התובע טען באמצעות עו"ד בר אליעזר ממשרד מרקמן טומשין כי לקה באירוע מוחי לאחר שהיה חשוף לאירוע איבה ב-7 באוקטובר. לטענתו, באותו הבוקר, בשעה 06:30 לערך, הוא עמד לצאת ביחד עם קבוצת רוכבי אופניים לרכיבה לכיוון עוטף עזה, כפי שנהגו לעשות מדי שבת. באותה השבת הוא שימש כתורן מלווה ולכן לא היה אמור לרכב בעצמו אלא להיות מלווה בלבד. בזמן שהמתין בסמוך ליציאה מבאר שבע, שמע ברדיו קולות אזעקות "צבע אדום" שהיו במרכז הארץ. הוא נתן הוראה לרוכבי האופניים בקבוצה, והרכיבה בוטלה.

באותם רגעים נשמעה אזעקת "צבע אדום" גם במקום בו היה בעיר באר שבע. לטענת התובע, האזעקות הכניסו אותו למצב של חרדה ומתח נפשי רב מכיוון שהיה בשטח ללא מקום ממוגן. התובע וחבריו שהיו עמו נשכבו על הקרקע, כשהם בחרדה ובדאגה, שמעו את קולות הנפץ הרמים ואף ראו מעליהם בשמיים את היירוטים. במהלך הזמן ששכב על הרצפה וראה את היירוטים שמעליו, חש פחד מוחשי ומאיים מאוד על עצם קיומו וחייו.

עוד סיפר התובע כי חזר בנסיעה לביתו כשהוא בלחץ גדול מאוד והסתגר עם בני משפחתו בממ"ד כשהוא חושש מאוד לגורלם של חבריו, מקבוצת רוכבים אחרת, שרכבה לכיוון רצועת עזה, ואף שמע במהלך היום על הירצחו של אחד מחבריו. במהלך אותו היום חש במתח נפשי רב וחריג בעוצמתו מלווה בעייפות פיזית ונפשית. הוא נכנס למיטתו מוקדם מהרגיל, בסביבות 21:00, וכשהתעורר למחרת לפנות בוקר וניסה לקום מהמיטה, קרס ונחבל בראשו. אשתו הבחינה כי פניו מעוותות וכי הוא סובל משיתוק בפלג גוף ימין עם הפרעה בדיבור. היא הבינה כי לקה באירוע מוחי והזעיקה את מד"א.