דלג לתוכן המרכזי
כיצד נוכל לעזור לך?
כיצד נוכל לעזור לך? *8332

מן העיתונות

כמשרד עורכי דין מוביל, חלק מההצלחות הרבות של המשרד אף זכו לפרסום נרחב בכלי תקשורת שונים.

המטרה הושגה: אלפי ישראלים "ניצחו את המערכת" וקיבלו את הפיצוי שמגיע להם בעקבות רשלנות רפואית
האם אתם או בן משפחה נפגעתם מרשלנות רפואית? למרבה הצער, טעויות רפואיות קורות לא מעט אבל אתם אלו שמשלמים את המחיר. בבריאות שלכם. ועדיין, למרות הכאב והבלבול, חשוב להבין שאתם אולי זכאים לפיצוי. באופן מפתיע, רבים אינם מודעים לכך וזה מותיר אותם ללא התמיכה שהם זקוקים לה בשעתם הקשה. עם העזרה המשפטית הנכונה, אלפי ישראלים שנקלעו למצב הזה השיגו בהצלחה את הפיצוי שמגיע להם.
קרא עוד
זכויות כספיות מהביטוח הלאומי והרשויות - להם זכאים תושבי וחברי התנועה הקיבוצית עובדים שכירים/עצמאיים וגמלאים - כתוצאה ממצבם הרפואי
בשנים האחרונות הוכרו יותר ויותר בעיות רפואיות בהן לוקים תושבי וחברי קיבוצים, כפגיעות עקב עבודה, המזכות את הסובלים מהן, במענק חד פעמי או בקצבה חודשית לצמיתות. פרט לכך קיימות זכויות משמעותיות נוספות שכדאי להכיר, כשמימוש זכות זו או אחרת יכולה להוביל לשיפור ניכר באיכות החיים, במאמר זה נסקור בקצרה את הזכויות העיקריות להם זכאים תושבי וחברי קיבוצים.
קרא עוד
עובד רשות השידור נפטר מסרטן - והוכר כנפגע אסבסט מהמבנים של הרשות בת"א
עורכי דינו של הכתב הבכיר לשעבר שלקה בסרטן ריאות מסוג מזותליומה הצליחו לקשור בין גגות המבנה בו עבד במשך עשרות שנים למחלה הקשה שהביאה לפטירתו. צילומי אוויר של "גוגל" הראו בוודאות כי חלק משמעותי של הגגות במתחם מקורם באסבסט – הגורם המוביל לתחלואה של המחלה. בעקבות הכרה של הביטוח הלאומי: אלמנתו תזכה לקצבה חודשית.
קרא עוד
בג״ץ ידון בעתירה להסדרת הקצבה לנפגעי תאונות עבודה שמחלתם התגלתה לאחר הפרישה
העתירה של האגודה לזכויות החולה הוגשה נגד נוהל הביטוח הלאומי, לפיו חישוב התגמולים שיקבל העובד לא ייקבע בהכרח לפי המשכורת במשרה שגרמה לפגיעה | עוד נכתב בעתירה: ״הדבר יוצר אבחנה קשה ביותר בין שווים״
קרא עוד
כבאי שחלה במחלת ריאות הוכר כנפגע עבודה בביטוח הלאומי
פסיקה חדשה של בית הדין לעבודה הובילה לכך שכבאי שחלה באסטמה יהיה זכאי לקבל קצבה חודשית מביטוח לאומי. מי שהצליח להטות את הכף ולהוכיח קשר ישיר בין המחלה בדרכי הנשימה לבין עבודתו של הכבאי, הוא עו"ד דוד אילוז ממשרד מרקמן טומשין ושות'
קרא עוד
סוכני הדואר תובעים מדואר ישראל 35 מיליון שקל
ארגון סוכני הדואר יחד עם 44 סוכנים לשעבר הגישו את התביעה בשל "פגיעה קשה בעיסוקם כתוצאה מהחוזים החדשים שדואר ישראל חתם איתם"
קרא עוד
איך לבחור עורך דין לרשלנות רפואית
מקרי רשלנות רפואית יכולים להוביל לנזקים ולפגוע בהמשך החיים. אם לך או לקרוב שלך נגרם נזק עקב רשלנות רפואית, חיוני למצוא עורך דין רשלנות רפואית מיומן ומנוסה שיייצג את האינטרסים שלך.
קרא עוד
מרקמן טומשין ושות' הוא המשרד המוביל בארץ בתחום של רשלנות רפואית. במשרד כ-70 עורכי דין, המעניקים שירות ללקוחות ב-10 סניפים בכל רחבי הארץ. צוות המשרד מונה עשרות עובדים נוספים אשר מספקים מעטפת רחבה והמשרד מקבל ייעוץ שוטף ממומחים רפואיים שונים. המשרד עומד לצד נפגעי רשלנות רפואית ומייצג תובעים בלבד ואינו מייצג גופים רפואיים וחברות ביטוח.  
קרא עוד
כדאי לדעת- טיפ בנושא תביעות רשלנות רפואית מאת עו"ד ליאור טומשין
מה עושים במקרה של חשד לרשלנות רפואית? אילו פעולות נחשבות לרשלנות רפואית? עו"ד ליאור טומשין, שותף בכיר במשרד "מרקמן את טומשין", עונה ומסביר.
קרא עוד
המטרה הושגה: אלפי ישראלים "ניצחו את המערכת" וקיבלו את הפיצוי שמגיע להם בעקבות רשלנות רפואית
האם אתם או בן משפחה נפגעתם מרשלנות רפואית? למרבה הצער, טעויות רפואיות קורות לא מעט אבל אתם אלו שמשלמים את המחיר. בבריאות שלכם. ועדיין, למרות הכאב והבלבול, חשוב להבין שאתם אולי זכאים לפיצוי. באופן מפתיע, רבים אינם מודעים לכך וזה מותיר אותם ללא התמיכה שהם זקוקים לה בשעתם הקשה. עם העזרה המשפטית הנכונה, אלפי ישראלים שנקלעו למצב הזה השיגו בהצלחה את הפיצוי שמגיע להם.
קרא עוד
רשלנות רפואית בלידה- מתי כדאי להגיש תביעה
לידה היא רגע של מרגש ושמח עבור המשפחה, אך היא גם יכולה להיות מקור ללחץ וחרדה, במיוחד כאשר נגרם נזק ליילוד או ליולדת במהלך הלידה. נזקים יכולים להיגרם באופן טבעי ללא כל רשלנות מצד הצוות המטפל ולצד זאת פעמיים רבות הנזק הוא תוצאה של רשלנות רפואית בלידה.  
קרא עוד
חולי סרטן לא מכירים את הזכויות שלהם – ומפספסים אלפי שקלים בחודש
פטור ממס הכנסה, הכרה כנפגעי עבודה ואפילו תביעת רשלנות רפואית – לרשותם של חולי הסרטן עומדות זכויות רבות שנועדו לעזור להם להתמודד עם הקושי. "אנשים שנאבקים במחלה מתקשים לבדוק מה באמת מגיע להם, אבל בעזרת ליווי של אנשי מקצוע ניתן לקבל החזרים שמסתכמים לעיתים במיליוני שקלים", אומרים במשרד עורכי הדין מרקמן טומשין ושות', המתמחה במיצוי זכויות לחולי סרטן
קרא עוד
שיתוק מוחין הוא לרוב לא גזרה משמיים - אלא תוצאה של רשלנות רפואית
עליית המודעות למקרי רשלנות רפואית הובילה לעליה במספר תביעות הרשלנות שמגישים הורים בגין שיתוק מוחין ממנו סובלים ילדיהם. במקרים רבים משפחות זכאיות לפיצוי של מיליונים המשמש לטיפול בילד לאורך חייו
קרא עוד
"מימון טרור" – תובעים את הבנק הערבי
1132 נפגעי טרור ובני משפחותיהם הגישו היום תביעה תקדימית בסך מעל ל-20 מיליארד ₪, כנגד הבנק הערבי (Arab Bank Plc) בגין שיתוף פעולה, תמיכה, סיוע, מימון ועידוד פעילות טרור בישראל, יהודה ושומרון וחבל עזה, שגבתה אלפי קורבנות
קרא עוד
"גבו בזמן שהיו סגורים": תביעה נגד רשת סטודיו סי
לאחר שגבו מהמנויים תשלום רגיל גם בימי הקורונה, כשחדרי הכושר היו סגורים, הוגשה תביעה ייצוגית נגד סטודיו סי
קרא עוד
עובדת לקתה בהתקף לב במהלך מסיבת הפרידה שנערכה לכבודה. הביטוח הלאומי סירב להכיר בה כנפגעת תאונת עבודה. 18 שנים לאחר מכן בית המשפט אמר את דברו.
קרא עוד
תחזיר כסף ללקוחותיה? תביעה נגד סופרגז על חיוב בתעריפים שונים
בקשה לתביעה ייצוגית נגד סופרגז לאחר שלקוחה גילתה כי שילמה לחברת הגז כפליים מהתעריף שחויבו שכניה לבניין
קרא עוד
מדוע צוללנים נפגעים יותר דווקא באוזן שמאל?
צוללן מקצועי עבד בחקלאות ימית והחל לסבול מירידה בשמיעה ומטינטון באוזן שמאל. המומחה שבדק אותו הסביר כי זו האוזן שנפגעת בד"כ. ומה לגבי הפיצוי מביטוח לאומי?  
קרא עוד
הכבאי, צוק איתן והסוכרת: מה פסק ביה"ד לעבודה?
כבאי בן 55 הוזעק לטיפול בשני אירועים שונים במהלך צוק איתן ושלושה חודשים מאוחר יותר אובחן כחולה סוכרת. בית המשפט נדרש לפסוק האם למחלה יש קשר לעבודתו
קרא עוד
מי כאן מקלל?
עו"ד ליאור טומשין העביר הרצאה בכנס בירושלים על מימוש זכויות, ושם פגש את הרב יהודה גינזבורג. הרב מספר "אתמול בבוקר נפגשתי עם עו"ד ליאור טומשין, מבעלי משרד עורכי הדין הגדולים בארץ. בטח תשאלו אותי – למה נפגשנו? אז זה התחיל מכנס בירושלים לפני כחודשיים בו שמעתי ממנו הרצאה ובסיומה באתי להגיד תודה והזמנתי אותו להכיר את הפעילות שלנו בחיפה"
קרא עוד
רכב מבית הכנסת לבית אמו וטען לתאונת עבודה. מה פסק ביהמ"ש?
מעצב שיער טען כי תאונת האופניים שלו בדרך מבית הכנסת לבית אימו היא תאונת עבודה. האם יש היגיון בטענה כזאת? מה פסק בית הדין?
קרא עוד
לקה בליבו אחרי סקס – אבל הוכר כנפגע עבודה
ביטוח לאומי טען שיחסי המין ופנצ'ר בגלגל השפיעו על מצב התובע. אך שופטת שוכנעה כי הגורם לאירוע הלבבי שחווה היה ויכוח עם המעסיק שלו באותו בוקר
קרא עוד
פיצויים גבוהים למורה שעברה תאונה קלה שהפכה לסיוט
תאונת דרכים קלה הפכה לסיוט עבור המורה תושבת רחובות, שמפעילות מלאה מצבה החל להידרדר עד כדי נכות לצמיתות. חברת הביטוח הגיעה לפשרה לאחר שהמומחים קבעו אחוזי נכות
קרא עוד
חברת ביטוח תפצה בכ850 אלף ש"ח תושב ראשון לציון שנפגע בתאונת דרכים וסובל עד היום מנכות ופוסט טראומה
ככל שחלף הזמן הצעיר החל לסבול מכאבים בצוואר, מכאבי ראש וסחרחורות, מקשיי נשימה, מכאבים בברך שמאל וזמזומים באוזניים. זאת לצד סיוטי לילה, קשיי שינה ופלאשבקים מהתאונה.
קרא עוד
"הכסף הוא החמצן של הטרור" • משפחות שיקיריהן נרצחו דורשות לתבוע את הבנק הערבי
יוסי, אביו של אסף צור ז"ל, שנרצח בפיגוע בקו 37 בחיפה: "הטרור הוא שרשרת רשע ארוכה, שמחייבת מלחמת חורמה בכל חוליה וחוליה שמרכיבה אותה ומאפשרת את הרוע הזה"
קרא עוד
בית הדין לעבודה חייב את הביטוח הלאומי להכיר בנפילה של תושבת רחובות כתאונת עבודה והפנייתה לוועדה רפואית שתקבע את אחוזי הנכות המגיעים לה
המוסד לביטוח לאומי סירב להכיר בפגיעה כתאונת עבודה, בטענה שהתאונה שהתרחשה לפני כ-3 שנים, לא קרתה בדרך לביתה, אלא בדרך לקופת חולים.
קרא עוד
פסק דין: התקף לב בגלל לחץ מהמעסיק - תאונת עבודה
הסיבה להתקף היתה לחץ על העובד להגיע לערב גיבוש בביתו של אחד ממנהליו, בניגוד לרצונו • ביטוח לאומי: "חבל שאזרח טורטר אל ביה"ד בזמן שעו"ד מטעמו יכול היה להציג את העובדות בפנינו, גרירת המקרה לערכאות יוצר מצב של עיכוב בקבלת הזכויות"
קרא עוד
איזה סוג אנשים אתם? • הרב יהודה גינזבורג
מה סיפר לנו עו"ד ליאור טומשין ביום העיון של השלוחים? • המסר מיום פטירתו של אהרן הכהן שחל הערב בראש-חודש מנחם אב, ועל שם הפרשה 'מסעי' • השליח הרב יהודה גינזבורג בטור השבועי על פרשת השבוע
קרא עוד
חיפה: השלוחים התכנסו ליום העיון השנתי
זה כבר הפך למסורת: השלוחים בחיפה התכנסו ליום העיון השנתי, שעמד בסימן שיתופי פעולה בין השלוחים. במשך יום שלם השתתפו השלוחים בסדנאות והרצאות, כשבסיום היום נעמדו לתמונה קבוצתית
קרא עוד
הוא כמעט התאבד": זוכה מרצח אמו - ויפוצה במאות אלפי שקלים
המדינה תפצה את חן אילתי ב־400 אלף שקלים, לאחר שב־2016 הואשם ברצח אמו, ישב שנה במעצר – וזוכה • אילתי כמעט התאבד, מעצם הבושה שילדיו חשבו שהוא רצח את סבתם
קרא עוד
פיצוי של 200 אלף שקל: זו הפגיעה שהוכרה כתאונת דרכים
פגיעה ממנוף בגובה שלושה מטרים הוכרה כתאונת דרכים, כאשר מנופאי בן 47, תושב כפר סבא,  שנפגע ממנוף בגובה שלושה מטרים, יקבל פיצוי של 200 אלף שקלים מחברת הביטוח שביטחה משאית מנוף
קרא עוד
מתי מבוטח בקרן הפנסיה שלו עבור אובדן כושר עבודה?
לכל השכירים מגיל 21 ומעלה יש זכאות להיות מבוטחים בקרן פנסיה. מה הן הזכויות וההדגשים עליכם לדעת? כל הפרטים בכתבה המלאה ב"יוטיוב"  
קרא עוד
שוטר שדחף רכבים שנתקעו בשלג, חטף התקף לב ויוכר כנפגע "תאונת עבודה"
במהלך ימי השלג אשתקד הוזעק שוטר לסייע במבצע "פתיתים לבנים" בכביש 1, אחד הקצינים במקום ביקש ממנו לסייע בחילוץ רכבים רבים שהתחפרו בשלג מה שדרש ממנו מאמץ פיזי רב: "התנאים היו קשים, לא הייתי מורגל למאמץ כזה מתפקידי הקודמים", הוא מספר על הרגעים שקדמו להתקף. בקרוב ייקבעו אחוזי הנכות לפיהם יוחלט גובה הקצבה אותה יקבל.
קרא עוד
נפגעתם בתאונת דרכים? דעו את זכויותכם | עו"ד ליאור טומשין
לנפגעי תאונות דרכים זכויות רבות. בכתבה זו נדבר על זכויותכם עקב תאונת דרכים. לצפייה בכתבה המלאה ב"יוטיוב", לחצו על קישור הכתבה.
קרא עוד
בנותיה של אחת מנשותיו של הרוצח שמעון קופר תובעות את הרופאה שסיפקה לו את חומר ההרדמה לרצח
בית המשפט קבע כי הבנות של ג'ני מור חיים ז"ל יוכלו לעקל את ביתה של ד"ר זקוטסקי ולקבל יותר ממיליון שקלים אם יזכו בתביעה •  בתביעה נטען כי בעודו בזוגיות עם הנרצחת, הכיר קופר את הרופאה באמצעות שדכנית ואמר לה שעליו לבצע משימה סודית בחו"ל ולהתנקש באדם – והתעניין אם היא מכירה חומר שלא ישאיר עקבות •  עורכי דינה של הרופאה: "היא לא יכלה לצפות רצח אזרחית באמצעות החומר"
קרא עוד
בינת סמך תספק שירותי ענן מנוהלים לשני משרדי עורכי דין בולטים
המשרדים שיקבלו את השירותים הם מרקמן טומשין ושות' ו-בן ארי פיש ושות' ● היקף העסקאות לא נמסר אולם מומחים בשוק מעריכים את שתיהן יחד בכ-2.5 מיליון שקל
קרא עוד
אחוזי נכות ופיצוי של מאות אלפי שקלים למנופאי מכפר סבא שנפגע בתאונה
זרוע המנוף פגעה בו במהלך עבודה, כנראה בשל תקלה, והוא נפל מגובה וספג חבטה קשה בגבו, התאונה הוכרה גם כתאונת עבודה.
קרא עוד
שר הרווחה לבג"ץ: אבחן חקיקה להסדרת פיצוי לנפגעי עבודה שמחלתם התגלתה לאחר הפרישה, העתירה לבג"ץ נמחקה
השר יעקב מרגי הודיע שיבחן את ההסדר הקיים שמבוסס על גובה השכר האחרון של העובד, גם אם הוא נמוך משמעותית מהשכר בעבודה בה נפגע | האגודה לזכויות החולה מחקה את העתירה: "מקווים שהשר יפעל במהירות"
קרא עוד
בג״ץ ידון בעתירה להסדרת הקצבה לנפגעי תאונות עבודה שמחלתם התגלתה לאחר הפרישה
לסובלים ממחלות מקצוע זכאות לתגמולים. העתירה של האגודה לזכויות החולה הוגשה נגד נוהל הביטוח הלאומי, לפיו חישוב התגמולים שיקבל העובד לא ייקבע בהכרח לפי המשכורת במשרה שגרמה לפגיעה | עוד נכתב בעתירה: ״הדבר יוצר אבחנה קשה ביותר בין שווים״
קרא עוד
אתם בסטרס בגלל המלחמה? ייתכן ויכירו בכם כנפגעי פעולות איבה
ברור כי פציעה פיסית עקב פגיעת טיל או רסיס או חבלה בעת ריצה למחסה – יוכרו כפגיעות איבה, אבל חשוב לדעת כי ישנן לא מעט מחלות שהתפרצו או הוחמרו עקב אירועי הלחימה ויכולות להיות מוכרות כפגיעת איבה, עם כל הזכויות שבכך.  
