תחומי עיסוק של המשרד
- תאונות עבודה
- נכות כללית
- פטור ממס הכנסה
- אזרחי צוואות וירושות
- נזקי גוף
- נכי צה"ל וכוחות הביטחון
- נפגעי איבה
- רשלנות רפואית
- תאונות דרכים
- תביעות ביטוח וסיעוד
- נדל"ן והתחדשות עירונית
- תביעות ייצוגיות
- הרצאה למימוש זכויות
רשלנות רפואית
רשלנות רפואית בתחום הפרוקטולוגיה (פי הטבעת)
הרפואה הפרוקטולוגית מתמקדת באחד האזורים הרגישים ביותר בגוף. לכן, הרופאים אשר עוסקים בתחום הפרוקטולוגיה נדרשים להיות קשובים במיוחד לתלונות של מטופלים, ועליהם לדעת כיצד להעניק להם את הטיפול הנדרש במקצועיות יתרה. כל סטייה מן הנורמות והסטנדרטים הרפואיים המקובלים בתחום, תהיה עשויה להוות עילה להגשת תביעה על רשלנות רפואית.
תחום הפרוקטולוגיה (Proctology), הוא ענף רפואי העוסק בטיפול בבעיות באזורי הגוף הרגישים של פי הטבעת, המעי הגס ורצפת האגן. הרופא העוסק בפרוקטולוגיה נקרא פרוקטולוג (Proctologist). תחום הפרוקטולוגיה מוגדר כתחום כירורגי, וברוב המקרים הרופאים אשר עוסקים בו עברו הכשרה כירורגית. אחת מבעיות הבריאות הנפוצות שבה מתמקדת רפואת הפרוקטולוגיה היא בעיית הטחורים. בנוסף לכך, היא עוסקת במתן טיפול רפואי לבעיות אחרות כגון:
– עצירות כרונית.
– בעיות ביכולת ההתרוקנות.
– בעיות של שליטה בצרכים (כמו חוסר יכולת להתאפק למשל).
– מחלות דלקתיות המתפתחות באזור הרקטום.
– סרטן החלחולת.
– סדקים בעור של פי הטבעת (מה שנקרא בעגה המקצועית "פיסורה" או fissure).
– חיבורים לא תקינים של אזורים בחלחולת ביחס לשטח פני הגוף (נקרא גם "פיסטולה" או fistula).
כיצד ניתן לאבחן ולטפל בבעיות פרוקטולוגיות?
האבחון הפרוקטולוגי הראשוני והבסיסי ביותר, מתבצע באמצעות מישוש רפואי של אזור פי הטבעת. כאשר יש צורך באבחון מעמיק יותר, האבחון מתבצע בעזרת צינוריות מיוחדות המוחדרות דרך פי הטבעת. הצינוריות הללו מאפשרות לפרוקטולוג לזהות את מקור הבעיה הרפואית. אחת מבדיקות האבחון המתבצעת בעזרת צינוריות נקראת 'אנוסקופיה'. בדיקת האנוסקופיה מתאימה לצורך אבחון טחורים. ישנה בדיקה אשר נקראת 'סיגמואידוסקופיה' (או בדיקת 'קולונוסקופיה קצרה'). בדיקה זו מתבצעת באמצעות מכשיר דק ומצלמה, מה שמאפשר לפרוקטולוג לאתר בעיות רפואיות בחלחולת ובאזורים מסוימים במעי הגס. בדיקה דומה המכונה 'קולונוסקופיה ארוכה', היא בדיקה המאפשרת לבחון את כל אזור המעי הגס ולסייע בגילוי ובמניעה של גידולים העשויים להתפתח בו.
בחלק גדול מן המקרים, הטיפול בבעיות הפרוקטולוגיות מתבצע בצורה שמרנית:
- שינויי תזונה (ריבוי שתייה ואכילת מזון העשיר בסיבים תזונתיים).
- מריחת משחות מיוחדות לאלחוש (הרגעה מקומית).
- ישיבת באמבטיה עם מים חמים.
- טיפולי קשירת טחורים.
- הזרקות מיוחדות.
