רשלנות רפואית באבחון של איסכמיה

במקרים חמורים של איסכמיה בהם נחסמת זרימת הדם אל הלב או שהיא מוגבלת בצורה קיצונית במיוחד, קיימת סכנה ממשית לפגיעות ברקמות הלב או בעורקי הצוואר אשר עלולות להסתיים אפילו במוות. האיסכמיה ניתנת לגילוי מוקדם ואף ניתן למנוע את הנזק שהיא עלולה לגרום.  כל התנהלות בלתי תקינה מצד הגורם הרפואי האחראי על אבחון האיסכמיה, עשויה להיחשב כרשלנות רפואית. 

איסכמיה (Ischemia) הינה בעיה רפואית המתבטאת בזרימה בלתי מספקת (או באי זרימה בכלל) של דם וחמצן לאיבר כלשהו בגוף. היא יכולה להופיע בעורקים הכליליים אשר מובילים דם אל הלב, במעי הגס והדק וגם בעורקים המצויים באזור הצוואר. להיווצרותה של האיסכמיה ניתן למנות כמה וכמה גורמים כמו עישון ועודף שומנים וכולסטרול. באופן עקרוני, מומלץ להקפיד על תזונה בריאה ועל פעילות ספורטיבית סדירה בכדי להפחית את הסיכוי להתפתחותה של איסכמיה.

דרכי הטיפול באיסכמיה, בדומה לתסמיניה, עשויים להשתנות בהתאם לאיבר הפגוע בגוף. כך למשל, איסכמיה המופיעה בעורקים הכליליים תתבטא בקוצר נשימה ובכאבים בחזה בזמן מאמץ. המקרים הקיצוניים ביותר של איסכמיה עלולים להוביל להתקף לב (אוטם שריר הלב) ולאירועים מוחיים (אוטם בעורקי הצוואר).

כיצד ניתן לטפל בבעיית האיסכמיה?

הטיפול באיסכמיה משתנה כאמור בהתאם לאיבר שבו היא קיימת. איסכמיה בלב למשל, ניתן לאבחן באמצעות בדיקת אק"ג במאמץ (והיא ניתנת לזיהוי גם באק"ג בזמן מנוחה). במידת הצורך, תתבצע הפנייה של המטופל לביצועה של בדיקה זו. בהנחה ותוצאותיה יעלו כי אכן קיימת איסכמיה לבבית, על הרופא המטפל (קרדיולוג במקרה הזה) יהיה צורך לשקול האם להפנות את המטופל לביצוע בדיקות נוספות כמו מיפוי לב (CT קורנרי) או פעולת צנתור. אבחון מוקדם של איסכמיה יכול לסייע במניעת נזקים חמורים לאיברים שונים בגוף ואף להציל חיים במקרים קיצוניים.

אילו מקרים עשויים להיחשב כרשלנות רפואית באבחון איסכמיה?

בכל חשד להתנהלות לקויה מצדם של רופאים\צוותי טיפול, יש מקום לבדוק האם התרחשה רשלנות רפואית.

ככל שמדובר בתהליך האבחון של בעיית האיסכמיה, ניתן למנות את העילות הבאות כמצביעות בהכרח על רשלנות רפואית:

• אבחון שגוי, מאוחר או אי אבחון של איסכמיה
• התנהלות רשלנית של רופא המובילה לאי מתן טיפול ו\או קבלת החלטה על ביצוע תהליך טיפולי שאינו מתאים למטופל ושעלול חלילה לגרום לו נזק
• התנהלות לקויה בחקר תסמינים ותולדות החולה (אנמנזה). הדברים באים לידי ביטוי באיסוף מידע רשלני בנוגע לרקע הבריאותי של המטופל (היסטוריה משפחתית של מחלות כמו השמנת יתר, כולסטרול, סכרת וכו'), וזאת לצד תהליך אבחון בלתי תקין המתבצע על ידי הרופא
• אי הפנייה של המטופל לביצוע בדיקות רלוונטיות ונדרשות כגון: אק"ג במנוחה ובמאמץ, הולטר אק"ג (ניטור פעילות הלב במשך 24 שעות), מיפוי לב, דופלקס עורקים, בדיקות הדמיה ייעודיות ובדיקות רבות נוספות
• התנהלות רשלנית בפענוח תוצאותיהן של בדיקות שונות (בדיקות דם, אק"ג ועוד)
• מתן טיפול תרופתי שאינו מתאים\במינון הלא נכון, מה שעשוי להוביל לפגיעה חמורה במטופל
• התנהלות רשלנית במהלך הטיפול באיסכמיה

מקרים שונים של רשלנות רפואית באבחון איסכמיה, מתקשרים פעמים רבות גם לרשלנות רפואית המתרחשת במהלך ההריון ובלידה. איסכמיה במהלך ההריון ובלידה מתבטאת בבעיה חמורה של אספקת דם וחמצן לאיברי העובר, מה שעלול לגרום לו למצוקה עוברית. המשמעות היא שקיימת סכנה ממשית לחייו, ובמקרים קיצוניים הוא עלול לסבול מנזק מוחי בלתי הפיך ואף למות. מקרים אלה מחייבים תגובה מהירה ומיידית של הרופא\צוות הרפואי המטפל. ככל שלא יגדילו לעשות כן, ייתכן ותקום עילה להגשת תביעה על רשלנות רפואית.

בכל מקרה בו יימצא קשר בין התנהלות רשלנית של הגורם הרפואי לבין מצב של איסכמיה שהתפתח אצל מטופל, עשויים להיפסק לטובתו של האחרון סכומי פיצויים משמעותיים במסגרתה של תביעה בגין רשלנות רפואית. מומלץ שאת התביעה יגיש משרד עורכי דין לרשלנות רפואית מומלץ.

גובה הפיצויים (שיכול להסתכם לעיתים גם במיליוני שקלים) יכלול פיצוי עבור:

• גרימת סבל
• עוגמת הנפש
• הכאב
• הפגיעה ביכולת ההשתכרות העצמאית
• פיצוי עבור כלל ההוצאות הנדרשות עבור טיפולים רפואיים (בהווה ובעתיד).