מן העיתונות

לקה באירוע מוחי חצי שנה אחרי ישיבה סוערת - ויוכר כנפגע עבודה

המוסד לביטוח לאומי דחה את תביעתו של יו"ר ועד במשרד הבריאות לפיצויים, אך בית הדין לעבודה קיבל את ערעורו לאחר חוות דעת רפואית שהוכיחה קשר סיבתי בין הישיבה לאירוע המוחי. ועדה רפואית תקבע את שיעור הנכות שממנה סובל, ובהתאם לכך יקבל פיצויים מהביטוח הלאומי בית הדין לעבודה בבאר שבע הכיר באירוע מוחי שבו לקה יו"ר ועד במשרד הבריאות חצי שנה לאחר ישיבה סוערת שבה השתתף, כתאונת עבודה. זאת לאחר שנקבע כי האירוע התרחש כתוצאה מלחץ נפשי, שאותו חווה העבודה באותה הישיבה. בתחילה תבע העובד מהמוסד לביטוח לאומי להכיר בפגיעה בו אך תביעתו נדחתה. הוא ערער על ההחלטה בפני בית הדין לעבודה, באמצעות עורך דינו אלישר פיינגרש ממשרד עורכי הדין מרקמן את טומשין. מהתביעה עולה כי יו"ר הוועד, גבר בשנות ה-60 לחייו, השתתף בישיבת ועד שהתכנסה בצפון לפני כארבע שנים. במהלך הישיבה הסוערת חש היו"ר ברע ויצא ממנה כדי לנוח. הוא העיד כי לאחר שצעד מספר צעדים, חש דפיקות לב חזקות והרגיש על סף עילפון. חבריו לוועד מזגו לו כוס מים עם סוכר, ועם חלוף הזמן הסימפטומים עברו. על אף שחבריו לעבודה הפצירו בו שלא לנהוג לבד את כל הדרך עד לביתו בבאר שבע, הוא התבייש לבקש שיסיעו אותו, והחליט לנהוג בעצמו. במהלך הדרך, כך העיד, נסע באיטיות ומדי פעם סטר לעצמו כדי לא להתעלף. בהגיעו לבאר שבע פנה לחדר המיון בבית החולים סורוקה, אך שם לא בוצעה בדיקה נוירולוגית, ורק נכתב במכתב השחרור מהמיון כי הוא הגיע לבית החולים כשהוא סובל מלחץ דם גבוה ולא מאוזן, וכי עליו לבצע מעקב בקופת החולים. בחודש אוגוסט, כחמישה וחצי חודשים לאחר אותה ישיבה סוערת, פנה העובד שוב לחדר המיון בסורוקה והתלונן כי הוא סובל מתופעות דומות, שכללו סחרחורת והבזקי ראייה. הפעם הוא נבדק על ידי נוירולוגית, שהפנתה אותו לבדיקות CT ו-MRI, שהדגימו כי הוא לקה בשלושה אירועים מוחיים – כשאחד מהם לא אובחן בזמן. מאז האירוע המוחי האחרון, יו"ר הוועד החל לסבול מהפרעות בדיבור שהחמירו לאחרונה. שופט בית המשפט התרשם כי יו"ר הוועד נפגע במוחו, והשתכנע כי באותה ישיבה התרחש אירוע חריג. הוא נענה לבקשת באי כוחו של העובד ממשרד מרקמן את טומשין, ומינה נוירולוגית מומחית שתקבע אם האירוע המוחי, שהתרחש כחצי שנה לאחר אותה ישיבה סוערת, אירע בעקבות הלחץ הנפשי שחווה העובד. המומחית קבעה בחוות דעתה כי אמנם העובד סבל מספר שנים לפני אותה ישיבה מלחץ דם גבוה, אך הוסיפה כי בבירור קרדיאלי שבוצע בזמנו לא נמצאו סימנים להיצרות כלי דם, שיכלו לגרום לאירוע מוחי. המומחית כתבה בחוות דעתה כי ניתן להסיק שהוא לקה באירוע מוחי בסמוך לאותה ישיבה סוערת. זאת, למרות שהאירוע המוחי לא אובחן אז בחדר המיון בסורוקה, אלא רק כעבור כחצי שנה, יחד עם שני אירועים מוחיים נוספים שהתרחשו בתקופה מאוחרת יותר. המומחית קבעה כי קיים קשר סיבתי בין האירוע המוחי שהתרחש בחודש אוגוסט של אותה שנה, לישיבה שהתקיימה כחצי שנה קודם לכן. בעקבות חוות דעתה של המומחית, שמינה בית הדין, הביטוח הלאומי החליט לחזור בו ולהכיר בכך שהאירוע המוחי שבו לקה יו"ר הוועד מהווה תאונת עבודה, שקרתה כתוצאה מאותה ישיבה סוערת. סגן נשיא בית הדין לעבודה בבאר שבע, השופט צבי פינקל, נתן תוקף של פסק דין להסכם שאליו הגיעו הצדדים. עם הכרת הביטוח הלאומי, יוזמן כעת יו"ר הוועד לוועדה רפואית, שתקבע את שיעור הנכות ממנה הוא סובל. בהתאם לכך, הוא יקבל קצבה גבוהה מהביטוח הלאומי לכל ימי חייו. בית הדין קבע כי על הביטוח הלאומי לשלם לתובע סכום של 2,000 שקלים עבור שכר טרחת עורך דין.

כבאי שהיה עד לתאונה קשה וחלה בסוכרת הוכר כנפגע תאונת עבודה

אדם שעבד ככבאי קרוב ל-26 שנה ושירת בתחנת טבריה היה עד לתאונה ב-2012 שבה רכב התהפך ו-8 בני משפחה נהרגו. זמן קצר לאחריה התפרצה אצלו סכרת. מומחה שמונה מטעם ביה"ד לעבודה קבע כי מדובר בזרז למחלה והביטוח הלאומי הסיר את התנגדותו כבאי ותיק שלקה בסוכרת לאחר שעבר טראומה במסגרת עבודתו, הוכר על ידי הביטוח הלאומי כנפגע תאונת עבודה. זאת, בין היתר בעקבות חוות דעת רפואית שקבעה כי לחץ (עקה) מוביל להתפרצות מחלות כמו סוכרת ואוטם שריר הלב. התובע עבד ככבאי קרוב ל-26 שנה ושירת בתחנת טבריה. בחודש מאי 2012 אירע בעיר אסון כבד: רכב ובו תשעה בני אדם – הורים ושבעת ילדיהם מהגליל העליון – התדרדר בשל תקלה בבלמים, התהפך לצד הדרך ועלה באש. מכל יושבי הרכב ניצלה רק ילדה אחת, ושאר הנוסעים נספו. הכבאי שהיה באותה עת במשמרת וישן, הוזעק על ידי המוקדן לזירת התאונה. הוא הגיע למקום, ובתחילה חשב בטעות, כי מדובר ברכב השייך לחברו, דבר שגרם לו למצוקה קשה. במהלך החילוץ, הוא אף נחשף לתמונות הקשות של ההורים וילדיהם שנהרגו. זמן קצר לאחר אותו אירוע, התפרצה אצל הכבאי מחלת הסוכרת. "חברים הסבירו לי שסוכרת, התקף לב ואפילו מצב נפשי זה עניין של גנטיקה. אבל אני תמיד ידעתי שאצלי הסוכרת לא הגיעה סתם, ושזה קשור לאירוע הקשה שחוויתי ככבאי", סיפר השבוע. "מדובר בעבודה טעונה. לפעמים אירועים מסוימים מותירים צלקת קשה – ובמקרה שלי זו התבטאה בהתפרצות הסוכרת". בתחילה, סירב הביטוח הלאומי להכיר בהתפרצות המחלה כבתאונת עבודה. הכבאי תבע בבית הדין לעבודה בנצרת, באמצעות עו"ד אלישר פיינגרש ממשרד מרקמן את טומשין. התובע טען כי הסיבה להתפרצות הסוכרת הייתה הטראומה. בית הדין מינה מומחה רפואי מטעמו, וזה פסק כי "מדובר באדם בעל כל גורמי הסיכון האפשריים להתפתחות סוכרת מסוג 2, אשר היה חשוף לאירוע אשר גרם לו למתח, אשר טרם להופעת מחלת הסוכרת. בהחלט די בעובדות כדי לקבוע כי מדובר בגורם מזרז להופעת הסוכרת". הוא הוסיף כי "בתקופות של עקה (סטרס) מוגברת קיימת ירידה של תנגודת הגוף לכל מיני מצבים חולניים".

