.
    צור קשר
    דלג על צור קשר
    *
    checked

    רשלנות רפואית במעקב הריון (גינקולוגיה והריון)

    רשלנות במעקב הריון הינה אחת מן העילות הנפוצות ביותר להגשת תביעות בגין רשלנות רפואית. רשלנות זו עלולה להוביל לילודים בעלי מומים, מחלות גנטיות או מגבלות קשות כאלו ואחרות. מטרתנו במאמר זה, היא לספק מידע חיוני עבור הורים לילדים בעלי מומים או מוגבלויות מולדים – אשר נוגע לאפשרותם לבחון הגשת תביעה בגין רשלנות רפואית.

     

    רשלנות רפואית, ככלל, מוגדרת כהתנהלות רשלנית החורגת מנהלים ואשר עלולה לגרום נזק בריאותי למטופלים. מקרים שונים בהם גורם רפואי מוסמך פעל באופן שאינו מצופה ממנו, עשויים להוות עילה להגשת תביעת פיצויים.

    למידע נוסף על פיצויים בגין רשלנות רפואית בהיריון - לחצו כאן.


    רשלנות רפואית המתרחשת במהלך הריון, מתבטאת בהפרה קשה של מידת הזהירות הנדרשת מצידם של גורמים רפואיים אשר טיפלו באישה ההרה: גניקולוגים, מומחי אולטרא-סאונד, גנטיקאים ועוד. בהרבה מן המקרים, הורים לילדים אשר סובלים ממומים מולדים, אינם בהכרח מודעים לעובדה כי הנכות של ילדיהם נגרמה כתוצאה מרשלנות רפואית.

     

    אילו מצבים עשויים להיחשב כרשלנות רפואית במעקב הריון?

     

    -        בירורים רשלניים ובלתי מספקים של גורמי סיכון פוטנציאליים הקיימים אצל הורי הילוד או משפחתם.

     

    -        אי הפנייתה של אישה בהריון לביצוע בדיקות מחייבות ו\או אי מתן הסברים על הצורך לבצע את אותן הבדיקות ועל הסיכונים הנובעים מאי ביצוען.

     

    -        התייחסות בלתי מקצועית לגורמי סיכון וממצאים מחשידים אשר התגלו במהלך תקופת ה-הריון.

     

    -        אי הפנייתה של האישה ההרה להמשך התייעצות מול גורם רפואי מומחה.

     

    -        הסתרה או אי חשיפה מלאה של המצב הבריאותי של העובר. במצב זה אין להורים אפשרות לשקול האם להמשיך או להפסיק את ה-הריון.

     

    -        התעלמות מתלונותיה הרפואיות של אישה הרה.

     

    -        חוסר התייחסות למדדי בריאות וגוף של העובר (למשל, אם היקף ראשו של העובר חורג באופן משמעותי מן המצופה, הדבר יכול להעיד על מיקרוצלפיה – מצב בו קיים סיכון גבוה לפיגור שכלי או לליקויים מולדים אחרים).

     

    -        הימנעות מסיום מוקדם יותר של הלידה, למרות שקיימת עדות ברורה למצוקה ממשית של העובר (מצבים כגון היפרדות שלייה, חוסר חמצן, היעדר צמיחה של העובר ועוד).

     

    בכל מקרה שבו ילד נולד עם מום כזה או אחר (לרבות עם תסמונות גנטיות), כדאי לבחון את התנהלותם המקצועית של הגורמים הרפואיים בתקופת ה-הריון:

    ·       האם המעקב שביצעו היה ראוי?

    ·       האם ניתנו המלצות לבדיקות כאלו ואחרות?

    ·       האם הוסברו גורמי סיכון פוטנציאליים?

    ·       ועוד.