קרא עוד
נוהל סודי של ביטוח לאומי מסתיר מידע מהותי מהמבוטחים
ביטוח לאומי חדל להעביר לחלק מהמבוטחים שתביעתם נגדו נדחתה מידע מלא על החקירות שנוהלו בעניינם ומקשה עליהם לערער על ההחלטה. הוא מסרב לחשוף את הנוהל שלפיו הוא עושה זאת. ביטוח לאומי: מנסים למנוע מרמה  
קרא עוד
תביעת ענק נגד חברה קדישא פתח תקווה: "גבתה מחיר מופרז מקרובי נפטרים"
אלמנה שנדרשה לשלם עשרות אלפי שקלים עבור חלקת קבר באזור "סגור" גילתה להפתעתה כי בפועל הוכשרו בבית העלמין שטחים נוספים • בתביעה ייצוגית דורשים עורכי דינה מיליונים כפיצוי לאישה ולנפגעים נוספים
קרא עוד
ייצוגית: הביטוח הלאומי גובה כסף באופן לא חוקי על הוצאת תיק זכויות
על פי התביעה, סניף הביטוח הלאומי בירושלים גובה כסף על הוצאת תיק זכויות, למרות שכבר ב-2012 בית המשפט קבע שהדבר אסור • הגבייה הלא חוקית מטרידה אף יותר, משום שתיק הזכויות נועד לעיתים קרובות לערעור על החלטות הביטוח הלאומי
קרא עוד
"יצרו מסלול עוקף שמאי": ייצוגית נגד חברות הביטוח
תביעה ייצוגית נגד חברות הביטוח בה נטען כי הן "מענישות" מבוטחים שמתקנים את רכבם במוסך שאינו מוסך הסדר • מנורה: פועלים בהתאם להוראות הפוליסה
קרא עוד
למעלה ממיליון שקלים לתושב אילת שנמחץ בין שני רכבים
מתקין מערכות רכב כבן 30, תושב אילת, שנפגע בירך ובגב לאחר שמכונית שהושארה בהילוך במוסך בו עבד, הדרדרה ומחצה אותו, יזכה בפיצוי כולל של מיליון ו-100 שקלים מהביטוח הלאומי ומחברת הביטוח הראל שביטחה את הרכב שהידרדר.   כך עולה בעקבות תביעות שהגיש באמצעות עורכי הדין גיא רינטוביץ וליאור כובשי ממשרד מרקמן טומשין ושות’ נגד הביטוח הלאומי וחברת הביטוח הראל. מהתביעות עולה כי באחד מימי הקיץ החמים לפני כ-7 שנים,  במהלך התקנת מערכת ברכב, מכונית נוספת שהייתה במוסך הידרדרה לעברו ומחצה אותו בעוצמה לעבר הרכב בו התקין את המערכת. כתוצאה מתאונת העבודה שהיא גם תאונת דרכים,  המתקין נפגע בירך ובגב. לאחר התאונה הוא פנה לבית חולים יוספטל באילת לקבלת טיפול רפואי ובהמשך אובחן כי הוא סובל מפריצת דיסק במספר חוליות בגב ומפגיעה עצבית. לאור מצבו הרפואי נאלץ לעבור כ-3 שנים לאחר התאונה, ניתוח לטיפול בפריצת הדיסק. הביטוח הלאומי הכיר בתחילה רק בפגיעה בירך תוך דחייה של קשר  סיבתי לפגיעה הקשה בגב, ורק לאחר שהוגשה תביעה לבית הדין האזורי לעבודה בבאר שבע הוכרה  גם הפגיעה  בגב. גם חברת הביטוח הראל שביטחה את הרכב הפוגע דחתה בתחילה את התביעה וטענה  בין היתר בכתב ההגנה, כי מתקין המערכות כבר פוצה על ידי הביטוח הלאומי וכי לא מגיע לו פיצוי נוסף. בסופו  של דבר המתקין הצעיר שסובל מנכות לצמיתות בשיעור של כ-36 אחוזים, יקבל קצבה חודשית בסכום כולל של כ-900 אלף שקלים מהביטוח הלאומי לכל ימי חייו, ובנוסף קיבל פיצוי חד פעמי בסך של כ-180 שקלים מחברת הביטוח הראל שביטחה את הרכב שפגע בו.
קרא עוד
תביעת ענק נגד חברה קדישא פתח תקווה: "גבתה מחיר מופרז מקרובי נפטרים"
אלמנה שנדרשה לשלם עשרות אלפי שקלים עבור חלקת קבר באזור "סגור" גילתה להפתעתה כי בפועל הוכשרו בבית העלמין שטחים נוספים • בתביעה ייצוגית דורשים עורכי דינה מיליונים כפיצוי לאישה ולנפגעים נוספים
קרא עוד
כבוד העו"ד עם עו"ד ליאור טומשין מארח את גברת מיה יניב, יו"ר סלקום, דינמיקה וגולן טלקום.
כאשר אנשים חושבים על ועד עובדים בדרך כלל אנשים חושבים על נמל אשדוד, על חברת חשמל, על הוועדים האלה שהם ועדים ותיקים מקום המדינה, אולי חלקם גם לפני. אתם חדשים יחסית. נכון, בשנת 2010 לא היה ועד עובדים אבל בשנת 2013 היו פגיעות מאוד קשות שחוו העובדים גם בתנאי העבודה שלהם וגם בזכויות שלהם. החלטתי לקום ולעשות שינוי. להקים ועד עובדים, האינטואיציה שלי אמרה. לחברות סלולר הייתה להם תקופה ענקית של פריחה, פעם היינו משלמים המון כסף ואז התחילו שינויים וההכנסות בהתאם. איך זה נראה מהצד שלכם? התחילו שינויים דרמתיים, ירידה בהכנסות. כמובן שהראשונים לחטוף ולספוג את האירוע אלה העובדים והשכר שלהם. בהתחלה זה התחיל בהטבות ואחר כך זה פגע בתנאי העבודה, היה חייב לקום ולעשות שינוי ולשנות, להפר את השיגעון הזה. חוסר האיזונים והבלמים היו מורגשים בצורה כל כך קיצונית שהיינו חייבים לעשות פעולה. יום אחד קראו לי למשרד מנהל התחום והודיעו לי שמורידים לי מהמשכורת 3,500 ₪. בנוסף מסבירים לי שאני ארוויח יותר, מה זאת אומרת, אם אני אעבוד יותר ואני אייצר יותר עמלות אז אני אפילו אהיה יותר עשירה ואני ארוויח יותר. אני מדברת איתך על שנים שמנהל מכירות או איש מכירות לא מקבל תנאים סוציאליים על העמלות שלו, שזה רוב השכר שלו. ואני אומרת להם 'רגע, אתם רוצים להפוך אותי להיות ענייה? לא, הבנתי מה הזכויות שלי? זה לא הגיוני שמדינת ישראל מאפשרת לכם לעשות לי דבר כזה'. ואז עונה לי אותו מנהל תחום ואומר 'הזכות היחידה שלך כרגע היא חודש הודעה מראש'. יש כאן הרעה בתנאי העבודה ואת מחליטה לא להסכים לעבוד. מקבלת את החודש התראה והולכת הביתה. השיחה הזו הייתה רק איתך או עם הרבה דומים לך? זה מטורף, אני כעובדת נאמנה שאוהבת את החברה, נותנת את נשמתי, לא האמנתי שאחרי 5 שנים של עבודה ככה נסיים את דרכנו. השיחה הזאת הייתה עם כל חברי לעבודה מתחום המכירות. כשיצאתי מהשיחה הסתכלתי עליהם ולא האמנתי. הם הורידו את הראש ואמרו לי 'מיה, אין מה לעשות אנחנו צריכים לקבל את זה'. אני לא הסכמתי למצב הזה, אם כולנו מתאגדים יחד אנחנו יכולים לשנות, הם לא יוכלו לפגוע בנו. אבל למרות הנאום המרגש והמשכנע שלי אף אחד לא קם, הם פחדו מאוד מפיטורים. הפחד היה מאוד גדול, כשהיד פתוחה אפשר לשבור בקלות כל אצבע בנפרד אבל כשאנחנו אגרוף אי אפשר לשבור. חברייך לא מצטרפים אלייך, איך מבן אדם אחד עם רעיון קם ארגון עובדים? הארגון הוקם ברגע שנקראתי שוב למשרד המנהל והוא ביקש ממני להירגע. לטענתו הגל יעבור בעוד שלושה חודשים והם יחזירו לי את הכסף שלי. ישר הצבעתי על חברי לעבודה בחוץ ושאלתי מה לגביהם? מה עם אלו שלא קמו ועשו רעש? הוא ענה לי תשובה שהביאה להקמת ארגון העובדים, 'מה אכפת לך מה איתם?'. ברגע הזה הוא זרע את התארגנות קבוצת סלקום שהיום הינה ארגון עובדים. מי מוביל אותם? מי מדריך ומכתיב מה הצעד הבא? בגדול, אף אחד. אני יושבת ומתחילה לקרוא באינטרנט, בעברית באנגלית, מה זה ועד עובדים, איך מקימים ארגון כזה. הבנתי שזו המשימה שלי, להקים ועד שלא קם עשרות שנים בישראל, אני צריכה לקום ולעשות. אז הצעד הראשון הוא גיוס אנשים, לאסוף חבר-חבר. בשלב הזה עליי היה לברור ולהמר למי אני ניגשת על מנת שלא ילשינו או יתנגדו ומיידית כל האידיאולוגיה והכוונה תימחק. אז בהתחלה היינו מחתרת של 10 אנשים, שכל אחד ואחד עדיין איתי עד היום, ופעלנו מתחת לרדאר. בו זמנית היו 100 פעילי שטח פרוסים מדן ועד אילת ומוכנים לקריאה בכל רגע. הרגשתם שעוקבים אחריכם? שמחפשים צעדים שלכם? אם מישהו היה יודע, אפילו אז הדבר הקטן ביותר, היו עוצרים אותנו מיד. ההנהלה של סלקום תמיד הציגה ונתנה את האפשרות לשאילת שאלות, אך כשזה היה נוגע להתאגדות עובדים התשובה תמיד הייתה מפחידה, מוזרה וחד משמעית שאף אחד לא היה מעז לשאול. אנשים לא נשברו מהקבוצה? זה לא פגע בעבודה שלהם? במצב הבריאותי? קודם כל כדי להרים את הקבוצה הם היו צריכים להבין שאין ובית, אין להם חיים ויש להם רק אותי עכשיו, והעבודה היא 24/7 והיסטוריה לא עושים בקלות. כשנכנסנו לתוך תהליך ההתארגנות שגם היה עוד שנה בתוך השטח, אז מדובר על חוקרים פרטיים ועל מעקבים אחרינו. בשלב מסוים שני חברי ועד פשוט השתגעו והגיעו להסתכלות פסיכיאטרית. עוקבים אחריך יום-יום, אתה לא רואה את הבית, אתה לא רואה את המשפחה, אתה רץ קדימה כדי לשנות, כדי להזיז לוחות טקטוניים כדי לשנות לאנשים את המציאות ואתה גם משלם על זה בנפש שלך וביכולות שלך. כשאני מסתכלת על זה אני חושבת שכולם פוסט טראומתיים כך או אחרת אבל בתקופה הזאת חברי הוועד שלי אושפזו במחלקה פסיכיאטרית לתקופה כדי רגע להתאפס. אז הכל היה שווה את זה? הצלחתם להכריז על עצמכם כארגון יציג? בפעם השלישית הכירו בנציגות שלנו, הכותרות אמרו היסטוריה וזה היה באמת, אני חושבת שזה היה הרגע שהגוף שלי פשוט נפל, קרס, כי לא ישנתי שנה בערך. שנה נוספת מהרגע הזה נחתם הסכם קיבוצי שמוערך ב-270 מיליון שקלים שמסדיר את התנאים של העובדים, גם את תנאי העבודה שלהם וגם התנאים הכלכליים. להסכם יש חלק ארגוני וחלק כלכלי וזו התורה עד היום בסלקום. אתה יודע, אנשים מקבלים כבוד אמיתי ועשינו דברים מטורפים כמו למנות דירקטור. הדירקטור הראשון מטעם העובדים בדירקטוריון של חברה שהיא לא ממשלתית קרה אצלנו בסלקום, עד היום זה לא הצליח בשום מקום. מה לגבי החברה, סלקום, זה עשה להם טוב? בהחלט! אני מאמינה שהעובדים והחברה הם אחד, אין הבדל. האינטרס הוא משותף וחברה שיש לה ארגון עובדים בריא עם איזונים ומעצורים בריאים תישאר לתקופה ארוכה. מנכ"לים באים והולכים אבל ועד העובדים פה להישאר, הוא לא בא למשמרת, לא בא לעשות קופה, אנחנו כאן להישאר ולהתפרנס, זה חשוב לנו. אנחנו מסתכלים על החברה בצורה עסקית ורציונלית, אנחנו מכבדים ומשתדלים להיות הכי טובים שאנחנו יכולים. הבנתי שמאז הצטרפו עלייך חברות נוספות שנתנו לך אתה מפתח לועד שלהן. נכון, ככה אנחנו הופכים מוועד עובדים לארגון עובדים, שכולל בתוכו את חברת דינאמיקה וחברה גולן טלקום. בהן העובדים רואים את ההסכם הקיבוצי של סלקום ומבינים כמה זה חשוב. כשניסיתי לאגד את החברות אני זוכרת שהגעתי למנהלים והעט נופלת להם מהיד כי הגישו מאוימים וכמובן שלא חתמו על ההסכם. לאחר מכן הם ראו כמה זה עושה טוב לעובדים, כמה ההסכם הוא קריטי לחברה ובעצם מתחים מהלך התאגדות ונותנים לי את המפתחות. זה מדהים ומרגש אותי, אנחנו כל כך אוהבים ומחבקים את כולם ומכאן הפכנו מוועד עובדי קבוצת סלקום ולארגון עובדי קבוצת סלקום שמחזיק את כולם. אז מיה יניב, יו"ר ארגון עובדי סלקום, נטוויז'ן, גולן טלקום ודינאמיקה, מאשת מכירות צעירה הפכת להיות אימפריה ועדתית! כן, אנחנו עושים דברים מדהימים. אני יכולה להגיד שלפני 4 שנים קלטתי את עובדי הניקיון להיות עובדי חברה. בשבילם זה שינוי עצום, הם כבר לא שקופים, הם ממורקרים, הם חלק מקבוצה. יש שם מערכת יחסים אדוקה וטובה שבזכותה עם מסתובבים בגאווה, באנרגיה, יש כבוד והערכה בין כולם. תודה רבה שבאת, לימדת אותנו דברים ואלו שמאזינים ופוחדים לעשות את הצעד הראשון אני בטוח שאת יכולה להיות השראה ודוגמא מופלאה. טיפ שבועי בחיים קיים סטרס נפשי של התרגזות, כעס, התרגשות ולפעמים הגוף בוגד בנו או בוגד בנו חלקית ואנחנו לוקים בפגיעות. באיזה מהמקרים האלה הפגיעות יכולות להיות מוכרות כפגיעה בעבודה? למה השאלה הזו חשובה? אם הפגיעה שלי הוכרה כפגיעה בעבודה, אני יכול להיות מוכר על ידי ביטוח לאומי. למרות שאני חזרתי לאותו מקום עבודה ואני ממשיך להרוויח את השכר היפה שהרווחתי קודם, ואולי אפילו התקדמתי, עדיין אני יכול לקבל מענק. אם קבעו לי שיש לי דרגת נכות של עד 19% או קצבה חודשית נטו של אלפי שקלים לכל החיים למרות שאני ממשיך לעבוד באותו שכר, ואז אני אקבל גם את זה וגם את זה. אז איזה בעיות רפואיות יכולות להיות פועל יוצא של סטרס? אני אזכיר אותן בקצרה. התקף לב, בן אדם שלקה בהתקף לב ויידע להראות שבטווח של 24 או 48 שעות לפני אירוע התקף הלב היה לו אירוע סטרסוגני בחברה שלו, בעבודה שלו, גם אם הוא עצמאי וגם אם הוא שכיר, יוכר כנפגע עבודה. בן אדם שעבר אירוע מוחי, גם הוא יוכל להיות מוכר אם הוא יצביע שתוך 24 שעות או 48 שעות. קיימת גם פסיקה חריגה על תקופות ארוכות יותר, היה לו אירוע סטרסוגני קשה בעבודתו. סכרת גם כן יכולה להיות מוכרת כפגיעה בעבודה, שם לא צריך להצביע על אירוע תוך 24 שעות או 48 שעות, די לי להראות שתוך 3 חודשים לפני שגילו בפעם הראשונה את הסכרת, היה לי אירוע חריג בעבודה ואז זה יכול להיות מוכר. למה בסכרת זה חשוב? סכרת לצערנו מחלה שמנסה לפגוע לנו בהרבה איברי מטרה, בעיניים, בלב, בכליות, בתפקוד המיני, בשיניים, באזורים של העצבים בידיים, ברגליים ולכן כדאי אם יש מחלה כזו להיות מוכר כנפגע עבודה. גם פסוריאזיס מחלת עור יכולה להיות פועל יוצא של סטרס. גם פיברומיאלגיה, מחלה שמאופיינת בכאב באזורים רבים בגוף יכולה להיות מוכרת וכמובן גם פגיעות נפשיות עצמן, פוסט טראומה וחרדה ודיכאון יכולים להיות כתוצאה מאירוע סטרסוגני בעבודה. ולכן, היה לכם משהו כזה? בין אם זה במסגרת ההתארגנות כוועד עובדים, בין אם זה לחצים מהעובדים, מההנהלה או במסגרת עבודה אחרת רוויה בלחץ, אם תדעו להצביע על אירוע או מספר אירועים חריגים בעבודה שלאחריהם החלה הבעיה מהבעיות שציינתי, תהיו מוכרים כנפגעי עבודה ותהיינה לכם עוד שורה של זכויות ותגמולים כספיים מעבר לעבודה הרגילה.  
קרא עוד
כבוד העו"ד עם עו"ד ליאור טומשין מארח את מר יורם וקשלק, יו"ר ארגון הגג של המסגרות הפרטיות לאנשים עם מוגבלות בישראל.
