.
    צור קשר
    דלג על צור קשר
    *
    checked

    ראיון של עו"ד ליאור טומשין עם פרופ' דוד רוט - קרדיולוג בכיר במכון לשיקום הלב בבי"ח שיבא תל השומר

    הגדל

    עו"ד טומשין: אנחנו מארחים היום באולפן את פרופסור דוד רוט, קרדיולוג בכיר ממכון לשיקום לב בבית חולים שיבא, תל השומר. אז מה פרופסור רוט, הלב איבד את ההגמוניה שלו כפי שאנחנו שומעים למחלת הסרטן, היום סרטן היא המחלה השכיחה ביותר?

    פרופ. רוט: לא בדיוק, כיוון שמחלות סרטן הם עשרות מחלות שונות. וצריך להתייחס לכל סוג סרטן בנפרד. אם משווים סוג סרטן מסוים למחלת לב, אז אין ספק שמחלת הלב היא עדיין המחלה השכיחה ביותר שגורמת להכי הרבה תחלואה ותמותה בעולם המערבי.

    עו"ד טומשין: או.קיי. אבל אתה אומר גורמת להכי הרבה תמותה, אני רואה יותר ויותר אנשים שעברו אוטמים, התקפי לב, וחוזרים לעבוד, ואפילו חוזרים מהר ממה שידענו בעבר. השתנה משהו?

    פרופ. רוט: זה נכון, כיוון שיש שיפור גדול בהבנה שלנו את המחלה, ובטיפול שאנחנו נותנים לחולים. היום אנחנו מסוגלים להקטין את חומרת התקף הלב. כאשר אדם מגיע מוקדם מספיק לחדר המיון, הוא בדרך כלל עובר צנתור דחוף. והמטרה של הצנתור לפתוח את העורק החסום, העורק שחסימתו גרמה להתקף לב, וזה מקטין את גודל הנזק ללב. ככל שזה נעשה בזמן קרוב יותר להתחלת האירוע, היכולת להציל שריר לב גדולה יותר.

    עו"ד טומשין: אז אם אני אדבר על אנשים, ואני שומע מאנשים, אומרים "הרגשתי כאבים חזקים בחזה או סימפטומים אחרים, אמרתי אני אלך לנוח בתקווה שזה יעבור, ואם זה לא יעבור עד אחר הצהריים או עד מחר בבוקר, אני אפנה לקופת חולים או לבית חולים", אני שומע שזה לא בדיוק ההמלצה הרפואית.

    פרופ. רוט: לא, זאת שגיאה חמורה, כיוון שהזמן הוא הקובע. אנחנו לא יודעים להחזיר

    רקמה מתה לתפקוד. רקמה מתה הופכת לצלקת. וצלקת נותרת צלקת. אם נפתח עורק חסום 24 שעות אחרי שנחסם, לא נביא שום תועלת. כיוון שאין כבר מה להציל. אם נפתח אותו שעה אחרי שנחסם, נרוויח המון. כיוון שרוב הרקמה עדיין חיה, ואפשר להציל אותה.

    עו"ד טומשין: או.קיי. ואדם שעבר כבר התקף לב, איך אפשר לשקם אותו או איך אפשר לגרום לו להיות בתפקוד האידאלי האפשרי?

    פרופ. רוט: אז אפשר לעזור לו, אבל לא על ידי שיפור תפקוד הלב. כי מה שנפגע כמו שאמרתי, נפגע. אנחנו יכולים למנוע אירוע חוזר. על ידי טיפול בכל גורמי הסיכון שהביאו לאירוע הראשון. אנחנו יכולים להוריד ב-80% את הסיכון לאירוע חוזר,

    עו"ד טומשין: דרך כושר גופני, טיפול תרופתי, הפסקת עישון?

    פרופ. רוט: כן. כל גורמי הסיכון: הכולסטרול, לחץ הדם, הסוכר, פעילות גופנית, משקל הגוף, כמובן הימנעות מעישון. כל אלה אחראים בערך ל-80% מהסיכון, ולכן אנחנו יכולים להשפיע פה, ואנחנו יכולים לשפר גם את מצבו הכללי. על ידי שיפור הכושר הגופני, וסיבולת לב-ריאה, אנחנו נשפר את כל המערכות מסביב, ולכן איכות חייו תשתפר אפילו אם הצלקת עצמה לא תקטן.