במקרים מסוימים, יתכן והטיפולים השמרניים אינם יספיקו ויהיה צורך לבצע ניתוחים נקודתיים. בין הניתוחים הנפוצים בתחום הפרוקטולוגיה, ניתן למנות למשל ניתוחי טחורים וניתוחי פיסורה שזמן ההחלמה מהם עשוי להיות ממושך ואף מכאיב. על מנת להקל את תהליך ההחלמה, ניתנים פתרונות תזונה כמו דיאטה עשירה בסיבים, וזאת לצד טיפולי הזרקות ייעודיים.
בין אם מדובר בהתחלתם של טיפולים שמרניים, ועל אחת כמה וכמה, בהחלטה לבצע ניתוח נקודתי, חובה להתייעץ עם הרופא המטפל. באופן טבעי כמובן, האחרון נדרש לבצע בדיקות מקדימות ואבחון מדויק, ולהסביר למטופל את כל המידע הרלוונטי לגבי הניתוח (לרבות מתן הסבר מלא על כלל גורמי הסיכון הכרוכים בביצועו). כל התנהלות בלתי סבירה, כזו שתתבצע בניגוד לנורמות ולסטנדרטים הרפואיים המקובלים, תהיה בהחלט עשויה להיחשב לרשלנות רפואית ויתכן כי יהיה מקום להגיש בגינה תביעה משפטית.
מה עשוי להיחשב כרשלנות רפואית בתחום הפרוקטולוגיה?
רשלנות רפואית הקשורה בפרוקטולוגיה, יכולה להתבטא בין היתר בביצוע אבחון שגוי אצל מטופל, באי הפנייה לביצוע בדיקות מחייבות, באי מתן הסברים הקשורים לתהליכים רפואיים (מה שמכונה "אי הסכמה מדעת") ובביצוע ניתוח בצורה רשלנית. יחד עם זה, לא כל נזק שנגרם למטופל במהלך הטיפול הוא בהכרח רשלנות רפואית. בכדי לבחון זאת בכל אופן, מומלץ לפנות לעורך דין מומחה המטפל במקרים של רשלנות רפואית. בנוסף על כך, יהיה צורך בקבלת חוות דעתו הרפואית והמקצועית של מומחה, כאשר המטרה היא להראות כי קיים קשר נסיבתי בין התנהלות בלתי סבירה של הפרוקטולוג לבין נזק מסוים אשר נגרם למטופל. אם יוכח בביהמ"ש כי אלו הם פני הדברים, עשויים להיפסק לטובתו של התובע סכומי פיצויים גבוהים במיוחד אשר עשויים גם להגיע למיליוני שקלים (תלוי בחומרת הנזק שנגרם לו).
מקרה שקרה: תביעת רשלנות רפואית בגין אי הסכמה מדעת לביצוע של ניתוח טחורים
בתחילת שנות ה-2000, ב' שסבל מכאבים בפי הטבעת בעת יציאות, קיבל המלצה נקודתית מרופאו לעבור בדיקת קולונוסקופיה. תוצאות הבדיקה העלו כי אין כל בעיה עם המעי הגס, אך כי ב' סובל מסדק באזור האחורי של פי הטבעת. כאשר סיים לבצע את בדיקת הקולונוסקופיה, הומלץ לו להקפיד על טיפול שמרני של אמבטיות ישיבה עם מים חמים.
מספר ימים לאחר מכן, החליט ב' לפנות לבדיקה פרוקטולוגית, והרופא שבדק אותו ציין כי עליו לבצע ניתוח פיסורה. אותו רופא הדגיש כי מדובר בהליך כירורגי פשוט וקצר שאמור לארוך עד כ-10 דקות, וכי זמן ההחלמה יכול להתארך עד ליומיים.
לאחר ששמע את הסבריו של הפרוקטולוג, ב' היה סבור כי אכן מדובר בתהליך מהיר ופשוט, אך הוא לא קיבל כל הסבר בנוגע לגורמי הסיכון הנוגעים אליו. בתביעה אשר הוגשה לאחד מבתי המשפט המחוזיים בארץ, הוא ציין כי חתם על טפסי הסכמה מדעת אך לא הספיק לקרוא אותם קודם לכן. לאחר שהגיע אל בית החולים, ניתנה ל-ב' זריקת הרדמה והוא נרדם באופן מיידי. רק שבמקום להתעורר לאחר זמן קצר, הוא מצא את עצמו בהתאוששות רק לאחר חמש שעות והוא היה מטושטש לגמרי.
