.
    צור קשר
    דלג על צור קשר
    *
    checked

    עו"ד ליאור טומשין מראיין את אבי סרנגה, מנהל קבוצות תמיכה בעמותת "חיים עם סרטן הערמונית"

    עו"ד ליאור טומשין מראיין את אבי סרנגה, מנהל קבוצות תמיכה בעמותת "חיים עם סרטן הערמונית

    אבי סרנגה, מנהל קבוצות תמיכה של אזור המרכז, מעמותת "חיים עם סרטן הערמונית", שלום. סרטן הערמונית אנחנו יודעים שזה אחד הסרטנים המפושטים ביותר או השכיחים ביותר אצל גברים,

    מר סרנגה: נכון.

    עו"ד טומשין: אנחנו חיים, חיים, חיים, חיים, ופתאום בגיל מאוחר מגלים שיש לנו עוד איבר בגוף שנקרא "ערמונית". כי ילדים לא יודעים שיש להם ערמונית. אז זה איבר שקיים רק אצל גברים, ואין לנשים. ספר לי, מה הקשר האישי שלך לתחום הפעילות של העמותה?

    מר סרנגה: ב-2009 אחרי שרופא משפחה נהדר אמר לי שצריך לעשות בדיקה שנקראת PSA, זה נראה לי מוזר, לא ידעתי מה זה. בבדיקה התגלה שהרמות גבוהות. מיד הוא הפנה אותי לאורולוג ועברתי בדיקת ביופסיה. לדאבוני נמצא שחליתי בסרטן הערמונית, עדיין ברמה נמוכה.

    עו"ד טומשין: אתה יודע מה ממדי התופעה בישראל?

    מר סרנגה: כן, לפי פרסום של משרד הבריאות מדי שנה מאובחנים כ-2,500 חולים חדשים בסרטן ערמונית.

    עו"ד טומשין: יש דרך להימנע מהמחלה או לפחות לגלות אותה בשלב מוקדם מאוד?

    מר סרנגה: דרך למנוע אותה אני לא מכיר, אבל לגלות אותה כמובן אפשר.

    עו"ד טומשין: או.קיי. לא כואב לי כלום היום, אבל אני בן 50, יש לי סיבה להיבדק?

    מר סרנגה: בוודאי. חובה מגיל 50 לגשת לרופא המשפחה, וכמובן חוץ מבדיקת ה-PSA שתעשה, מומלץ לבצע בדיקה נרחבת יותר אצל אורולוג.

    עו"ד טומשין: או.קיי. כאשר בדיקה יותר נרחבת זה הבדיקה שאנחנו תמיד מרגישים קצת

    לא נעים מפניה

    מר סרנגה: נכון.

    עו"ד טומשין: זו בדיקה פיזית עם אצבע בפי הטבעת ואילו בדיקת PSAהיא בדיקת דם.

    מר סרנגה: נכון, זו בדיקת דם פשוטה שלא דורשת שום מאמץ.

    עו"ד טומשין: כשגרה, מי צריך לעבור את הבדיקה? אתם פועלים לטובת גיבוש הנחיות בנושא הזה?

    מר סרנגה: כמובן. אני טוען דבר כזה: רופא המשפחה צריך לעשות מחקר משפחתי של אותה קבוצה שנמצאת אצלו, משפחה, ולראות אם אב המשפחה חלה בסרטן הערמונית, אני לא מדבר על גיל 80, אני מדבר על הגילאים 50, 60 או 70, ולהוריד את הרף הבדיקה לגילאים 40-45, כי היום יש חולים בגילאים האלה.

    עו"ד טומשין: אתה שומע, אתה נפגש עם הרבה חולים. יש חולים שמספרים שהם הגיעו לגיל 50 ומעלה ולא המליצו להם להיבדק?

    מר סרנגה: כמובן. יש חולים שבגיל 55, 60 עשו בדיקה, כי מישהו אמר להם לעשות בדיקה, אבל הבדיקה הייתה קצת מאוחרת ובזמן הביופסיה התגלה שיש להם מדד גליסון מאוד גבוה. כלומר, אם הם היו נבדים 5-7 שנים לפני כן היה נחסך מהם סבל רב.

    עו"ד טומשין: מה הסימפטומים של המחלה, ועל מה זה עלול להצביע אם הגענו לבדיקות רק כאשר אנחנו כבר סובלים מהסימפטומים?

    מר סרנגה: אם כבר אנחנו סובלים מהסימפטומים ויש לנו כאבים בוא נאמר גם בירכיים ובאזור האגן, כנראה שהבדיקה נעשתה מאוחר מדי.

