רשלנות רפואית – מהי? ודוגמאות למקרים של רשלנות

רשלנות רפואית  – מהי?

תביעת רשלנות רפואית מבוססת על התקיימות שלושה תנאים מצטברים:

הפרת חובת הזהירות, קרי, שהרופא המטפל לא אבחן כראוי את המצב הרפואי ו/או לא טיפל בזמן ו/או לא נקט באמצעי זהירות ראויים ומקובלים ;

נזק למטופל כתוצאה מהטיפול הרשלני;

קשר סיבתי עובדתי ומשפטי בין הטיפול הרשלני שניתן למטופל ובין הנזק שנגרם .

על מנת להגיש תביעה בעילה זו, הטיפול הרפואי שניתן  ייבחן על פי הפרקטיקה הרפואית המקובלת ועל פי הציפייה מרופא סביר. המקרה ייבחן בעיניים של הרופא הסביר וכיצד הוא היה מטפל באותו מקרה. אם נצליח להראות שהטיפול שניתן במקרה שלנו סטה מהסטנדר הסביר, תהיה לנו עילת תביעה.

עולם הרשלנות, הוא עולם רחב מאוד וחולש על שטחי רפואה ותחומים רבים. כך למשל, רשלנות רפואית יכולה להתבטא באי שליחת מטופל לבדיקות, למרות חשדות ותלונות של מטופל וכתוצאה מכך איחור באבחון גידול; בניהול שגוי של לידה, באופן שגרם לנזק קבוע; בביצוע ניתוח באופן שגוי ו/או ביצוע ניתוח מיותר (שלא היה בו צורך).

לעומת זאת, התנהלות לא נעימה של הרופא, זלזול במטופל או התנהגות פוגענית כלפי מטופל – חרף החומרה והפסול שבדבר, לא בהכרח יצדיקו הגשת תביעה.

על מנת לנצח, ולהגיע להישג הכספי המרבי – חשוב לבחור במשרד עורכי דין בעל ניסיון וידע רחבים בתחום הרשלנות הרפואית.

מעבר לבחינת את עילת התביעה של הרשלנות הרפואית, חשוב גם לבחון את יתר היבטי המקרה – ובכלל זה את האפשרות לקבל קצבה מהמוסד לביטוח לאומי.

עולם הרפואה רחב וחולש על תחומים רבים. רשלנות רפואית יכולה להתבטא גם באבחנה רפואית שגויה או מתן טיפול רפואי שגוי. כך למשל אבחון סכרת סוג 2 לעומת סגרת סוג 1; לחלופין איחור באבחון מחלה; טיפול תרופתי בניגוד להתוויה רפואית; טיפול תרופתי שאינו תואם את מצבו הרפואי של המטופל ועוד.

להלן נפרט מקרים נפוצים בהם ניתן לקבל פיצוי משמעותי על נכות שנגרמה:

רשלנות רפואית בלידה

רשלנות רפואית במעקב ההיריון – במקרה זה עסקינן בהחמצת מום לעובר, שניתן היה לאבחן במהלך ההיריון באמצעות בדיקות ייעודיות. כך למשל, אם הרופא המטפל לא שם לב לתסמינים ו/או ממצאים חשודים בבדיקות; או לחלופין לא הפנה את המטופלת לבדיקות ייעודיות במקרה של חשד  (כגון MRI, מי שפיר וכיוצ"ב) וכתוצאה מכך, העובר נולד עם מומים קשים, עשויה לקום עילת תביעה בגין רשלנות רפואית. במקרה זה יהיה צורך לבחון את כל מעקב ההיריון, הבדיקות שבוצעו, ייעוץ גנטי וכיוצ"ב עם מומחה רפואי ולהגיש תביעה במקרים המתאימים.

רשלנות רפואית בניהול הלידה – נזק שנגרם לעובר כתוצאה מניהול שגוי של הלידה, יכול להתבטא באי הערכת משקל נכון והחלטה על אופן ביצוע הלידה (קיסרי לעומת לידת טבעית); נזק זה יכול להתבטא בכך שהצוות הרפואי החמיץ ממצאים חשודים בבדיקות; פענוח שגוי של הבדיקות; איחור בביצוע ניתוח קיסרי וכיוצ"ב.

רשלנות רפואית בביצוע ניתוחים

ניתוחים הם דבר מסובך, והם מבוצעים לעיתים קרובות. לכן, במקרים רבים מתרחשת רלשנות רפואית בניתוחים. רשלנות רפואית הקשורה לניתוחים יכולה להתרחש במספר רב של שלבים כדוגמת – בהתוויה הרפואית לביצוע הניתוח עצמו; באופן ביצוע הניתוח;  בטכניקה הניתוחית שנבחרה; במעקב לאחר הניתוח.

