דלג לתוכן המרכזי
כיצד נוכל לעזור לך?
כיצד נוכל לעזור לך? *8332

תאונות עבודה

תביעה להכרה ברעד בידיים כפגיעה בעבודה

תביעה להכרה ברעד בידיים כפגיעה בעבודה של תובע אשר עבד במשך השנים במגוון תפקידים של אחזקת מכוניות.
במשך שנים רבות במסגרת עבודותיו השונות עבד התובע עם כלים רוטטים מספר שעות ביום, ובשנים בהם עבד בחברת הזרע נחשף לחומרים שונים ובהם חומרי הדברה.
התביעה נדחתה והגיעה לביה"ד, במחלוקת בעניין רישום בתיק הרפואי המציין שאביו ואחיו של התובע סובלים מרעד ועל כן מדובר במחלה גנטית.
לאחר הסכמת הצדדים למינוי מומחים, ביה"ד קבע כי יש להעדיף את חוות דעתו של ד"ר קרני אשר אינו מתעלם מהאפשרות שמקור הרעד הוא גנטי, אולם סבור כי לחשיפת התובע לחומרי הדברה ישנה השפעה מספיק משמעותית.
התיק נוהל ע"י עורכת הדין דנית מזור.

שותפה, עורכת דין דנית מזור שותפה

 פסק דין

 

התובע עתר לבית הדין בתביעה להכיר ברעד בידיו כ"פגיעה בעבודה" כאמור בפרק ה' לחוק הביטוח הלאומי (נוסח משולב) התשנ"ה – 1995, בעילת המיקרוטראומה.

רקע עובדתי

  1. עובדות המקרה פורטו בהחלטת ביניים מיום17.1.22 ועל פיהן:

א. התובע, יליד 1958, עבד במקומות עבודה שונים כאיש אחזקה ומכונאי ציוד כבד וציוד חקלאי.

— סוף עמוד  1 —

ב.         בין השנים 1980-1984 עבד התובע לסרוגין בחברת "אוליצקי בע"מ" כמכונאי טרקטורים. בשנים 1982-1983 עבד במשך מספר חודשים ב"חברה הישראלית לטרקטורים" כמכונאי טרקטורים.

בין השנים 1985-1989 עבד בחברת "הגביע" כאיש אחזקה של המכונות.

בין השנים 1989-1998 עבד התובע בחברת "מירומית" כאיש תחזוקה למכונות.

החל משנת 1998 ועד היום עובד בתובע בחברת "הזרע" כאחראי לתחזוקת ציוד המפעל. בחברה זו עבד התובע 5 ימים בשבוע, לפחות 9 שעות ביום. לעיתים עבד התובע גם בימי שישי.

ג.          בין השנים 1980-1998 (במשך כ-18 שנים) הפעיל התובע כלים רוטטים בממוצע לפחות במשך שעה ביום עבודה; בעבודתו בחברת "הזרע" (במשך כ-19 שנים) הפעיל התובע כלים רוטטים במשך כ-3-4 שעות מידי יום.

ד.         בעבודתו בחברת הזרע, נדרש התובע לתיקון מרססים, מכונות חיטוי, ומשאבות דשן המכילים חומרים שונים ובהם חומרי הדברה. התובע נחשף לחומרים אלה הן במגע והן בנשימה. חשיפת התובע היתה בהיקף של רבע מזמן עבודתו.

ה.         בין החומרים אליהם נחשף התובע מצויים גם לאנט 90, טמיק מקבוצת הקרמבנטים, דיזיקטיל, מתיל ברומיד, נתרן היפוכלוריט (אקונומיקה), ראוונד – אפ, מנבגן, דו קטלון, כלור (נתרן היפוכלוריד בריכוז 10-12%), צבעים, בנזן, חומצות גופרתיות, פרתיון, ספסן 10, אקסלון, חומצות ועוד. זרעים שאוכסנו לטווח ארוך ואובקו ב-DDT וכן אורגנוכלורנים ששימשו לשימור בעת אחסון הזרעים, מיונם, שינועם ובכל שלבי הטיפול. מידת החשיפה לכל אחד מהחומרים אינה ידועה ואולם החשיפה לא הייתה אקראית אלא יום יומית לחומר זה או אחר.

ו.          בעת שעבד התובע בחברת הזרע ונחשף לחומר מסוג כלור, התעלף התובע וקיבל טיפול רפואי. התעלפות כזו אירעה לפחות פעמיים.

ז.          מצבו הרפואי של התובע הוא כמפורט במסמכים הרפואיים.

ח.         בין הצדדים קיימת מחלוקת בעניין רישום בתיק הרפואי של התובע המציין שאביו ואחיו של התובע סובלים מרעד כאשר לטענת התובע מדובר ברישום שגוי. מצ"ב גם התיקים הרפואיים של האב והאח ומבוקש כי המומחה יבחן סוגיה זו (קיום רישום רפואי בתיקים אלה בדבר רעד שממנו סובלים האב והאח) טרם הסתמכותו על הרישום בתיק הרפואי של התובע. ככל שלא יימצא רישום רפואי בתיקים הרפואיים של האב והאח הקובע כי הם סובלים מרעד, על המומחה להתעלם מרישום זה בתיקו הרפואי של התובע.