המסגרות הפרטיות האלה מטפלות באנשים שסובלים ממה? המסגרות מטפלות באנשים עם מוגבלות שכלית והתפתחותית, אוטיזם, שיקום. המסגרות מטפלות היום במעל ל-8,000 אנשים שנמצאים בכל רמות הסיעוד, מסיעודי מורכב ועד עצמאיים. מדובר במעונות, הוסטלים, דירות או מערכי דירות. מה ההבדל בין כל אלה? מדובר במסגרות בכל הגדלים על מנת שתהיה אפשרות בחירה ומגוון. מעון הוא מסגרת גדולה יותר, מעל 60. הוסטל יהיה לכיוון ה-20 ודירות עד 6 דיירים. כמובן שככל שהמסגרת קטנה יותר מדובר באנשים יותר עצמאיים. יש היום רצון לנסות להוציא גם את הסיעודיים לעצמאות ולשלב אותם בדירות של 6. עם כל הקושי מדובר במגמה מאוד מעניינת וטובה משום שכדי לנסות ולהוציא כמה שיותר אנשים ולהביא אותם לאינטראקציה חברתית. מי יוזם את הרצון הזה? המדינה? המשפחות? הגופים? כל מי שאמרת, כולם רוצים. יש חוק מוגבלויות שמדבר בצורה מאוד מפורשת על תקציב של מיליארדים על מנת לשלב כמה שיותר בקהילה. יש קשיים רבים אך המגמה היא לקחת אנשים עם פיגור קל או בינוני ולהצליח לשלב אותם במגורים עם דומים להם. כמובן שעליו להשגיח אבל שיתחילו לנהל חיים אזרחים רגילים ברמת האפשר. מאיפה אתה מגיע לתחום באופן אישי? אני דור שני של אנשים שהקדישו את חייהם לנושא וגם יש לי דור שלישי שממשיך את המסורת. ההורים שלי, אני וילדיי כולנו יחד עוסקים בענף. התחום הוא כל כך רגשי וכל כך מעניין וכל כך מלא שקל להתחבר אליו. יש גם את הצד המקשה, המתנגד, איפה זה פוגש אתכם? יש לנו קשיים מכיוונים רבים. הבעיה הראשונה היא למצוא דירות שאנשים יסכימו להשכיר לנו וכשהם מוכנים הם דורשים מחיר הרבה יותר גבוה מהשוק. הם מפחדים מה יגידו השכנים, מה יקרה לדירה, שיהרסו להם את הדירה, שזה לא נכון, אבל החששות הם כבדים ולכן המחירים גבוהים יותר. המצב של השנה האחרונה שדמי השכירות עלו בערך ב-20% למצב שכמעט בלתי אפשרי למצוא היום דירות. גם כשהמדינה מפרסמת מכרזים לדירות, הדירות לא מתמלאות כי המכרזים לא מתמלאים בגלל שלא מוצאים דירות מתאימות לצורך. הבעיה השנייה היא מגבלת הכסף של המדינה, כמה היא מוכנה לתת לי עבור שכירות. היא ערה לזה שאנשים מאוד מתנגדים, לא רוצים את האוכלוסייה הזו אצלם בבניין. כל העולם סובל מזה, כשזה מגיע לבית המשפט תמיד פוסקים בעדנו, הם מבינים ורוצים שאנשים עם מוגבלות יחיו בקהילה.   אז אמרנו שיש קושי למצוא דירות וגם דיירים שמתנגדים. אני בתור דייר לא רוצה להקשות או להיות נטל על השכנים שלי, יש עובד שנמצא איתם בדירה? ודאי, תמיד יש עובדים בדירה, נמצאים שם 24 שעות ביממה. שומרים, בודקים, מקדמים, מלמדים, מלווים אותם לחוגים. אני רוצה להגיד שלא כולם כאלה רשעים, יש הרבה שכנים מאוד טובים והרבה מקומות שאוהבים את הדיירים שלנו ועוזרים להם ולנו. בזכות אנשים כאלו, הצלחנו לפתוח עשרות אם לא מאות דירות בתחום הזה. בתור בעלים של משרד עורכי דין אני יכול להעיד שלא קל לגייס עובדים ועוד מדובר במשרה נפוצה. תהליך גיוס העובדים אצלך כנראה גם לא קל. אכן הקושי הוא גדול. צריך לזכור שהרבה מהעבודה שלנו היא עבודה עם אוכלוסיות של סיעודיים וטיפוליים ולכן מדובר בעבודה פיזית קשה מאוד. המשכורות שניתנות מהמדינה הן לא גבוהות ואם מישהי תחשוב על לעבוד אצלי או לעבוד בחנות בקניון היא תבחר בחנות. יש קושי גדול להשיג עובדים בתחום. אז איך בכל זאת אתה מצליח להביא עובדים? קושי הוא למצוא עובדים סוציאליים, זה לא יאומן איך אין כבר בעלי מקצוע שיעזרו לנו. בנוסף, קיימים העובדים פרה רפואיים שמקבלים סכומים מאוד גבוהים היום, מה שאנחנו לא יכולים לתת, ולפעמים כשאתה רוצה לתת את המחירים האלה הם לא רוצים לעבוד עם האוכלוסייה שלנו. אז מה התוצאה? מרימים ידיים? ודאי שלא, התוצאה היא שהעסקים האלה מפסדים כסף או שיש פחות דירות ממה שאפשר שתהיינה. מכיוון שאתה לא יכול לאכלס את אותם בעלי מקצוע ובנוסף יש קושי בלמצוא דירות האוכלוסייה שסובלת מאוטיזם או פיגור נמצאים בבית ההורים או במעונות. כלומר הבעיה היא בכל המקומות, מעונות דירות או הוסטלים, אין עובדים שיוכלו לדאוג לאוכלוסייה החלשה הזו שזקוקה נואשות לטיפול. לכן צריך להקציב יותר כסף, יותר כסף לעובדים ויותר כסף לארגונים. אנחנו במאבק תידי מול משרד הרווחה בתחום הזה, גם השכירות וגם בכוח האדם שהולך ואוזל. אני שהנושא הזה חשוב ויש לחוקק ולהקציב לדבר יותר שמוקצב לו כיום. השכירות והכוח אדם הם עמודי התווך של התחום ובלעדיהם לא ניתן להתקדם. יש מקום למתנדבים בתחום? יש מקום למתנדבים, אנחנו עודים עם המון גופים, החל מצה"ל ועד ארגונים חברתיים שיוזמים ימי כיף. לפני זמן קצר הגיעה תזמורת וניגנה לדיירים שלנו בשיתוף צה"ל. בנוסף הגיעה קבוצה והקימה גינה עם הדיירים שלנו, יש המון מקום להתנדבות ונתינה אצלנו. יורם וקשלק, יו"ר ארגון הגג של המסגרות הפרטיות לאנשים עם מוגבלויות בישראל, כיף לשמוע על העשייה והעבודה שלכם, מלאכת קודש קשה ובהצלחה בהמשך!         טיפ שבועי הפעם נדבר על התגמולים שאנשים שנמצאים על הרצף האוטיסטי או אנשים שסובלים מפיגור קל זכאים לקבל מביטוח לאומי. שימו לב, התקנות שמות קו שמפריד בין אנשים שסובלים מאותה בעיה. למשל, אם ניקח את התקנות של ביטוח לאומי בנושא של פיגור, אז הפיגור הקל נותן 20% נכות. פיגור קצת יותר קשה נותן 40% נכות וכן הלאה. זה יכול להגיע עד 100% נכות, תלוי במנת המשכל. ההבדל בין 20% ל-40% זה ש-20% לא מקבל דבר. הוא לא מקבל קצבה חודשית. 40% מקבל קצבה חודשית על נכות כללית שתגיע ככל הנראה כאשר מדובר בפיגור, ל-3,700 שקלים. כלומר, ההבדל בין זה שלא מקבל דבר לבין זה הוא דק מאוד. אנשים שיש להם בני משפחה שסובלים מהבעיה הזאת אבל לא מקבלים את התגמול הזה, חשוב מאוד לנסות לפנות לביטוח לאומי לוועדה חוזרת בנכות כללית או להביא עוד צרות אחרות שיש. הוא קיבל על הפיגור שלו 20% נכות אבל הוא סובל גם מ-א', ב' ו-ג' ויכול להיות שכתוצאה מזה אפשר יהיה להגיע לרף המזכה. אותו דבר אנשים על רצף אוטיסטי. יש לא מעט אנשים שדרגת הנכות שהם מקבלים על הבעיה שלהם על הרצף היא נמוכה יותר, כי התפקוד שלהם הוא יחסית גבוה ולכן דרגת הנכות הרבה פעמים אנחנו רואים על הרצף הזה רק של 20% או 30%, להבדיל מאלה שדרגת נכותם גבוהה יותר. תנסו שוב, פעם נוספת. תנסו לראות אולי חוץ מהנכות על הרצף יש גם נכות נפשית כי יש כאן התמודדות נפשית קשה ואולי יש גם עוד בעיות אחרות, אורתופדיות, מוטוריות כאלה ואחרות ואז ביחד יכול להוביל את הסף של ה-40%. לאחר מכן זכאות גם לקצבה וככל הנראה בעקבות זה גם להשמה או שיכון באותן דירות או בכל הדברים האלה שאלה עם דרגת הנכות הנמוכה יותר לא זכאים לה. אז לשים לב מי שבמשפחה שלו יש אנשים שסובלים מזה או מזה, יש דרך לתקן, לטפל בזה ולהביא את האנשים האלה בין היתר לסביבה תומכת יותר ולסביבה כלכלית שיכולה לסייע להם.  
קרא עוד
פרופסור יובל ירון
כבוד העו"ד עם עו"ד ליאור טומשין מארח את פרופ' יובל ירון, יו"ר איגוד הגנטיקאים הרפואיים. תעזור לנו להבין מי הוא גנטיקאי? גנטיקאי רפואי הוא רופא שעשה לפני כן התמחות ראשונית באיזשהו תחום כמו רפואה פנימית, רפואת ילדים, רפואת נשים וכו'. עם סיום ההתמחות כעשה התמחות נוספת בגנטיקה רפואית. באיזה תחום אתה מתמחה? רפואת  נשים, גניקולוגיה. ספר לי חשיבות המקצוע, אני מאמין שהרבה מכירים אך לא במדויק. אם בעבר גנטיקה תיאורטית הייתה מקצוע שאפשר היה רק להתבונן ולהסתכל על צורות התורשה ולתת הסתברות סטטיסטית, היום יש בדיקות גנטיות בשפע. הבדיקות הללו מאפשרות לנו לאבחן מבעוד מועד מצבים או זוגות שנמצאים בסיכון ללידת ילדים שחולים במחלה גנטית או בתסמונת, לאבחן מומים בהריון, לבדוק אם לילדים יש איזושהי תסמונת. גם תחום של סרטן יש לו רקע גנטי לעיתים קרובות, מחלות ניווניות של המוח וכו'. כך שבתחומים רבים ברפואה הגנטיקה תופסת מקום גדל והולך. אם פעם אישה הייתה עושה בדיקות כדי לאבחן מום בעובר היום כבר מקובל לעשות את הבדיקה שלב אחד קודם, תוכל להתוות לנו את הדרך? כן. באומרך 'היום', למעשה ישראל הייתה מהחלוצות בעולם בבדיקות גנטיות עוד בסוף שנות השבעים התחילו לעשות פה בארץ בדיקות לטיי זקס. זו מחלה גנטית שכיחה אצל אשכנזים ולמעשה, העובדה שהתחילו לעשות בארץ בדיקות סקר לגילוי נשאים, בעצם כמעט והכחידה את המחלה בארץ. עם השנים התחילו לגלות יותר ויותר גנים ומספר הבדיקות הגנטיות האפשריות עוד לפני שההיריון הלך וגדל. היום אנחנו עושים כמה עשרות בדיקות גנטיות וכמובן עדיף לדעת מבעוד מועד אם זוג מסוים נמצא בסיכון ללידת ילד חולה והאם מעוניין באופציות למניעה. בנוגע לאופציה למניעה, האם רלוונטי גם במקרה מחלת איקס שביר? אני יודע שמדובר במחלה שכאשר מאובחנת אצל ילד תהיה קשה יותר, כמו אוטיזם או פיגור, מאשר אצל ילדה. איך ניתן לבדוק אם האם נשאית? והאם עדיין יהיה ניתן להביא ילדים בריאים לעולם? איקס שביר היא מחלה יוצאת דופן. רוב המחלות שאנו בודקים צריך ששני בני הזוג יהיו נשאים כדי שיהיה סיכוי שהילד חולה. איקס שביר היא תסמונת שמועברת רק באמצעות האם, כלומר, אם האם היא נשיאת של הפרה מוטציה (קדם מוטציה) היא נמצאת בסיכון ללידת צאצאים חולים. תמיד עדיף לגלות זאת לפני ההיריון. במידה והיא אכן נשאית ונמצאת בסיכון ניתן להציע לפני ההיריון הליך שנקרא אבחון גנטי טרם השרשה, נקראPre-implantation Genetic Diagnosis או PGD. בהליך זה מבצעים הפריית מבחנה חוץ גופית, מפרים ביציות עם זרע ומתקבלים מספר עוברים. נותנים לעוברים זמן התפתחות של 3-5 ימים ולפני שמחזירים אותם לרחם דוגמים מספר תאים. על התאים האלו מבצעים בדיקה שמטרתה לראות האם העובד עתיד ללקות לתסמונת או לא. לאחר התוצאות, נחזיר לרחם את העוברים שחופשיים מהמחלה. דרך אחרת היא במידה והנשאות התגלתה כבר במהלך ההיריון היא לבצע אבחון על ידי בדיקת סיסי השליה בשבוע ה -11 או 12 או בדיקת מי שפיר משבוע 16 ואילך. הבדיקות האלו רק יעידו האם המחלה קיימת או לא. ההמשך בהחלטת ההורים. בעולם אוטופי, אם היה תלוי בך, מחלה כזו הייתה נכחדת מהעולם? התסמינים שלה היום נכחדים, כלומר הנשאות הייתה ממשיכה אך לא היו נולדים ילדים לוקים במחלה, כל זאת בתנאי שכל הציבור מסכים לבצע את הבדיקה בטרם הכניסה להיריון. כאשר זוג מגיע לידיו של הרופא הציפייה היא שייתן הנחיות כיצד לפעול, אילו בדיקות לבצע על מנת לנסות למנוע מחלה גנטית כזו או אחרת. חלק מהבדיקות מסובסדות דרך קופת החולים וחלקן לא, מה תפקידו של הרופא כאן? כמובן שזה תפקידו של רופא נשים כי הוא עוקב אחר מי מתכננת להיכנס להיריון או במהלך ריאיון להפנות את האישה לבדיקות. בקופות החולים יש שירות שנקרא אחות ייעוץ גנטי אשר מסבירה אילו בדיקות נכנסות לסל ואילו לא ובנוסף ליידע על האפשרות בבדיקה פרטית משום שניתן בבדיקה אחת לסקר מאות מחלות ולא בודדות. אם בעבר היינו מציעים את סל הבדיקות לפי המוצא העדתי, כי יש בדיקות שכיחות באשכנזים וביוצאי צפון אפריקה וכן הלאה, בבני מיעוטים, היום ההמלצה של איגוד הגנטיקאים היא לבצע סקר גנטי מורחב לכל הציבור בארץ, סקר אחיד שכולל את כל המחלות הגנטיות השכיחות. זה לא כל המחלות הגנטיות, אלא השכיחות, מדובר על בדיקה של מאות גנים. התקווה שלנו שבסל הבריאות הקרוב ייכנס המימון ובצורה הזו באמת ניתן יהיה לעשות צעד גדול למניעה, כי התהליך יהיה פשוט יותר. כרגע לא הכל בתוך הסל והכל אולי לא יהיה אף פעם בפנים, מה עושה אדם שרוצה לכסות את עצמו כמה שיותר? מה העלות שאצטרך להוציא מכיסי כדי להיות במקום הרגוע או הכמעט רגוע? מבחינת בדיקות הסקר הגנטיות יש מספר שמבוצעות בארץ בהתאם לאוכלוסייה הרחבה בארץ מדובר בכמה מאות מחלות ויותר מאלף מוטציות שונות. הבדיקות האלו נערכות במכון גנטיים בארץ, כמו בלינסון, איכילוב, תל השולם ועוד. יש בדיקות גנטיות רחבות יותר שהן כלל עולמיות שהמחיר בסדר גודל של כמה אלפי שקלים על מנת לגלות נשאות עוד בטרם ההיריון. במהלך, אבל נאמר, אדם או זוג שמחליט לעשות בדיקות הכי רחבות גם ללא אינדיקציה, יכול לממן דיקור מי שפיר באופן עצמאי גם ללא סיבה. בדיקור מי שפיר בודקים בדיקה של צ'יפ גנטי, זה מגלה שינויים כמותיים במטען הגנטי כמו תסמונת דאון ועוד כמה מאות תסמונות, וניתן עוד להרחיב את הבדיקות במהלך ההיריון לריצוף של כלל הגנים, בדיקות אקסום. זה כבר סדר גודל של 7,500 שקל וצפונה. אני אוסיף שגם אם הורים לעתיד מבצעים את כל הבדיקות הללו אין הבטחה לאבחון מדויק. לדוגמא, אוטיזם מתגלה בבדיקות גנטיות רק ב-20% מהמקרים, רוב הילדים עם אוטיזם לא מאותרים בבדיקות הגנטיות הקיימות היום. עדיין יכולים להיות מומים שאינם על רקע גנטי ועדיין יכולות להיות מחלות גנטיות שהבדיקות הגנטיות המתקדמות ביותר עדיין לא מוצאות אותם. זאת אומרת, אני לא אגיד אין סוף לזה, אבל בהחלט אפשר לצמצם. אנחנו מדברים על השתדלות, מה אנחנו כן יכולים לעשות. יש אוכלוסיות שמטעם אמונה לא היו מפסיקים היריון בכל מקרה. האם לאוכלוסיות האלה כדאי לעשות בפועל עוד בשלב השידוך, ההיריון? כן, יש ארגון שנקרא דור ישרים שמצע בדיקות סקר גנטיות לאותן מחלות רצסיביות. מבצעים את הבדיקות האלה לבני נוער עוד בזמן הלימודים כיוון שבאוכלוסייה הזו הנישואים נערכים באמצעות שידוך. אם במקרה אלמוני נמצא כנשא ואמור להיות משודך לפלונית והיא נמצאה נשאית לאותה מחלה גנטית, אז בבירור ההתאמה עוד לפני השידוך רואים ששניהם נשאים לאותה מחלה אז לא משדכים ביניהם. כמובן שהאפשרות לעשות סקר גנטי קיימת לכל האנשים שחושבים או מתכננים הריון וגם אם האפשרות להפסיק את ההיריון אינה מקובלת עליהם, אפשרות של אבחון טרום השרשה באמצעות הפריית מבחנה מקובל בארץ גם על ידי הקהילה החרדית וככל שאני יודע גם על ידי בני המיעוטים ממוצא מוסלמי. כגנטיקאי, מה העצה שלך למאזינים שלנו? לצעירים, צירות, להורים שלהם שמקשיבים לתוכנית? אני חושב שקודם כל להיות משכילים בתחום. כלומר, לימודי ליבה זה חשוב, צריך להבין קצת בביולוגיה, להבין שיש מחלות תורשתיות ולקראת הריון לברר גם מה הם הבדיקות הרלוונטיות, מה בסל, מה הזכויות, מה האפשרויות. יש הרבה מאוד מאגרי מידע. משרד הבריאות מנגיש באמצעות האתר שלו את כל הדברים שנמצאים בסל, גם דברים נוספים. אז כדאי לפנות לאתר הזה, גם לאתר של איגוד הגנטיקאים. אז כדאי ללמוד ולדעת את הדברים מראש וגם לשאול את הרופא מה צריך, מה כדאי. עוד דבר חשוב הוא להתעדכן בשנית בטרם כל הריון נוסף כי הגנטיקה רצה קדימה וככל שחולף הזמן יש עוד ועוד בדיקות זמינות. פרופסור יובל ירון יו"ר איגוד הגנטיקאים הרפואיים, אני מאוד מודה לך. טיפ שבועי לא אחת נולדים ילדים עם בעיות, בעיות רפואיות שחלקן היו יכולות להיות אולי מאותרות בשלב מוקדם יותר. אנשים פונים ואומרים רק רגע, האם יש לי כאן עילה טובה לתביעת רשלנות רפואית? כאשר נולד ילד עם מחלה גנטית יכולים להיות נזקים קשים. הרבה פעמים תוחלת החיים היא רגילה כמו לכלל האוכלוסייה כלומר, 80 שנים של ילד שיהפוך להיות בוגר עם מגבלות קשות. הנזקים הם עצומים. ואז עולה השאלה האם יש לי כאן עילת תביעה. יש לשים לב כמה דברים שנקבעו בפסיקה. חובתו של הרופא ליידע במהלך ההיריון או לפני הריון כאשר מתייעצים איתו על בדיקות שראוי לעשות. יש בדיקות שבסל שאותן הקופה מממנת ויש בדיקות שהן לא בסל, הקו לא עובר שם. על הרופא לדווח גם על אלה וגם על אלה על מנת לאפשר את ההחלטה אם ואילו בדיקות לבצע. חשוב פעם אחת לספר על הבדיקות האלה ופעם שנייה גם להסביר את המשמעות ואת החשיבות של הבדיקות, כי לא כולם מספיק חכמים כדי להבין את כל ההשלכות של הדבר הזה. יש אוכלוסיות שגם המצב שם מצדיק דגש על הדברים. אם יש רקע של חולים במשפחה, אם יש לידות קודמות עם בעיות ודברים כאלה, שם יצפו מהגורם הרפואי להדגיש אפילו יותר וחובת הזהירות היא יותר גבוהה. לכן לא בכל מקרה כאשר נולד ילד עם בעיה יש שם תביעה אבל צריך לבדוק באמת מה סיפרו, מה הסבירו, ולפעמים יש את ההסבר. ולפעמים ההורה או ההורים עשו את הבדיקה ועדיין נולד ילד עם בעיה שניתן היה תיאורטית לגלותה בבדיקה הגנטית, במקרים האלה שווה לקחת ולבדוק את הפיענוח כי לעיתים יש גם טעות בפענוח שבדיעבד כשמסתכלים אומרים כאן אפשר היה לעלות על הבעיה והמפענח לא פענח. אז רשלנות רפואית יש במקרים האלה, כאשר הפענוח הוא לא טוב או כאשר ההסבר לא ניתן או לא ניתן הסבר מספיק על הבעיות, כולל בעיות שהן יחסית נדירות כי כדאי לשים את הדברים בפני האנשים. יש מקרים, שגם יש בעיה וגם אין עילת תביעה אבל את הדברים האלה צריך תמיד לבדוק.