עו"ד בכיר לקה בליבו אחרי ריב עם מתמחה - והוכר כנפגע תאונת עבודה

עו"ד מוכר הגיש תביעה לביטוח לאומי בטענה כי יש להכיר בו כמי שזכאי לגמלה על אירוע לבבי שנגרם לו בשל ריב בעבודה. תביעתו נדחתה בתחילה, אך לאחר שערער הביטוח הלאומי חזר בו והודיע שהוא מכיר בעמדת עורך הדין מדובר בעו"ד שייצג בעבר נאשם באחד המשפטים המפורסמים והדרמטיים ביותר בישראל וניהל תיקים רבים ומורכבים בהם עמד בלחצים גדולים, אבל במקרה המדובר משהו בתשובות של המתמחה שלו גרם לו באותו יום לאבד את עשתונותיו ולעזוב את המשרד בזעם, באמצע העבודה, בטריקת דלת. במשך כל היום הוא ניסה להירגע בביתו, אבל לא הרגיש טוב. למחרת הוא הגיע לחדר המיון וזמן קצר לאחר מכן קיבל אירוע לבבי חמור. לאחר שחייו ניצלו, הוא עבר שיקום של מספר חודשים ולאט לאט חזר לעבודה. בהמשך הגיש תביעה לביטוח לאומי להכיר בו כמי שזכאי לגמלה על האירוע הלבבי שנגרם לו לטענתו בשל ריב בעבודה, המוגדר בנסיבות האלו כתאונת עבודה. ביטוח לאומי דחה את התביעה וטען, כי הוויכוח עם המתמחה לא היה אירוע חריג וזה חלק ממהלך עבודה רגיל של עורך הדין וכמו כן, נטען שעורך הדין סבל מבעיה קודמת של טרשת עורקים ולכן אירוע הלב לא קשור לריב במשרד שהיה יום קודם. בית הדין האזורי לעבודה אומנם קיבל את הטענה, כי הוויכוח עם המתמחה ונסיבותיו היו בגדר אירוע חריג, אך דחה את טענת עורך הדין הבכיר שקיים קשר סיבתי בין הריב עם המתמחה לאירוע הלבבי בו לקה וקיבל את עמדת ביטוח לאומי. החלטת בית הדין האזורי לעבודה התבססה בעיקר על חוות דעת רפואית של מומחה רפואי שמונה לתפקיד על ידי בית המשפט. עורך הדין הבכיר ערער לבית הדין הארצי לעבודה באמצעות עו"ד אלישר פיינגרש ממשרד מרקמן את טומשין. עו"ד פיינגרש חשף במסגרת הערעור כי המומחה עליו התבסס פסק הדין של בית הדין האזורי לעבודה, משמש במקביל כ"פוסק" בוועדות רפואיות של ביטוח לאומי הדנות בתביעות של מבוטחים נגד ביטוח לאומי. עו"ד פיינגרש טען כי עובדה זו נעלמה מעיני בית המשפט ולכן יש הצדקה לפסילת את חוות הדעת של המומחה. על רקע זה, עוד לפני שהערעור נדון, ביטוח לאומי הגיע להסכמה עם פרקליטו של עורך הדין על ביטול פסק הדין, שדחה את תביעתו של עורך הדין. כמו כן הוסכם שהתיק ידון מחדש בבית הדין האזורי, וימונה מומחה רפואי נוסף, לבדיקת הקשר בין אירוע הריב לאירוע הלבבי. אלא שלפני מספר ימים, עוד בטרם המומחה החדש החל את עבודתו, הודיע ביטוח לאומי לבית הדין האזורי לעבודה שהוא מכיר בטענת עורך הדין הבכיר, שאוטם שריר הלב שעבר נגרם בשל פגיעה בעבודה בעקבות הריב עם המתמחה. כעת הדיונים בתיק ימשיכו בשאלת גובה אחוזי הנכות והנזק שנגרמו לעורך הדין. מהביטוח הלאומי נמסר בתגובה: "לא מדובר ברופא של הביטוח הלאומי אלא בפוסק רפואי שאינו עובד המוסד. למרות זאת, הסכמנו על מינוי מומחה רפואי נוסף, למען הסר ספק ולטובת חיזוק אמון הציבור במערכת. מעמדם של רופאי הוועדות הוא עצמאי לחלוטין, כשל שופט, והם מחויבים בפרמטרים מקצועיים ובשבועת הרופא, כמו כל רופא אחר".

