מן העיתונות
    צור קשר
    דלג על צור קשר
    *
    checked

    עובד נוסף של נמל אשדוד שנפטר מסרטן הוכר כנפגע תאונת עבודה ואלמנתו תקבל קצבת תלויים לכל ימי חייה

    29/12/2011
    הגדל

    לאחר מאבק ארוך ועיקש שנמשך כתשע שנים, הכיר המוסד לביטוח לאומי בעובד נמל אשדוד כנפגע תאונת עבודה כתוצאה מהמחלת הסרטן ממנה נפטר. את אבי המשפחה אמנם זה כבר לא יחזיר, אך אשתו של כהן תקבל פיצוי כספי של מיליון וחצי שקל בתוספת גמלת תלויים חודשית בסך 15 אלף שקל.

     

    המקרה של אהרון כהן הוא רק אחד מני רבים. בית המשפט דן עד היום בשש תביעות של עובדי נמל לשעבר שהוגשו כנגד הביטוח הלאומי - שניים מהעובדים קיבלו את הכרת המוסד כנפגעי עבודה ומשפחות המנוחים קיבלו פיצויים; שלוש תביעות נדחו, וכעת שתיים מהן נמצאות בערעור, ובימים אלה נידונה תביעה של חולה נוסף. עו"ד גלעד מרקמן, שמייצג את כל ששת התובעים, מצפה כי בעתיד גם חברת נמל אשדוד תכיר בנסיבות מותם של העובדים שהוכרו כנפגעי מחלה.

     

    ללא מסכות, ללא מיגון

    הסיפור הטראגי של אהרון כהן הוא המקרה השני בו הכיר הביטוח הלאומי בעובד נמל שנפטר מסרטן כנפגע עבודה.

     

    לפני כעשר שנים נפטר ציון טאייב, שעבד במתקן התפזורת בנמל במשך 34 שנים, לאחר מאבק ממושך במחלת סרטן הריאות. משפחתו הגישה תביעה בבית הדין האזורי לעבודה, לאחר שהביטוח הלאומי סירב להכיר בעובדה כי מחלת סרטן הריאות בה לקה נגרמה לו כתוצאה מעבודתו. בתום הליך משפטי ארוך, התקבלה התביעה ואלמנתו זכאית לתגמול כספי ולזכויות נוספות מהביטוח הלאומי.

     

    "במכתב שנשלח מבאה כוחו של המוסד לביטוח לאומי, עו"ד רחל גרוס, אל בית הדין האזורי לעבודה בבאר שבע, נכתב: "לאחר קבלת דעת המומחה מטעם בית הדין, הנתבע חזר בו מעמדתו שבמכתב הדחייה מיום 22.3.06 ומקבל את התביעה לראות במותו של המנוח, מר אהרון כהן ז"ל, כנתבע מפגיעה בעבודה". בית הדין התבקש לתת לכך תוקף של פסק דין בהמשך לכך".

     

    עו"ד מקרמן, שטיפל במקרה, אמר כי "זוהי החלטה חשובה ביותר לא רק למשפחתו של המנוח, אלא לעובדי נמל אשדוד בכללותם ולעובדים נוספים החשופים לחומרים ולקו בסרטן. משך שנים ארוכות סירב הביטוח הלאומי להכיר בעובדי הנמל שלקו בסרטן כמי שנפגעו בעבודתם".

      

    השבוע התבשרה, כאמור, גם משפחת כהן כי אביהם הוכר כנפגע עבודה. את עבודתו במתקן התפזורת בנמל החל כהן לפני כמעט 40 שנה, שם שימש כפורק סחורות והיה חשוף לחומרים רעילים. בשנת 2000 פרש מעבודתו ובשנת 2001, בהיותו בן 50 בלבד, נפטר ממחלת הסרטן בקיבה.

     

    אלמנתו של כהן, אבלין, זוכרת עד היום את הסימנים שניבאו את הבאות: "לא יכולתי לגעת בבגדים שבעלי היה מביא לכביסה מרוב האבק. לא יכולתי לנשום ושמתי מטפחת על האף והיה שורף לי בידיים. עם כפפות לקחתי את הבגדים כדי לכבס. העובדים ידעו מה זה האבק הזה, אבל עבדו ללא מסכות ובלי שום מיגון. היום מקפידים יותר על בטיחות".

     

    בתביעה שהגישה משפחתו של כהן לבית הדין האזורי בבאר שבע, נטען כי "מבדיקות שנערכו במתקן התפזורת עולה כי המחצבים המאוחסנים במתקן מכילים אורניום המתפרק ופולט קרינה רדיואקטיבית, המסוכן לבני אדם ועשוי לגרום למחלת הסרטן לעובדים במתקן".

     

    חודשים אחדים לפני פטירת האב, הגיע בנו איתמר לארץ עם אשתו לעתיד. "ליוויתי אותו בפגישות ובטיפולים והיינו בחופשה באילת", הוא מספר. "היה שלב שהרופאים הרימו ידיים ולא היה יותר מדי סיכוי. אמרו לו שייהנה ממה שאפשר". זו היתה הפעם האחרונה שאיתמר ראה את אביו לפני מותו.

     

    פה מאובק וליחה מרובה

    בפרק זמן של כשבע שנים (מ־94' עד 2001) נפטרו שישה עובדי מתקן מתוך כ־30. רובם חלו בסוגי סרטן של תעלות האף והריאות או הקיבה. השאלות והחששות החלו לצוץ, ולאחר רצף המקרים הטראגי, החלו המשפחות לחשוב כי אולי יש קשר בין העבודה במתקן לבין תחלואת יקיריהם. אז נכנס עו"ד מרקמן לתמונה וייצג מספר משפחות שדרשו את הכרת המוסד לביטוח לאומי.