    עו"ד טומשין: או.קיי. אנחנו מדברים בתכנית כאן על זכויות. אנחנו ראינו שהתקף לב יכול להיות מוכר כתאונת עבודה. בוא תסביר לנו בקצרה, מתי?

    פרופ. רוט: התקף לב נגרם כמו שאמרתי, כאשר העורק נחסם. עורק כללי נחסם עקב טרשת שעליה מופיע קריש דם.

    עו"ד טומשין: הטרשת היא משהו שמתפתח עם השנים.

    פרופ. רוט: נכון, טרשת מתפתחת על פני עשרות שנים, והיא נגרמת על ידי גורמי סיכון שמניתי אותם קודם. זה לא קשור לעבודה, זה קשור לאורח חיים של כל אדם. אבל קריש הדם נוצר בנקודת זמן מסוימת. הטרשת יכולה להיות בעורק 20 שנה, וקריש הדם נוצר בנקודת זמן מסוימת. מה שגורם ליצירת קריש הדם נקרא "טריגר או מנגנון הדק". ואנחנו מכירים לפחות שני טריגרים כאלה שיכולים להיות קשורים לעבודה. אחד מהם זה אירוע נפשי חריג, והשני זה מאמץ גופני חריג. שני אלה יכולים לגרום ליצירת קריש הדם על גבי הטרשת. ואם קושרים בין אירוע חריג כזה לעבודתו של אותו האדם, אז אפשר לטעון שהעבודה הייתה הטריגר להופעת התקף הלב, בנקודת זמן הזאת ולא אחרת.

    עו"ד טומשין: אלמלא האירוע החריג הזה בעבודה, התקף הלב לא היה קורה או שהוא היה קורה איפשהו פעם בזמן אחר, ולכן האירוע הזה יוכר כפגיעה בעבודה?

    פרופ. רוט: נכון.

    עו"ד טומשין: אנחנו שמענו גם על טריקים, טריקים בנושא של הטיפול המניעתי. אמרו לי פעם "תהיה עם כדור אספירין בארנק שלך. שאם אתה מרגיש פתאום כאבים חזקים בחזה, תלעס אספירין, אולי זה יעזור עד הטיפול הרפואי". מה זה הטריק הזה?

    פרופ. רוט: יש בו משהו נכון, כיוון שלעיסת אספירין בזמן התקף לב חד הוכחה כמורידה תמותה בכ-20%. אבל צריך להיות בטוחים באבחנה. כיוון שאם מישהו מרגיש כאבים בחזה, אבל הם נובעים לדוגמה מכיב קיבה, והוא ייקח אספירין במחשבה שזה התקף לב, לא רק שזה לא יועיל זה עשוי אפילו להזיק. לכן חייבים לאבחן, ולהיות בטוחים שהגורם לסימפטומים הוא התקף לב, ואז אספירין בהחלט יעזור.

    עו"ד טומשין: אתה עוסק בשיקום לב, ושיקום לב אנחנו מכירים לחולי לב, אבל יש גם פעולות מניעתיות כדי לא להגיע למצב הזה, כי אם זה גורם התמותה מספר אחד, אנחנו לא רוצים להיות שם. אז מה אתה ממליץ, מה צריך לעשות מההיבט המניעתי?

    פרופ. רוט: אני ממליץ לכל אחד להגיע פעם בשנה לרופא המשפחה שלו כדי לעבור את בדיקות הסקר המומלצות. בדיקות סקר מומלצות זה בדיקת לחץ דם, בדיקת סוכר בצום, בדיקת כולסטרול אחת ל-3 שנים, ובדיקת משקל לראות שהמשקל תקין, כמובן מי שמעשן צריך להפסיק לעשן, ולראות את דרגת הפעילות הגופנית, ואם לא אז הרופא אמור להמליץ על פעילות גופנית מתונה.

    עו"ד טומשין: יש אומרים שהסיכוי היחיד לחיות עד גיל 120 אם נמנע מכל הדברים שעושים לנו חשק לחיות עד גיל 120, אבל צריך למצוא את הקו הנכון, ולראות ממה אנחנו יודעים להימנע כדי באמת לשמור על החיים שלנו.