קרא עוד
"הפיצוי הכספי זו חותמת": תובעות מיליונים משמעון קופר, "האלמן הכפול" שרצח את אימן
הערעור של שמעון קופר נדחה לאחרונה, והוא ירצה עונש מאסר עד שארית חייו • 13 שנים אחרי שרצח את אימן, ג'ני מור-חיים – המאבק של שרית ורינת רחוק מסיום, והן הגישו נגדו תביעת מיליונים • "ככל שהשנים עוברות זה יותר קשה", סיפרו בחודש מאי האחרון נדחה ערעורו של שמעון קופר, "האלמן הכפול" שרצח שתיים מנשותיו ושמרצה 2 מאסרי עולם. כעת, לאחר דחיית הערעור ושפסק הדין הפך חלוט – הגישו נגדו שרית מלמד ורינת זיגדון, בנותיה של ג'ני מור-חיים שהייתה אשתו ונרצחה על ידו בשנת 2009, תביעת מיליונים – באמצעות עו"ד אלישר פיינגרש ממשרד "מרקמן את טומשין". בשיחה עם N12 משתפת רינת על המאבק הבא שלהן: "הפיצוי הכספי זו חותמת. אף סכום בעולם לא יכול לתת לנו מענה לחוסר המענה שיש לנו. תביעה אזרחית היא תביעה שלא הגיוני שאנשים ימשיכו כרגיל". שרית, אחותה, משתפת: "מבחינתנו זה היה אתמול בבוקר. אני עדיין חשה את אותם דברים, וזה אפילו מתעצם. ככל שהשנים עוברות זה יותר קשה – אם להביא ילדים בלי אימא, לראות עתיד בלי אימא. פשוט צף כל פעם מחדש… והרבה כעס". "אני מרגישה ששנים הייתי שבויה שלו ולקח לי זמן להבין", המשיכה שרית. "עכשיו הזמן שלי לכעוס, להוציא. אני לא מוכנה לשתוק על זה יותר. נמאס לי. הכעס צריך להישמע". מעורך דינו של שמעון קופר נמסר: "מעשה ההמתה לא הוכח מעבר לספק סביר כנדרש על פי דין. בכוונתנו להגיש בקשה למשפט חוזר, בין השאר נוכח ממצא ראייתי חדש". שרית ורינת נלחמות שייעשה צדק. הן מוקפות בזכרונות – רינת מתגוררת בבית שבו בוצע הרצח, לא מסוגלת לדמיין מישהו אחר מתגורר בבית של אמה, שרית – חיה באותו קיבוץ. את הזכרונות האלה, הן מספרות, הרוצח ניסה להשמיד. שלוש עשרה שנה חלפו מאז אותו הלילה שבו נרצחה ג'ני מור-חיים בידי מי שהיה בן זוגה, שמעון קופר. לאורך השנים שבהן היו בזוגיות הוא הצליח לטשטש את העובדה כי רצח את אישתו הראשונה, ולאחר שרצח את ג'ני – הוא היה משוכנע שהצליח לחמוק מעונש על מעשיו, פיזר שקרים לגבי המוות המסתורי של שתי נשותיו, וניסה להציג את עצמו כמסכן. עד שהגיע התחקיר של עמרי אסנהיים בתוכנית "עובדה" – והתגלתה האמת. קופר הורשע ברצח שתי נשותיו והוא ירצה מאסר עד סוף חייו. הריאיון המלא ישודר במהדורה המרכזית
קרא עוד
לקה באירוע מוחי חצי שנה אחרי ישיבה סוערת - ויוכר כנפגע עבודה
המוסד לביטוח לאומי דחה את תביעתו של יו"ר ועד במשרד הבריאות לפיצויים, אך בית הדין לעבודה קיבל את ערעורו לאחר חוות דעת רפואית שהוכיחה קשר סיבתי בין הישיבה לאירוע המוחי. ועדה רפואית תקבע את שיעור הנכות שממנה סובל, ובהתאם לכך יקבל פיצויים מהביטוח הלאומי בית הדין לעבודה בבאר שבע הכיר באירוע מוחי שבו לקה יו"ר ועד במשרד הבריאות חצי שנה לאחר ישיבה סוערת שבה השתתף, כתאונת עבודה. זאת לאחר שנקבע כי האירוע התרחש כתוצאה מלחץ נפשי, שאותו חווה העבודה באותה הישיבה. בתחילה תבע העובד מהמוסד לביטוח לאומי להכיר בפגיעה בו אך תביעתו נדחתה. הוא ערער על ההחלטה בפני בית הדין לעבודה, באמצעות עורך דינו אלישר פיינגרש ממשרד עורכי הדין מרקמן את טומשין. מהתביעה עולה כי יו"ר הוועד, גבר בשנות ה-60 לחייו, השתתף בישיבת ועד שהתכנסה בצפון לפני כארבע שנים. במהלך הישיבה הסוערת חש היו"ר ברע ויצא ממנה כדי לנוח. הוא העיד כי לאחר שצעד מספר צעדים, חש דפיקות לב חזקות והרגיש על סף עילפון. חבריו לוועד מזגו לו כוס מים עם סוכר, ועם חלוף הזמן הסימפטומים עברו. על אף שחבריו לעבודה הפצירו בו שלא לנהוג לבד את כל הדרך עד לביתו בבאר שבע, הוא התבייש לבקש שיסיעו אותו, והחליט לנהוג בעצמו. במהלך הדרך, כך העיד, נסע באיטיות ומדי פעם סטר לעצמו כדי לא להתעלף. בהגיעו לבאר שבע פנה לחדר המיון בבית החולים סורוקה, אך שם לא בוצעה בדיקה נוירולוגית, ורק נכתב במכתב השחרור מהמיון כי הוא הגיע לבית החולים כשהוא סובל מלחץ דם גבוה ולא מאוזן, וכי עליו לבצע מעקב בקופת החולים. בחודש אוגוסט, כחמישה וחצי חודשים לאחר אותה ישיבה סוערת, פנה העובד שוב לחדר המיון בסורוקה והתלונן כי הוא סובל מתופעות דומות, שכללו סחרחורת והבזקי ראייה. הפעם הוא נבדק על ידי נוירולוגית, שהפנתה אותו לבדיקות CT ו-MRI, שהדגימו כי הוא לקה בשלושה אירועים מוחיים – כשאחד מהם לא אובחן בזמן. מאז האירוע המוחי האחרון, יו"ר הוועד החל לסבול מהפרעות בדיבור שהחמירו לאחרונה. שופט בית המשפט התרשם כי יו"ר הוועד נפגע במוחו, והשתכנע כי באותה ישיבה התרחש אירוע חריג. הוא נענה לבקשת באי כוחו של העובד ממשרד מרקמן את טומשין, ומינה נוירולוגית מומחית שתקבע אם האירוע המוחי, שהתרחש כחצי שנה לאחר אותה ישיבה סוערת, אירע בעקבות הלחץ הנפשי שחווה העובד. המומחית קבעה בחוות דעתה כי אמנם העובד סבל מספר שנים לפני אותה ישיבה מלחץ דם גבוה, אך הוסיפה כי בבירור קרדיאלי שבוצע בזמנו לא נמצאו סימנים להיצרות כלי דם, שיכלו לגרום לאירוע מוחי. המומחית כתבה בחוות דעתה כי ניתן להסיק שהוא לקה באירוע מוחי בסמוך לאותה ישיבה סוערת. זאת, למרות שהאירוע המוחי לא אובחן אז בחדר המיון בסורוקה, אלא רק כעבור כחצי שנה, יחד עם שני אירועים מוחיים נוספים שהתרחשו בתקופה מאוחרת יותר. המומחית קבעה כי קיים קשר סיבתי בין האירוע המוחי שהתרחש בחודש אוגוסט של אותה שנה, לישיבה שהתקיימה כחצי שנה קודם לכן. בעקבות חוות דעתה של המומחית, שמינה בית הדין, הביטוח הלאומי החליט לחזור בו ולהכיר בכך שהאירוע המוחי שבו לקה יו"ר הוועד מהווה תאונת עבודה, שקרתה כתוצאה מאותה ישיבה סוערת. סגן נשיא בית הדין לעבודה בבאר שבע, השופט צבי פינקל, נתן תוקף של פסק דין להסכם שאליו הגיעו הצדדים. עם הכרת הביטוח הלאומי, יוזמן כעת יו"ר הוועד לוועדה רפואית, שתקבע את שיעור הנכות ממנה הוא סובל. בהתאם לכך, הוא יקבל קצבה גבוהה מהביטוח הלאומי לכל ימי חייו. בית הדין קבע כי על הביטוח הלאומי לשלם לתובע סכום של 2,000 שקלים עבור שכר טרחת עורך דין.
קרא עוד
כבאי שהיה עד לתאונה קשה וחלה בסוכרת הוכר כנפגע תאונת עבודה
אדם שעבד ככבאי קרוב ל-26 שנה ושירת בתחנת טבריה היה עד לתאונה ב-2012 שבה רכב התהפך ו-8 בני משפחה נהרגו. זמן קצר לאחריה התפרצה אצלו סכרת. מומחה שמונה מטעם ביה"ד לעבודה קבע כי מדובר בזרז למחלה והביטוח הלאומי הסיר את התנגדותו כבאי ותיק שלקה בסוכרת לאחר שעבר טראומה במסגרת עבודתו, הוכר על ידי הביטוח הלאומי כנפגע תאונת עבודה. זאת, בין היתר בעקבות חוות דעת רפואית שקבעה כי לחץ (עקה) מוביל להתפרצות מחלות כמו סוכרת ואוטם שריר הלב. התובע עבד ככבאי קרוב ל-26 שנה ושירת בתחנת טבריה. בחודש מאי 2012 אירע בעיר אסון כבד: רכב ובו תשעה בני אדם – הורים ושבעת ילדיהם מהגליל העליון – התדרדר בשל תקלה בבלמים, התהפך לצד הדרך ועלה באש. מכל יושבי הרכב ניצלה רק ילדה אחת, ושאר הנוסעים נספו. הכבאי שהיה באותה עת במשמרת וישן, הוזעק על ידי המוקדן לזירת התאונה. הוא הגיע למקום, ובתחילה חשב בטעות, כי מדובר ברכב השייך לחברו, דבר שגרם לו למצוקה קשה. במהלך החילוץ, הוא אף נחשף לתמונות הקשות של ההורים וילדיהם שנהרגו. זמן קצר לאחר אותו אירוע, התפרצה אצל הכבאי מחלת הסוכרת. "חברים הסבירו לי שסוכרת, התקף לב ואפילו מצב נפשי זה עניין של גנטיקה. אבל אני תמיד ידעתי שאצלי הסוכרת לא הגיעה סתם, ושזה קשור לאירוע הקשה שחוויתי ככבאי", סיפר השבוע. "מדובר בעבודה טעונה. לפעמים אירועים מסוימים מותירים צלקת קשה – ובמקרה שלי זו התבטאה בהתפרצות הסוכרת". בתחילה, סירב הביטוח הלאומי להכיר בהתפרצות המחלה כבתאונת עבודה. הכבאי תבע בבית הדין לעבודה בנצרת, באמצעות עו"ד אלישר פיינגרש ממשרד מרקמן את טומשין. התובע טען כי הסיבה להתפרצות הסוכרת הייתה הטראומה. בית הדין מינה מומחה רפואי מטעמו, וזה פסק כי "מדובר באדם בעל כל גורמי הסיכון האפשריים להתפתחות סוכרת מסוג 2, אשר היה חשוף לאירוע אשר גרם לו למתח, אשר טרם להופעת מחלת הסוכרת. בהחלט די בעובדות כדי לקבוע כי מדובר בגורם מזרז להופעת הסוכרת". הוא הוסיף כי "בתקופות של עקה (סטרס) מוגברת קיימת ירידה של תנגודת הגוף לכל מיני מצבים חולניים".
קרא עוד
עו"ד בכיר לקה בליבו אחרי ריב עם מתמחה - והוכר כנפגע תאונת עבודה
עו"ד מוכר הגיש תביעה לביטוח לאומי בטענה כי יש להכיר בו כמי שזכאי לגמלה על אירוע לבבי שנגרם לו בשל ריב בעבודה. תביעתו נדחתה בתחילה, אך לאחר שערער הביטוח הלאומי חזר בו והודיע שהוא מכיר בעמדת עורך הדין מדובר בעו"ד שייצג בעבר נאשם באחד המשפטים המפורסמים והדרמטיים ביותר בישראל וניהל תיקים רבים ומורכבים בהם עמד בלחצים גדולים, אבל במקרה המדובר משהו בתשובות של המתמחה שלו גרם לו באותו יום לאבד את עשתונותיו ולעזוב את המשרד בזעם, באמצע העבודה, בטריקת דלת. במשך כל היום הוא ניסה להירגע בביתו, אבל לא הרגיש טוב. למחרת הוא הגיע לחדר המיון וזמן קצר לאחר מכן קיבל אירוע לבבי חמור. לאחר שחייו ניצלו, הוא עבר שיקום של מספר חודשים ולאט לאט חזר לעבודה. בהמשך הגיש תביעה לביטוח לאומי להכיר בו כמי שזכאי לגמלה על האירוע הלבבי שנגרם לו לטענתו בשל ריב בעבודה, המוגדר בנסיבות האלו כתאונת עבודה. ביטוח לאומי דחה את התביעה וטען, כי הוויכוח עם המתמחה לא היה אירוע חריג וזה חלק ממהלך עבודה רגיל של עורך הדין וכמו כן, נטען שעורך הדין סבל מבעיה קודמת של טרשת עורקים ולכן אירוע הלב לא קשור לריב במשרד שהיה יום קודם. בית הדין האזורי לעבודה אומנם קיבל את הטענה, כי הוויכוח עם המתמחה ונסיבותיו היו בגדר אירוע חריג, אך דחה את טענת עורך הדין הבכיר שקיים קשר סיבתי בין הריב עם המתמחה לאירוע הלבבי בו לקה וקיבל את עמדת ביטוח לאומי. החלטת בית הדין האזורי לעבודה התבססה בעיקר על חוות דעת רפואית של מומחה רפואי שמונה לתפקיד על ידי בית המשפט. עורך הדין הבכיר ערער לבית הדין הארצי לעבודה באמצעות עו"ד אלישר פיינגרש ממשרד מרקמן את טומשין. עו"ד פיינגרש חשף במסגרת הערעור כי המומחה עליו התבסס פסק הדין של בית הדין האזורי לעבודה, משמש במקביל כ"פוסק" בוועדות רפואיות של ביטוח לאומי הדנות בתביעות של מבוטחים נגד ביטוח לאומי. עו"ד פיינגרש טען כי עובדה זו נעלמה מעיני בית המשפט ולכן יש הצדקה לפסילת את חוות הדעת של המומחה. על רקע זה, עוד לפני שהערעור נדון, ביטוח לאומי הגיע להסכמה עם פרקליטו של עורך הדין על ביטול פסק הדין, שדחה את תביעתו של עורך הדין. כמו כן הוסכם שהתיק ידון מחדש בבית הדין האזורי, וימונה מומחה רפואי נוסף, לבדיקת הקשר בין אירוע הריב לאירוע הלבבי. אלא שלפני מספר ימים, עוד בטרם המומחה החדש החל את עבודתו, הודיע ביטוח לאומי לבית הדין האזורי לעבודה שהוא מכיר בטענת עורך הדין הבכיר, שאוטם שריר הלב שעבר נגרם בשל פגיעה בעבודה בעקבות הריב עם המתמחה. כעת הדיונים בתיק ימשיכו בשאלת גובה אחוזי הנכות והנזק שנגרמו לעורך הדין. מהביטוח הלאומי נמסר בתגובה: "לא מדובר ברופא של הביטוח הלאומי אלא בפוסק רפואי שאינו עובד המוסד. למרות זאת, הסכמנו על מינוי מומחה רפואי נוסף, למען הסר ספק ולטובת חיזוק אמון הציבור במערכת. מעמדם של רופאי הוועדות הוא עצמאי לחלוטין, כשל שופט, והם מחויבים בפרמטרים מקצועיים ובשבועת הרופא, כמו כל רופא אחר".
