רשלנות רפואית

שיתוק מוחין עקב רשלנות רפואית בלידה – פיצוי של מיליונים

הורים רבים מתייעצים ומגלים שיתוק מוחין הוא לא גזרה משמיים, אלא במקרים רבים תוצאה של רשלנות רפואית.

אז מה זה שיתוק מוחין, האם ניתן למנוע שיתוק מוחין? האם זו תוצאה של כשל בטיפול או מצב נתון? אילו זכויות מגיעות לנו אם בכלל? הסוגייה של שיתוק מוחין מעלה שאלות רבות וחשובות.

שותף, מנהל מחלקה, עורך דין עמוס כהן שותף

שתף:

עוה"ד עמוס כהן ועוה"ד שני כפיר, ממשרד מרקמן טומשין, המתמחים בתביעות רשלנות רפואית ובעיקר ברשלנות במהלך מעקב היריון ולידה ובמימוש זכויות בביטוח הלאומי, מסייעים לנו לעשות סדר בסוגיה זו.

עוה"ד עמוס כהן הינו שותף מנהל במשרד, קצין במילואים, שמייצג אך ורק תובעים. עוה"ד שני כפיר, בעלת ניסיון רב שנים בייצוג מוסדות רפואיים שונים. בשנים האחרונות, בחרה עוה"ד כפיר לעבור לייצוג תובעים כשהידע והניסיון שצברה מסייעים לה למקסם את הסכום הפיצויים עבור לקוחות המשרד.

מהו שיתוק מוחין?

שיתוק מוחין הוא שם כללי של פגם או נזק במוח שגורם להפרעות בתנועה, פגיעה בחושים, חרישות או עיוורון . יש מספר דרגות חומרה לשיתוק מוחין, מקלה ועד קשה מאוד- אז הנכות היא עצומה.

האם שיתוק מוחין יכול להיגרם מרשלנות?

התשובה היא כן. יש כ- 4 מקרי שיתוק מוחין לכל 1000 לידות- כנראה 4 יותר מידי. שיתוק מוחין יכול להיגרם ממגוון רחב של סיבות, החל מאי אספקת חמצן למוח; מצוקת בלידה; סיבוכי פגות; זיהום; ועוד.

במקרים רבים, שיתוק מוחין הוא תוצאה של כשל בניהול הלידה או אי אבחון או טיפול בזמן של מצוקה עוברית מכל סיבה שהיא, מציינת עוה"ד שני כפיר.

במהלך ההיריון והלידה חשוב להיות ערים לאינטואיציה שלנו ולשים לב לנורות אזהרה, מציין עוה"ד עמוס כהן. כל מקרה נבחן לגופו של עניין בהתאם לנתוני התיק; השאלות רבות ושונות ועלינו לשים לב לכל פרט כשאנחנו בוחנים הגשת תביעה.

למשל אם היה ניטור רציף וקבוע; כל כמה זמן היולדת נבדקה; אם הייתה האטה בדופק ותוך כמה זמן הוחל בטיפול; האם היתה אינדיקציה להפנות לניתוח קיסרי ועוד.

מגיעים אלינו הורים רבים שמספרים סיפור, לפעמים הסיפור מתחבר לתיעוד הרפואי ולפעמים לא.

בשני המצבים אנו כעורכי דין המתמחים ברשלנות רפואית, צריכים לעבור, לאתר אינדיקציות לרשלנות, להשתמש בניסיון שלנו בתביעות אלה ולגבות הכל בתיעוד רפואי, תצהירים ובחוות דעת רפואיות.

מה הם מקרי הרשלנות הנפוצים שטפלתם בהם במקרים של שיתוק מוחין?

טיפלנו בתיקים שונים – אבל כדאי להבהיר כי לא כל טעות של הצוות מובילה לשיתוק מוחין. אבל בכל מקרה שבו ישנה אבחנה כזו או פגיעה אחרת בתינוק, חשוב להתייעץ איתנו.

הרשלנות יכולה להתרחש בזמן הלידה, במהלך ההיריון- כלומר במעקב ההריון וישנם מצבים שהנזק מתפתח לאחר הלידה, כאשר טיפול נכון היה מונע את הפגיעה.

היה לנו מקרה שבו נגרם שיתוק מוחין לאחר לידה מכשירנית- ביצוע הלידה עם וואקום גרם נזק למוח העובר. היו לנו מספר מקרים שהלידה התארכה והיה קושי בחילוץ העובר.

מצבים שבהם האם חשה בירידה בתנועות העובר או הגיעה עם דימום והיפרדות שליה, אך הצוות לא חיבר למוניטור או לא קידם בדחיפות את הלידה- הם מצבים נפוצים של רשלנות רפואית.

למעשה רוב מקרי הרשלנות בזמן הלידה נוגעים למצוקה עוברית במהלך הלידה או תוך כדי הלידה- כאשר הצוות הרפואי לא פעל בדחיפות ובמקצועיות המתבקשת.