    במידה והתגלו פערים של ממש באיזשהו שלב ברמת ההתנהלות, יתכן ויהיה מקום להגשת תובענה בגין רשלנות רפואית וכן תלונה למשרד 

    ·       אי אבחונם של מומים\תסמונות גנטיות: כל מקרה שבו לא התבצע אבחון למום כזה או אחר אשר היה אמור להתגלות במהלך סקירת המערכות הכללית בעת מעקב ההריון (התעלמות מממצאי בדיקות חשובות כמו מצב החלבון העוברי, אולטרא-סאונד, מי שפיר ועוד).

     

    ·       התנהלות רשלנות בניהול הסיכונים ללידה מוקדמת: נשים הרות הנמצאות בקבוצת סיכון ללידה מוקדמת (מסיבות של רקע גנטי, לידה מוקדמת בעבר, ממצאים אשר מראים על קיצור מוקדם של צוואר הרחם ועוד), צריכות להיות מטופלות במסגרת ייעודית אשר תמנע מהן ללדת מוקדם. במקרים בהם הסיכון ללידה מוקדמת לא מאותר או לא מטופל והלידה הסתיימה בלידתו של תינוק עם מום או נזקים, יתכן ויהיה מקום להגיש על כך תביעה בגין רשלנות רפואית.

     

    ·       מוות של העובר ברחמה של האם ("לידה שקטה"): לעיתים עלול להתרחש מצב שבו הלב של העובר מפסיק לפעום בזמן שהוא עדיין נמצא ברחמה של האם. כל מקרה שכזה מחייב בירור מעמיק אשר יכול לאשש (או לשלול) כי רשלנות רפואית היא זו שגרמה לתוצאה הטרגית.

     

    ·       אי הפנייתה של האם לביצוען של בדיקות סקר נדרשות: במקרים בהם נשים הרות אינן מופנות לביצוע בדיקות הריון נדרשות (כמו למשל הפניית אישה מעל גיל 35 לביצוע בדיקה של דיקור מי שפיר), עלולה להתעורר עילה ישירה להגשת תביעה בגין רשלנות רפואית. חוסר התייחסות מתבקשת לגורמי הסיכון השונים עשויה להוביל ללידתו של תינוק עם מום, מחלה גנטית (כגון תסמונת דאון) או חלילה למוות של העובר ו\או האם. אם אכן יימצא קשר נסיבתי בין הדברים, הרי מדובר ברשלנות רפואית חמורה.

     

    ·        אי ביצועם של ניתוח קיסרי או השראת לידה: ישנם מקרים אשר מחייבים יילוד באופן דחוף של העובר (כמו רעלת הריון או מצב של פיגור בגדילה התוך רחמית). הדרך הנכונה לפעול באותם המקרים היא לבצע ניתוח קיסרי בהול או השראת לידה (זירוז תהליך הלידה בעזרת אמצעים תרופתיים). במידה והצוות המטפל לא דואג ליילוד מיידי של העובר למרות שנדרש לכך, ולעובר או לאם נגרם נזק כלשהו, יתכן מאוד כי מדובר ברשלנות רפואית ויש מקום להגיש על כך תביעה משפטית.

     

    ·       רשלנות רפואית בעת ביצוע בדיקות דם ושתן: בטרם ההריון ובמהלכו יש צורך לבצע בדיקות דם ושתן באופן שוטף. בנוסף, יש גם צורך בביצוע בדיקות תכופות של לחץ דם, משקל, בחינת מצב החלבון בשתן ועוד. במקרים בהם לא ניתנת הפנייה לביצוען של הבדיקות הנחוצות, או חלילה ישנה התעלמות מוחלטת מתוצאות המחייבות התייחסות מיידית ומתן טיפול מתאים, ייתכן ותהיה עילה ישירה להגשת כתב תביעה בגין רשלנות רפואית.

