מה עושים לאחר פציעה בצבא?

"מה עושים אחרי שנפצעים בצבא" היא התהייה המרכזית והנפוצה ביותר בקרב נפגעים ונפגעות בסדיר, במילואים או בקבע אשר נפצעו במהלך שירותם הצבאי. ובכן, הדבר הראשון שחשוב לעשותו זה למלא דו"ח פציעה ייעודי.

דו"ח פציעה הוא מסמך יחידתי מיוחד שמטרתו היא לאשרר כי החייל\ת בסדיר, אנשי הקבע או משרתי המילואים- נפגעו במהלך מילוי תפקידם\שירותם הצבאי.

 דו"ח זה צריך לכלול פרטים מקיפים ככל הניתן ביחס לאירוע הפציעה:

• מקום הפציעה (היכן התרחשה).
• תיאור הנסיבות שהובילו לאירוע.
• מועד ושעת הפציעה.
• אופי ומקום הפציעה בגוף.
• מסמכים ותיעודים רפואיים רלוונטיים.
• התייחסות של עדים שהיו נוכחים באירוע (במידה וישנם).
• ועוד…

לבסוף, דו"ח הפציעה צריך להיות חתום ע"י מפקד היחידה והרופא או קצין הרפואה אשר העניקו טיפול רפואי לנפגע. מילוי דו"ח פציעה הוא בגדר פעולת פרוטוקול חיונית. במקרים מסוימים, דו"ח הפציעה יכול לשמש כראיה משפטית ולכן חשוב למלא אותו באופן מלא- כנדרש. מי שאחראי על בדיקתו של דו"ח הפציעה הוא משרד הביטחון. לאחר שהוא מוצא כי הדו"ח מולא כראוי הוא יכול לאשר את קבלתה של בקשה להכרת זכות נכה המוגשת אליו.

כדוגמא לדברים, ניקח למשל חייל אשר נפצע במהלך פעולת אימון יחידתית שגרתית. הפציעה שחווה גרמה לו לבעיה רפואית בברך והוא דאג למלא דו"ח פציעה מקיף על כך. אותו חייל החליט כי הוא מגיש תביעה משפטית למשרד הביטחון, והוא צירף אליה את דו"ח הפציעה הכולל את חתימותיהם של מפקד היחידה, קצין הרפואה שטיפל בו ואת עדויותיהם של חברים אשר השתתפו איתו בפעולות האימון וראו אותו נפצע. בסופו של תהליך, אותו חייל הוכר כנפגע נכה צה"ל והוא זכה בקבלת קצבה חודשית או מענק חד פעמי ממשרד הביטחון ובקבלת זכויות נלוות נוספות.

יצוין כי גם אם לא מולא דוח פציעה, ניתן יהיה להגיש תביעה, אך יהיה צורך לסמוך זאת בעדות.

סוגי פציעות בצבא ומשמעותן המשפטית

במידה ומדובר בפציעות קלות כמו נקע ברגל שחלף או מכה בברך שלא גרמה לבעיה במבנה הברך בבדיקות הדמיה, לא יהיה יותר מדי מה לעשות בנידון חוץ מלקבל את הטיפול הרפואי הנדרש. לעומת זאת, כאשר מדובר בפציעות קשות או בפציעות העשויות להשפיע על עתידכם הבריאותי, זה כבר סיפור אחר. במקרים מסוימים, פציעתכם תוכל להוות עילה ישירה להגשת תובענה כנגד משרד הביטחון. בהמשך לנושא דו"ח הפציעה שציינו קודם לכן, חשוב לנסות ולתעד את אירוע הפציעה באופן המקיף ביותר שניתן (מה קרה מהרגע שבו הגיע האמבולנס, כיצד הוענק לכם הטיפול הרפואי, היכן התרחש אירוע הפציעה, באילו נסיבות וכו').

מה היא ההתייחסות בחוק בנוגע לפגיעות בתאונות דרכים?

במידה והפגיעה שקרתה לכם במהלך השירות הצבאי היא תוצאה ישירה של תאונת דרכים, תוכלו לפעול בהתאם לנסיבות המקרה:

• תאונה שהתרחשה ברכב אזרחי: במקרה בו עדיין הייתם משרתי ביטחון בצבא  והתאונה התרחשה ברכב אזרחי, אתם יכולים מצד אחד להתייחס למקרה כאל תאונת דרכים רגילה ולהגיש תביעת ביטוח כנגד חברת הביטוח של בעל הרכב הפוגע. אופציה אחרת היא להגיש תביעה למשרד הביטחון ולתבוע בהתאם ל-"חוק הנכים- תגמולים ושיקום". לכן, חשוב לפנות לעו"ד שיהיה בקיא בזכויות המגיעות לפי שני המסלולים, על מנת שיבחר עבורכם את המסלול ממנו תוכלו להפיק את הזכויות הטובות ביותר.
• תאונות דרכים שהתרחשו ברכב צבאי: בתאונות דרכים בהן היה מעורב רכב צבאי התביעה המשפטית תוגש באופן ישיר למשרד הביטחון.