     

    באחרונה הוגשה תביעה נוספת, בעקבות פרסום בעיתונות על הכרתו של עובד נמל אשדוד כנפגע בעבודה. התביעה הוגשה על ידי עובד קבלן במתקן הפוספטים והוא טוען: "הנני מגיש תביעתי כיום, שכן לא ידעתי כי מחלת הסרטן נגרמה עקב עבודתי במתקן התפזורת". האיש, מסגר-רתך במקצועו, עבד כמנהל עבודה והיה חשוף, לטענתו, לאבק פוספטים ואשלג בכמויות רבות.

     

    בתביעה טען האיש כי, כמות האבק שמשתחררת לאוויר כה גדולה עד כדי כך שעל הרצפה היה מצטבר אבק כמעט עד לגובה הברך. "כשהייתי יוצא מהמשפך, בו יש כמויות אדירות של אבק", אומר האיש, "הייתי נאלץ לשטוף את פי היטב שכן הוא היה מאובק ביותר והיתה לי ליחה רבה".

     

    אין פיצוי הולם

    עד כה הוגשו רוב התביעות נגד המוסד לביטוח לאומי, אך עו"ד מרקמן סבור כי חברת נמל אשדוד בעצמה צריכה להכיר בנסיבות מותם או תחלואתם של עובדי המתקן שלה. כך גם טוענת אבלין, אלמנתו של אהרון כהן. "שום פיצוי לא יחזיר לנו את הבעלים", היא אומרת, "אבל שיכירו בנושא, הם עבדו בנמל. שיהיה גם פיצוי הולם לילדים שלנו, שלא זכו להיות עם אביהם".

     

    אבלין מרגישה שבעלה ואחרים נפטרו לשווא: "הם כל הזמן עשו בדיקות והכל היה בסדר ולא היתה בעיה. אבל הם נשמו את זה ביומיום והמצב הלך והחמיר". למרות הציפייה מהנמל להכיר בעובדיו, עד היום הוגשה תביעה אחת בלבד כנגד נמל אשדוד, וכעת הנושא נמצא בדיונים משפטיים.

     

    עו"ד גלעד מרקמן מסר בתגובה: "אני מאוד שמח שמקרה שני הוכר אחרי מאבק ארוך ועיקש של תשע שנים כנפגע עבודה. אני בטוח שהכרה בשני

     
    המקרים הללו תיצור הכרה בנפגעים נוספים בעתיד ומקווה שגם נמל אשדוד וגם החברה המשנעת פוספטים (חברת רותם אמפרט - י.ה) יקפידו על בטיחות העובדים וימנעו מקרים כאלה בעתיד". עו"ד מרקמן הוסיף עוד כי המאבק המשפטי מול נמל אשדוד עדיין מתנהל במישור האזרחי והוא מקווה שגם שם ינחלו התובעים הצלחה.

     

    מחברת נמל אשדוד נמסר בתגובה: "פסק הדין של בית הדין לעבודה ניתן בהליך שחברת נמל אשדוד לא היתה צד לו, לאחר שהמוסד לביטוח לאומי החליט לקבל את התביעה לראות במותו של כהן כנובע מפגיעה בעבודה. פסק הדין טרם התקבל בידינו. הנושא מצוי כיום בבירור במסגרת הליך משפטי אזרחי המתנהל בעקבות תביעה שהוגשה על ידי עזבונו של מר כהן ז"ל נגד חברת הנמל ואחרים. לכן, חברת נמל אשדוד מנועה מלהגיב לנושא לגופו של עניין. חברת נמל אשדוד מבצעת פעולות רבות שמטרתן דאגה לבטיחות ולבריאות העובדים ואינה חוסכת מאמצים, משאבים או אמצעים על מנת לספק לעובדים סביבת עבודה בטיחותית ונוחה".

     

    מחברת רותם אמפרט, שהיא חברת אחות של מפעלי ים המלח, נמסר בתגובה: "החלטת המוסד לביטוח לאומי התקבלה בהליך ש'רותם' אינה צד לו. בהליכים מקבילים שמתנהלים בבית הדין לעבודה כנגד הביטוח הלאומי, דחה בית הדין בפסקי דין מנומקים את תביעותיהם של שלושה תובעים אחרים שעבדו יחד עם המנוח כהן, היות ולא מצא קשר סיבתי בין תנאי עבודתם למחלות הנטענות. מומחים רלוונטים, וביניהם מומחים באונקולוגיה, רפואה תעסוקתית וקרינה בדקו את הטענות שמעלים מר כהן ז"ל ומשפחותיהם של עובדים אחרים שעבדו עמו וקבעו שאין קשר בין טענותיהם למחלות בהן חלו. מתוך חשיבות עליונה שהיא רואה להגנה על בטיחות עובדיה, החברה הנהיגה שיטות עבודה מתקדמות ומשקיעה משאבים רבים במתקניה ובמתקן התפזורת בהתאם להתפתחות הידע והטכנולוגיות הרלוונטיים והמתקדמים ביותר".

     

    לכתבה המקורית ליחצו כאן

    צור קשר
    דלג על צור קשר

    צור קשר

    חדשות המשרד
    דלג על חדשות המשרד
    עבור לתוכן העמוד