד יוכל לתבוע את המעביד עצמו ואת חברת הביטוח של המעביד. 

ב. עובד שנפגע כתוצאה מכך שעובד אחר הפיל עליו חפץ כבד – במקרה כזה יכול הנפגע לתבוע גם את העובד שפגע בו וגם את המעביד שהוא אחראי על העובד הפוגע וחברת הביטוח שלו. כמובן, תביעה זו היא בנוסף לתביעה כנגד המוסד לביטוח לאומי. 

ג. פועל בנין שהתמוטט עליו קיר במהלך עבודתו או שהפיגום עליו עמד התמוטט – עובד כזה יכול לתבוע את מי שאחראי לבניית הקיר או הפיגום. אם היה זה המעביד של הפועל הוא יוכל לתבוע אותו, ואם היה זה קבלן אחר שבנה את הקיר או הפיגום יוכל הפועל לתבוע אותם. 

ד. עובד שנפגע בתאונת דרכים במהלך עבודתו יוכל לתבוע בנוסף לביטוח הלאומי גם את חברת הביטוח של הרכב בו נסע או הרכב שפגע בו אם היה הולך רגל.
 

לעיתים קרובות קיים קשר הדוק בין אחוזי הנכות שנקבעו לעובד בפני ועדה רפואית של המוסד לביטוח לאומי לבין הפיצויים שהוא יכול לקבל מן המעביד וחברת הביטוח או האדם שגרם לתאונה. בשל כך, מומלץ כי העובד יקבל יעוץ משפטי בטרם יגיש את התביעה למוסד לביטוח לאומי – על מנת שעורך הדין ינחה אותו בהליכים במסגרת הביטוח הלאומי במקביל להגשת התביעה לבית המשפט.