  1. תביעת התובע להכיר ברעד בידיו כ"פגיעה בעבודה", נדחתה על ידי המוסד לביטוח לאומי בטענה, כי"מבחינה רפואית לא הוכח קיום קשר סיבתי בין מחלתך לבין תנאי עבודתך. מחלתך התפתחה על רקע מצב תחלואתי טבעי שאינו קשור בתנאי העבודה. לפיכך,  אין לראות במחלתך כתאונת עבודה".

— סוף עמוד  2 —

3.        הצדדים הסכימו למינוי מומחה רפואי ופרופ' אבינועם רכס, מונה כמומחה יועץ רפואי מטעם בית הדין כאשר הוא נתבקש להשיב על השאלות המקובלות באשר לקשר סיבתי רפואי בין תנאי עבודתו של התובע, לבין הרעד ממנו סובל התובע בידיו.

  1. פרופ' רכס קובע בחוות דעתו:

            "ש. מהו הליקוי ממנו סובל התובע בידיים?

ת. על פי התיעוד הרפואי התובע סובל מרעד ראשוני ((Essential Tremor אשר החל ככל הנראה עוד בילדותו והחמיר, במהלך הצפוי של רעד כזה, עם השנים.

על פי הרישום הרפואי פרטים ספציפיים במשפחה "אח קטן סבתא ואבא" לקו גם ברעד כזהרישום זה נראה לי מהימן משום שלרעד מסוג ET יש בחלק מהמקרים אנמנזה תורשתית משפחתית מובהקת. העובדה כי ננקב בזהות אנשים ספציפיים במשפחה מוסיפה מהימנות לרישום. העובדה כי אין בתיקים הרפואיים של האח והאבא כל רישום בדבר רעד כזה מעידה רק שהם לא הגיעו לבדיקה בשל רעד זה ואין הדבר שולל את עצם קיומו באותם בני משפחה.

ש. האם קיים קשר סיבתי בין תנאי עבודתו של התובע ובין הליקוי בו לקה או החמרתו? כאמור, על מנת לקבוע קיומו של קשר סיבתי, יש צורך בסבירות של מעל 50% כי תנאי העבודה השפיעו במידה זו או אחרת על התפתחות הליקוי או החמרתו, דהיינו יותר סביר לקבוע שתנאי העבודה השפיעו על הופעת הליקוי או החמרתו, לעומת המצב ההפוך שתנאי העבודה לא השפיעו.

ת. המנגנון הפתופיזיולוגי של רעד ראשוני אינו ידוע אך אין אסכולה ברפואה הגורסת כי חשיפה לעבודה במכשירים רוטטים או חשיפה לכימיקלים מסויימים גורמת לרעד ראשוני.

גישת ה"מיקרוטראומה" היא יצירה משפטית שאינה עומדת במבחן הקליני ובתרבות של רפואה נסמכת עובדות EBM והיא אינה רלוונטית למקרה הנוכחי.

אין לדעתי כל קשר סיבתי, במידה זו או אחרת, בין תנאי עבודתו של התובע והרעד המשפחתי בו לקה עוד בילדותו.

לתנאי עבודתו של התובע לא הייתה כל השפעה, לא  ביצירת ולא בהחמרת הרעד הראשוני" (הדגשה שלי – י.א.ש.).

 

  1.         משהוצגו בפני פרופ' רכס שאלות ההבהרה המבוקשות ובמסגרתן צורפנה חוות דעת של  מומחה מטעם התובע, ביקש להחזיר את תיקו של התובע ולמנות מומחה אחר משנוכח כי

    — סוף עמוד  3 —

    קיים ניגוד עניינים בינו לבין המומחה מטעם התובע. הנתבע השאיר לשיקול דעת בית הדין את עניין המומחה וביום26.5.22מונה ד"ר ארנון קרני כמומחה נוסף מטעם בית הדין.

  1. ד"ר קרני קובע בחוות דעתו:

            "דיון

מר זורסקי החל לסבול מרעד מילדות בהתאם לד"ר ליאו רוולצ'ק ב-2003 וכן ד"ר זיוה דימיטרוב ב-2009. היה חשוף במסגרת עבודות לחומרים כימיים שונים ביניהם חומרי הדברה באופן קבוע ומתמשך אשר ידוע לגביהם שהם מהווים גורם סיכון להפרעת נוירולוגיות שונות וביניהם גם רעד. ראוי לציין כי ב-2 הזדמנויות שונות על ידי 2 רופאים שונים נכתב בתיק הרפואי של התובע כי לסבתו, אביו ואחיו יש רעד דומה, לא מצאתי ברישומים הרפואיים של האב והאח שאכן סבלו מרעד, אולם יש מקום לציין כי החומר הרפואי שהועבר לגבי האב רק מאז שהיה בן 71 וסבל ממגוון מחלות ובעיות רפואיות. כך שלא מן הנמנע שהבעיה כמו רעד שהחלה אצלו בגיל צעיר ולא הצריכה התערבות טיפולית לא קיבלה התייחסות כאשר העניין הרפואי היה במחלות פעילות כמו שבץ מוחי ועוד. הרושם שמתקבל הינו כי התובע סבל מרעד עוד מגיל צעיר, אך לא מן הנמנע שהחשיפה בעבודה החמירה את הרעד והובילה למצב שהוגדר ב-2016 כרעד שמשבש את שגרת חייו. לכן אין זה סביר שתנאי העבודה הובילו לליקוי היות שזה החל מילדותו – לפני שעבד. אולם קיימת סבירות שתנאי העבודה החמירו את הרעד ממנו סבל. כפי שהתלונן על החמרה ב-2009, 2015 ו-2016. קיימת סבירות שהחשיפה בעבודה הובילה להחמרה של מצב קיים שלרעד שהחל עוד לפני החשיפה  

ש. מהו הליקוי ממנו סובל התובע בידיים?

ת. התובע סובל מרעד מסוג essential tremor

ש. האם קיים קשר סיבתי בין תנאי עבודתו של התובע ובין הליקוי בו לקה או החמרתו? כאמור, על מנת לקבוע קיומו של קשר סיבתי, יש צורך בסבירות של מעל 50% כי תנאי העבודה השפיעו במידה זו או אחרת על התפתחות הליקוי או החמרתו, דהיינו יותר סביר לקבוע שתנאי העבודה השפיעו על הופעת הליקוי או החמרתו, לעומת המצב ההפוך שתנאי העבודה לא השפיעו.

ת. אין קשר סיבתי בין תנאי עבודתו לבין קיום עצם הליקוי אצל התובע, אולם קיים קשר סיבתי בין תנאי העבודה והחמרת הרעד שדווחה. מהחומר הרפואי מתקבל הרושם כי למרות שהרעד היה

— סוף עמוד  4 —

מילדותו, עיקר התלונות והחמרה היו לאחר שנחשף לאורך שנים לחומרים שהם גורמי הסיכון שצוינו.

ש. ככל שהתשובה לשאלה הקודמת חיובית – האם בעיקרו של דבר ניתן לומר, כי המחלה של התובע עקב עבודתו נגרמה או הוחמרה על דרך של פגיעות זעירות כך שכל אחת מהן הסבה לו נזק זעיר בלתי הדיר עד שהצטברות הנזקים הזעירים הללו זה על גבי זה גרמה או החמירה גם כן את מחלתו (כדוגמת טיפות מים המחוררות את האבן עליה הן נוטפות).

ת. המחלה הוחמרה בדרך של פגיעות זעירות לאורך זמן כך שקרוב לוודאי הצטברותם הובילה להחמרה של הרעד.

ש. ככל שהתשובה לשאלה הקודמת חיובית – האם לתנאי העבודה השפעה משמעותית על הליקוי (השפעה משמעותית היא בשיעור של 20% ומעלה)?

ת. לתנאי העבודה השפעה משמעותית על ההחמרה בליקוי" (הדגשה שלי – י.א.ש.).

  1. הנתבע ביקש להפנות שאלות הבהרה לד"ר קרני. בהחלטה מיום6.10.22  אושרה בקשתו, למומחה הועברו שאלות הבהרה והוא מסר תשובותיו כדלקמן:

"ש. בחוות דעתך ציינת, כי התובע סובל מרעד מסוג ESSENTIAL TREMOR , האם נכון כי מדובר ברעד מסוג רעד ראשוני?

ת. הגדרה של essential tremor הינה פנומנולוגית – מבוססת על הביטוי הקליני ולא על הגורם, אכן דובר בהפרעה ראשונית.

ש. האם ברעד מהסוג שאבחנת לתובע, באחוז גבוה הסיבה לרעד היא גנטית?

ת. בחלק ניכר מהמקרים הפרעה גנטית אך במקרים רבים אחרים הסיבה הינה אחרת ויכולה להיות מסיבות טוקסיות או מסיבה שאינה ידועה ואין סיפור משפחתי חד משמעי.

ש. האם קיים מרכיב גנטי משמעותי אצל התובע ומשפחתו?

ת. מבחינה משפחתית, בתיקו הרפואי של התובע רשום ב-16.11.2003 ע"י ד"ר ליאו רוולצ'ק (נוירולוג) – כי מגיל ילדות יש לו רעידות בידיים ושסבתא מצד אבא סבלה מרעד חזק. לא מצאתי תעוד ברור להפרעה שכזו בחומר של בני המשפחה שצורף. כפי שהתייחסתי בחוות דעתי החומר שצורף היה מוגבל בכך שהחומר הרפואי לגבי האב היה רק מגיל 71 ואילך ולא צורפו הרשומות הרפואיות של סבתו מצד אבא. לא מצאתי שאחיו סבל מרעד.

