אורתופד מנתח כבן 76,  חלה בסרטן מסוג לימפומה (סרטן במערכת הלימפה) כתוצאה מחשיפה לקרינה מייננת במהלך עבודתו לאורך שנים: כך נטען בתביעה שהוגשה באמצעות עורך דין רימון מרגייה ממשרד מרקמן טומשין ושות' לביטוח הלאומי.

בתצהיר טען הרופא כי פעל בתחום כ-50 שנה, ולאורך כל הקריירה המקצועית שלו ביצע ניתוחים רבים. במהלכם, הוא נדרש להשתמש בצילומי רנטגן לצורך בקרה ומעקב אחר מיקום השתלים וההתקנים האורתופדיים של המנותחים בזמן הניתוח.

פי הנטען, השימוש ברנטגן בוצע בזמן שהרופא עומד בסמוך למנותח, לעיתים אף ממש בצמוד אליו, במטרה לכוון את טכנאי ההדמיה. אף שציין כי הקפיד ללבוש אפוד עופרת לצורך הגנה על גופו בזמן החשיפות המרובות לקרינה, ראשו, פניו וזרועותיו לא היו מוגנות כלל. לטענתו, כל הליך הקרנה נמשך בממוצע כ-15 עד 30 דקות.

בשנים האחרונות, כאמור, אובחן הרופא כחולה לימפומה אף שלדבריו מעולם לא עישן. לפי טענתו, ההסבר היחיד למחלתו היה העובדה שנחשף באופן תדיר לקרינה במהלך עבודתו.

בשל האבחנה, לטענתו, הורה לו רופא תעסוקתי להפסיק את החשיפה לקרינה במסגרת עבודתו, והוא הפסיק לבצע ניתוחים הדורשים שימוש ברנטגן והמשיך לעסוק באורתופדיה קלינית שאינה פולשנית.

בתביעה שהגיש, ביקש הרופא להכיר במחלת הלימפומה כמחלה שנגרמה בשל מקצועו. לטענת עורך דינו, "העבודה הרפואית הכרוכה בחשיפה לקרינה במשך עשרות שנים הייתה גורם משמעות ואף עיקרי למחלתו". לפיכך התבקש המוסד לביטוח לאומי להכיר בלימפומה כמחלה שנגרמה כתוצאה מעבודה, לקבוע נכות ולהזמינו לוועדה רפואית.

הבקשה נסמכה על מסמכים רפואיים, חוות דעת תעסוקתית מטעם התובע והנחיות בין-לאומיות לפי פרסומי הסוכנות הבין-לאומית לחקר הסרטן, ולפיהן קיים קשר המוכח מחקרית בין חשיפה לקרני רנטגן, לבין סוגי סרטן שונים, כולל לימפומה. לפי פסקי דין של בית הדין הארצי לעבודה, די בכך שהגורם התעסוקתי יהווה לפחות 20% מהשפעת כלל הגורמים למחלה, כדי להכיר בו כגורם למחלה הקשורה לעבודה.

בעקבות הגשת התביעה, הביטוח הלאומי הכיר במחלת הלימפומה של הרופא המנתח כמחלת מקצוע על פי הודעה או מכתב שקיבל, והוא זומן לוועדה רפואית שתקבע את שיעור הנכות שלו ובהתאם את גובה הקצבה לה יהיה זכאי.