     

    ·       רשלנות רפואית בעת ביצוע בדיקת דימות: בין השבועות 6-12 לתקופת ההריון, מתבצעת בדיקת אולטרא-סאונד שמטרותיה הן לעקוב אחר מצב הדופק של העובר ולבדוק את גיל ההריון. בין תקופת השבועות 11-14, מתבצעת בדיקת שקיפות עורפית (זו היא בדיקת אולטרא-סאונד אשר בודקת את קוטר הנוזל בעורפו של העובר) ובדיקה משלימה של סקירה ביוכימית למצב הדם אצל האם. לבדיקות הללו קיימת חשיבות עליונה ביכולתן לאבחן מבעוד מועד מחלות גנטיות קשות. בהמשך תקופת ההריון מתבצעת בדיקת אולטרא-סאונד, והיא מיועדת לצורך ביצוע מעקב אחר תהליך גדילתו ותנוחתו של העובר ברחם. בכל אותם המקרים, בהם לא ניתנת הפנייה לביצוען של אי אילו מן הבדיקות הנ"ל, עשויה להתעורר עילה להגשת תביעה בגין רשלנות רפואית.

     

    ·       רשלנות רפואית בבדיקות ייעודיות לאיתורם של מומים כרומוזומליים: במהלך השבועות 16-20 לתקופת ההריון, יש צורך בביצוע "בדיקת תבחין משולש" המאפשרת לאבחן תסמונות גנטיות קשות כמו תסמונת דאון, לצד יכולת לאתר מומים שונים שיתכן והתפתחו במערכת העצבים המרכזית אצל העובר. במהלך השבועות 19-25 לתקופת ההריון, יש צורך לבצע בדיקה כללית לסקירת מערכות. זו היא בדיקה חשובה במיוחד, אשר בוחנת את כלל מערכות גופו של העובר באמצעות אולטרא-סאונד. מדובר בבדיקה שיכולה לסייע באיתורם של מומים חדשים ברמת אחוזים גבוהה מאוד. במהלך השבועות 24-28, צריכה להתבצע בדיקה של העמסת סוכר. אי הפנייתה של אישה הרה לביצוע הבדיקות הנ"ל\התעלמות מתוצאותיהן של הבדיקות החשובות הללו, עשויים להוות עילה לתביעת רשלנות רפואית.

    להתרשמות מסטטיסטיקת מקרי הרשלנות הרפואית ראו כתבה שפורסמה בעיתון הארץ.

    כיצד ניתן להוכיח כי אכן הייתה רשלנות רפואית במעקב ה-הריון?
    בכדי להוכיח את קיומה של רשלנות רפואית במהלך ה-הריון, יש לדאוג תחילה לאיסוף של כלל הרישומים הרפואיים הרלוונטיים - כגון:

    -        גיליונות מעקב הריון

    -        רישומי בדיקות אולטרא-סאונד

    -        תיק יולדת בבית חולים

    -        תוצאות של בדיקות מעבדה שונות

    -        הפניות (אם ישנן)

    -        מסמכים המעידים על מצב היילוד

    -        רישומים הנוגעים להריונות קודמים

    -        ועוד...

    בהמשך, לאחר איסופו וריכוזו של החומר הרפואי הקיים, מתבצע ניתוח מעמיק הבוחן בצורה עובדתית וכרונולוגית את התנהלותם המקצועית של מי שהיו מעורבים במתן טיפול לאישה ההרה במהלך תקופת הריונה.

    בשלב הבא, מתבצעת פניית התייעצות מול גורם רפואי מוסמך ורלוונטי בנוגע לאפשרות של הגשת תובענה על רשלנות רפואית (מה שמכונה בעגה המקצועית 'מבחן הרופא הסביר'). לעיתים יהיה צורך ביותר מגורם מומחה אחד. למשל, במקרים בהם מתעורר חשד לרשלנותם הרפואית של הגניקולוג ושל מי שביצע את בדיקות האולטרה-סאונד במהלך ה-הריון. לאחר מכן, במידה והגורם המומחה הסיק כי אכן הייתה התרשלות רפואית, הוא מציין זאת במכתב חוות דעת רפואית אשר יכול לבסס ולחזק הגשת תביעה.