ש. האם נכון שהקשר בין חומרי הדברה לרעד ראשוני הוא דל?

ת. העדויות אינן דלות.

— סוף עמוד  5 —

ש. האם נכון שלא קיים קונצנזוס לגבי משמעות החשיפה לחומרי הדברה בחולים עם רעד ראשוני?

ת. הסיכום של מאמר הסקירה של Lucchini  ו-Hashim מ-2015 מבטא את הדעה הרווחת שבמקרים רבים של ET – essenitial tremor נגרמים מחשיפה כרונית לגורמים סביבתיים.

"The traditional view of ET as having no underlying etiology is graduatty being replaced by the notion that many of these tremors may be caused by chronic enviromental exposures in addition to genetic susceptibility"

ראוי לציין כי גם מבחינה גנטית התמונה אינה בהירה ולמרות שבמקרים רבים התורשה נראית מהסוג של איטוזומלי דומיננטי (שמספיק גן אחד פגום אצל הורה, כדי להעביר את ההפרעה לדור הבא), הרי שעד כה לא נמצא גן כלשהו שהמוטציה בו גורמת לרעד מסוג של ET.

ש. נא עיין במאמר של LOUIS וחבריו ב-REVIEW 2008. האם סוכם שם כי יש עדיין צורך במחקרים מקיפים כדי לאשר את הקשר שבין רעד לבין חשיפה לחומרים? האם מוכרים לך מחקרים מאוחרים יותר? נא פרט תשובתך.

ת. אכן מאמרו של לואיס מ-2008 ציין כך. אולם מאמר סקירה של Hopfher  ו-Helmich  מ-2018 מסכם כי הסיבות לרעד אסנציאלי הינם שילוב של גורמים גנטיים וסביבתיים. מאמר הסקירה של Ohg ,Deng ו-Tan מצטט מחקר סיני מ-2015 ומחקר פורטוגזי מ-2017 שמעידים על סיכון מוגבר לרעד אסנציאלי בחשיפה לחומרי הדברה.

ש. האם יש בחומר הרפואי תיעוד סותר לגבי מועד תחילת הרעד של התובע? האם יש בחומר הרפואי תיעוד מזמן אמת (מילדותו) לרעד? נא הפנה לתיעוד.

ת. החומר הרפואי המוקדם ביותר שעמד לפני הינו 1.9.2002, כלומר מגיל 44. לאחריו התעוד מ-16.11.2003. כאשר בחוות דעתי רשום ב-16.11.2003 ע"י ד"ר וולצ'ק כותב כי "מגיל ילדות רעדות בידיים סבתא מצב האב סבלה מרעד חזק לציין רמת VIT B12 117 – צמחוני". התעוד הרפואי שהתקבל אלי היה החל משנת 2002 כך שלא ניתן להתייחס לשאלה באם יש תעוד בילדות ב-1.7.2015 ד"ר וולצ'ק כותב שהרעד מזה כ-10 שנים. אמנם אין התאמה בין הדווח הזה לדווח מ-2003. אולם ברור שאם נכתב ב-2003 שהרעד מילדות

— סוף עמוד  6 —

הרי שהוא לא החל כ-10 שנים לפני 2015. הכתיבה האנמנסטית בתעוד של 2003 הן למועד ההתחלה והן לרקע המשפחתי. בדווח ב-1.7.2015 הכתיבה מרושלת וחסרת מובן:"כ-10 שנים רעד בידיים שהחמיר לאחרונה. התחיל רעד אצל הרעד" (ההדגשה שלי ולא במקור, כדי להסב תשומת לב על הרישול שבכתיבה)
 אני מבין את התאור "כ-10 שנים" שכוונתו היתה שהרעד לא החל לאחרונה ובביקור זה הוא לא ניסה לדייק מתי החל כמו גם בשאר התאור. ב-16.2.2006 ד"ר אלי בן ואליד כותב: "נבדק ע"י פרופ' מרטין רביי עקב רעד קשה ומטריד זמן רב". ב-6.7.2007 שוב כותב ד"ר בן ואליד: "רעד גס שנים רבות – עבר בירור נוירולוגי ללא ממצא לא נוטל טיפול קבוע".

ש. במידה שאין מסמך מילדות, כיצד יש בכך כדי להשליך על שאלת הקשר סיבתי ושאלת ההשפעה של חשיפתו התעסוקתית של התובע על מחלתו?

ת. מהחומר שקיבלתי אני מתרשם שהתובע סבל מרעד שהוגדר כגס מגיל צעיר, כנראה בילדות. אכן אין בנמצא תעוד ממועד התחלת הרעד, ההתרשמות שלי הינה שהרעד החל מגיל צעיר ושהינו קודם לתחילת עבודתו ב"הזרע" ב-1998. כמו כן לאורך הרשום קיימת התייחסות לכך שהרעד הינו גס זמן רב, כך שאין וודאות מלאה, עד כמה לאורך השנים בעבודה חלה ההחמרה ממשית ברעד. הרושם שלי היה לראות בדווחים על החמרה ב-3.2.2011, 16.12.2015, 8.1.2016 כמשמעותיים. לכן אני סובר כי תנאי העבודה החמירו ליקוי שהיה קיים (הרעד).