בדומה לכל מקרה של תאונת דרכים, חשוב לדאוג ולבצע רישום של פרטי הרכבים המעורבים (דגם, מספר רכב, פרטי בעל הרכב, פרטי התקשרות וכו') ולתעד כמובן את פרטי האירוע כנדרש: מקום ושעת התאונה, אופי התאונה, נסיבות התאונה, מי נפגעו ומה הוא אופי פציעתם, איסוף עדויות מאנשים שנכחו בזמן התאונה ועוד.

האם דו"ח פציעה הhא ראיה מספקת דיה בתביעות נגד משרד הביטחון?

 בין אם מדובר בתאונות אימונים, תאונות דרכים, פציעות במהלך פעילות ספורטיבית או חלילה בפציעה בעת מילוי התפקיד הצבאי, דו"ח הפציעה בהחלטה מהווה נדבך ראייתי חשוב אך הוא אינו היחיד שעליו צריך להתבסס מהבחינה המשפטית. פרט למילוי דו"ח הפציעה, חשוב לשמור על כלל התיעודים והאסמכתאות הרפואיות- לרבות את מסמכי ביקור רופא, מסמכי האשפוז בחדר המיון או בבית החולים (אם ישנם), ועוד.

בלב ליבן של תביעות משפטיות הקשורות בפציעה במהלך השירות הצבאי, עומד הנושא המהותי כל כך של הוכחת הקשר הנסיבתי לאירוע. כלומר, החייל, איש הקבע או איש\ת המילואים יצטרכו להוכיח בתביעתם כי הפגיעה שנגרמה להם הייתה תוצאה ישירה של התנאים המסוימים אשר היו קיימים בזמן שירותם הצבאי. בכדי לחזק את הטענה לקשר הנסיבתי של הפציעה, כדאי לנסות ולהשיג עדויות איכותיות מחיילים וממפקדים שהיו נוכחים באירוע.

עניין נוסף המתקשר לתביעות מן הסוג הנ"ל הוא הצורך להגיש תצהיר בשבועה אצל קצין התגמולים (הגורמים ב- 'אגף שיקום נכים' במשרד הביטחון האחראים על דיון ובחינה של תביעות משפטיות הקשורות בין היתר בפציעות בצבא). על תצהיר זה לכלול רישום מעמיק של פרטי האירוע שקרה (מקום ושעה, נסיבות, אופי מתן הטיפול הרפואי, תימוכין של עדים וכו').

את התצהיר יש להגיש לידי עו"ד מומחה בכדי שזה יאשר את תקינותו ואמינותו, כמו כן קיימת חשיבות לאופן תיאור האירוע שגרם לפציעה (ניתן לעשות זאת גם דרך קצין העיר, אך ההמלצה היא להגיש אותו לידיו של עורך דין חיצוני המתמחה במקרים של פציעות במהלך השירות הצבאי).

דברים שחשוב לדעת בנוגע לתביעות משפטיות המוגשות כנגד משרד הביטחון:

תקופת התיישנות: לתביעות המוגשות כנגד משרד הביטחון קיימת תקופת התיישנות. משך הזמן המוגדר בחוק הוא 3 שנים ממועד סיום השירות הצבאי. יחד עם זאת, במקרה של "חבלה רשומה", מוארכת תקופת ההתיישנות גם לתביעות שמוגשות לאחר תקופה זו. בתי המשפט אף הרחיבו את המונח גם ל"מחלה", כגון פגיעה נפשית.