קרא עוד
בגלל יום לחוץ במשרד: תוכר כנפגעת בעבודה
מנהלת מחלקה חוותה אירוע מוחי חולף ביום הגשת מועמדותה למכרז. ביטוח לאומי סירב להכיר בה, אך בית הדין קבע: יש קשר סיבתי בין שני האירועים בית הדין לעבודה בתל אביב קיבל לאחרונה תביעה שהגישה עובדת עירייה ממרכז הארץ שב-2017 חוותה עווית בעין בליווי בלבול בדיבור במהלך יום מתוח במשרד – והורה לביטוח לאומי להכיר בה כנפגעת עבודה. השופטת אסנת רובוביץ-ברכש קיבלה חוות דעת מומחה שקבע שיש קשר סיבתי בין הלחץ שחוותה באותו יום לבין הופעת התסמינים. התובעת, שיוצגה על ידי עו"ד אלישר פיינגרש, סיפרה שלפני כחמש שנים חוותה אירוע חריג בעבודתה, ביום האחרון להגשת מכרז לתפקיד מנהלת אדמיניסטרטיבית. גורמים שונים בעירייה הפצירו ולחצו עליה במהלך אותו יום להגיש את מועמדותה אולם היא חששה שהדבר יביא לפגיעה במעמדה כמנהלת מחלקה ובתנאיה, וחשה מוטרדת מהלחצים שהופעלו עליה. לבקשתה, נקבעה לה פגישה בשעה 13:00 של אותו יום עם גורמים בהסתדרות על מנת להתייעץ עמם. במהלך הפגישה היא חשה עווית בעין ימין בליווי בלבול בדיבור, ונזקקה לטיפול בבית חולים. בבית המשפט הסכימו התובעת וביטוח לאומי על מינוי מומחה רפואי שייתן חוות דעת בעניין. הוא כתב שהתובעת לא סובלת מליקוי נוירולוגי קבוע, אך ייתכן שהיא סבלה מאירוע מוחי חולף וקצר. ככל שהיה אירוע מוחי שכזה, הוסיף, בשל סמיכות הזמנים המובהקת בינו לבין האירוע החריג בעבודה, יש קשר סיבתי בין השניים. במענה לשאלות שהפנה הביטוח הלאומי ציין המומחה כי לתובעת יש יתר לחץ דם וסוכרת נעורים, אך קיימת כיום הסכמה ברפואה כי מצבי דחק יכולים לגרום להופעת אירוע מוחי, ובכך להוציא את הסיכון הטמון במחלות הרקע מהכוח לפועל. ביטוח לאומי, שיוצג על ידי עו"ד רועי הררי, טען שיש לדחות את התביעה. לדבריו, מאחר שהמומחה קבע כי לתובעת אין ליקוי נוירולוגי קבוע וייתכן שמדובר באירוע מוחי חולף, הקשר הסיבתי לא הוכח ומדובר ב"קביעה משוערת". התובעת ענתה כי בית הדין אינו נדרש לשאלה אם האירוע הותיר נזק מוחי קבוע, אלא לשאלת הקשר הסיבתי בינו לבין עבודת התובעת. מאחר שהיא אושפזה בגין האירוע המוחי, נטען יש להכיר באירוע כפגיעה בעבודה. השופטת אסנת רובוביץ-ברכש הבהירה שחוות דעת של מומחה רפואי שמונה על ידי בית הדין היא בבחינת "אורים ותומים" בתחום הרפואי, ובית הדין יסמוך ידו עליה אלא אם קיימת הצדקה יוצאת דופן שלא לעשות כן. היא ציינה שהמומחה קבע שהאירוע בעבודה החיש את הופעת האירוע המוחי. אמנם לפי חוות הדעת אין לתובעת ליקוי קבוע, אך למרות זאת המומחה הבהיר חד משמעית שיש קשר סיבתי בין האירוע החריג בעבודה לבין הופעת האירוע המוחי. עוד הודגש בפסק הדין שלפי הפסיקה נוכח העובדה שביטוח נפגעי עבודה מקנה גם זכות לריפוי ולשיקום, בגדרן של חבלות שיביאו להכרה כ"תאונת עבודה" יבואו לא רק חבלות שהביאו לאובדן כושר עבודה אלא גם כאלה שהצריכו ריפוי ושיקום. בסיכומו של דבר קיבלה השופטת את התביעה וחייבה את ביטוח לאומי בהוצאות ושכר טרחת עו"ד בסך 4,000 שקל.
קרא עוד
"תעופי מכאן רוסייה מסריחה": אוימה ע"י עמיתיה - ותקבל מיליונים
עובדת קבלן שברה שביתה, עובדי חברת נמלי ישראל הפחידו אותה והיא לקתה בפוסט טראומה: "חששתי שיבצעו בי לינץ'". הפיצוי יתחלק בין הביטוח הלאומי לנמלי ישראל
קרא עוד
64 שנים לאחר שנפצע בתאונה: בן 88 הוכר כנכה צה"ל
י' התהפך עם רכבו בזמן שירותו הצבאי בנגב, אך מעולם לא חשב לתבוע את צה"ל כיוון שהמשיך לעבוד במשרד הביטחון. עשרות שנים לאחר המקרה החליט לתבוע את זכויותיו, קיבל 19% נכות וזכה לפיצוי של 211 אלף שקל בן 88 זכה בתחילת החודש להכרה כנכה צה"ל מצד משרד הביטחון על פציעה שאירעה לפני 64 שנים בתאונה מבצעית – וקיבל פיצוי של 211 אלף שקל. התאונה התרחשה כאשר י' היה בשירות בקבע באזור המכתש הקטן בנגב, והרכב שנסע בו התהפך. כתוצאה מהתאונה, כחלק מהטיפולים שעבר נאלץ לעבור כריתת טחול, אך מעולם לא חשב לתבוע על הפגיעה במצבו הרפואי כיוון שהמשיך לעבוד במשרד הביטחון – אף שהיה זכאי לכך ובעיותיו הרפואיות הוחמרו עם השנים. לאחר התאונה התקבל לעבודה בקריה למחקר גרעיני, ובהמשך עבד במפעל ביטחוני אחר. י' יצא לגמלאות לפני 30 שנה ממפעל של משרד הביטחון, ולמרות היציאה לפנסיה, הקפיד ללכת לכנסים ולהרצאות שארגן המפעל עבור הגמלאים. באחת ההרצאות ששמע לפני כשלוש שנים, הופיע עורך דין מטעם משרד המטפל בתביעות למימוש זכויות רפואיות של נפגעי תאונות, וסיפר לקהל שתמיד קיימת אפשרות לתבוע את משרד הביטחון, גם אם חלפו הרבה שנים מאז האירוע. בעקבות הדברים ששמע, י' החליט כי על אף שחלפו כל כך הרבה שנים, הוא ינסה להשיג את ההכרה שמגיעה לו בשל הבעיות הרפואיות שמהן הוא סובל. הבעיה העיקרית הייתה להוכיח את התרחשות התאונה והקשר שלה לשירותו הצבאי. עורכת דינו של י', שושנה מלסה ממשרד מרקמן טומשין, פנתה לארכיון צה"ל בתקווה למצוא עדות לתאונה. למרבה המזל היא הצליחה לאתר מסמך מטושטש וישן, שעלו ממנו פרטי התאונה והטיפול הרפואי שי' קיבל בעקבותיה. לאחר איתור תיקו הרפואי, הגיש י' תביעה להכרתו כנכה צה"ל ובתחילת החודש קיבל מכתב ממשרד הביטחון, והתבשר שנקבעה לו נכות של 19%, המזכה אותו בפיצוי חד פעמי של 211 אלף שקלים. עו"ד מלסה אמרה בעקבות הזכייה בתיק כי "זאת הייתה זכות גדולה עבורי להוציא את הצדק לאור בחלוף כל כך הרבה שנים, ולפעול למען י' שנפגע בשירותו הצבאי ויקבל פיצוי הולם על הנזק נגרם לו". היא הסבירה כי לא תמיד חלה התיישנות על כל מקרה, ולפעמים ניתן להגיש תביעה גם אם חלפו עשרות שנים מאז האירוע.
קרא עוד
מורה מרחובות תבעה: "תאונה קלה" נגמרה בניתוח מוח
תושבת רחובות שנפגעה לפני כארבע שנים בתאונה קלה, לא תיארה לעצמה שהמצב ילך ויחמיר. רק לאחר חודשים התבררו ממדי הפגיעה שנגרמה. היא נאלצה לעבור ניתוח מוח וסבלה מדימום מוחי כרוני. כעת היא תזכה לפיצוי כספי מורה תושבת רחובות שנפגעה לפני כארבע שנים בתאונת דרכים קלה ליד נתב"ג, לאחר שנהג מיבנה התנגש ברכב בו נסעה, תזכה לפיצוי של כ־850 אלף שקלים. כך עולה מהסכם פשרה שנחתם בעקבות תביעה שהגישה נגד חברת הביטוח "שומרה". חברת הביטוח טענה בכתב ההגנה כי מדובר ב"תאונה קלה ביותר" וביקשה לדחות את התביעה על הסף. מהתביעה עולה כי המורה נסעה בטויוטה המשפחתית בה נהג בן זוגה, ובהגיעם סמוך לנתב"ג, התנגשה בהם מכונית מזדה שבה נהג תושב יבנה. בתחילה נראה היה כי מדובר בתאונה קלה, אבל התברר בדיעבד כי התאונה גרמה לה לנזקים ולנכות לצמיתות. לאחר התאונה היא פנתה למרכז רפואי כשהיא סובלת מכאבים ומגבלות תנועה בצוואר ובגב התחתון. היא שוחררה לביתה, אך במרוצת הימים והשבועות שלאחר התאונה המשיכה לפקוד את קופת החולים ואת בית חולים בילינסון, כשהיא מתלוננת על כאבים והגבלות בצוואר ובגב, כאבי ראש וסחרחורות. שלושה חודשים לאחר התאונה, אבחנו בבית חולים בילינסון כי היא סובלת מדימום מוחי והיא הוכנסה לניתוח. לאחר שהתאוששה מהניתוח חזרה לסבול מכאבי ראש, סחרחורות, חולשה ביד, עייפות וירידה בתפקוד. בהדמיית סי.טי נמצא כי היא סובלת מדימום מוחי כרוני. כחצי שנה לאחר התאונה האישה החלה לסבול ממצב רוח ירוד, דיכאון, נדודי שינה, סיוטים ופלאשבקים מהתאונה, והיא אף חששה לשוב ולנהוג, ואז אובחן כי היא סובלת מבלט דיסק בצוואר, מאי־יציבות, קושי בהליכה ובעיות זיכרון. מומחים שמינה בית משפט השלום בראשון לציון לבקשת בא כוחה, עו"ד ליאור כובשי ממשרד עורכי הדין מרקמן את טומשין, למרות שחברת הביטוח התנגדה למינוי המומחים, קבעו כי היא סובלת מנכות לצמיתות בשיעור של 52 אחוזים, בשל הגבלה בתנועות הצוואר והגב, ירידה קוגניטיבית, כאבי ראש ופגיעה מוחית. בתביעה נטען כי לפני התאונה האישה עבדה כמורה וקיימה פעילות נמרצת, ואילו כתוצאה מהתאונה היא הפכה לשבר כלי והיא אף זקוקה לליווי צמוד של מטפל סיעודי. בנוסף נטען כי בגלל מצבה נאלץ בנה להיעדר מעבודתו לעתים קרובות במטרה ללוות את אמו לבדיקות, ניתוחים וטיפולי שיקום. במסגרת הסכם הפשרה שנחתם בין הצדדים, חברת הביטוח "שומרה" הסכימה לשלם לתובעת פיצוי כספי כולל של כ־850 אלף שקלים.
קרא עוד
תביעה: חשמלאי התרגז ועבר אירוע מוחי
אחרי שכשל בביקורת חברת חשמל בפרויקט אושפז החשמלאי בביה"ח. ביטוח לאומי סירב לנהל הליך הכרה בפגיעה בעבודה, אבל השופטת חייבה אותו בית הדין לעבודה בתל אביב קבע לאחרונה כי חשמלאי בפרויקט תמ"א 38 שהתרגז על עובדים במהלך ביקורת של חברת החשמל, ולמחרת לקה באירוע מוחי, עבר אירוע חריג בעבודה. השופטת אריאלה גילצר-כץ דחתה את עמדת הביטוח הלאומי שלפיה לא מדובר במקרה שמצדיק לנהל הליך להכרה בפגיעה בעבודה, והודיעה שתמנה מומחה רפואי לבדיקת הקשר הסיבתי בין ההתרגזות לבין האירוע המוחי. בשנה שעברה דחה הביטוח הלאומי תביעה להכרה בפגיעה בעבודה שהגיש החשמלאי. בתביעה שהגיש בעקבות זאת לבית הדין לעבודה הוא טען שמצבו נגרם בשל אירוע חריג: באוגוסט 2019 הוא ביקש משני העובדים שלו להכין את הבניין לקראת ביקורת של חברת חשמל, אבל כשהגיע למקום גילה שהם לא מילאו אחר ההוראות שלו והוא החל לצעוק עליהם בנוכחות המבקר. בתוך כך הוא חש חולשה והתיישב להתאושש. למחרת בבוקר, כשהסיע את בתו, היא העירה לו שהוא לא נוהג כמו שצריך. לאחר מכן, כששלחה לו רשימת קניות והוא לא הצליח לקרוא אותה, היא הבינה שמשהו לא בסדר וביקשה ממנו לחזור הביתה. משם הוא פונה לבית החולים ואובחן עם אירוע מוחי. לדבריו, אין מחלוקת שהיה בסערת רגשות קיצונית. הוא ציין כי חשש מאוד שהכישלון בביקורת יגרום לכך שהבניין לא יחובר לחשמל והקבלן והדיירים ירצו לתבוע אותו בגלל עיכוב הפרויקט. לכן, לטענתו, מדובר באירוע חריג בעבודה. ביטוח לאומי טען מנגד שכעס על עובדים עקב כישלון בביקורת של חברת חשמל הוא לא דבר מיוחד, מה גם שבסופו של דבר הביקורת לא הובילה לניתוק החשמל או לעיכוב בפרויקט. עוד נטען כי לאחר המקרה המשיך החשמלאי בשגרת חייו ורק למחרת התרחש האירוע. אלא שהשופטת אריאלה גילצר-כץ קיבלה את עמדת החשמלאי. היא ציינה כי לפי העדויות, "התובע היה נתון בסערת רגשות וחד ברע באופן מיידי לאחר התפרצותו על העובדים". נקבע כי הכישלון בבדיקה היה די חריג שכן רוב הבדיקות הקודמות בפרויקט עברו בהצלחה. בפעם הזו התובע הגיב בצורה קיצונית משום הייתה זו בדיקה חשובה שהייתה יכולה להכריע אם הבניין יחובר לחשמל, והוא חשש מפני תביעה. "לכן, מהפן האובייקטיבי כישלון הביקורת של חברת חשמל באותו יום והתרגזותו הקיצונית של התובע, כפי שתיאר זאת בודק חברת חשמל, מובילים למסקנה כי לתובע אירע אירוע חריג ביום הנטען והוא לא הרגיש טוב בעקבותיו", כתבה. השופטת הוסיפה כי אמנם התובע המשיך באותו יום בעיסוקיו אבל עדותה של בתו הייתה אמינה וניכר שהוא לא חש בטוב עוד באותו הערב וכבר למחרת פונה לבית החולים. לפיכך נקבע כי יש הצדקה להמשיך בהליך והשופטת הודיעה שתמנה מומחה רפואי לבדיקת הקשר הסיבתי בין האירוע החריג לבין מחלתו של התובע.
קרא עוד
התאבדות אחרי הפיטורים הוכרה כ"תאונת עבודה"
11 שנים אחרי המקרה: בית הדין פסק לטובת אלמנת המנוח • היא תזכה ל"קצבת תלויים" מהביטוח הלאומי, שטען כי לא ניתן לקשר בין הפיטורים לבין ההתאבדות האם מקרה של אדם שהתאבד כשנה אחרי פיטוריו, יכול להיות מוכר כתאונת עבודה לצורך קבלת קצבת תלויים בביטוח הלאומי? הסוגיה הזו עלתה מתביעה של אלמנתו של עובד בחברת תקשורת, שדרשה הכרה במקרה ההתאבדות של בעלה – מקרה שאירע לפני 11 שנים.המנוח, בשנות ה־50 לחייו, ניסה להתאבד לראשונה כ־10 חודשים לאחר פיטוריו – ניסיון שכשל. בניסיון השני הוא הצליח לשים קץ לחייו. עמדת הביטוח הלאומי היתה שהתאבדות בשל פיטורים עשויה להיות מוכרת אם היא מתרחשת בסמיכות לפיטורים, ולא כשנה אחריה. אלא שבית הדין האזורי לעבודה בת"א קיבל את תביעת אלמנתו של העובד, אף שהתאבד שנה ויום לאחר שפוטר. כך עולה מפסק דין בתביעה שהוגשה באמצעות עורכת הדין בר אליעזר ממשרד עורכי הדין מרקמן את טומשין. בית הדין מינה מומחית מטעמו, שקבעה כי המנוח סבל מהפרעה דיכאונית חוזרת. להערכת המומחית, "קיים קשר סיבתי בין אירוע ה'דחק', קרי פיטוריו מעבודתו, לבין הופעת האפיזודה הדיכאונית החמורה, שבשילוב עם מאפייני האישיות של המנוח גרמו להחלטתו לשים קץ לחייו". המומחית הוסיפה כי השפעת האירוע החריג, כלומר פיטוריו, משמעותית יותר מהשפעת גורמי סיכון אחרים אצל המנוח. לכן מחשבות השווא שתועדו בתיקו של המנוח, בין של חוסר כסף לקנות אוכל לביתו, או בין של חוסר יכולתו לכלכל את ילדיו, לוו באי־שקט פסיכומוטורי, שגרם לו לראשונה 10 חודשים לאחר פיטוריו לנסות להתאבד. לדעת המומחית, הפיטורים גרמו להרגשה של חוסר ערך עצמי והאשמה שכולה נסבה סביב אובדן תפקידו ומקור עבודתו. העלבון העמוק שהמנוח חש בעקבות פיטוריו היה גורם דחק משמעותי, ואם לא היה מפוטר – סביר להניח שהדיכאון החמור שממנו סבל לא היה מופיע. לדבריה, "הזמן שחלף בין פיטוריו של המנוח לניסיון האובדני, הוא תסמונת אופיינית לניסיונותיהם הנואשים של מטופלים רבים לשיקום ולחזרה לתפקוד תעסוקתי. הניסיון האובדני שבו קיפד את חייו לא היה בודד ולא ביטא תגובה אימפולסיבית, אלא את הרצון המתמשך למות, של אדם שסבלו קשה והוא מפנטז על מותו כמפלט". היא הוסיפה: "העיבוד המנטלי של הפיטורים שחווה המנוח היה בעייתי ונוקשה, בבחינת הצלחה שווה חיים, וכישלון שווה מוות". המומחית בחנה את עברו הקליני של המנוח, שכלל טיפול בתרופה פסיכיאטרית במשך 18 שנים לפני התאבדותו, אך כאמור, היא התרשמה שהפיטורים הם אלה שהביאו אותו לשים קץ לחייו.