ש. האם נכון שהקביעות בתשובותיך לעיל רלוונטיות לגרימת המחלה אך גם להחמרתה?

ת. נכון.

ש. ככל שקיים מרכיב גנטי – מה היחס שבין שיעור השפעתו לבין שיעור ההשפעה במסגרת האפשרות להחמרת רעד מולד כתוצאה מחשיפה לחומרי הדברה?

ת. הספרות מדווחת על הקשר בין חשיפה לחומרי הדברה והסיכון להתפתחות רעד. אינני מכיר עבודות אודות הסיכון להחמרת רעד קיים לאחר חשיפה לחומרי הדברה. לאור הדווחים של התובע על החמרות משמעותיות ברעד במועדים שציינתי לעיל, אני מסיק כי לחשיפה הייתה תרומה מעבר למהלך הטבעי של הרעד שקדם.

ש. לאור תשובותיך לעיל, מה שיעור ההשפעה של תנאי העבודה על ההחמרה בליקוי (פחותה או גבוהה מ-20%)?

ת. אני סבור כי תרומת החשיפה לחומרי ההדברה תרמה במידה מעל 20% להחמרה שחלה ברעד" (הדגשה שלי – י.א.ש.).


— סוף עמוד  7 —

טענות הצדדים

 

  1. לטענת התובע, עבד במקומות שונים כאיש אחזקה ומכונאי ציוד כבד וציוד חקלאי. לדבריו, במסגרת עבודתו הפעיל כלים רוטטים במשך עשרות שנים ונחשף הן במגע והן בנשימה לחומרים מזיקים שונים ובהם חומרי הדברה. התובע טוען, כי הוכיח שאין לו רקע גנטי ובני משפחתו לא סבלו ואינם סובלים מרעידות כאשר הרישום הרפואי המציין אחרת הוא שגוי.

            התובע ביקש להעדיף את חוות דעתו של פרופ' קרני התומכת בחוות דעתו של פרופ' פינקלשטיין. לדבריו, המומחה עבר על כל החומר הרפואי שהועברה אליו וקבע כי הוא סובל מרעד מסוג essential tremoer (ET) וכי קיים קשר סיבתי בין תנאי העבודה לבין החמרת הרעד באופן שאלו השפיעו השפעה משמעותית להחמרת הליקוי. התובע חוזר ומציין כי לא סבל מרעד בילדותו וכי המומחה קבע שאין מדובר ברעד שמקורו בגנטיקה וממילא לא מצא תיעוד ברור להפרעה מסוג שהתובע סובל ממנה בחומר הרפואי של בני המשפחה. התובע ביקש לאמץ את חוות דעת המומחה וטען כי הוא נסמך על ספרות מקצועית רחבה ומהימנה.

            אשר לחוות דעתו של פרופ' רכס  – טוען התובע כי זו רצופה פגמים מהותיים שכן פרופ' רכס סטה מהתשתית העובדתית ובניגוד להחלטת בית הדין לא התעלם מהרישום השגוי בתיקו הרפואי לעניין ההשפעה המשפחתית ואף העניק לה משקל רב על אף שלא נמצא כל תיעוד להפרעה דומה בתיקים הרפואיים אצל בני משפחתו של התובע. עוד מציין התובע, כי המומחה לא הפנה לכל ספרות רפואית שהיא ולקביעותיו לא צורפה כל אסמכתא כאשר הוא גם דוחה את גישת המיקרוטראומה. התובע טוען, כי מדובר בפגם מהותי היורד לשורשו של עניין והמצביע על כך שהמומחה דוגל באסכולה המנוגדת לפסיקה על כן יש להעדיף את חוות דעתו של פרופ' קרני. עוד מציין התובע, כי פרופ' רכס לא התייחס לחוות הדעת של המומחה מטעמו עקב חשש לניגוד ענינים ועל כן לא ניתן היה להציג בפניו שאלות הבהרה. התובע טוען, כי כאשר קיימות שתי חוות דעת יש להעדיף ולקבל את זו המטיבה עם המבוטח.

 

  1. לטענת הנתבע, יש לאמץ את חוות דעתו של פרופ' רכס. לדבריו, העובדה שלא קיים רישום בדבר רעד בתיקים הרפואיים של אביו ואחיו של התובע, אין משמעה שלא קיים רעד שכזה אלא רק שלא הגיעו לבדיקה בשל כך. הנתבע טוען, כי הרישום בתיקו הרפואי של התובע נעשה במסגרת האנמנזה שנעשתה לתובע. לדבריו, פרופ' רכס התייחס לתשתית העובדתית שהונחה בפניו, ענה לשאלות תוך מתן הנמקות ברורות וקבע כי אין אסכולה רפואית הגורסת שחשיפה לעבודה במכשירים רוטטים או חשיפה לכימיקליים מסויימים גורמים לרעד ראשוני.