    עו"ד טומשין: מה זה אומר?

    מר סרנגה: שיש סיכוי שהסרטן פרץ את קפסולת הערמונית, ושלח גרורות לעצמות, ברוב המקרים שם יתחילו הגרורות.

    עו"ד טומשין: בוא נדבר על הסיכויים לשרוד את המחלה, להבריא מן המחלה. כאשר מגלים את אותה בשלב מאוחר יותר, כאשר אנחנו כבר סימפטומטיים או עם גרורות, אצל אותם אלה שלא היו מודעים או שלא הולכים לעשות בדיקות כל עוד לא כואב להם. אצל האנשים האלה מה הסיכון, מה הסיכוי?

    מר סרנגה: אם הסרטן אובחן בשלב מאוחר, בדרך כלל זה אומר שלסרטן כבר יש גרורות בעצמות והסרטן הוא סרטן מפושט. לשמחתנו הרבה חברות התרופות המציאו הרבה תרופות בשנים האחרונות שתומכות ועוזרות לאותם חולים. אחרי שניהלנו מאבק בעניין התרופות גם נכנסו לסל הבריאות וזה מאוד משמח. אנחנו מנסים להפוך את המחלה, גם בשלב מתקדם למחלה כרונית ולא מחלה קטלנית. אני אשמח אם זה יקרה אבל כמובן עדיף לגלות את המחלה בשלב המוקדם.

    עו"ד טומשין: עדיין יש תמותה לא קטנה מן המחלה הזאת.

    מר סרנגה: בוודאי.

    עו"ד טומשין: בעולם אוטופי, אם כולנו היינו נבדקים, מה היה הסיכוי לרפא את המחלה כאשר היא מתגלה בשלב מוקדם?

    מר סרנגה: אם המחלה אובחנה במדד גליסון מאוד נמוך ואחרי האבחון החולה יעבור ניתוח כריתת ערמונית הסיכויים להחלמה מאוד גבוהים. לא 100 אחוז, כי אנחנו יודעים שיש לפעמים חזרה של המחלה, 5-6 שנים לאחר הניתוח. הייתי אומר שיש בסביבות 80% החלמה.

    עו"ד טומשין: כיצד העמותה מסייעת לחולים?

    מר סרנגה: ראשית, לפני שהעמותה הוקמה כמעט ולא היתה מודעות בישראל לסרטן הערמונית.

    עו"ד טומשין: אז הגברתם את המודעות למחלה.

    מר סרנגה: כן. במקביל אנחנו עוסקים בתמיכה באנשים שכבר חלו.

    עו"ד טומשין: מי שחלה במחלה, ועבר כריתה של ערמונית או טיפול אחר, אנחנו מכירים תופעות לוואי, לא אצל כולם כמובן, פגיעה בתפקוד המיני, אצל חלק קטן יותר יש גם בעיה של דליפות שתן.. מה התפקיד שלכם כעמותה, והאם יש גם רופאים בעמותה שמסייעים וממליצים?

    מר סרנגה: כמובן. אנחנו בעמותה יוצרים קבוצות תמיכה וכנסים, בעיקר קבוצות תמיכה, וכמובן מעניקים תמיכה טלפונית ערב-ערב. אתן לך דוגמה, אני מקבל ערב-ערב בין 5 ל-10 טלפונים, לפעמים גם במשך היום, מאנשים מבועתים שעמדו מול הרופא, ואמר לו "שמע, קיבלת סרטן", ובזה נגמרת השיחה. בערך בין דקה לשתי דקות, אנחנו פשוט מצילי נפשות בפעולה הראשונה שלנו. זאת תמיכה נפשית. הפעולה השנייה שלנו זה להסביר את תופעות הלוואי, שלרופאים אין זמן להסביר אותן. אני אתן לך דוגמה, 50% מהחולים שעברו ניתוח ערמונית עשויים להיפגע מינית משמעותית. כמובן יש טיפולי המשך, נוכל לעזור להם. אבל 50% ייפגעו. או.קיי? מתוך 50% האחרים, חלק יחזרו לתפקוד מיני מלא. זה תלוי בהרבה גורמים כמו סוג הניתוח, שימור מערכות העצבים וכדומה.

    עו"ד טומשין: ומה העזרה שלכם כאן?

    מר סרנגה: העזרה שלנו היא להסביר, שהחולה לא יהיה מופתע לאחר מכן, להסביר לו את סוגי הטיפולים ואת תופעות הלוואי השכיחות.