קרא עוד
עבר אירוע מוחי בגלל מייל – ויוכר כנפגע עבודה
עובד בנק התכתב עם קולגה, ותגובתה ערערה אותו. ביטוח לאומי טען שלא הוכח "אירוע חריג", אבל בית המשפט קיבל את התביעה בית הדין לעבודה בתל אביב קיבל לאחרונה תביעה שהגיש עובד בנק, והורה לביטוח לאומי להכיר בו כנפגע עבודה אחרי שחווה אירוע מוחי בעקבות התכתבות מיילים עם קולגה. התובע, בן 62, עובד בבנק כ-36 שנים ובתפקידו האחרון שימש כעוזר מנכ"ל ומנהל שיווק. במאי 2015 הוא פנה במייל לעורכת דין מהמחלקה המשפטית של הבנק וביקש את התייחסותה להסכם מסוים. בשעת בוקר למחרת הוא החל את יום העבודה בקריאת מיילים והיגיע לתשובתה של עורכת הדין, שבמסגרתה ביקשה שהעובדים יכבדו את עבודתה, "ואל תבואו בדרישות, כאילו מדובר במקרה של חדר מיון שאנו מעכבים". התובע טען שהופתע מתשובה זו, מאחר שבשגרה השיח בינו ובינה אינו פורמלי ונוסח התשובה נראה לו תמוה. לכן הוא התקשר למחלקה המשפטית כדי להבין במה מדובר. נאמר לו כי מעתה עליו לתקשר עם המחלקה רק דרך עובד זוטר ממנו שנמוך ממנו בשתי דרגות מבחינה היררכית בבנק. התובע הדגיש כי היה המום למשמע התשובה, התרגז מאוד מההחלטה והתקשה לעכל שתהליכי עבודה שונו מבלי להתייעץ איתו. הוא חש תחושת השפלה, פגיעה במעמדו ובסמכויות הניהול שלו ונפגע מהאופן שבו הדברים התגלו לו.     תוך כדי הדברים הוא החל לחוש חולשה כללית וחולשה בפלג גוף שמאל, מלווה בסחרחורת. הוא התקשה לאחוז במכשיר הטלפון הנייד ואף לבצע הליכה קצרה. בהתייעצות טלפונית עם רופא מתל השומר הוא הופנה מיד למיון. בבית החולים התברר שהוא סובל מאירוע מוחי. בית הדין מינה מומחה לבחינת הקשר הסיבתי וזה קבע שאם האירוע המוחי החל תוך כדי קריאת הדוא"ל – הרי שקיימת סמיכות זמנים מובהקת בין האירוע החריג בעבודה לבין תחילתה של המחלה המוחית. ביטוח לאומי חלק על קביעת המומחה וטען שלא הוכח אירוע חריג באותו בוקר. לדבריו, לוחות הזמנים שתיאר התובע אינם הגיוניים ולא ייתכן שהוא התקבל בבית החולים בתוך 16 דקות מתחילת האירוע. הוא ביקש לבצע איכון של הטלפון הנייד של התובע. אבל השופטת דגית ויסמן קיבלה את התביעה וקבעה כי האיכון אינו סותר את גרסת התובע, אלא מלמד כי אכן סמוך מאוד לאחר ששלח מייל למחלקה המשפטית (ב-8:19) הוא החל לחוש ברע ויצא לכיוון בית החולים.   "לאור העדויות שנשמעו, לא מצאנו כי סימני השאלה שהנתבע העלה לגבי התנהלות התובע בבוקר האירוע, מביאים למסקנה חד משמעית כי יש לדחות את גרסת התובע. נזכיר כי מקום בו קיים ספק, אין לזקוף אותו לחובת המבוטח", נכתב בפסק הדין.   בנסיבות אלה קבעה השופטת כי התעסקות התובע במייל גרמה לו לחוש ברע וקיבלה את קביעת המומחה שלפיה בנסיבות אלה יש קשר בין האירוע החריג בעבודה לבין המחלה המוחית. ביטוח לאומי חויב בהוצאות בסך 5,000 שקל.
קרא עוד
בית הדין קבע: הפגיעה באוזניו של בן 85 נגרמה מפגיעת טיל במבצע צוק איתן
הועדות הרפואיות של ביטוח לאומי ובביה"ד לעבודה נקבע: הפגיעה באוזניו של בן 85 נגרמה מפגיעת טיל במבצע צוק איתן 7 שנים לאחר ששמיעתו של בן 85 נפגעה מפגיעת טיל בתחנת דלק באשדוד במבצע צוק איתן, הכירה הוועדה הרפואית לעררים בכך שנכותו של הקשיש עומדת על שיעור של 28 אחוזים, זאת לאחר שביה"ד לעבודה קיבל את הערעור שהגיש. עתה הוא יקבל פיצוי רטרואקטיבי מיום הפיגוע בסך 135 אלף ש"ח וכן קצבת נכות בשיעור 1500 ש"ח לחודש עד יום מותו. בחודש יולי 2014, בעת ששהה בתחנת דלק, נחת טיל על התחנה והוא נפגע לאחר שרסיס חדר לארובת עינו. במהלך הניתוח להוצאת הרסיס נגרם נזק במערכת השמיעה. ועדה רפואית של המוסד לביטוח לאומי שבדקה אותו כ-3 שנים לאחר פציעתו, קבעה כי הוא סובל מנכות בגין ליקוי שמיעה. המוסד לביטוח הלאומי ערער על ההחלטה ובעקבות כך ועדה רפואית לערערים הפכה אותה והקטינה את דרגת נכותו לאחוז אחד בלבד. מדובר בשיעור נכות שאינו מזכה בפיצוי או גמלה. במוסד לביטוח הלאומי טענו כי לא יתכן שטראומה כלשהיא יכולה לגרום לליקוי שמיעה זהה לחלוטין בשתי אוזניים, גם מבחינת תדרים וגם מבחינת העוצמה. הקשיש ערער על ההחלטה לבית הדין האזורי לעבודה בבאר שבע באמצעות עורך הדין בועז דרנס ויפעת גוז ממשרד עורכי הדין מרקמן את טומשין. בית הדין התבקש להחזיר את התיק לוועדה הרפואית לעררים בהרכב אחר, בטענה כי חברי הוועדה נעולים בדעותיהם. באי כוחו טענו בנוסף, כי הוועדה שקבעה נכות בשיעור של אחוז אחד בלבד, פעלה בחוסר סמכות כשקבעה כי הירידה בשמיעה באוזן ימין אינה קשורה לנפילת הטיל, תוך שהיא סותרת את הקביעה כי ישנו קשר סיבתי בין הפגיעה באוזניו לבית נפילת הטיל. סגן נשיא ביה"ד האזורי לעבודה בבאר שבע, השופט צבי פרנקל, קיבל הטענות והחזיר את הדיון לוועדה בהרכב אחר. הוא נימק החלטתו בכך שהוועדה שקבעה שאין נזק בשתי האוזניים פעלה בניגוד לפסק הדין הקודם שניתן בתיק. על הוועדה היה לקבוע את נכותו הכוללת של הקשיש בגין הפגיעה באזניו, כפי שהסכימו באי כוח הצדדים, הסכמה שקיבלה תוקף של פסק דין. השופט הוסיף כי חברי הוועדה היו צריכים לדון גם בטנטון, זאת מאחר והפגימה באוזניים במכתב ההכרה של המוסד לביטוח לאומי, כללה גם את הטנטון. השופט ציין כי נראה שהוועדה נעולה בדעתה ועל כן יש להשיב את עניינו של המערער לוועדה בהרכב אחר שתדון בענייני, זאת מבלי שיונחו בפניה פרוטוקולי ועדות לעררים קודמות ופסקי דין בעניינו. לאחר שהנושא חזר לוועדה בהרכב אחר, חבריה קבעו כי הקשיש סובל מפגיעה בשתי אוזניו ומטנטון וכי מדובר בנכות בשיעור של 28 אחוזים לצמיתות ורטרואקטיבית מהיום בו נפל הטיל, קרי, משנת 2014. בעקבות ההחלטה כאמור, הקשיש זכה לפיצוי עבר בסך 135 אלף ש"ח ולקצבה חודשית בסך 1500 ש"ח שתשולם לו כל ימי חייו.  
קרא עוד
עובד הכור בדימונה חלה פעמיים בסרטן ויפוצה ביותר ממיליון שקלים
אחרי שנים ארוכות שעבד בקריה למחקר גרעיני בנגב – ג' יצא לפנסיה וחלה בסרטן דווקא בשנים היפות שרצה להקדיש לפנאי ומשפחה • לטענתו, במשך 32 השנים שעבד שם נחשף לחומרים מסוכנים ללא הגנה מספקת • "אחרי כל מה שעברתי, הנחמה היחידה היא שלפחות אוכל לחיות את מה שנשאר לי בכבוד" ג' בן ה-78 מבאר שבע עבד במשך 32 שנה בקריה למחקר גרעיני בדימונה. למרות העיסוק שלו במקום העבודה המיוחד הזה, והעובדה כי החומרים בהם הוא מתעסק עלולים לסכן חיים, הוא מעולם לא דמיין את הנזק הגדול שייגרם לו דווקא בשנים שבהם היה אמור לנוח בגמלאות. ג' יצא לפנסיה כבר לפני 18 שנה, ומרבית תכניותיו נהרסו כשהוא חלה בסרטן הערמונית וסרטן שלפוחית השתן. הוא נאלץ לעבור מספר ניתוחים להסרת גידולים סרטניים שחזרו שוב ושוב 5 פעמים. בתביעה שהגיש לביטוח לאומי באמצעות עורכת הדין קרין מטרסו ממשרד עורכי הדין מרקמן את טומשין, טען ג' כי הוא חלה בסרטן כתוצאה מכך שבמהלך השנים הוא נחשף לקרינה רדיואקטיבית. "עברתי תקופה לא פשוטה", הוא ציין, "לא האמנתי שהעבודה בכור תביא אותי למצב כזה". עד לשנת 2003 הועסק ג' בקריה למחקר גרעיני בדימונה כטכנאי כימיה ובהמשך כמנהל מעבדה. במהלך עבודתו 5-6 ימים בשבוע ו-8 שעות ביום, טען ג' כי נחשף לחומרים רגישים ומזיקים. עוד טען כי כי בשל חוסר מודעות באותן השנים, לא סופקו לו אמצעי הגנה ולא הונהגו אמצעי פיקוח מספקים, כך שנחשף באופן ישיר לקרינה. אחרי שנים של מאבק בסרטן, החליט ג' להגיש תביעה לביטוח לאומי וזכה לפיצוי של יותר ממיליון שקלים ולקצבה חודשית של עשרות אלפי שקלים לחודש לכל ימי חייו. "מי יודע עוד כמה בגילי חלו שם", תהה ג'. "לא הייתה מודעות לחומרים המסוכנים האלו בשנות השישים, מי היה מאמין שלשם זה ילך. אחרי כל מה שעברתי, הנחמה היחידה היא שלפחות אוכל לחיות את מה שנשאר לי בכבוד".  
קרא עוד
בן 83 קיבל פיצוי מהביטוח הלאומי, 56 שנה לאחר שנפצע מירי בעת ניסוי בעוזי
במהלך הניסוי נפלט כדור 9 מ"מ לעבר חזהו והוא נפגע בריאה ובצלע הרביעית. 126 אלף ₪, זה הפיצוי שקיבל בימים אלה בן 83, עובד לשעבר בתעשייה הצבאית שנפגע לפני 56 שנה בעת ניסוי ירי ברובה עוזי. הביטוח הלאומי הכיר באיחור של 56 שנה בכך, שהצלקת בגבו נגרמה כתוצאה מאותה תאונת עבודה, זאת לאחר שהקשיש תבע את הביטוח הלאומי באמצעות עו"ד ליאור סולמי ממשרד עורכי הדין מרקמן את טומשין. מהתביעה עולה כי הנפגע, תושב חולון, הועסק כמכונאי ביחידת הניסויים של רובה העוזי, תוך ניסוי לשדרוג הרובה המיתולוגי שהחל את דרכו 10 שנים קודם לכן. במהלך הניסוי נפלט כדור 9 מ"מ לעבר חזהו והוא נפגע בריאה ובצלע הרביעית. מיד לאחר התאונה, הוא פונה לבית חולים השרון בפתח תקוה שם עבר ניתוח לכריתת הצלע תוך שהוא מתלונן על קשיי נשימה. ועדה רפואית של הביטוח הלאומי קבעה לו נכות לצמיתות בשיעור של 10 אחוזים בגין הפגיעה בריאה, אך התעלמה מצלקת המכאיבה בגבו, שנגרמה כתוצאה מיציאת הכדור. באי כוחו של המכונאי בן ה-83, טענו כי נכותו חמורה יותר לאור הצלקת וכי הוועדה הרפואית של הביטוח הלאומי טעתה כאשר למרות שאבחנה צלקות בצילום הרנטגן שהוצג בוועדה, בחרה שלא לקבוע על כך אחוזי נכות. בעקבות כך נפסקו לו 9 אחוזי נכות נוספים שהקנו לו פיצוי רטרואקטיבי על סך 126 אלף ₪. עו"ד ליאור סולמי ממשרד מרקמן את טומשין: "הרבה פעמים אנשים הולכים לביטוח לאומי ללא ייצוג ובטעות חושבים כי קבלו את מה שמגיע להם, כמו במקרה הזה.. אנו כיום הצלחנו לתקן טעות מלפני שנים רבות אבל טוב יעשה נפגע אם יפנה לקבל ייעוץ בזמן התביעה ובכך ימנעו טעויות שלא תמיד ניתן לתקנן"  
קרא עוד
730 אלף ₪ פיצוי לבת 40 שנפגעה בשתי תאונות בהפרש של 5 שנים בדיוק
חברת הביטוח הכחישה את אחריותה לפיצוי התובעת וטענה כי הנזקים הרפואיים מהן היא סובלת ובכללם הניתוח, אינם קשורים לתאונות הדרכים. עובדת בכירה באוניברסיטה בשנות ה-40 שנפגעה בשתי תאונות דרכים באותו יום, ה-18 לאוקטובר בהפרש של 5 שנים בדיוק, תזכה לפיצוי של כ-730 אלף ₪ מביטוח חקלאי. מהתביעה שהוגשה לבית משפט השלום בראשל"צ באמצעות עורכי הדין עו"ד גיא רינטוביץ ועו"ד דנית קמרון ממשרד עורכי הדין מרקמן את טומשין, עולה כי התאונה הראשונה התרחשה בתל אביב ב-18.10.11 ואילו התאונה השנייה קרתה בצומת להבים ב-18.10.2016. עוד עולה כי בתאונה הראשונה רכב פגע בה בימין ברכב מסוג רנו בו נהגה בצומת הרחובות חיל השריון וקיבוץ גלויות בת"א. כתוצאה מכך היא נפגעה בגב, בצוואר וברגלה השמאלית והיא פונתה לבי"ח חולים וולפסון. בתאונה השנייה שהייתה תאונת שרשרת כשהיא נהגה ברכב מסוג רנו בצומת להבים, רכב פגע בה מאחור והיא פונתה לבית חולים סורוקה כשהיא סובלת מכאבי גב. באי כוחה ביקשו למנות מומחה מטעם בית המשפט שנענה לבקשה, זאת למרות התנגדות חברת הביטוח שטענה כי אין כל קשר סיבתי בין בעיות הגב שלה לשתי תאונות הדרכים. המומחה שמונה, קבע כי כתוצאה מהתאונה הראשונה האישה החלה לסבול מכאבי גב ובהמשך מהתקף כאבים חריף עם הקרנה לרגלה השמאלית ולאחר התאונה השנייה חלה התגברות של כאבי הגב עם הקרנה לרגליים. המומחה קבע כי האישה סובלת מנכות בשיעור של 37 אחוזים בגין בקע דיסק במספר חוליות הגב התחתון ופגיעה עצבית. לאחר התאונה עברה ניתוח לטיפול בבקע דיסק ולאחר הניתוח התברר כי התפתח בקע דיסק חמור יותר מאשר הבקע בעקבותיו בוצע הניתוח הראשון. באי כוחה ממשרד עורכי הדין מרקמן את טומשין טענו כי האישה סובלת עד היום מהגבלה ניכרת בתנועות הגב התחתון, מחולשת שרירים בכף הרגל והאצבעות ומירידה בתחושת כף רגל ושוק ימין. לטענת באי כוחה, נזקי בתאונות פוגמות בכושר השתכרותה ולכן מגיעים לה מחברת הביטוח, פיצויים עבור הפסדי השתכרות, כאב וסבל, עזרה וסיעוד, ניידות והוצאות עבור טיפולים רפואיים. חברת הביטוח מצידה הכחישה אחריותה לפיצוי התובעת וטענה כי הנזקים הרפואיים מהן היא סובלת ובכללם הניתוח, אינם קשורים לתאונות הדרכים, אלא אירעו עקב התפתחות ניוונית טבעית שאינה קשורה בתאונה. לאחר הליכים משפטיים שנוהלו מול חברת הביטוח "ביטוח חקלאי", הגיעו הצדדים לפשרה לפיצוי התובעת בסכום של 730,000 ₪ מבלי לגרוע אותו מפיצוי אותו קיבלה מהביטוח הלאומי. הפשרה קיבלה תוקף של פסק דין ע"י ביהמ"ש.