בגלל יום לחוץ במשרד: תוכר כנפגעת בעבודה

מנהלת מחלקה חוותה אירוע מוחי חולף ביום הגשת מועמדותה למכרז. ביטוח לאומי סירב להכיר בה, אך בית הדין קבע: יש קשר סיבתי בין שני האירועים בית הדין לעבודה בתל אביב קיבל לאחרונה תביעה שהגישה עובדת עירייה ממרכז הארץ שב-2017 חוותה עווית בעין בליווי בלבול בדיבור במהלך יום מתוח במשרד – והורה לביטוח לאומי להכיר בה כנפגעת עבודה. השופטת אסנת רובוביץ-ברכש קיבלה חוות דעת מומחה שקבע שיש קשר סיבתי בין הלחץ שחוותה באותו יום לבין הופעת התסמינים. התובעת, שיוצגה על ידי עו"ד אלישר פיינגרש, סיפרה שלפני כחמש שנים חוותה אירוע חריג בעבודתה, ביום האחרון להגשת מכרז לתפקיד מנהלת אדמיניסטרטיבית. גורמים שונים בעירייה הפצירו ולחצו עליה במהלך אותו יום להגיש את מועמדותה אולם היא חששה שהדבר יביא לפגיעה במעמדה כמנהלת מחלקה ובתנאיה, וחשה מוטרדת מהלחצים שהופעלו עליה. לבקשתה, נקבעה לה פגישה בשעה 13:00 של אותו יום עם גורמים בהסתדרות על מנת להתייעץ עמם. במהלך הפגישה היא חשה עווית בעין ימין בליווי בלבול בדיבור, ונזקקה לטיפול בבית חולים. בבית המשפט הסכימו התובעת וביטוח לאומי על מינוי מומחה רפואי שייתן חוות דעת בעניין. הוא כתב שהתובעת לא סובלת מליקוי נוירולוגי קבוע, אך ייתכן שהיא סבלה מאירוע מוחי חולף וקצר. ככל שהיה אירוע מוחי שכזה, הוסיף, בשל סמיכות הזמנים המובהקת בינו לבין האירוע החריג בעבודה, יש קשר סיבתי בין השניים. במענה לשאלות שהפנה הביטוח הלאומי ציין המומחה כי לתובעת יש יתר לחץ דם וסוכרת נעורים, אך קיימת כיום הסכמה ברפואה כי מצבי דחק יכולים לגרום להופעת אירוע מוחי, ובכך להוציא את הסיכון הטמון במחלות הרקע מהכוח לפועל. ביטוח לאומי, שיוצג על ידי עו"ד רועי הררי, טען שיש לדחות את התביעה. לדבריו, מאחר שהמומחה קבע כי לתובעת אין ליקוי נוירולוגי קבוע וייתכן שמדובר באירוע מוחי חולף, הקשר הסיבתי לא הוכח ומדובר ב"קביעה משוערת". התובעת ענתה כי בית הדין אינו נדרש לשאלה אם האירוע הותיר נזק מוחי קבוע, אלא לשאלת הקשר הסיבתי בינו לבין עבודת התובעת. מאחר שהיא אושפזה בגין האירוע המוחי, נטען יש להכיר באירוע כפגיעה בעבודה. השופטת אסנת רובוביץ-ברכש הבהירה שחוות דעת של מומחה רפואי שמונה על ידי בית הדין היא בבחינת "אורים ותומים" בתחום הרפואי, ובית הדין יסמוך ידו עליה אלא אם קיימת הצדקה יוצאת דופן שלא לעשות כן. היא ציינה שהמומחה קבע שהאירוע בעבודה החיש את הופעת האירוע המוחי. אמנם לפי חוות הדעת אין לתובעת ליקוי קבוע, אך למרות זאת המומחה הבהיר חד משמעית שיש קשר סיבתי בין האירוע החריג בעבודה לבין הופעת האירוע המוחי. עוד הודגש בפסק הדין שלפי הפסיקה נוכח העובדה שביטוח נפגעי עבודה מקנה גם זכות לריפוי ולשיקום, בגדרן של חבלות שיביאו להכרה כ"תאונת עבודה" יבואו לא רק חבלות שהביאו לאובדן כושר עבודה אלא גם כאלה שהצריכו ריפוי ושיקום. בסיכומו של דבר קיבלה השופטת את התביעה וחייבה את ביטוח לאומי בהוצאות ושכר טרחת עו"ד בסך 4,000 שקל.

תביעה: חשמלאי התרגז ועבר אירוע מוחי

אחרי שכשל בביקורת חברת חשמל בפרויקט אושפז החשמלאי בביה"ח. ביטוח לאומי סירב לנהל הליך הכרה בפגיעה בעבודה, אבל השופטת חייבה אותו בית הדין לעבודה בתל אביב קבע לאחרונה כי חשמלאי בפרויקט תמ"א 38 שהתרגז על עובדים במהלך ביקורת של חברת החשמל, ולמחרת לקה באירוע מוחי, עבר אירוע חריג בעבודה. השופטת אריאלה גילצר-כץ דחתה את עמדת הביטוח הלאומי שלפיה לא מדובר במקרה שמצדיק לנהל הליך להכרה בפגיעה בעבודה, והודיעה שתמנה מומחה רפואי לבדיקת הקשר הסיבתי בין ההתרגזות לבין האירוע המוחי. בשנה שעברה דחה הביטוח הלאומי תביעה להכרה בפגיעה בעבודה שהגיש החשמלאי. בתביעה שהגיש בעקבות זאת לבית הדין לעבודה הוא טען שמצבו נגרם בשל אירוע חריג: באוגוסט 2019 הוא ביקש משני העובדים שלו להכין את הבניין לקראת ביקורת של חברת חשמל, אבל כשהגיע למקום גילה שהם לא מילאו אחר ההוראות שלו והוא החל לצעוק עליהם בנוכחות המבקר. בתוך כך הוא חש חולשה והתיישב להתאושש. למחרת בבוקר, כשהסיע את בתו, היא העירה לו שהוא לא נוהג כמו שצריך. לאחר מכן, כששלחה לו רשימת קניות והוא לא הצליח לקרוא אותה, היא הבינה שמשהו לא בסדר וביקשה ממנו לחזור הביתה. משם הוא פונה לבית החולים ואובחן עם אירוע מוחי. לדבריו, אין מחלוקת שהיה בסערת רגשות קיצונית. הוא ציין כי חשש מאוד שהכישלון בביקורת יגרום לכך שהבניין לא יחובר לחשמל והקבלן והדיירים ירצו לתבוע אותו בגלל עיכוב הפרויקט. לכן, לטענתו, מדובר באירוע חריג בעבודה. ביטוח לאומי טען מנגד שכעס על עובדים עקב כישלון בביקורת של חברת חשמל הוא לא דבר מיוחד, מה גם שבסופו של דבר הביקורת לא הובילה לניתוק החשמל או לעיכוב בפרויקט. עוד נטען כי לאחר המקרה המשיך החשמלאי בשגרת חייו ורק למחרת התרחש האירוע. אלא שהשופטת אריאלה גילצר-כץ קיבלה את עמדת החשמלאי. היא ציינה כי לפי העדויות, "התובע היה נתון בסערת רגשות וחד ברע באופן מיידי לאחר התפרצותו על העובדים". נקבע כי הכישלון בבדיקה היה די חריג שכן רוב הבדיקות הקודמות בפרויקט עברו בהצלחה. בפעם הזו התובע הגיב בצורה קיצונית משום הייתה זו בדיקה חשובה שהייתה יכולה להכריע אם הבניין יחובר לחשמל, והוא חשש מפני תביעה. "לכן, מהפן האובייקטיבי כישלון הביקורת של חברת חשמל באותו יום והתרגזותו הקיצונית של התובע, כפי שתיאר זאת בודק חברת חשמל, מובילים למסקנה כי לתובע אירע אירוע חריג ביום הנטען והוא לא הרגיש טוב בעקבותיו", כתבה. השופטת הוסיפה כי אמנם התובע המשיך באותו יום בעיסוקיו אבל עדותה של בתו הייתה אמינה וניכר שהוא לא חש בטוב עוד באותו הערב וכבר למחרת פונה לבית החולים. לפיכך נקבע כי יש הצדקה להמשיך בהליך והשופטת הודיעה שתמנה מומחה רפואי לבדיקת הקשר הסיבתי בין האירוע החריג לבין מחלתו של התובע.