    טיפ לסובלים מבעיות לב מאת עו"ד ליאור טומשין

    בנושא של מחלות לב, אני אדבר על שני נושאים עיקריים בנושא הזה: אנשים שלא הגישו תביעה על בעיות לב ואנשים שהגישו בעבר תביעה על בעיות לב אבל עשויים זלכות באחוזי נכות גבוהים יותר עקב שינוי בתקנות הקובעות את דרגות הנכות באשר ללב.

    כאמור לעיל, התקף לב יכול להיות מוכר כתאונת עבודה על ידי המוסד לביטוח לאומי למי שיצביע שבסמוך לפני התקף הלב היה לו אירוע חריג בעבודה. אירוע חריג הוא אירוע נפשי או פיזי, סטרס, מתח, ויכוח, מריבה, התרגשות או מאמץ פיזי חריג, בדרך כלל שהוא בטווח של כ-24 שעות או במקרים חריגים קצת יותר לפני האירוע הלבבי. מי שהצביע על אירוע כזה בסמוך להתקף לב יכול להיות מוכר כנפגע עבודה.

    למה זה חשוב להיות מוכר כנפגע עבודה במקרים האלה? אדם שהתקף לב יוכר אצלו כתאונת עבודה יקבל תגמול, תגמול גבוה שמגיע בין עשרות אלפי ש"ח, ויכול להגיע במצטבר גם למיליוני ש"ח בהתאם לשכר שלו לפני האירוע הזה, ובהתאם לדרגת הנכות שתיקבע.

    כל התקף לב, גם למי ששב לפעילות מלאה, וממשיך להרוויח את אותו שכר שהוא הרוויח קודם, מותיר נכות, ועל כן יש זכאות לתגמולים גם לאדם שחזר לעבוד באותה עבודה בה עבד טרום ההתקף.

    התקף לב יוכר כתאונת עבודה ללא שום קשר לשאלה איפה הוא קרה. כלומר אם ההתקף קרה במקום העבודה התביעה עדיין יכולה להידחות ואם הוא קרה בבית, התביעה עדיין יכולה להתקבל. השאלה היחידה היא- מה הביא להתקף לב ואם ניתן להצביע על אירוע חריג בעבודה בטווח של כ-24 שעות לפני כן, במידה וניתן ההתקף יכול להיות מוכר ולא משנה היכן היה האדם גם כאשר ההתקף קרה.

    חשוב לדעת, מתח מצטבר לא מוכר כפגיעה בעבודה. לא מוכר כגורם להתקף לב שיקנה לנו זכויות, ולכן מי שיגיש תביעה, ויטען לדבר הזה פשוט ידחה.

    חשוב גם לדעת על התביעות האלה לא חלה התיישנות. ניתן להגיש אותם גם שנים לאחר המקרה, אבל עדיף להגיש אותם סמוך ככל הניתן לאירוע, הסיכויים יותר גבוהים, וגם התגמול יהיה יותר גבוה.

    וגם...

    חשוב לדעת, לרבים מאיתנו יש ביטוחים הכוללים כיסוי במקרה של מחלות קשות. מבוטח בביטוח מחלות קשות אשר עבר התקף לב, יתכן כי יהיה זכאי לקבל מענק חד פעמי מחברת הביטוח.

    מידע חשוב נוסף- התקף לב ומחלות לב אחרות, יכולים לייצר זכאות לקצבת נכות כללית מהמוסד לביטוח לאומי או לסייע בקבלת פטור מתשלום מס ההכנסה, בתנאים מסוימים או במצטבר לבעיות רפואיות נוספות.

    סוגיה חשובה נוספת נוגעת למי אשר הגיש בעבר תביעה להכרה בדרגת נכות בשל התקף לב ומחלות לב וזכה בהכרה שכזו. לאחרונה שינה המוסד לביטוח לאומי את התקנות הרלוונטיות כך שמצב רפואי שהקנה בעבר דרגת נכות נמוכה יכול להביא כיום להכרה בדרגת נכות גבוהה. על כן כדאי ומומלץ לערוך בדיקה חוזרת ובמידת האפשר לפנות לביטוח לאומי ולהגיש בקשה להחמרת מצב. הכרה בדרגת נכות גבוהה יותר תזכה אתכם כמובן גם בתגמולים בסכום גבוה יותר.

    צור קשר
    דלג על צור קשר

    צור קשר

    חדשות המשרד
    דלג על חדשות המשרד
    עבור לתוכן העמוד