לטענת הנתבע, חוות דעתו של פרופ' רכס היא אובייקטיבית וניתנה כאשר הוא לא היה ער לחות דעתו של המומחה מטעם התובע ועל כן לא ניתן לומר כי היא מונעת מניגוד עניינים.

— סוף עמוד  8 —

הנתבע טוען, כי אין חובה שחוות הדעת תעוגן במאמר, מחקר או ספרות רפואית אלא אם המומחה נשאל על כך מפורשות וכן אין יסוד לטענה כי המומחה דוחה את טענת המיקרוטראומה שכן כל שקבע המומחה היא שגישת המיקרוטראומה אינה רלוונטית למקרה הנוכחי. עוד לדברי הנתבע, חוות דעתו של המומחה מטעם התובע היא חוות דעת פרטית, היא אינה אובייקטיבית ואין ליתן לה משקל.

אשר לחוות דעתו של פרופ' קרני  – טען הנתבע, כי המומחה קבע שאין קשר סיבתי בין תנאי העבודה לעצם קיום הליקוי אלא רק להחמרה שדווחה. לעמדת הנתבע, התייחס המומחה אך ורק להשפעת חומרי ההדברה ולא הזכיר כל תרומה לשימוש שעשה התובע בכלים רוטטים. בכך, טוען הנתבע סטה המומחה מהתשתית העובדתית שהונחה בפניו. הנתבע טוען, כי דווקא מומחה זה מצא שהתובע החל לסבול מרעד עוד בילדות והמומחה עצמו ציין כי לא קיימים כל הרישומים הרפואיים של אביו של התובע, כך שלא ניתן לשלול קיומו של הרעד כרעד גנטי.

הנתבע טוען, כי פרופ' קרני לא יכול היה לקבוע בסבירות שמעל 50% כי תנאי עבודתו של התובע הביאו להחמרה ברעד ממנו הוא סובל וכי קביעותיו לגבי שאלת הקשר הסיבתי נעשו במילים שאינן החלטיות והססניות כאשר לא הסביר או נימק את מסקנותיו, התחמק ממתן תשובות לשאלות ההבהרה. הנתבע טוען, כי בחוות דעת עולות סתירות כאשר מחד טוען המומחה, שאין סיפור משפחתי חד משמעי ומנגד קובע שלא ניתן לשלול שמדובר ברעד גנטי כאשר הוא התחמק ממתן תשובה חד משמעית לשאלה האם קיים מרכיב גנטי משמעותי אצל התובע ומשפחתו.

הנתבע מוסיף וטוען שהמומחה השיב לשאלות באופן לקוני ותשובותיו היו מתחמקות כאשר הוא הפנה למאמרים שמהם עולה, שהרעד מהסוג שממנו סובל התובע הוא שילוב של גורמים גנטיים וסביבתיים. הנתבע מבקש להפנות לעובדה שהחומר הרפואי שעמד בפני המומחה הוא רק משנת 2002 כאשר התובע בן 44 ומתשובת המומחה עולה כי התובע סובל מרעד כבר מגיל צעיר אלא שהוא מסיק מסקנות מופרכות כי תנאי העבודה החמירו את הרעד וזאת על בסיס דיווחים על החמרה משנת 2011, 2015 ו-2016. הנתבע טוען, כי מסקנות המומחה אינן מעוגנות בחומר הרפואי או המחקרי ותשובותיו לשאלות ההבהרה הנוספות היו מתחמקות ולא מבוססות.

הנתבע חוזר ומציין, כי חוות דעת המומחה אינה כוללת קביעות חד משמעיות והוא נוקט בלשון של "ייתכן" "סבור" "מסיק" וזאת בניגוד לחוות דעתו של פרופ'  רכס המסבירה באופן חד משמעי מדוע לא קיים קשר סיבתי בין תנאי עבודתו של התובע לבין הרעד שממנו הוא סובל. הנתבע טוען, כי משחוות דעת המומחה ותשובותיו לשאלות ההבהרה בעלות פגמים ברורים, לא ניתן להסתמך על תשובותיו ויש להפנות אליו שאלות הבהרה נוספות או לחילופין משמדובר בשתי חוות דעת סותרות, יש למנות מומחה שלישי.