התאבדות אחרי הפיטורים הוכרה כ"תאונת עבודה"

11 שנים אחרי המקרה: בית הדין פסק לטובת אלמנת המנוח • היא תזכה ל"קצבת תלויים" מהביטוח הלאומי, שטען כי לא ניתן לקשר בין הפיטורים לבין ההתאבדות האם מקרה של אדם שהתאבד כשנה אחרי פיטוריו, יכול להיות מוכר כתאונת עבודה לצורך קבלת קצבת תלויים בביטוח הלאומי? הסוגיה הזו עלתה מתביעה של אלמנתו של עובד בחברת תקשורת, שדרשה הכרה במקרה ההתאבדות של בעלה – מקרה שאירע לפני 11 שנים.המנוח, בשנות ה־50 לחייו, ניסה להתאבד לראשונה כ־10 חודשים לאחר פיטוריו – ניסיון שכשל. בניסיון השני הוא הצליח לשים קץ לחייו. עמדת הביטוח הלאומי היתה שהתאבדות בשל פיטורים עשויה להיות מוכרת אם היא מתרחשת בסמיכות לפיטורים, ולא כשנה אחריה. אלא שבית הדין האזורי לעבודה בת"א קיבל את תביעת אלמנתו של העובד, אף שהתאבד שנה ויום לאחר שפוטר. כך עולה מפסק דין בתביעה שהוגשה באמצעות עורכת הדין בר אליעזר ממשרד עורכי הדין מרקמן את טומשין. בית הדין מינה מומחית מטעמו, שקבעה כי המנוח סבל מהפרעה דיכאונית חוזרת. להערכת המומחית, "קיים קשר סיבתי בין אירוע ה'דחק', קרי פיטוריו מעבודתו, לבין הופעת האפיזודה הדיכאונית החמורה, שבשילוב עם מאפייני האישיות של המנוח גרמו להחלטתו לשים קץ לחייו". המומחית הוסיפה כי השפעת האירוע החריג, כלומר פיטוריו, משמעותית יותר מהשפעת גורמי סיכון אחרים אצל המנוח. לכן מחשבות השווא שתועדו בתיקו של המנוח, בין של חוסר כסף לקנות אוכל לביתו, או בין של חוסר יכולתו לכלכל את ילדיו, לוו באי־שקט פסיכומוטורי, שגרם לו לראשונה 10 חודשים לאחר פיטוריו לנסות להתאבד. לדעת המומחית, הפיטורים גרמו להרגשה של חוסר ערך עצמי והאשמה שכולה נסבה סביב אובדן תפקידו ומקור עבודתו. העלבון העמוק שהמנוח חש בעקבות פיטוריו היה גורם דחק משמעותי, ואם לא היה מפוטר – סביר להניח שהדיכאון החמור שממנו סבל לא היה מופיע. לדבריה, "הזמן שחלף בין פיטוריו של המנוח לניסיון האובדני, הוא תסמונת אופיינית לניסיונותיהם הנואשים של מטופלים רבים לשיקום ולחזרה לתפקוד תעסוקתי. הניסיון האובדני שבו קיפד את חייו לא היה בודד ולא ביטא תגובה אימפולסיבית, אלא את הרצון המתמשך למות, של אדם שסבלו קשה והוא מפנטז על מותו כמפלט". היא הוסיפה: "העיבוד המנטלי של הפיטורים שחווה המנוח היה בעייתי ונוקשה, בבחינת הצלחה שווה חיים, וכישלון שווה מוות". המומחית בחנה את עברו הקליני של המנוח, שכלל טיפול בתרופה פסיכיאטרית במשך 18 שנים לפני התאבדותו, אך כאמור, היא התרשמה שהפיטורים הם אלה שהביאו אותו לשים קץ לחייו.

עבר אירוע מוחי בגלל מייל – ויוכר כנפגע עבודה

עובד בנק התכתב עם קולגה, ותגובתה ערערה אותו. ביטוח לאומי טען שלא הוכח "אירוע חריג", אבל בית המשפט קיבל את התביעה בית הדין לעבודה בתל אביב קיבל לאחרונה תביעה שהגיש עובד בנק, והורה לביטוח לאומי להכיר בו כנפגע עבודה אחרי שחווה אירוע מוחי בעקבות התכתבות מיילים עם קולגה. התובע, בן 62, עובד בבנק כ-36 שנים ובתפקידו האחרון שימש כעוזר מנכ"ל ומנהל שיווק. במאי 2015 הוא פנה במייל לעורכת דין מהמחלקה המשפטית של הבנק וביקש את התייחסותה להסכם מסוים. בשעת בוקר למחרת הוא החל את יום העבודה בקריאת מיילים והיגיע לתשובתה של עורכת הדין, שבמסגרתה ביקשה שהעובדים יכבדו את עבודתה, "ואל תבואו בדרישות, כאילו מדובר במקרה של חדר מיון שאנו מעכבים". התובע טען שהופתע מתשובה זו, מאחר שבשגרה השיח בינו ובינה אינו פורמלי ונוסח התשובה נראה לו תמוה. לכן הוא התקשר למחלקה המשפטית כדי להבין במה מדובר. נאמר לו כי מעתה עליו לתקשר עם המחלקה רק דרך עובד זוטר ממנו שנמוך ממנו בשתי דרגות מבחינה היררכית בבנק. התובע הדגיש כי היה המום למשמע התשובה, התרגז מאוד מההחלטה והתקשה לעכל שתהליכי עבודה שונו מבלי להתייעץ איתו. הוא חש תחושת השפלה, פגיעה במעמדו ובסמכויות הניהול שלו ונפגע מהאופן שבו הדברים התגלו לו.     תוך כדי הדברים הוא החל לחוש חולשה כללית וחולשה בפלג גוף שמאל, מלווה בסחרחורת. הוא התקשה לאחוז במכשיר הטלפון הנייד ואף לבצע הליכה קצרה. בהתייעצות טלפונית עם רופא מתל השומר הוא הופנה מיד למיון. בבית החולים התברר שהוא סובל מאירוע מוחי. בית הדין מינה מומחה לבחינת הקשר הסיבתי וזה קבע שאם האירוע המוחי החל תוך כדי קריאת הדוא"ל – הרי שקיימת סמיכות זמנים מובהקת בין האירוע החריג בעבודה לבין תחילתה של המחלה המוחית. ביטוח לאומי חלק על קביעת המומחה וטען שלא הוכח אירוע חריג באותו בוקר. לדבריו, לוחות הזמנים שתיאר התובע אינם הגיוניים ולא ייתכן שהוא התקבל בבית החולים בתוך 16 דקות מתחילת האירוע. הוא ביקש לבצע איכון של הטלפון הנייד של התובע. אבל השופטת דגית ויסמן קיבלה את התביעה וקבעה כי האיכון אינו סותר את גרסת התובע, אלא מלמד כי אכן סמוך מאוד לאחר ששלח מייל למחלקה המשפטית (ב-8:19) הוא החל לחוש ברע ויצא לכיוון בית החולים.   "לאור העדויות שנשמעו, לא מצאנו כי סימני השאלה שהנתבע העלה לגבי התנהלות התובע בבוקר האירוע, מביאים למסקנה חד משמעית כי יש לדחות את גרסת התובע. נזכיר כי מקום בו קיים ספק, אין לזקוף אותו לחובת המבוטח", נכתב בפסק הדין.   בנסיבות אלה קבעה השופטת כי התעסקות התובע במייל גרמה לו לחוש ברע וקיבלה את קביעת המומחה שלפיה בנסיבות אלה יש קשר בין האירוע החריג בעבודה לבין המחלה המוחית. ביטוח לאומי חויב בהוצאות בסך 5,000 שקל.