    עו"ד טומשין: כאשר יש טיפולים שמקטינים את הסיכון שבניתוח?

    מר סרנגה: בוודאי. יש פעמים שניתוח לא רצוי כבר.

    עו"ד טומשין: הבנתי. מר אבי סרנגה, אתם עושים עבודה קדושה, עם מישהו רוצה ליצור אתכם קשר, איך הוא יכול לעשות זאת?

    מר סרנגה: יש לנו אתר אינטרנט www.lwps.org.il וכמובן יש לנו עמוד פייסבוק שנקרא "סרטן הערמונית, קבוצת תמיכה". פשוט ביותר, בעברית. וכמובן חייבים להדגיש שני רופאים שתומכים בנו יומיים ולילה, ועוזרים לנו בכל התחומים: זה פרופסור דן לייבוביץ, מנהל המחלקה האורולוגית בבית החולים קפלן, ודוקטור ציביאן אלקסנדר מבית החולים וולפסון.

    טיפ לחולי סרטן ערמונית מאת עו"ד ליאור טומשין

    סרטן הערמונית כמעט אף פעם לא יוכר כפגיעה בעבודה, האוכלוסייה היחידה שהצלחנו להכיר בהם כנפגעי עבודה בהתייחס לסרטן הערמונית היא כבאים. ישנם מחקרים שאומרים ששכיחות המחלה אצל כבאים היא גבוהה יותר מכלל האוכלוסייה, וכבאים שלקו בסרטן הערמונית יכולים להיות מוכרים כנפגעי עבודה, ולקבל פיצויים גבוהים יותר.

    אנשים שסובלים מסרטן הערמונית ועברו טיפול סובלים לפעמים מתופעות לוואי: פגיעה בתפקוד המיני, אין אונות וכו', על כך ניתן לקבל 30% נכות. לפעמים יש תופעה של דליפת שתן, על כך ניתן לקבל עד 70% נכות. בזמן קבלת טיפול כימותרפי או טיפול אחר אחוזי הנכות יכולים להגיע גם ל-100%.

    מה אפשר לעשות עם זה? שני דברים עיקריים: הראשון זה תביעה לקבלת קצבת נכות כללית. קצבת נכות כללית, היא קצבה לא גבוהה במיוחד, בין 1,400 ל-2,600 שקלים לחודש, יקבל אותה מי שעדיין עוד לא הגיע לגיל קצבת זקנה ומשכורתו לא עולה על 5,500 ש"ח, במקרה שלנו, גברים שטרם הגיעו לגיל 67 ושדרגת הנכות המצטברת שלהם היא לפחות 40% אם יש להם בעיה משמעותית או 60% לפחות אם יש להם הרבה בעיות רפואיות קטנות יותר. אם לגבר כזה יש בעיות רפואיות ונצרף לכך את הבעיה בערמונית, הוא יכול להגיע לרף המינימום הנדרש לקצבה.

    שימו לב, מי שעוד לא הגיע לגיל 67, ולא עובד או שהוא פנסיונר בפנסיה מוקדמת או שהוא עובד בשכר נמוך מ-5500 ש"ח, יכול לקבל קצבת נכות כללית על כל הבעיות הרפואיות שלו. חשוב לדעת, מבחן ההכנסה לא כולל את הפנסיה, כלומר גבר בן 65 שמקבל פנסיה של 10,000 ₪ בחודש עדיין יכול לקבל קצבת נכות כללית מביטוח לאומי

    הדבר השני הוא פטור ממס ההכנסה. מי שדרגת הנכות המצטברת שלו היא 90% ומעלה יוכל לקבל פטור ממס ההכנסה עד להכנסה של קצת יותר מ-50,000 שקלים לחודש. הכנסה של 50,000 שקלים ברוטו, תהפוך להיות הכנסה 50,000 שקלים נטו. על מנת לקבל פטור ממס ההכנסה, אנחנו צריכים להראות שיש לנו 90% נכות. כדי להגיע ל-90% נכות במצטבר מוסיפים לאחוזי הנכות בגלל בעיית הערמונית, כל בעיה רפואית נוספת: לחץ דם גבוה, סוכר גבוה, בעיות בלב, בעיות אורתופדיות וכו'. חשוב לדעת, אחרי קבלת הפטור ניתן לקבל החזרי מס על המס ששילמתם עד 7 שנים לאחור.

    צור קשר
    דלג על צור קשר

    צור קשר

    חדשות המשרד
    דלג על חדשות המשרד
    עבור לתוכן העמוד