— סוף עמוד  9 —

הכרעה

  1.     הלכה פסוקה היא כי –

"אין המומחה-היועץ הרפואי בא במקום בית הדין לפסיקה. אך הפוסק הוא בית הדין וחוות-הדעת אינה באה אלא להדריך ולייעץ בתחום שאינו בידיעתו המקצועית של המשפטן, היינו בתחום ידיעתו המקצועית של הרופא. לפי שיטת המשפט בישראל חוות-דעת כזאת אף היא בבחינת ראיות ויש להתייחס אליה בהתאם לכך. השוני העיקרי שבין חוות-דעת רפואית מטעם מומחה-יועץ רפואי הפועל מטעם בית-הדין לבין חוות-הדעת של רופא המעיד מטעם צד להתדיינות, הוא במשקל אשר בית-הדין ייחס לחוות הדעת. אך טבעי הדבר שבית-הדין ייחס משקל מיוחד לחוות-דעת המוגשת על ידי מומחה הפועל מטעמו ולא מטעם אחד הצדדים"(דב"ע לו/0-8  סימון דוידוביץ נ' המוסד לביטוח לאומי, פד"ע ז 374) (ההדגשה שלי י.א.ש.).

  1. עיינתי בחוות דעת שני המומחים ומצאתי כי יש להעדיף את חוות דעתו של ד"ר קרני. ואבהיר.

מעיון בחוות דעתו של פרופ' רכס עולה כי הוא נתן משקל משמעותי לרישום בדבר הרעד אצל בני משפחתו של התובע כמופיע באנמנזה של התובע. דא עקא, המומחה נדרש לבחון את קיומו של הרעד אצל האב והאח באופן עצמאי כאשר לרשותו הועמדו התיקים הרפואיים של השניים. אין חולק כי בתיקים הרפואיים של האב והאח לא נמצא רישום המצביע על קיומו של רעד. פרופ' רכס סבר שאין ליתן משקל להעדר רישום של רעד היות שמדובר ברעד שמקורו גנטי ולאור העובדה שבאנמנזה של התובע נרשמו אנשים ספציפיים. לדבריו "העובדה כי אין בתיקים הרפואיים של האח והאבא כל רישום בדבר רעד כזה מעידה רק שהם לא הגיעו לבדיקה בשל רעד זה ואין הדבר שולל את עצם קיומו באותם בני משפחה".

דא עקא, בחוות דעתו של ד"ר קרני צויין כי כעולה מהתיקים הרפואיים של האב והאח שהונחו בפניו, לאח נערכה בדיקה נוירולוגית מלאה וגם לאב נערכה בדיקה שכזו עקב שבץ שבו לקה ולגבי איש מהם לא צויין כי הוא לוקה ברעד. ניתן להניח בוודאות כמעט מוחלטת שלו היה סובל אחד מהם מרעד, היה מקום לציין זאת במסגרת בדיקה נוירולוגית שנערכה להם וזאת להבדיל ממצב שבו לא נערכה כל בדיקה ועל כן אין בנמצא רישום. מכאן, מתחזקת המסקנה כי הן האב והן האח לא סבלו מרעד.

— סוף עמוד  10 —

עוד נקבע במסגרת התשתית העובדתית שהופנתה למומחים (סעיף 1.ח לעיל) כי ככל שלא יימצא ממצא של רעד בתיקים הרפואיים של האב והאח, יש להתעלם מרישום זה בתיקו של התובע. פרופ' רכס לא התעלם מהרישום ובכך נפלה טעות בבסיס חוות דעתו.

  1. 12.        אשר לחוות דעתו של ד"ר קרני –ד"ר קרני אינו מתעלם מהאפשרות שמקור הרעד הוא גנטי ואולם הוא סבור כי לחשיפת התובע לחומרי הדברה ישנה השפעה משמעותית. המומחה מציין כי אין כל ראיה לקיומו של רכיב גנטי כגורם לרעד, אם כי הוא מציין שככל הנראה, החל הרעד עוד קודם לתחילת עבודתו של התובע בחשיפה לחומרי ההדברה ואולם לא במידה חמורה ובוודאי שלא כזו שהצריכה פנייה לטיפול.

המומחה מפנה לספרות רפואית הקובעת כי חשיפה לחומרי הדברה יכולה לגרום לרעד וכי רעד יכול להיות תוצאת שילוב של גורמים גנטיים וסביבתיים. המומחה מסיק מכך כי חשיפה יכולה גם להחמיר רעד קיים. מסקנה המומחה היא הגיונית ועולה בקנה אחד עם קביעתו המבוססת על הספרות הרפואית על פיה, חשיפה לחומרי הדברה מגבירה את הסיכון ללקות ברעד ועם העובדה כי טענות התובע להחמרה, החלו למעלה מ-10 שנים לאחר שנחשף לחומרי ההדברה.

העובדה כי המומחה אינו מייחס כל השפעה לשימוש בכלים רוטטים אינה גורעת מחוות דעתו בדבר הקשר בין החשיפה לחומרי ההדברה לבין הרעד שממנו סובל התובע.

  1. לאור כל האמור, משלא מצאתי כל עילה לסטות מהאמור בחוות דעתו של ד"ר קרני בעוד חוות דעתו של פרופ' רכס סטתה מהנחיות בית הדין בכל הנוגע להתחשבות ברישומים הנוגעים לאב ולאח, ועל רקע פסיקת בתי הדין שלפיה, כאשר מונחות בפני בית הדין חוות דעת המטיבה עם המבוטח וחוות דעת הגורסת אחרת, יש להעדיף את חוות דעת המטיבה, מתקבלת חוות דעתו של ד"ר קרני והנני קובעת, כי הרעד שממנו סובל התובע הוחמר כתוצאה  מתנאי עבודתו ויש לראותו כ"פגיעה בעבודה".