עובד הכור בדימונה חלה פעמיים בסרטן ויפוצה ביותר ממיליון שקלים

אחרי שנים ארוכות שעבד בקריה למחקר גרעיני בנגב – ג' יצא לפנסיה וחלה בסרטן דווקא בשנים היפות שרצה להקדיש לפנאי ומשפחה • לטענתו, במשך 32 השנים שעבד שם נחשף לחומרים מסוכנים ללא הגנה מספקת • "אחרי כל מה שעברתי, הנחמה היחידה היא שלפחות אוכל לחיות את מה שנשאר לי בכבוד" ג' בן ה-78 מבאר שבע עבד במשך 32 שנה בקריה למחקר גרעיני בדימונה. למרות העיסוק שלו במקום העבודה המיוחד הזה, והעובדה כי החומרים בהם הוא מתעסק עלולים לסכן חיים, הוא מעולם לא דמיין את הנזק הגדול שייגרם לו דווקא בשנים שבהם היה אמור לנוח בגמלאות. ג' יצא לפנסיה כבר לפני 18 שנה, ומרבית תכניותיו נהרסו כשהוא חלה בסרטן הערמונית וסרטן שלפוחית השתן. הוא נאלץ לעבור מספר ניתוחים להסרת גידולים סרטניים שחזרו שוב ושוב 5 פעמים. בתביעה שהגיש לביטוח לאומי באמצעות עורכת הדין קרין מטרסו ממשרד עורכי הדין מרקמן את טומשין, טען ג' כי הוא חלה בסרטן כתוצאה מכך שבמהלך השנים הוא נחשף לקרינה רדיואקטיבית. "עברתי תקופה לא פשוטה", הוא ציין, "לא האמנתי שהעבודה בכור תביא אותי למצב כזה". עד לשנת 2003 הועסק ג' בקריה למחקר גרעיני בדימונה כטכנאי כימיה ובהמשך כמנהל מעבדה. במהלך עבודתו 5-6 ימים בשבוע ו-8 שעות ביום, טען ג' כי נחשף לחומרים רגישים ומזיקים. עוד טען כי כי בשל חוסר מודעות באותן השנים, לא סופקו לו אמצעי הגנה ולא הונהגו אמצעי פיקוח מספקים, כך שנחשף באופן ישיר לקרינה. אחרי שנים של מאבק בסרטן, החליט ג' להגיש תביעה לביטוח לאומי וזכה לפיצוי של יותר ממיליון שקלים ולקצבה חודשית של עשרות אלפי שקלים לחודש לכל ימי חייו. "מי יודע עוד כמה בגילי חלו שם", תהה ג'. "לא הייתה מודעות לחומרים המסוכנים האלו בשנות השישים, מי היה מאמין שלשם זה ילך. אחרי כל מה שעברתי, הנחמה היחידה היא שלפחות אוכל לחיות את מה שנשאר לי בכבוד".  

בן 83 קיבל פיצוי מהביטוח הלאומי, 56 שנה לאחר שנפצע מירי בעת ניסוי בעוזי

במהלך הניסוי נפלט כדור 9 מ"מ לעבר חזהו והוא נפגע בריאה ובצלע הרביעית. 126 אלף ₪, זה הפיצוי שקיבל בימים אלה בן 83, עובד לשעבר בתעשייה הצבאית שנפגע לפני 56 שנה בעת ניסוי ירי ברובה עוזי. הביטוח הלאומי הכיר באיחור של 56 שנה בכך, שהצלקת בגבו נגרמה כתוצאה מאותה תאונת עבודה, זאת לאחר שהקשיש תבע את הביטוח הלאומי באמצעות עו"ד ליאור סולמי ממשרד עורכי הדין מרקמן את טומשין. מהתביעה עולה כי הנפגע, תושב חולון, הועסק כמכונאי ביחידת הניסויים של רובה העוזי, תוך ניסוי לשדרוג הרובה המיתולוגי שהחל את דרכו 10 שנים קודם לכן. במהלך הניסוי נפלט כדור 9 מ"מ לעבר חזהו והוא נפגע בריאה ובצלע הרביעית. מיד לאחר התאונה, הוא פונה לבית חולים השרון בפתח תקוה שם עבר ניתוח לכריתת הצלע תוך שהוא מתלונן על קשיי נשימה. ועדה רפואית של הביטוח הלאומי קבעה לו נכות לצמיתות בשיעור של 10 אחוזים בגין הפגיעה בריאה, אך התעלמה מצלקת המכאיבה בגבו, שנגרמה כתוצאה מיציאת הכדור. באי כוחו של המכונאי בן ה-83, טענו כי נכותו חמורה יותר לאור הצלקת וכי הוועדה הרפואית של הביטוח הלאומי טעתה כאשר למרות שאבחנה צלקות בצילום הרנטגן שהוצג בוועדה, בחרה שלא לקבוע על כך אחוזי נכות. בעקבות כך נפסקו לו 9 אחוזי נכות נוספים שהקנו לו פיצוי רטרואקטיבי על סך 126 אלף ₪. עו"ד ליאור סולמי ממשרד מרקמן את טומשין: "הרבה פעמים אנשים הולכים לביטוח לאומי ללא ייצוג ובטעות חושבים כי קבלו את מה שמגיע להם, כמו במקרה הזה.. אנו כיום הצלחנו לתקן טעות מלפני שנים רבות אבל טוב יעשה נפגע אם יפנה לקבל ייעוץ בזמן התביעה ובכך ימנעו טעויות שלא תמיד ניתן לתקנן"  

נהג אגד חלה בסרטן העור. מדוע זכה בתביעה ולמה ערער עליה?

הביטוח הלאומי מצא קשר סיבתי בין סרטן העור של נהג אגד לבין עבודתו, אך שילם קצבה זעומה של כ-750 שקל לחודש. הנהג ערער ויקבל סכום גבוה בהרבה   פנסיונר אגד שחלה בסרטן העור עקב תנאי עבודתו, יקבל בימים אלה מהביטוח הלאומי הפרשים על סך כ-300 אלף שקל לאחר שהביטוח הלאומי שילם לו קצבה זעומה בסך כ-750 שקל, שחושבה לפי שכר מינימום ולא לפי תלושי השכר האחרונים. לאחר שהתביעה להכרה בפגיעתו נדחתה ע"י המוסד לביטוח לאומי, הגיש הנהג, באמצעות עו"ד נופר אהרון ממשרד עורכי הדין מרקמן את טומשין, תביעה לביה"ד לעבודה. במסגרת ההליך בביה"ד מומחה לרפואת עור קבע כי הופעת סרטן העור בה חלה הנהג, קשור באופן הדוק לחשיפה כרונית לשמש. הגידולים הופיעו באזורים חשופים לשמש וכיוון שהוא עבד כ-25 שנה במגוון תפקידים שבמהלכם נחשף לשמש כ-6 עד 8 שעות ביום, 6 ימים בשבוע, קבע כי יש קשר סיבתי בין אופי עבודתו והחשיפה לשמש לבין מחלת הסרטן בו לקה. לאחר שוועדה רפואית של הביטוח הלאומי קבעה כי הוא סובל מ-28 אחוזי נכות עקב מחלת הסרטן בה חלה בשנת 95', נקבע כי יזכה לקצבה חודשית של כ-750 שקל בלבד בהתבסס על שכר מינימום, בנימוק כי אין מידע על הכנסותיו. העובד התבקש להביא 6 תלושי שכר אחרונים מחברת אגד, אך מהנהלת החברה נמסר לו כי הם לא שומרים תלושי שכר מלפני 33 שנה. עו"ד נופר אהרון ערערה על חישוב הקצבה לבית הדין האזורי לעבודה בבת ים וטענה כי על הביטוח הלאומי היה לעשות כל שביכולתו על מנת להתחקות אחר שכרו האמיתי באגד. זאת, תוך התבססות על נתונים מרשויות אחרות אליהם לביטוח הלאומי יש גישה, על ידי בדיקת נתוני שכר של עובדים בתפקיד זהה בשנה הרלוונטית, או של השכר הנהוג היום לעובד בתפקידו. הביטוח הלאומי יכול היה גם לפנות לאגד או לעיין בנתוני הפנסיה הצבורה שנגזרת מהשכר טרם הפרישה ואף לבדוק את השכר שקיבל באמצעות חשבונו בבנק. במסגרת התביעה לבית הדין, עורכי הדין ממשרד מרקמן את טומשין, איתרו תדפיסי חשבון הבנק משנת 87' בו מופיעות העברות המשכורת, כמו גם תלושי פנסיה המלמדים על שכר גבוה בהרבה מזה שחושב, וטענו כי חישוב הביטוח הלאומי שביצע באופן שרירותי אינו תואם את השכר במציאות. בעקבות כך הביטוח הלאומי קבע כי מעתה הפנסיונר יזכה לקצבה חודשית של כ-6800 שקל, וכמו כן יזכה לפרשי קצבה רטרואקטיביים בסך כ-300 אלף שקל.