מה שלא ידע ב' באותו הזמן, זה שהניתוח שהתבצע הוא לא ניתוח פיסורה אלא שני ניתוחים אחרים לגמרי: ניתוח טחורים וניתוח הרחבה ידנית. ניתוחים אלו, כך גילה בדיעבד, התבצעו מבלי שאישר זאת בטפסי ההסכמה מדעת לביצוע ניתוח, וגם אף גורם רפואי לא טרח לומר לו כי הניתוחים הללו הולכים להתבצע.
לאחר שהתעורר מהניתוח, ב' לא היה מסוגל לשוב אל ביתו בכוחות עצמו והוא ניאלץ להיעזר בקרוב משפחה שיבוא לסייע לו באישון לילה. ביום המחרת, ב' התקשה לבצע צרכים ולאחר שמישש את אזור הניתוח הוא הרגיש תחושה של "חוטים". בשיחת טלפונית שהתקיימה בהמשך, הוסבר ל-ב' על ידי הרופא המטפל כי החוטים הם בעצם תחבושת וניתן למשוך אותה החוצה.
בהתאם להנחיות הטלפוניות שקיבל, ב' חזר לשירותים ומשך בכוח את התחבושת. מיד באותו רגע הוא התפתל מכאבים וכל סביבת השירותים נתמלאה בדם. ביום למחרת ב' התייצב אצל הרופא לביקורת, ונרשמה עבורו משחת הרגעה. מאחר והכאבים לא פחתו, הוא פנה לבדיקת ביקורת נוספת. הבדיקה השנייה הייתה קצרה במיוחד (כשתי דקות בלבד), ובסופה הומלץ ל-ב' ליטול 2 משככי כאבים במקום 1. רק בשלב מאוחר יותר, ב' גילה כי עבר שני ניתוחים מיותרים וארוכים שלא היה בהם כל צורך, כאשר הניתוח המקורי שהיה אמור לעבור היה ניתוח פיסורה פשוט ומהיר.
הכרעת הדין בתביעה: למעלה מ-2 מיליון שקלים של דמי פיצויים
כתוצאה מהטיפול הרפואי הרשלני שקיבל, ב' סבל מכאבים עזים, מדלקות ומזיהומים אשר החלו להתפתח אצלו באזור פי הטבעת. בנוסף, הוא אף איבד את יכולת השליטה בסוגרים מה שהוביל לשינוי קיצוני באורח חייו. משום כך החליט ב' על הגשת תביעה בגין רשלנות רפואית, והוא דרש לקבל סכום פיצויים של למעלה מ-2.5 מיליון שקלים. טענותיו המרכזיות בתביעה היו:
– פגיעה ביכולת התפקוד העצמאי.
– ביצוע ניתוח מיותר ללא מתן היתר (אי חתימה על טפסי הסכמה מדעת).
– גרימת נזק חמור.
עפ"י חוות דעתו המקצועית של גורם רפואי מומחה, הנתבע בתביעה פעל באופן בלתי ראוי, וכתוצאה מביצוע ניתוחים שלא לצורך, הוא גרם לנזק תפקודי קשה אצל התובע.
בית המשפט המחוזי שהתייחס לחוות הדעת הרפואית קבע, כי מה שבוצע בגופו של התובע הוא עוולת תקיפה ועוולת רשלנות, וכל אחת מהן נחשבת בנפרד לעילת תביעה בנזיקין. סכום הפיצויים אשר נפסק לטובתו של התובע היה 2.1 מיליון שקלים בסך הכול.
לצוות המשפטנים המקצועי שלנו ב"מרקמן את טומשין", יש ידע וניסיון נרחבים במיוחד בטיפול במקרים של רשלנות רפואית. אם נפגעתם חלילה מרשלנות כזו, דעו כי אנחנו קודם כל כאן, כדי להקשיב לכם. אנו נשמח לספק עבורכם את כל הייעוץ וההכוונה המשפטית הנדרשים, ונדאג ללוות אתכם עד למיצוי מלא של זכויותיכם!
צוות עורכי הדין לרשלנות רפואית של משרדנו מחכה לסייע לך.
השאירו את שאלתכם ונשמח לעזור
אנו נחזור אלייך בהקדם
תחומי עיסוק של המשרד