אשר על כן, התביעה מתקבלת.

  1. הנתבע יישא בהוצאות התובע בסך של9,000 ₪ אשר ישולמו תוך 30 יום שאם לא כן יישאו הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד לשלום המלא בפועל.

            זכות ערעור לבית הדין הארצי לעבודה בירושלים תוך 30 יום.

 

למידע נוסף אודות שירותי המשרד הרלוונטיים לנושא הכתבה לחצו כאן: עו"ד לתאונות עבודה, עו"ד לנזקי גוף.

אנו במשרד מרקמן טומשין ושות' – עומדים לשירותכם תמיד.

כדי להתייעץ איתנו ללא עלות וללא התחייבות ניתן:  להשאיר הודעה באתר או לחייג ל 8332* או לפנות במייל: mail@mt-law.co.il

יש לכם עדיין שאלות בנושא?
השאירו את שאלתכם ונשמח לעזור
שדה זה הינו חובה
שדה זה הינו חובה
שדה זה הינו חובה
לחיצה על ״שלח״ מהווה הסכמה למדיניות הפרטיות של החברה.
פרטייך נשלחו בהצלחה!
אנו נחזור אלייך בהקדם
פגיעה בעבודהרעד בידייםמיקרוטראומה
המלצות

ברצוני להביע את תודתי והערכתי לטיפול המקצועי והשירות המשפטי שקיבלתי במשרדכם וממך בפרט.
זכיתי להכיר אדם נעים הליכות, קשוב, מקצועי ובעל רצון טוב וכנה לעזור להביא לתוצאות הרצויות.
תודה על התמיכה לאורך כל הדרך, ההכלה והעידוד שאינם מובנים מאליהם כלל.
מאור הפנים שקיבלתי ממך וההתגייסות והרצון לעזור במקצועיות הפיחו בי תקווה שעשיתי בחירה נכונה ושהאור בקצה המנהרה יתגלה.
זמינותך והמענה המהיר שקיבלתי בכל עת נתנו לי תחושה שאני בידיים טובות.
תודה על היותך שליח נאמן עבורי לצד ערכיות דאגה לכל פרט ופרט וכנות שאין כמותה.
מאחל לך המשך עשייה ברוכה בשפע ושגשוג, ובטחוני כי אמליץ עליך ועל משרדכם בעתיד.

קרא עוד
סיפורי הצלחה
קרא עוד
מן העיתונות
קרא עוד
המלצות

ברצוני להביע את תודתי והערכתי לטיפול המקצועי והשירות המשפטי שקיבלתי במשרדכם וממך בפרט.
זכיתי להכיר אדם נעים הליכות, קשוב, מקצועי ובעל רצון טוב וכנה לעזור להביא לתוצאות הרצויות.
תודה על התמיכה לאורך כל הדרך, ההכלה והעידוד שאינם מובנים מאליהם כלל.
מאור הפנים שקיבלתי ממך וההתגייסות והרצון לעזור במקצועיות הפיחו בי תקווה שעשיתי בחירה נכונה ושהאור בקצה המנהרה יתגלה.
זמינותך והמענה המהיר שקיבלתי בכל עת נתנו לי תחושה שאני בידיים טובות.
תודה על היותך שליח נאמן עבורי לצד ערכיות דאגה לכל פרט ופרט וכנות שאין כמותה.
מאחל לך המשך עשייה ברוכה בשפע ושגשוג, ובטחוני כי אמליץ עליך ועל משרדכם בעתיד.

קרא עוד
סיפורי הצלחה
קרא עוד
מן העיתונות
קרא עוד
אולי יעניין אותך
רוצים לקרוא על עוד
תחומי עיסוק של המשרד
אודות המשרד
פנו אלינו לקבלת
ייעוץ אישי ללא התחייבות

השדות המסומנים בכוכבית הינם שדות חובה

שם מלא הינו חובה
טלפון הינו חובה
שדה זה הינו חובה
לחיצה על "שלח" מהווה הסכמה למדיניות הפרטיות של החברה.
פרטייך נשלחו בהצלחה!
אנו נחזור אלייך בהקדם
יצירת קשר ודרכי הגעה למשרד

כמשרד מוביל בייצוג לקוחות פרטיים, מרקמן טומשין ושות' מעניקים שירותים ללקוחות בכל רחבי הארץ, בפריסה ארצית של סניפים:

למימוש זכויותיך בעזרת אחד
ממשרדי עורכי הדין המובילים בישראל

השדות המסומנים בכוכבית הינם שדות חובה

שם מלא הינו חובה
טלפון הינו חובה
שדה זה הינו חובה
פרטייך נשלחו בהצלחה!
אנו נחזור אלייך בהקדם