בית הדין לעבודה: העלייה והירידה היומיומית במדרגות מגדלי עזריאלי פגעה בברכי הטכנאי

ביה"ד לעבודה הכיר בכך שהפגיעה בברכיו של טכנאי בקרת איכות במכון התקנים נבעה מאופי עבודתו, וזאת למרות התנגדות המוסד לביטוח לאומי בית הדין האזורי לעבודה בת"א פסק בשבוע שעבר, כי הפגיעה בברכיו של טכנאי בקרת איכות במכון התקנים, נגרמה בגלל אופי עבודתו שכלל עליה וירידה יומיומית של מדרגות רבות. כך עולה בעקבות תביעה שהגיש הטכנאי בן ה-66, באמצעות עו"ד איתי הרמלך ממשרד עורכי הדין מרקמן את טומשין. התביעה הוגשה לאחר שהביטוח הלאומי דחה בקשת הטכנאי להכיר בפגיעתו כפגיעה בעבודה. המומחה שמינה בית הדין קבע כי הטכנאי שבמסגרת עבודתו בדק מערכות אינסטלציה וגז באתרי בניה שונים, עלה וירד מידי יום מספר רב של קומות תוך כדי נשיאת כלי עבודה, כמו למשל בעת בניית מגדלי עזריאלי. במקרה זה למשל, הוא עלה וירד פעמים רבות ביום בשלביה הראשונים של הבניה מתחת לקרקע ובשלבי הבניה המתקדמים של המגדלים, לאחר הקמת השלד, עלה וירד מספר קומות מעל גובה הקרקע בהתאם למספר הקומות בבניין ולהתקדמות בבניה. יש לציין כי בעת הבנייה, המעליות ממקומות בשלב מאוחר מאוד ולעיתים אינן בטיחותיות. המומחה הרפואי שמונה מטעם ביה"ד לעבודה קבע כי אסכולה מקובלת בספרות הרפואית גורסת כי יש קשר בין עליית מדרגות לבין התפתחות שחיקת סחוס או החמרתה עקב תנועה חוזרת ונשנית לאורך יום העבודה. לכן קבע, כי ישנו קשר סיבתי בין עבודתו משך 40 שנה לבין הפגיעה בברכיו ולכן יש להכיר בכך כתאונת עבודה. הביטוח הלאומי ניסה לקעקע את חוות דעתו של מומחה ביהמ"ש והפנה אליו מאמרים רבים שסותרים את קביעתו, אך המומחה קרא את כל המאמרים הנ"ל והסביר מדוע אין קשר ביניהם לבין מקרה שנדון בבית הדין המומחה התייחס גם למבנה הברכיים המולד והלא תקין של העובד, כאשר הפיקה בברכיו אינה ממוקמת מול מרכז הברך, אך קבע שאין לכך השפעה על קביעתו. עו"ד איתי הרמלך ממשרד מרקמן את טומשין, מסביר כי קביעתו של המומחה, מבוססת על הלכת מיקרו טראומה לפיה, פגיעות זעירות חוזרות ונשנות שכל אחת מהן הסבה נזק זעיר עד שהצטברות נזקים אלו, הביאו לנזק ממשי הפוגע בכושר עבודתו של העובד. לדבריו, בתי הדין נוהגים לדמות את הלכת המיקרו טראומה לנזק שהתהווה בגוף האדם, בדרך של טפטוף טיפות מים על סלע עד להיווצרות נקב. לאור חוות דעתו של המומחה שמינה בית הדין, הביטוח הלאומי נאלץ להכיר בכך שיש קשר סיבתי בין אופי עבודתו לבין הפגיעה בברכיו. בית הדין נתן תוקף להכרת הביטוח הלאומי וחייב אותו לשלם לעובד 4500 ש"ח עבור שכר טרחת עורך דין. בעקבות ההחלטה הטכנאי יזומן לוועדה רפואית שתקבע את שיעור הנכות ממנה הוא סובל ובהתאם לכך תיקבע גובה קצבת הנכות לה יהיה זכאי כל ימי חייו.

הביטוח הלאומי הכיר בקשר בין סרטן לעבודה בסלילת כבישים

המוסד לביטוח לאומי הכיר בקשר שבין גידול סרטני בשלפוחית השתן לעבודה בסלילת כבישים   המוסד לביטוח הלאומי הכיר במחלת הסרטן בשלפוחית השתן של בן 71 שעסק במשך כ-25 שנה בסלילת כבישים ובענף הבנייה כפגיעה בעבודה. כך עולה בעקבות תביעה שהגיש העובד לביטוח הלאומי באמצעות עורכת הדין נופר אהרון ממשרד עורכי הדין מרקמן את טומשין. מהתביעה עולה כי העובד עבד בסלילת כבישים משנת 1992 ועד לשנת 2018 ובמסגרת עבודתו הפעיל מידי יום את ה"פינישר"- מכונה לפיזור אספלט, כאשר מסביבו נעו משאיות ששפכו אספלט חם אל תוך המכונה. העובד נשם ושאף את אדי האספלט שהתפזרו באוויר ובמקביל נחשף לעשן פליטת גזי דיזל שפלטו המשאיות באתרי סלילת הכבישים. בנוסף לכך הוא גם עבד באתרי בנייה כשמסביבו נעים ופועלים כלים כבדים ומשאיות שאף הם פלטו גזי דיזל. במסגרת עבודתו לאורך השנים עבד גם על כלים פתוחים או כלים בעלי קבינה, אך לצורך תקשורת עם שאר העובדים היה משאיר אותה פתוחה וכך שאף באופן יום יומי אדי אספלט, אבק, חומרי בניה שונים ובעיקר גזי פליטת דיזל. בתביעה נטען כי כתוצאה מעבודתו חלה העובד בסרטן שלפוחית השתן. באי כוחו הציגו בין היתר מחקר רפואי התומך בקשר בין חשיפה לגזי דיזל לבין סרטן שלפוחית השתן שערך הארגון העולמי לחקר הסרטן מטעם ארגון הבריאות העולמי. במחקר זה נקבע כי חשיפה לגזי פליטת דיזל גורמת לסרטן שלפוחית השתן ועפ"י האסכולה הרפואית המקובלת בעולם, מי שנחשף לכך, נמצא בסיכון מוגבר לחלות במחלה עקב עבודותיו בחשיפה לחומרים הנ"ל במשך שנים רבות. לכן סביר להניח כי לולא עבודתו, קיימת סבירות משמעותית שהוא לא היה חולה במחלתו ויש להכיר במחלתו כפגיעה בעבודה. בימים אלה הביטוח הלאומי הכיר בכך שמחלת סרטן שלפוחית השתן בה לקה, מהווה למעשה פגיעה בעבודה. בעקבות כך העובד יזומן לוועדה רפואית שתקבע את שיעור הנכות הרפואית שנגרמה מהסרטן ובהתאם לכך תיקבע הגמלה לה יהיה זכאי כל ימי חייו.    