• חוות דעת של מומחה: במקרי תביעה מסוימים, יתכן ויהיה צורך בחוות דעת רפואית ומקצועית של מומחה. במקרה שלנו, מטרתה של חוות הדעת הזו היא לבסס ולחזק את הטענה המשפטית כי נסיבות ותנאים מסוימים בשירות הצבאי הובילו לגרימת נזק של ממש לחיילים\אנשי קבע\קצינים או אנשי מילואים. במידה ובאמת יש בכך צורך, הגורם האחראי לעדכן אתכם על כך יהיה קצין התגמולים. ברוב המקרים, הוא יפנה אתכם לגורם רפואי מומחה מטעמו (ההמלצה היא לנסות ולמצוא עצמאית גורם מומחה ובלתי תלוי שיוכל להכיר בקשר הנסיבתי בין תנאי השירות הצבאיים שלכם לבין הפגיעה שנגרמה לכם כתוצאה מהם).
• זכאות לקבלת טיפול רפואי ממשרד הביטחון: כל עוד התביעה בעניינכם נמצאת בבירור, אתם זכאים לקבלת טיפול רפואי מלא במימון של משרד הביטחון: מתן טיפול תרופתי, אשפוזים, ביצוע ניתוחים במידת הצורך וכו'.
• זכאות למשכורת חודשית עקב פגיעה ביכולת ההשתכרות העצמאית: במידה ותוכיחו לאחר שסיימתם את השירות הצבאי כי הפציעה שנגרמה לכם במהלכו מונעת מכם לעבוד בהווה, תוכלו לבוא בדרישה לקבלת משכורת חודשית ממשרד הביטחון.
• קיום וועדות רפואיות: כאשר הוכח שהפגיעה קשורה בתנאי השירות הצבאי, החייל\קצין\איש הקבע או איש המילואים יקבלו זימון מיוחד לוועדה רפואית אשר תבחן לעומק את אופי פגיעתם. בהתאם להחלטתה של הוועדה, יהיה ניתן לבסוף לקבוע גובה פיצויים כזה או אחר. לוועדות הרפואיות, מומלץ להגיע עם תיעודים רפואיים רבים ככל שניתן, כולל חוות הדעת הרפואית והמקצועית של המומחה. בנוסף, מומלץ להגיע לוועדה עם עורך דין מומחה אשר יוכל לסייע בהעלאתם של טיעונים מרכזיים לרבות התאמת סוג הפגיעה לסעיפי הנכות בתקנות הנכים.

קביעת פיצוי כספי במקרים של פציעות במהלך השירות הצבאי

בהמשך לסעיף האחרון שדנו בו, הוועדות הרפואיות קובעות את  אחוזי הנכות כתוצאה מהפציעה בצבא, וקביעה זו משליכה על סוג הפיצוי שהנפגע זכאי לקבל. את סוגי הפיצויים ניתן לחלק  לכמה סוגים:

–          מענק חד פעמי.

–          זכאות לקצבה חודשית זמנית.

–          זכאות לקצבה חודשית קבועה.

סוג הפיצוי ייקבע בהתאם לרמת אחוזי הנכות של הנפגע. כך למשל, במקרים בהם הוועדה הרפואית קובעת 10-19 אחוזי נכות, הנפגע יהיה זכאי לקבלת מענק חד פעמי. כאשר מדובר בקביעה של 20 ומעלה אחוזי נכות, הנפגע יהיה זכאי בקבלת קצבה חודשית ממשרד הביטחון (לצד הטבות נוספות כמו קבלת טיפולי שיקום ללא עלות, מימון לימודים ועוד). כאשר מדובר בקביעת נכות זמנית (החל מ-10% נכות ומעלה), הנפגע יהיה זכאי לקצבה חודשית קבועה עד למועד שבו זכאות זו תפקע. לאחר מכן, יהיה עליו לעבור וועדה רפואית נוספת אשר תדון בהמשך זכאותו להמשיך ולקבל את הקצבה החודשית. גובהם של סכומי המענקים והקצבאות החודשיות יהיה תלוי באופן ישיר באחוזי הנכות הנקבעים בוועדות הרפואית.

מידע נוסף ושימושי בנושא תוכלו למצוא באתר האתר האינטרנט  'אגף שיקום נכים' של משרד הביטחון.

הגשתן של תביעות משפטיות נגד משרד הביטחון היא אינה דבר של מה בכך. היא מחייבת את מעורבותם של מומחים בעלי ניסיון- כמו את זו של צוות המשפטנים המקצועי שלנו. כאשר מדובר בפגיעה או בחבלה אשר גורמות להחמרה במצבו של החייל או חלילה למצב של נכות קשה או קבועה. ואם אלו הם אכן פני הדברים, ההמלצה היא לפנות להתייעצות מול עורך דין מומחה אשר מטפל במקרים משפטיים בתחום הביטחון.

 אנו מתחייבים להעניק לכם את כל הייעוץ והליווי המשפטיים הנדרשים בכדי שתזכו למצות את זכויותיכם במלואן!