רשלנות רפואית בטיפולים פלסטיים

טיפולים ואסתטיים, מוגדרים כטיפולים אלקטיביים – המבוצעים לפי בחירת המטופל. מכיוון שאלו אינם טיפולים דחופים או מצילי חיים, חובת הזהירות בביצועם מוגברת וכך גם החובה לתת למטופל הסבר מלא לגבי הניתוח הצפוי ולגבי הסיכונים האפשריים.

מטפלים רבים, אשר מבצעים את הטיפולים האסתטיים (במיוחד כאשר הניתוח או הטיפול מבוצעים באופן פרטי) מנסים ליצור רושם שהטיפול  פשוט ונטול כל סיכון, ולכן כדאי לבצע את הניתוח כדי לשפר את את המראה החיצוני ואת איכות חיי המטופל. אולם אם הטיפול כושל, עלול להיוותר נזק עצום ובלתי הפיך. עצם הסתרת הסיכונים מקנה למטופל עילת תביעה, גם אם הרופא המנתח כלל לא התרשל בניתוח עצמו.

לכן במקרים אלו, חשוב מאוד לבחון, מעבר לטיפול שבוצע והנזק שנגרם בפועל, גם את תהליך קבלת ההחלטות ומתן ההסברים. האם המטופל קיבל הסברים על אותם סיבוכים שארעו בפועל ואם כן, באיזה שלב ניתנו הסברים אלו ובאיזה היקף.

איחור באבחון גידולים סרטניים

לא אחת מטופלים מגיעים לרופא ומתלוננים על תסמינים או על בעיות רפואיות ללא מקור ברור. לעיתים רבות ישנם תסמינים נוספים, מעבר לתלונות המטופל, שאמורים להעלות חשד.

במקרים שבהם למרות התלונות, הצוות המטפל לא הפנה לבדיקות מתאימות כגון צילום; CT; MRI; בדיקת PSA וכיוצ"ב, הסרטן עלול להתגלות באיחור ניכר. במקרים אלו עילת התביעה נקראת "פגיעה באובדן סיכויי ההחלמה". המשמעות הינה, שהמטופל הגיע עם מחלה, אולם האבחון המאוחר הוא שגרם לנזק ולנכות. כך לעיתים, גידול שהיה ניתן לטפל בו כשהיה קטן, מספיק לגדול עקב רלשנות רפואית, ואף לשלוח גרורות לאיברים נוספים; כאשר גידול מתפתח משמעותית, בגלל שהוא אינו מזוהה או אינו מטופל בזמן, הדבר גם עלול לגרור צורך לבצע טיפולים נרחבים וקשים יותר; לחלופין, ייתכן שבעקבות האיחור באבחון יידרש מהמטופל לבצע ניתוח פולשני ולכרות איבר (לעומת ביצוע טיפול קרינתי).

במקרים אלו יש צורך לאתר את המועד המוקדם ביותר שניתן היה לאבחן את הגידול הסרטני; ולבחון את סוג הטיפול שניתן היה לבצע לו אכן המטופל היה מאובחן באותה נקודת זמן, דבר אשר היה מונע את הנזק או מצמצם את דרגת הנכות.

רשלנות רפואית בהשגחה על מטופלים

הצוות הרפואי אמון על מתן טיפול רפואי מיטבי ובכלל זה גם על ההשגחה על המטופלים לאורך ובזמן האשפוז. משכך במקרים בהם התרשל הצוות הרפואי בהשגחה על המטופלים וכתוצאה מכך המטופל נפגע ונגרם לו נזק עשויים להקים עילת תביעה של רשלנות רפואית.

כך, אם מטופל היה זקוק להשגחה, נפל ונפצע בשל היעדר השגחה מספקת — יכול לתבוע בגין רשלנות רפואית.

ישנן תביעות רבות הנוגעות למצבים בהם חולים פסיכיאטריים למשל התאבדו בתוך תקופת האשפוז. מצב דברים בו הצוות הרפואי לא השגיח על מטופלים המהווים סיכון ו/או כאלו הנמצאים בסכנת התאבדות, כך שהצליחו להתאבד עשוי להקים עילת תביעה.

לקריאה בנושא "רשלנות רפואית" באתר "כל זכות" לחץ כאן

נשמח לענות ולסייע- השאירו פרטים באתר או חייגו 8332*