קרא עוד
נהג אגד חלה בסרטן העור. מדוע זכה בתביעה ולמה ערער עליה?
הביטוח הלאומי מצא קשר סיבתי בין סרטן העור של נהג אגד לבין עבודתו, אך שילם קצבה זעומה של כ-750 שקל לחודש. הנהג ערער ויקבל סכום גבוה בהרבה   פנסיונר אגד שחלה בסרטן העור עקב תנאי עבודתו, יקבל בימים אלה מהביטוח הלאומי הפרשים על סך כ-300 אלף שקל לאחר שהביטוח הלאומי שילם לו קצבה זעומה בסך כ-750 שקל, שחושבה לפי שכר מינימום ולא לפי תלושי השכר האחרונים. לאחר שהתביעה להכרה בפגיעתו נדחתה ע"י המוסד לביטוח לאומי, הגיש הנהג, באמצעות עו"ד נופר אהרון ממשרד עורכי הדין מרקמן את טומשין, תביעה לביה"ד לעבודה. במסגרת ההליך בביה"ד מומחה לרפואת עור קבע כי הופעת סרטן העור בה חלה הנהג, קשור באופן הדוק לחשיפה כרונית לשמש. הגידולים הופיעו באזורים חשופים לשמש וכיוון שהוא עבד כ-25 שנה במגוון תפקידים שבמהלכם נחשף לשמש כ-6 עד 8 שעות ביום, 6 ימים בשבוע, קבע כי יש קשר סיבתי בין אופי עבודתו והחשיפה לשמש לבין מחלת הסרטן בו לקה. לאחר שוועדה רפואית של הביטוח הלאומי קבעה כי הוא סובל מ-28 אחוזי נכות עקב מחלת הסרטן בה חלה בשנת 95', נקבע כי יזכה לקצבה חודשית של כ-750 שקל בלבד בהתבסס על שכר מינימום, בנימוק כי אין מידע על הכנסותיו. העובד התבקש להביא 6 תלושי שכר אחרונים מחברת אגד, אך מהנהלת החברה נמסר לו כי הם לא שומרים תלושי שכר מלפני 33 שנה. עו"ד נופר אהרון ערערה על חישוב הקצבה לבית הדין האזורי לעבודה בבת ים וטענה כי על הביטוח הלאומי היה לעשות כל שביכולתו על מנת להתחקות אחר שכרו האמיתי באגד. זאת, תוך התבססות על נתונים מרשויות אחרות אליהם לביטוח הלאומי יש גישה, על ידי בדיקת נתוני שכר של עובדים בתפקיד זהה בשנה הרלוונטית, או של השכר הנהוג היום לעובד בתפקידו. הביטוח הלאומי יכול היה גם לפנות לאגד או לעיין בנתוני הפנסיה הצבורה שנגזרת מהשכר טרם הפרישה ואף לבדוק את השכר שקיבל באמצעות חשבונו בבנק. במסגרת התביעה לבית הדין, עורכי הדין ממשרד מרקמן את טומשין, איתרו תדפיסי חשבון הבנק משנת 87' בו מופיעות העברות המשכורת, כמו גם תלושי פנסיה המלמדים על שכר גבוה בהרבה מזה שחושב, וטענו כי חישוב הביטוח הלאומי שביצע באופן שרירותי אינו תואם את השכר במציאות. בעקבות כך הביטוח הלאומי קבע כי מעתה הפנסיונר יזכה לקצבה חודשית של כ-6800 שקל, וכמו כן יזכה לפרשי קצבה רטרואקטיביים בסך כ-300 אלף שקל.
קרא עוד
בית הדין לעבודה: העלייה והירידה היומיומית במדרגות מגדלי עזריאלי פגעה בברכי הטכנאי
ביה"ד לעבודה הכיר בכך שהפגיעה בברכיו של טכנאי בקרת איכות במכון התקנים נבעה מאופי עבודתו, וזאת למרות התנגדות המוסד לביטוח לאומי בית הדין האזורי לעבודה בת"א פסק בשבוע שעבר, כי הפגיעה בברכיו של טכנאי בקרת איכות במכון התקנים, נגרמה בגלל אופי עבודתו שכלל עליה וירידה יומיומית של מדרגות רבות. כך עולה בעקבות תביעה שהגיש הטכנאי בן ה-66, באמצעות עו"ד איתי הרמלך ממשרד עורכי הדין מרקמן את טומשין. התביעה הוגשה לאחר שהביטוח הלאומי דחה בקשת הטכנאי להכיר בפגיעתו כפגיעה בעבודה. המומחה שמינה בית הדין קבע כי הטכנאי שבמסגרת עבודתו בדק מערכות אינסטלציה וגז באתרי בניה שונים, עלה וירד מידי יום מספר רב של קומות תוך כדי נשיאת כלי עבודה, כמו למשל בעת בניית מגדלי עזריאלי. במקרה זה למשל, הוא עלה וירד פעמים רבות ביום בשלביה הראשונים של הבניה מתחת לקרקע ובשלבי הבניה המתקדמים של המגדלים, לאחר הקמת השלד, עלה וירד מספר קומות מעל גובה הקרקע בהתאם למספר הקומות בבניין ולהתקדמות בבניה. יש לציין כי בעת הבנייה, המעליות ממקומות בשלב מאוחר מאוד ולעיתים אינן בטיחותיות. המומחה הרפואי שמונה מטעם ביה"ד לעבודה קבע כי אסכולה מקובלת בספרות הרפואית גורסת כי יש קשר בין עליית מדרגות לבין התפתחות שחיקת סחוס או החמרתה עקב תנועה חוזרת ונשנית לאורך יום העבודה. לכן קבע, כי ישנו קשר סיבתי בין עבודתו משך 40 שנה לבין הפגיעה בברכיו ולכן יש להכיר בכך כתאונת עבודה. הביטוח הלאומי ניסה לקעקע את חוות דעתו של מומחה ביהמ"ש והפנה אליו מאמרים רבים שסותרים את קביעתו, אך המומחה קרא את כל המאמרים הנ"ל והסביר מדוע אין קשר ביניהם לבין מקרה שנדון בבית הדין המומחה התייחס גם למבנה הברכיים המולד והלא תקין של העובד, כאשר הפיקה בברכיו אינה ממוקמת מול מרכז הברך, אך קבע שאין לכך השפעה על קביעתו. עו"ד איתי הרמלך ממשרד מרקמן את טומשין, מסביר כי קביעתו של המומחה, מבוססת על הלכת מיקרו טראומה לפיה, פגיעות זעירות חוזרות ונשנות שכל אחת מהן הסבה נזק זעיר עד שהצטברות נזקים אלו, הביאו לנזק ממשי הפוגע בכושר עבודתו של העובד. לדבריו, בתי הדין נוהגים לדמות את הלכת המיקרו טראומה לנזק שהתהווה בגוף האדם, בדרך של טפטוף טיפות מים על סלע עד להיווצרות נקב. לאור חוות דעתו של המומחה שמינה בית הדין, הביטוח הלאומי נאלץ להכיר בכך שיש קשר סיבתי בין אופי עבודתו לבין הפגיעה בברכיו. בית הדין נתן תוקף להכרת הביטוח הלאומי וחייב אותו לשלם לעובד 4500 ש"ח עבור שכר טרחת עורך דין. בעקבות ההחלטה הטכנאי יזומן לוועדה רפואית שתקבע את שיעור הנכות ממנה הוא סובל ובהתאם לכך תיקבע גובה קצבת הנכות לה יהיה זכאי כל ימי חייו.
קרא עוד
הביטוח הלאומי הכיר בקשר בין סרטן לעבודה בסלילת כבישים
המוסד לביטוח לאומי הכיר בקשר שבין גידול סרטני בשלפוחית השתן לעבודה בסלילת כבישים   המוסד לביטוח הלאומי הכיר במחלת הסרטן בשלפוחית השתן של בן 71 שעסק במשך כ-25 שנה בסלילת כבישים ובענף הבנייה כפגיעה בעבודה. כך עולה בעקבות תביעה שהגיש העובד לביטוח הלאומי באמצעות עורכת הדין נופר אהרון ממשרד עורכי הדין מרקמן את טומשין. מהתביעה עולה כי העובד עבד בסלילת כבישים משנת 1992 ועד לשנת 2018 ובמסגרת עבודתו הפעיל מידי יום את ה"פינישר"- מכונה לפיזור אספלט, כאשר מסביבו נעו משאיות ששפכו אספלט חם אל תוך המכונה. העובד נשם ושאף את אדי האספלט שהתפזרו באוויר ובמקביל נחשף לעשן פליטת גזי דיזל שפלטו המשאיות באתרי סלילת הכבישים. בנוסף לכך הוא גם עבד באתרי בנייה כשמסביבו נעים ופועלים כלים כבדים ומשאיות שאף הם פלטו גזי דיזל. במסגרת עבודתו לאורך השנים עבד גם על כלים פתוחים או כלים בעלי קבינה, אך לצורך תקשורת עם שאר העובדים היה משאיר אותה פתוחה וכך שאף באופן יום יומי אדי אספלט, אבק, חומרי בניה שונים ובעיקר גזי פליטת דיזל. בתביעה נטען כי כתוצאה מעבודתו חלה העובד בסרטן שלפוחית השתן. באי כוחו הציגו בין היתר מחקר רפואי התומך בקשר בין חשיפה לגזי דיזל לבין סרטן שלפוחית השתן שערך הארגון העולמי לחקר הסרטן מטעם ארגון הבריאות העולמי. במחקר זה נקבע כי חשיפה לגזי פליטת דיזל גורמת לסרטן שלפוחית השתן ועפ"י האסכולה הרפואית המקובלת בעולם, מי שנחשף לכך, נמצא בסיכון מוגבר לחלות במחלה עקב עבודותיו בחשיפה לחומרים הנ"ל במשך שנים רבות. לכן סביר להניח כי לולא עבודתו, קיימת סבירות משמעותית שהוא לא היה חולה במחלתו ויש להכיר במחלתו כפגיעה בעבודה. בימים אלה הביטוח הלאומי הכיר בכך שמחלת סרטן שלפוחית השתן בה לקה, מהווה למעשה פגיעה בעבודה. בעקבות כך העובד יזומן לוועדה רפואית שתקבע את שיעור הנכות הרפואית שנגרמה מהסרטן ובהתאם לכך תיקבע הגמלה לה יהיה זכאי כל ימי חייו.    
קרא עוד
קיבל מכתב חריף, הגיב ו-5 ימים אחרי עבר אירוע מוחי. מה פסק ביהמ"ש?
רוקח קיבל מכתב על ליקויים בבית המרקחת שלו, השיב ורק לאחר 5 ימים עבר אירוע מוחי. האם יש קשר נסיבתי? הביטוח הלאומי סירב להכיר בפגיעה, בית המשפט התערב   ן 74, בעל בית מרקחת ששימש משך שנים כרוקח אחראי, קיבל מהרוקחת המחוזית של משרד הבריאות, מכתב חריף בו נכתב כי עקב ליקויים חמורים בבית המרקחת, נשקלת האפשרות שלא לאפשר לו להמשיך ולשמש רוקח אחראי. חמישה ימים לאחר ששלח לרוקחת מכתב תשובה, הרוקח לקה באירוע מוחי. מומחה שמינה בית הדין האזורי לעבודה בת"א, קבע כי אירוע זה וארבעה אירועי שיא נוספים, שהאחרון שבהם היה משלוח תשובה של הרוקח לרוקחת המחוזית והמתנה לתשובתה, גרמו לאירוע המוחי. זאת, למרות שחלפו 5 ימים מיום שליחת המכתב עד לאירוע המוחי. פסק הדין ניתן בעקבות תביעה שהגיש בשמו של הרוקח עורך הדין עמוס כהן ממשרד עורכי הדין מרקמן את טומשין, לאחר שהביטוח הלאומי לא הסכים להכיר באירוע המוחי של הרוקח כתאונת עבודה. הביטוח הלאומי ערער לבית הדין הארצי לעבודה על פסיקת בית הדין האזורי בת"א, בין היתר בטענה כי הרוקח לקה באירוע המוחי לאחר 5 ימים ולא בתוך תוך 24 השעות הנדרשות בעולם הרפואה מרגע ששלח את מכתב התשובה לרוקחת המחוזית, וכן מכיוון שהאירוע התרחש בעקבות מתח מתמשך ולא כתוצאה מאירוע בודד. המומחה הרפואי שמונה על ידי בית הדין האזורי, ד"ר ארנון קרני, קבע בחוות דעתו כי "קיים קשר סיבתי בין האירועים בעבודה להופעת השבץ המוחי היות שחשיפה למצבי דחק חריגים מהווה זרז להופעת שבץ מוחי". לדעת המומחה, "סביר יותר להניח כי אלמלא האירועים בעבודה, מועד התרחשותו של האירוע המוחי היה נדחה לפרק זמן מאוחר יותר". המומחה קבע כי הגבול החד של 24 שעות אינו חד משמעי גם לאור העובדה כי אירועים שמעלים דחק נפשי לא תמיד נגמרים תוך 24 שעות. בית הדין האזורי, על בסיס חוות דעתו של המומחה, קבע כי המומחה היה ער לכך שלא די במתח מתמשך לצורך הכרה באירוע מוחי כפגיעה בעבודה, ואף היה ער לאסכולה מקובלת שמתייחסת לפרק זמן מקסימלי של 24 שעות, בין האירוע בעבודה לאירוע המוחי. יחד עם זאת, במקרה זה, במהלך תקופה של מתח שבה היה שרוי התובע, אירעו חמישה "אירועי שיא". לאחר אירוע השיא האחרון, שבו שלח את מכתב התשובה לרוקחת, עניינו טרם הסתיים ולכן, הייתה לו, מן הסתם, השפעה לא פשוטה על הרוקח. זאת כיוון שבמשך הימים שלאחר האירוע של שליחת המכתב, טרם התקבלה החלטה סופית בעניינו. אם כן, לא מדובר ב"מתח מתמשך" כהגדרתו בפסיקה, אלא באירוע שיא שבעקבותיו המשיכה תחושת אי ודאות ומתח נפשי אצל הרוקח. בית הדין לעבודה בת"א, פסק כי על הביטוח לאומי לשלם לרוקח 7000 שקל הוצאות משפט. בית הדין הארצי לעבודה בראשותם של הנשיאה השופטת ורדה וירט-ליבנה, סגן הנשיאה השופט אילן איטח והשופטת סיגל דוידוב-מוטולה, דחה את ערעור המוסד לביטוח הלאומי וקבע כי על הביטוח הלאומי לשלם 5000 שקל נוספים לרוקח עבור הוצאות משפט. בעקבות פסק הדין, הרוקח יוזמן לוועדה רפואית שתקבע את שיעור הנכות הרפואית ממנה הוא סובל כתוצאה מהאירוע המוחי ובהתאם לכך תיקבע הגמלה לה יהיה זכאי כל ימי חייו.
קרא עוד
213 אלף ש"ח פיצוי לאחות בשל עמידה ממושכת
בית הדין לעבודה פסק פיצויים בסך 213 אלף ש"ח לאחות בת 70 בשל דליות ברגליים שנגרמו עקב עמידה ממושכת בחדרי ניתוח מהתביעה שהוגשה לבית הדין לעבודה באמצעות עורכת הדין גל קורן ממשרד עורכי הדין מרקמן את טומשין, לאחר שהביטוח הלאומי דחה תביעתה, עולה כי האחות סייעה בביצוע יותר מ-13 אלף ניתוחים בית חולים שניידר, עת שמשה כאחות "רחוצה" ואחות "מסתובבת" בחדרי הניתוח. בתביעה נטען כי האחות עבדה במהלך כ-20 שנה במשמרות בנות 8-16 שעות ובמסגרת תפקידה נדרשת לעמידה סטאטית על הרגליים ותזוזות חוזרות ונשנות סביב מיטת המנותח. כאחות מסתובבת עבודתה הייתה כרוכה בישיבה ועמידה סטאטית והן בתנועה בתוך חדר הניתח ולעתים מחוצה לו. המוסד לביטוח לאומי התנגד להכרה בפגיעה בטענה שהאחות עברה בעבר תאונה בברך ולקחה כדורים נגד היריון שיכולים גם הם לגרום לדליות ברגליים. השופטת מירב קליימן מבית הדין האזורי לעבודה בת"א דחתה את עמדת המוסד לביטוח לאומי וקיבלה את טענות עו"ד קורן. השופטת קבעה כי לאור חוות דעתו של המומחה, קיים קשר סיבתי בין עבודתה לבין התפתחות הדליות ברגליה ויש להכיר בכך כפגיעה בעבודה. השופטת הוסיפה כי על הביטוח לאומי לשלם לאחות שכר טרחת עו"ד והוצאות משפט בסך 6000 ₪. בנוסף לכך, בימים אלה ועדה רפואית קבעה כי האחות סובלת מנכות לצמיתות בשיעור של כ-19%, המקנים לה מענק בסך 213,000 ש"ח.
קרא עוד
ייצוגית: הביטוח הלאומי גובה כסף באופן לא חוקי
על פי התביעה, סניף הביטוח הלאומי בירושלים גובה כסף על הוצאת תיק זכויות, למרות שכבר ב-2012 בית המשפט קבע שהדבר אסור • הגבייה הלא חוקית מטרידה אף יותר, משום שתיק הזכויות נועד לעיתים קרובות לערעור על החלטות הביטוח הלאומי
קרא עוד
בן 80 חלה בסרטן ונדחה על ידי המוסד לביטוח לאומי
בית הדין האזורי לעבודה בבאר שבע קיבל את ערעורו • נקבע קשר בין חשיפתו לשמש ולאסבסט במהלך עבודתו לפגיעה הקשה בבריאותו
קרא עוד
קב"ט שחלה בסרטן העור יוכר כנפגע עבודה
ביטוח לאומי סירב לאשר קשר בין המחלה לבין עבודתו של התובע כקצין ביטחון בקבוצת גולף. אבל בית הדין לעבודה קיבל חוות דעת של המומחה בתיק
קרא עוד
בשעה טובה: פרויקט תמא 38 הגדול בעיר יוצא לדרך!
משרד עורכי דין מרקמן את טומשין גאה להיות חלק משמעותי בתנופת הפיתוח של העיר רחובות.