מן הצד השני היו לנו מקרי רשלנות במעקב ההיריון – אלו מקרים יותר מאתגרים ששכן יותר קשה להצביע על הרשלנות מאחר ולא ניתן לאבחן שיתוק מוחין בזמן בהריון והצוות הרפואי תמיד בדילמה האם להביא ללידה מוקדמת, שהיא כשלעצמה מהווה סיכון לעובר.

עם זאת, כאשר הצוות המטפל לא היה ער לנתונים שונים אצל האם– ניתן לתבוע ברשלנות – לדוגמא חוסר חמצן בדם, זיהומים, הידבקויות בווירוסים שונים לרבות אדמת, דלקת קרום המוח ועוד.

גם כאשר הצוות לא מזהה עיכוב התפתחותי בזמן או לא יוזם לידה מוקדמת – וישנה בדיעבד אבחנה של שיתוק מוחין – יתכן וקיימת עילת תביעה, מספרים עוה"ד עמוס כהן ושני כפיר.

מן הצד השני, גם לאחר הלידה קיימים מצבים שיכולים להוביל לשיתוק מוחין. לדוגמא חבלת ראש, חום גבוה מאוד, מחלות כמו דלקת קרום המוח, פגיעות מוחיות הנובעות מחסימת מעבר החמצן אל המוח, בעיות במערכת העצבים המרכזית.

כל אלו, כאשר הצוות הרפואית לא פעל כנדרש- יכולים לתמוך בהגשת תביעת רשלנות רפואית.

מה הפיצוי שההורים מקבלים בתביעה על שיתוק מוחין עקב רשלנות רפואית של הצוות המטפל?

היקף הפיצוי תלוי במידה רבה בהיקף הנזק ודרגת הנכות. כפי שציינו בראשית הדברים, שיתוק מוחין יכול להתבטא בדרגת נכות גבוהה מאוד ויכול להתבטא בדרגה קלה יחסית. ככל שהנזק גבוה יותר, כך גם גדל היקף הפיצוי שיכול להגיע למיליוני שקלים מסבירה עוה"ד שני כפיר.

לעיתים הפיצוי נסגר בפשרה בין הצדדים ולעיתים מגיעים לפסק דין- אבל לרוב כאשר הנתבעים מבינים את גודל אחריותם הם יסכימו לשלם יותר, גם כדי להימנע מפסק דין.

למרות שקוראים לזה פיצוי, הרבה מאוד מהכסף נועד כדי להקל על הטיפול בתקופת הילדות והבגרות.

הנזק הוא עצום, פעמים רבות שיתוק מוחין מוביל לפגיעה תפקודית קשה, קיים צורך אמיתי בליווי והשגחה לאורך החיים, ישנם צרכים שיקומיים, צריך לרכוש אבזרים לניידות, התאמות רכב ודיור, אובדן יכולת השתכרות ופגיעה בהשתכרות המשפחה שמתגייסת לעזור ועוד, מבהיר עוה"ד עמוס כהן.

אנו מלווים את המשפחות גם לאחר שהתביעה מסתיימת, שומעים את הסיפורים ורואים בייצוג המשפחות שליחות אמיתית.

עד מתי ניתן לתבוע במקרים אלו?

אז כאן התשובה משתנה בהתאם לסוג התביעה. אם טענת הרשלנות היא ביחס לניהול לקוי של הלידה ו/או המעקב לאחריה, עילת התביעה שייכת למעשה לילד. במקרים אלו מאחר שמדובר בקטין, ניתן יהיה לתבוע 7 שנים מיום הגיעו של הילד לגיל 18- כלומר גיל 25.

יחד עם זאת אנו נמליץ שלא להמתין זמן רב. זאת מהטעם שגם היערכות לתביעה, איתור מסמכים רפואיים והתייעצות עם מומחים, מטבע הדברים אורכת זמן רב. ככל שהזמן חולף, כך הליך האיסוף ואיתור המסמכים עלול להיות קשה יותר. ולכן עוה"ד כהן ממליץ לפנות ולפעול לבירור התביעה מיד עם גילוי הנזק.

במקרים, בהם הרשלנות הייתה בזמן ההיריון, תקופת ההתיישנות הינה 7 שנים מיום הלידה (גיל 7) או מיום גילוי הפגיעה- שכן אז התביעה היא של ההורים ולא של הילוד- ולכן אסור להתמהמה- מוסיף עוה"ד עמוס כהן.

קיימות זכויות נוספות שחשוב שההורים יכירו במקרה של שיתוק מוחין?

בוודאי. ילד המאובחן עם שיתוק מוחין עשוי להיות זכאי לקצבת ילד נכה, גמלת ניידות ועוד. עשויות להיות זכאויות ל הנחות בתשלומי מיסים, הנחות בארנונה, באגרת רישוי ועוד.

אנו כחלק מהייצוג בתביעת הרשלנות הרפואית עקב שיתוק מוחין, עוזרים למשפחות במימוש כל הזכויות המגיעות להם ומלווים אותם בתהליך.