קיבל מכתב חריף, הגיב ו-5 ימים אחרי עבר אירוע מוחי. מה פסק ביהמ"ש?

רוקח קיבל מכתב על ליקויים בבית המרקחת שלו, השיב ורק לאחר 5 ימים עבר אירוע מוחי. האם יש קשר נסיבתי? הביטוח הלאומי סירב להכיר בפגיעה, בית המשפט התערב   ן 74, בעל בית מרקחת ששימש משך שנים כרוקח אחראי, קיבל מהרוקחת המחוזית של משרד הבריאות, מכתב חריף בו נכתב כי עקב ליקויים חמורים בבית המרקחת, נשקלת האפשרות שלא לאפשר לו להמשיך ולשמש רוקח אחראי. חמישה ימים לאחר ששלח לרוקחת מכתב תשובה, הרוקח לקה באירוע מוחי. מומחה שמינה בית הדין האזורי לעבודה בת"א, קבע כי אירוע זה וארבעה אירועי שיא נוספים, שהאחרון שבהם היה משלוח תשובה של הרוקח לרוקחת המחוזית והמתנה לתשובתה, גרמו לאירוע המוחי. זאת, למרות שחלפו 5 ימים מיום שליחת המכתב עד לאירוע המוחי. פסק הדין ניתן בעקבות תביעה שהגיש בשמו של הרוקח עורך הדין עמוס כהן ממשרד עורכי הדין מרקמן את טומשין, לאחר שהביטוח הלאומי לא הסכים להכיר באירוע המוחי של הרוקח כתאונת עבודה. הביטוח הלאומי ערער לבית הדין הארצי לעבודה על פסיקת בית הדין האזורי בת"א, בין היתר בטענה כי הרוקח לקה באירוע המוחי לאחר 5 ימים ולא בתוך תוך 24 השעות הנדרשות בעולם הרפואה מרגע ששלח את מכתב התשובה לרוקחת המחוזית, וכן מכיוון שהאירוע התרחש בעקבות מתח מתמשך ולא כתוצאה מאירוע בודד. המומחה הרפואי שמונה על ידי בית הדין האזורי, ד"ר ארנון קרני, קבע בחוות דעתו כי "קיים קשר סיבתי בין האירועים בעבודה להופעת השבץ המוחי היות שחשיפה למצבי דחק חריגים מהווה זרז להופעת שבץ מוחי". לדעת המומחה, "סביר יותר להניח כי אלמלא האירועים בעבודה, מועד התרחשותו של האירוע המוחי היה נדחה לפרק זמן מאוחר יותר". המומחה קבע כי הגבול החד של 24 שעות אינו חד משמעי גם לאור העובדה כי אירועים שמעלים דחק נפשי לא תמיד נגמרים תוך 24 שעות. בית הדין האזורי, על בסיס חוות דעתו של המומחה, קבע כי המומחה היה ער לכך שלא די במתח מתמשך לצורך הכרה באירוע מוחי כפגיעה בעבודה, ואף היה ער לאסכולה מקובלת שמתייחסת לפרק זמן מקסימלי של 24 שעות, בין האירוע בעבודה לאירוע המוחי. יחד עם זאת, במקרה זה, במהלך תקופה של מתח שבה היה שרוי התובע, אירעו חמישה "אירועי שיא". לאחר אירוע השיא האחרון, שבו שלח את מכתב התשובה לרוקחת, עניינו טרם הסתיים ולכן, הייתה לו, מן הסתם, השפעה לא פשוטה על הרוקח. זאת כיוון שבמשך הימים שלאחר האירוע של שליחת המכתב, טרם התקבלה החלטה סופית בעניינו. אם כן, לא מדובר ב"מתח מתמשך" כהגדרתו בפסיקה, אלא באירוע שיא שבעקבותיו המשיכה תחושת אי ודאות ומתח נפשי אצל הרוקח. בית הדין לעבודה בת"א, פסק כי על הביטוח לאומי לשלם לרוקח 7000 שקל הוצאות משפט. בית הדין הארצי לעבודה בראשותם של הנשיאה השופטת ורדה וירט-ליבנה, סגן הנשיאה השופט אילן איטח והשופטת סיגל דוידוב-מוטולה, דחה את ערעור המוסד לביטוח הלאומי וקבע כי על הביטוח הלאומי לשלם 5000 שקל נוספים לרוקח עבור הוצאות משפט. בעקבות פסק הדין, הרוקח יוזמן לוועדה רפואית שתקבע את שיעור הנכות הרפואית ממנה הוא סובל כתוצאה מהאירוע המוחי ובהתאם לכך תיקבע הגמלה לה יהיה זכאי כל ימי חייו.

213 אלף ש"ח פיצוי לאחות בשל עמידה ממושכת

בית הדין לעבודה פסק פיצויים בסך 213 אלף ש"ח לאחות בת 70 בשל דליות ברגליים שנגרמו עקב עמידה ממושכת בחדרי ניתוח מהתביעה שהוגשה לבית הדין לעבודה באמצעות עורכת הדין גל קורן ממשרד עורכי הדין מרקמן את טומשין, לאחר שהביטוח הלאומי דחה תביעתה, עולה כי האחות סייעה בביצוע יותר מ-13 אלף ניתוחים בית חולים שניידר, עת שמשה כאחות "רחוצה" ואחות "מסתובבת" בחדרי הניתוח. בתביעה נטען כי האחות עבדה במהלך כ-20 שנה במשמרות בנות 8-16 שעות ובמסגרת תפקידה נדרשת לעמידה סטאטית על הרגליים ותזוזות חוזרות ונשנות סביב מיטת המנותח. כאחות מסתובבת עבודתה הייתה כרוכה בישיבה ועמידה סטאטית והן בתנועה בתוך חדר הניתח ולעתים מחוצה לו. המוסד לביטוח לאומי התנגד להכרה בפגיעה בטענה שהאחות עברה בעבר תאונה בברך ולקחה כדורים נגד היריון שיכולים גם הם לגרום לדליות ברגליים. השופטת מירב קליימן מבית הדין האזורי לעבודה בת"א דחתה את עמדת המוסד לביטוח לאומי וקיבלה את טענות עו"ד קורן. השופטת קבעה כי לאור חוות דעתו של המומחה, קיים קשר סיבתי בין עבודתה לבין התפתחות הדליות ברגליה ויש להכיר בכך כפגיעה בעבודה. השופטת הוסיפה כי על הביטוח לאומי לשלם לאחות שכר טרחת עו"ד והוצאות משפט בסך 6000 ₪. בנוסף לכך, בימים אלה ועדה רפואית קבעה כי האחות סובלת מנכות לצמיתות בשיעור של כ-19%, המקנים לה מענק בסך 213,000 ש"ח.