    לאחר קבלתה של חוות הדעת הרפואית, ניתן להגיש תביעה מסודרת בבית המשפט. בחלק גדול מן המקרים, כיוון שמדובר בנזק עם רמת חומרה גבוהה במיוחד, תביעות בגין רשלנות רפואית הנוגעות למעקב הריון מוגשות לרוב בבית המשפט המחוזי (בערכאה זו מתקבלות תביעות אשר סכום הפיצויים הנדרש בהן עולה על 2.5 מיליון שקלים).

    חשוב להדגיש, כי כלל הטענות המועלות במהלך הדיון המשפטי בתביעה, חייבות להיתמך ולהתבסס על חוות דעת רפואיות של מומחים. ללא חוות הדעת הללו, לא תהיה אפשרות להוכיח את צדקתן של הטענות בבית המשפט.

    מה הוא גובה הפיצויים המקסימאלי הנפסק בתביעות בגין רשלנות רפואית בהריון?

    תביעות המוגשות בגין רשלנות רפואית במעקב הריון, הן מן התביעות המורכבות ביותר מבחינה משפטית והן מצריכות ידע וניסיון נרחבים. בכדי לענות על שאלת גובה הפיצוי הראוי, יש לקיים בירור מקיף וממצה המתייחס למידת הנזק אשר נגרם לילוד ולהוריו.

    במקרים בהם הוכח מעל כל צל של ספק, כי הרשלנות הרפואית היא הגורם למומים מולדים או למגבלות פיסיות קשות, גובהם של סכומי הפיצויים עשוי להגיע למיליוני שקלים. סכומי הפיצויים המשמעותיים הללו נועדו לענות באופן מלא על כל צרכיו של הילוד ולהקל על חיי הוריו. המטרה היא לאפשר לנולד להתקיים בכבוד על אף מידת מוגבלותו החמורה.

    חשוב לציין, כי בדומה לרשלנות רפואית המתרחשת במהלך לידה, גם על מקרים של רשלנות רפואית במעקב הריון – חלה תקופת התיישנות בת 7 שנים על פי חוק. תקופת ההתיישנות חלה מהרגע בו התגלתה ההתנהלות הרשלנות (ולא בהכרח מהיום שבו היא קרתה).

    אחת מן הטענות הנפוצות, הנשמעות בתביעות בגין רשלנות רפואית בהריון נקראת "הולדה בעוולה". במרכזה, מציג התובע את עצם הולדתו עם מוגבלות קשה - כעוולה שנעשתה לו ולהוריו לכל ימי חייהם. כלומר, נטען שאם הרופאים היו מתייחסים בצורה נכונה ומקצועית לבדיקות מקדימות, היה נחסך מהילוד ומהוריו סבל מיותר.

    עבור הורים לילדים אשר נולדו עם מום מולד או עם מחלה גנטית קשה, ההמלצה המתבקשת היא לפנות לעורכי דין מומחים לרשלנות רפואית. ההשלכות הנובעות מלידתו של ילד עם צרכים מיוחדים, תהפוכנה את חייו ואת חיי משפחתו למאתגרים מהרבה מאוד בחינות.

    אנחנו במשרד עורכי הדין "מרקמן את טומשין", יכולים להעניק לכם ייעוץ משפטי מקצועי ולדאוג כי תזכו במיצוי מלא של זכויותיכם הרפואיות. בין היתר, משרדנו עוסק גם במקרים סבוכים ומורכבים של רשלנות רפואית במהלך ה-הריון. אם חלילה חוויתם רשלנות כזו או כל סוג אחר של רשלנות רפואית, אל תהססו ליצור עימנו קשר.

    אנחנו כאן, למענכם.

    צור קשר
    דלג על צור קשר

    צור קשר

    חדשות המשרד
    דלג על חדשות המשרד

    חדשות המשרד

    המשך עצור
    עבור לתוכן העמוד