התאבדות אחרי הפיטורים הוכרה כ"תאונת עבודה"

עבר אירוע מוחי בגלל מייל – ויוכר כנפגע עבודה

עובד בנק מרכנתיל דיסקונט התכתב עם קולגה, ותגובתה ערערה אותו. ביטוח לאומי טען שלא הוכח "אירוע חריג", אבל בית המשפט קיבל את התביעה

נהג אגד חלה בסרטן העור. מדוע זכה בתביעה ולמה ערער עליה?

פנסיונר אגד שחלה בסרטן העור עקב תנאי עבודתו, יקבל בימים אלה מהביטוח הלאומי הפרשים על סך כ-300 אלף שקל לאחר שהביטוח הלאומי שילם לו קצבה זעומה בסך כ-750 שקל, שחושבה לפי שכר מינימום ולא לפי תלושי השכר האחרונים. לאחר שהתביעה להכרה בפגיעתו נדחתה ע"י המוסד לביטוח לאומי, הגיש הנהג, באמצעות עו"ד נופר אהרון ממשרד עורכי הדין מרקמן את טומשין, תביעה לביה"ד לעבודה. במסגרת ההליך בביה"ד מומחה לרפואת עור קבע כי הופעת סרטן העור בה חלה הנהג, קשור באופן הדוק לחשיפה כרונית לשמש. הגידולים הופיעו באזורים חשופים לשמש וכיוון שהוא עבד כ-25 שנה במגוון תפקידים שבמהלכם נחשף לשמש כ-6 עד 8 שעות ביום, 6 ימים בשבוע, קבע כי יש קשר סיבתי בין אופי עבודתו והחשיפה לשמש לבין מחלת הסרטן בו לקה.

בית הדין לעבודה הורה לביטוח הלאומי להכיר בדליות ברגליים בהם לקתה זבנית שנאסר עליה לשבת בעבודה - כפגיעה בעבודה

מומחים: זו פסיקה פורצת דרך, הפותחת דלת לתביעות עובדים שעומדים שעות ממושכות כמו אחיות, ספרים, עובדי מטבח, מורים וקופאים בסופר

ממי שפיר לביטוח לאומי: מדוע נקבעו לגינקולוג אחוזי נכות?

פגיעה בצוואר של גינקולוג נגרמה בעת ביצוע בדיקות מי שפיר וביצוע לידות קיסריות. מדוע השתכנע בית המשפט והחליט לפסוק לטובתו?

מעסה נשדדה בידי ''לקוח'' בביתה: ביטוח לאומי קבע שמדובר בתאונת עבודה

ביטוח לאומי התעקש שהטכנאי משקר, אך בית הדין ממש לא השתכנע

טכנאי מזגנים עצמאי טען שנפל מסולם במהלך עבודה אצל לקוח ב-2015. המוסד סירב להכיר בתאונת עבודה, על סמך דוח חוקרת שביקרה אצל הלקוח. אלא שעדות החוקרת היתה בעייתית, בעוד שהטכנאי הותיר רושם אמין ומשכנע

כפות ידיים מחלת מקצוע

במשך 25 שנה האיש עסק בחיווט וחיבור של כ-250 כבלים מדי יום, והוא סובל כיום מפגיעה בכפות ידיו. מומחה רפואי סבר שאין השפעה משמעותית של תנאי העבודה, אך השופטת פסקה שמדובר במחלת מקצוע

כך הוכרה טכנאית רנטגן כנפגעת עבודה

העמידה הממושכת גרמה לעובדת ותיקה לדלקות ולדליות ברגליים. ביטוח לאומי סירב להכיר בקשר בין הדברים, אבל בית הדין חשב אחרת

ביטוח לאומי הפסיד: טנטון הוכר כפגיעה בעבודה

בתגובה לטענה שהנפגע לא הוכיח שהתלונן על הבעיה לפני הגשת התביעה, קבע בית הדין שהדרישה בחוק להוכחת תלונות קודמות הפכה ליברלית יותר

המקרה המוזר של ביצים, דרישת העלאה, פיטורים וביטוח לאומי

רואת חשבון שהועסקה באחת מחברות שיווק הביצים הגדולות בארץ דרשה העלאה, פוטרה ועברה התקפים שהסבו לה פגיעה נפשית. משם הדרך לתביעה הייתה קצרה. ומה הייתה התוצאה?

פציעה במשחק פיינטבול מטעם העבודה מצדיקה פיצוי?

עובד התעשייה האווירית מעד תוך כדי משחק פיינטבול באילת במהלך סמינר גיבוש של החברה. השופט הכריע כי מדובר בתאונת עבודה ופסק לו פיצוי בסכום של שש ספרות

בית הדין לעבודה קבע: נהג טרקטור הוא כמו טייס

מומחים מטעם בית הדין לעבודה קבעו: נהג טרקטור בדיוק כמו טייס עלול לסבול מפריצות דיסק בצוואר ובגב

בית הדין לעבודה: עבודת הריתוך גרמה ל"אצבע הדק"

במסגרת העבודה הרתך נדרש לבצע מאות פעולות קבועות, חוזרות ונשנות של אימוץ וסיבוב שורשי כפות הידיים והאצבעות.

האם עבודה פיזית מגדילה הסיכון לשיתוק ולניוון בעמוד השדרה?

המומחה הראשון שמונה ע"י בית הדין קבע כי עבודה עם כלים רוטטים עשויה לסייע לטיפול בכאבי גב אבל דווקא דעתו של המומחה השני התקבלה

החשמלאי יוכר כנכה בשל עבודתו

בית הדין לעבודה קבע כי ניוון ושחיקת מפרק הכתף והקרע בכתף של החשמלאי נגרמו בגלל עבודתו.

עובד הכור בדימונה חלה פעמיים בסרטן ויפוצה ביותר ממיליון שקלים

התקף לב בשל אירוע פרידה מהעבודה הוכר כתאונת עבודה

ביטוח לאומי סירב להכיר בקשר בין ההתרגשות של איש מכון ויצמן מיציאתו לגמלאות אחרי 46 שנים לבין התקף הלב שקיבל. אבל בית הדין לעבודה חשב אחרת והכיר בלקוח שלנו כנפגע בעבודה.

תאונת עבודה: לקה באירוע לב בעקבות צעקות

מנהל מחלקת נוער בכדורסל אושפז לאחר שקיבל טלפון נזעם מהורה שדרש לפטר את המאמן של בנו. בית הדין לעבודה קבע שהיה קשר בין האירועים

הציל את בנותיו משריפה והוכר כנפגע עבודה: "קרה לנו נס"

אריאל טל נפצע בשריפה שכילתה את בית משפחתו בהתנחלות נריה לפני שש שנים, לאחר שהציל מהלהבות את בנותיו שישנו בחדר סמוך. בעקבות פנייתו לביטוח הלאומי זכה ל-24% נכות לפי סעיף "המתנדב" בחוק הביטוח. "מודה לעורכי הדין על מהלך גאוני"

פיצוי ענק לנהג משאית שמלגזה עלתה על רגלו

נהג משאית שריסק הקרסול וכף רגלו  לאחר שמלגזה 'עלתה' על רגלו השמאלית באשדוד, זכה לפיצוי כולל של מיליון ו-200 אלף ₪.