קרא עוד
התאבדות אחרי הפיטורים הוכרה כ"תאונת עבודה"
קרא עוד
בן 80 הוכר כנכה צה"ל - 51 שנה לאחר ששמיעתו נפגעה בהיתקלות עם מחבלים
בקיץ 1970 הותקל כוח מילואים במארב של מחבלים, ואלו ירו לעברם טיל בזוקה • כתוצאה מעוצמת הפיצוץ נפגע הלוחם בעור התוף שלו, והוא החל לסבול מירידה בשמיעה • בסיוע עורך הדין ליאור סולמי הגיש כעת תביעה למשרד הביטחון והוכיח כי הפגיעה בשמיעתו התרחשה כתוצאה מאותה תקרית
קרא עוד
ביהמ"ש: התקף לב של עובד נגרם מריב עם הבוס - ולא מיחסי מין עם אשתו
גבר שקיבל התקף לב לאחר ריב בעבודה בינו לבין המנהל שלו ביקש להכיר בכך כתאונת עבודה. הביטוח הלאומי טען מנגד כי האירוע נגרם בעקבות יחסי מין שקיים עם אשתו. אך בית המשפט קיבל את חוות הדעת של מומחה לקרדיולוגיה שקבע כי יחסי מין עם בת זוג קבועה אינם כרוכים במאמץ פיזי מיוחד – ופסק לטובת הגבר
קרא עוד
בית הדין לעבודה: העלייה והירידה היומיומית במדרגות מגדלי עזריאלי פגעה בברכי הטכנאי
ביה"ד לעבודה הכיר בכך שהפגיעה בברכיו של טכנאי בקרת איכות במכון התקנים נבעה מאופי עבודתו, וזאת למרות התנגדות המוסד לביטוח לאומי
קרא עוד
עבר אירוע מוחי בגלל מייל – ויוכר כנפגע עבודה
עובד בנק מרכנתיל דיסקונט התכתב עם קולגה, ותגובתה ערערה אותו. ביטוח לאומי טען שלא הוכח "אירוע חריג", אבל בית המשפט קיבל את התביעה
קרא עוד
בית הדין: לישת ורידוד בצק גרמו לקונדיטור לחלות בתסמונת התעלה הקרפלית
העצב בידו של שף-קונדיטור שעסק כל היום בלישה, רידוד וזילוף של בצק, נפגע עקב אופי העבודה, כך פסק בית הדין לעבודה
קרא עוד
נהג אגד חלה בסרטן העור. מדוע זכה בתביעה ולמה ערער עליה?
פנסיונר אגד שחלה בסרטן העור עקב תנאי עבודתו, יקבל בימים אלה מהביטוח הלאומי הפרשים על סך כ-300 אלף שקל לאחר שהביטוח הלאומי שילם לו קצבה זעומה בסך כ-750 שקל, שחושבה לפי שכר מינימום ולא לפי תלושי השכר האחרונים. לאחר שהתביעה להכרה בפגיעתו נדחתה ע"י המוסד לביטוח לאומי, הגיש הנהג, באמצעות עו"ד נופר אהרון ממשרד עורכי הדין מרקמן את טומשין, תביעה לביה"ד לעבודה. במסגרת ההליך בביה"ד מומחה לרפואת עור קבע כי הופעת סרטן העור בה חלה הנהג, קשור באופן הדוק לחשיפה כרונית לשמש. הגידולים הופיעו באזורים חשופים לשמש וכיוון שהוא עבד כ-25 שנה במגוון תפקידים שבמהלכם נחשף לשמש כ-6 עד 8 שעות ביום, 6 ימים בשבוע, קבע כי יש קשר סיבתי בין אופי עבודתו והחשיפה לשמש לבין מחלת הסרטן בו לקה.
קרא עוד
"בגלל הרופאים לבני אין חצי יד"
כשהיתה בת 28, נכנסה ג' להיריון בפעם השנייה. היא הוגדרה כנושאת 'היריון בסיכון גבוה', ולכן נזקקה למעקב אינטנסיבי וחריג. מכיוון שבתה הראשונה סובלת ממומים קשים ומפיגור שכלי, ג' עשתה כל שביכולתה כדי להימנע מלידה של ילד נוסף בעל מום. אולם רשלנות של שני רופאים הביאו, לטענתה, לכך שגם בנה השני נולד עם מום חמור – ללא חצי מיד ימינו.
קרא עוד
בית הדין לעבודה הורה לביטוח הלאומי להכיר בדליות ברגליים בהם לקתה זבנית שנאסר עליה לשבת בעבודה - כפגיעה בעבודה
מומחים: זו פסיקה פורצת דרך, הפותחת דלת לתביעות עובדים שעומדים שעות ממושכות כמו אחיות, ספרים, עובדי מטבח, מורים וקופאים בסופר
קרא עוד
ממי שפיר לביטוח לאומי: מדוע נקבעו לגינקולוג אחוזי נכות?
פגיעה בצוואר של גינקולוג נגרמה בעת ביצוע בדיקות מי שפיר וביצוע לידות קיסריות. מדוע השתכנע בית המשפט והחליט לפסוק לטובתו?
קרא עוד
בית הדין קבע: הפגיעה באוזניו של בן 85 נגרמה מפגיעת טיל במבצע צוק איתן
הועדות הרפואיות של ביטוח לאומי ובביה"ד לעבודה נקבע: הפגיעה באוזניו של בן 85 נגרמה מפגיעת טיל במבצע צוק איתן
קרא עוד
מזל רע: לוחם נפגע מחיידק - ובפיגוע דריסה
לוחם ביחידה מובחרת לקה בחיידק אלים כתוצאה מהאימונים המפרכים • כשהיה בדרכו לשיקום נפגע בפיגוע בגוש עציון • בסיוע עורכי דין קיבל 50 אחוזי נכות
קרא עוד
תינוקת דקרה עצמה בעין ותקבל 400 אלף ש"ח
תינוקת דקרה עצמה בעין בזמן שהייתה תחת השגחה של רופאה ואחות משיבא ונאלצה לעבור ניתוח חירום להצלת העין. בהסדר פשרה שנחתם לאחרונה עם בית החולים הוסכם כי היא תפוצה ב-400 אלף שקלים
קרא עוד
מדרכה שבורה תעלה לעיריית באר שבע יותר מ-350 אלף שקלים
בעקבות תביעה של בן 18 מהעיר, שנפצע כשרכב על אופניים חשמליים בדרך שמשון, למרות שהרוכב עבר לכאורה על החוק
קרא עוד
מדריך להורים המודאגים: האם הורה שמארגן מדורה חשוף לתביעה?
אספתם קרשים, חילקתם אחריות על פשטידות וכיסאות – אבל מה יקרה אם חלילה תתרחש תאונה בחגיגת ל"ג בעומר? הורים רבים מוטרדים מהשאלה – חלקם עד כדי ויתור על החגיגה. שאלנו עורך דין
קרא עוד
פנסיונר קשיש הגיש תביעה של 100 אלף שקל נגד יוסי סיאס ורדיו ללא הפסקה
התובע מתלונן על כך שסיאס התקשר אליו לקראת חצות ותיחקר אותו על יחסיו המשפחתיים עם משפחתו ללא ידיעתו שמדובר בשידור חי; הקשיש מאשים את הנתבעים בהוצאת לשון הרע
קרא עוד
המטפלת תפצה את הניצולים?
ניצול שואה תבע את המטפלת שלו ושל אשתו, ואת החברה שהעסיקה אותה, לאחר שגנבה את כל כספם
קרא עוד
חברת הפניקס סירבה לפצות בת 86 שנפגעה בתאונת דרכים; ביהמ"ש פסק פיצוי בסך של כמיליון שקלים
חברת הפניקס סירבה לפצות בת  86 שנפגעה בתאונת דרכים; ביהמ"ש פסק פיצוי בסך של כמיליון שקלים
קרא עוד
730 אלף ₪ פיצוי לבת 40 שנפגעה בשתי תאונות בהפרש של 5 שנים בדיוק
חברת הביטוח הכחישה את אחריותה לפיצוי התובעת וטענה כי הנזקים הרפואיים מהן היא סובלת ובכללם הניתוח, אינם קשורים לתאונות הדרכים.
קרא עוד
מעסה נשדדה בידי ''לקוח'' בביתה: ביטוח לאומי קבע שמדובר בתאונת עבודה
קרא עוד
ביטוח לאומי התעקש שהטכנאי משקר, אך בית הדין ממש לא השתכנע
טכנאי מזגנים עצמאי טען שנפל מסולם במהלך עבודה אצל לקוח ב-2015. המוסד סירב להכיר בתאונת עבודה, על סמך דוח חוקרת שביקרה אצל הלקוח. אלא שעדות החוקרת היתה בעייתית, בעוד שהטכנאי הותיר רושם אמין ומשכנע
קרא עוד
כפות ידיים מחלת מקצוע
במשך 25 שנה האיש עסק בחיווט וחיבור של כ-250 כבלים מדי יום, והוא סובל כיום מפגיעה בכפות ידיו. מומחה רפואי סבר שאין השפעה משמעותית של תנאי העבודה, אך השופטת פסקה שמדובר במחלת מקצוע
קרא עוד
כך הוכרה טכנאית רנטגן כנפגעת עבודה
העמידה הממושכת גרמה לעובדת ותיקה לדלקות ולדליות ברגליים. ביטוח לאומי סירב להכיר בקשר בין הדברים, אבל בית הדין חשב אחרת
קרא עוד
ביטוח לאומי הפסיד: טנטון הוכר כפגיעה בעבודה
בתגובה לטענה שהנפגע לא הוכיח שהתלונן על הבעיה לפני הגשת התביעה, קבע בית הדין שהדרישה בחוק להוכחת תלונות קודמות הפכה ליברלית יותר
קרא עוד
המקרה המוזר של ביצים, דרישת העלאה, פיטורים וביטוח לאומי
רואת חשבון שהועסקה באחת מחברות שיווק הביצים הגדולות בארץ דרשה העלאה, פוטרה ועברה התקפים שהסבו לה פגיעה נפשית. משם הדרך לתביעה הייתה קצרה. ומה הייתה התוצאה?
קרא עוד
פציעה במשחק פיינטבול מטעם העבודה מצדיקה פיצוי?
עובד התעשייה האווירית מעד תוך כדי משחק פיינטבול באילת במהלך סמינר גיבוש של החברה. השופט הכריע כי מדובר בתאונת עבודה ופסק לו פיצוי בסכום של שש ספרות
קרא עוד
בשל סירוב גט: אלמנה תקבל רבע מיליון שקל
במשך 22 שנים סירבו בעיריית רמת גן לשלם קצבת שארים לאלמנה מכיוון שבעלה השני לא נתן לה גט • בבית הדין לעבודה הכריעו: היא תפוצה במאות אלפי שקלים
קרא עוד
בית הדין לעבודה קבע: נהג טרקטור הוא כמו טייס
מומחים מטעם בית הדין לעבודה קבעו: נהג טרקטור בדיוק כמו טייס עלול לסבול מפריצות דיסק בצוואר ובגב
קרא עוד
בית הדין לעבודה: עבודת הריתוך גרמה ל"אצבע הדק"
במסגרת העבודה הרתך נדרש לבצע מאות פעולות קבועות, חוזרות ונשנות של אימוץ וסיבוב שורשי כפות הידיים והאצבעות.
קרא עוד
האם עבודה פיזית מגדילה הסיכון לשיתוק ולניוון בעמוד השדרה?
המומחה הראשון שמונה ע"י בית הדין קבע כי עבודה עם כלים רוטטים עשויה לסייע לטיפול בכאבי גב אבל דווקא דעתו של המומחה השני התקבלה
קרא עוד
החשמלאי יוכר כנכה בשל עבודתו
בית הדין לעבודה קבע כי ניוון ושחיקת מפרק הכתף והקרע בכתף של החשמלאי נגרמו בגלל עבודתו.
קרא עוד
ילד שהתחיל לגמגם בעקבות ירי הרקטות הוכר כנפגע טרור
כבר עשרות שנים מדברים על החרדות שמהן סובלים ילדים בגלל המצב בדרום: הרקטות, הפיצוצים, האזעקות, המנוסה המבוהלת והחיים במתח תמידי. ילד בן 11 מעוטף עזה שחי במציאות הזו שנים התחיל לגמגם כתוצאה מפוסט-טראומה. ההורים אומרים בכאב: "הגמגום פוגע בו בכל דבר בחיים"
קרא עוד
האם נפגעי התפרעויות זכאים לפיצוי מהמדינה במסגרת חוק נפגעי פעולות איבה?
התשובה לכך תלויה בתוצאות חקירות המשטרה בכל מקרה ומקרה ואפילו בשיקולים כלכליים של המדינה ובמועד הגשת התביעה. מה קורה אם התקיפה אירעה בדרך לעבודה?
קרא עוד
החקלאי הבדואי שנפל בשבי הסורי ב-73' ומקבל כעת הכרה מהמדינה
כאן חדשות | עבדאללה הייב נקלע לתוך המערכה במלחמת יום הכיפורים כשעבד בשדות ברמת הגולן. עם עוד שניים מחבריו הוא נלקח בשבי הסורי. רק כעבור שמונה חודשים הוא הוחזר לארץ בעסקת שבויים. כעת, כמעט 50 שנה אחרי האירוע – המדינה מכירה בו כנפגע פעולות איבה.
קרא עוד
עובד הכור בדימונה חלה פעמיים בסרטן ויפוצה ביותר ממיליון שקלים
קרא עוד
חלה בסוכרת בצוק איתן - והוכר כנפגע עבודה
שני אירועי נפילות טילים שבהם טיפל כבאי מהדרום הכניסו אותו ללחץ נפשי וחרדה. שופט דחה את הביטוח הלאומי וקבע שיש קשר בין הדברים
קרא עוד
בניגוד לעמדת ביטוח לאומי – עובד "בזק" הוכר כנפגע עבודה
במשך 25 שנה האיש עסק בחיווט וחיבור של כ-250 כבלים מדי יום, והוא סובל כיום מפגיעה בכפות ידיו. מומחה רפואי סבר שאין השפעה משמעותית של תנאי העבודה, אך השופטת פסקה שמדובר במחלת מקצוע
קרא עוד
האיש הזה מת מסרטן הריאה. סיגריות או אסבסט? בית המשפט הכריע
האלמנה הגישה תביעה לקצבת ביטוח לאומי בטענה שסרטן הריאה נגרם כתוצאה מחשיפתו לאסבסט בעבודה. הביטוח הלאומי טען שזה קרה משום שהיה מעשן כבד. 12 שנה לאחר מותו של האיש, בית המשפט הגיע להכרעה
קרא עוד
צעירה שנפצעה אנושות בתאונת דרכים תפוצה ב-3 מיליון שקלים
הנפגעת עדיין מתמודדת עם נכות וטרם הצליחה להשתלב במעגל העבודה, מאז אותה תאונה בדרך למקום עבודתה
קרא עוד
נפטר 37 שנה אחרי שלקה בליבו בלבנון - ואשתו הוכרה כאלמנת צה"ל
מ' לקה בליבו במהלך מלחמת לבנון הראשונה בעקבות השירות והלחץ הנפשי אליו נקלע. האירוע גרם לו לסיבוכים רבים ולפני כשנה, בגיל 67 בלבד, הלך לעולמו מאי ספיקת לב בעקבות האירוע שעבר. לאחר שחתנו פנה לעורכי דין – אלמנתו של מ' הוכרה כאלמנת צה"ל. "כשקיבלתי את הבשורה התחלתי לבכות ולא יכולתי לעצור את ההתרגשות", סיפרה האלמנה
קרא עוד
פשרה בתביעה ייצוגית: פייסבוק תשלם 12 מליון ש"ח על שליחת ספאם
חברת פייסבוק נאלצה לשלם סכום של כ-12 מיליון ש"ח, בשל הודעות ספאם ששלחה בניגוד לחוק התקשורת. בהתאם לפסק הדין, פייסבוק נדרשה לשלם כ-9 מיליון ש"ח אשר חולקו בין עשרות עמותות, ובנוסף נאלצה לשלם כ-3 מיליון ש"ח כשכר טרחת עורך דין וכגמול לתובעים המייצגים.
קרא עוד
ביטוח לאומי הפסיד: טנטון הוכר כפגיעה בעבודה
בתגובה לטענה שהנפגע לא הוכיח שהתלונן על הבעיה לפני הגשת התביעה, קבע בית הדין שהדרישה בחוק להוכחת תלונות קודמות הפכה ליברלית יותר
קרא עוד
תינוקת דקרה עצמה בעין ותקבל 400 אלף ש"ח
תינוקת דקרה עצמה בעין בזמן שהייתה תחת השגחה של רופאה ואחות משיבא ונאלצה לעבור ניתוח חירום להצלת העין. בהסדר פשרה שנחתם לאחרונה עם בית החולים הוסכם כי היא תפוצה ב-400 אלף שקלים
קרא עוד
ייצוגית: דואר ישראל שולח סמס לדואר רשום - במקום לשלוח עד הבית
קיבלתם הודעה שהחבילה הגיעה לדואר ועמדתם זמן ארוך בתור? מסתבר שיכולתם לחכות בבית לשליח
קרא עוד
פשרה בייצוגית: אסוס שלחה פיצוי ללקוחות הישראלים
האתר החל לפצות ישראלים ב-5 ליש"ט, עקב תביעה של לקוח שטען כי החברה שינתה את שיטת השילוח שלה בלי לעדכן את הצרכנים – ממשלוח עד הבית למשלוח לנקודות איסוף. במקביל, אסוס הגבילה את משך התקופה במסגרתה ניתן לקבל החזר כספי על השבת פריטים
קרא עוד
רוכב אופניים מהאזור נפגע באגודל וקיבל פיצוי בסך 226 אלף שקלים
רוכב אופניים מהאזור שהשתתף ברכיבה קבוצתית נפגע על ידי רכב ונחבל באגודל. לאחר הליכים משפטיים ארוכים שנמשכו כ-3 שנים, הצדדים הגיעו להסכם פשרה
קרא עוד
"אלרגיה מסכנת חיים": לוחם מילואים שנעקץ מדבורה הוכר כנכה צה"ל
תושב מרכז הארץ יצא לפעילות מבצעית בשנת 2006 וסבל מכאבים קשים, מקוצר נשימה ופונה לבית החולים לאחר שנעקץ. האירוע עורר אצלו רגישות חמורה, והוא נדרש להסתובב עם תרופות מצילות חיים. לאחרונה החליטה הוועדה רפואית של משרד הביטחון לקבוע לו 15% נכות
קרא עוד
בתום מאבק של שנים: מדריך הצניחה שנפגעה שמיעתו הוכר כנכה צה"ל
ר' כבן ה-50 יוכר כנכה צה"ל, לאחר שטען שחשיפה לרעש מטוסי ההרקולס גרמה לפגיעה בשמיעתו. משרד הביטחון טען כי סיבות רפואיות הביאו ללקות שלו, אך הצהיר כי התיק הרפואי שלו אבד. "סוף סוף נעשה עמו צדק"
קרא עוד
אחרי 10 שנים: הוכרה כנכת צה"ל בעקבות התעללות שעברה בבסיס
בסיומו של מאבק ממושך הוכרה א' כנכת צה"ל, לאחר שסבלה מהתעמרות יומיומית מצד הרס"ר מאז יומה הראשון בבסיס. א' סבלה מחרדה ומדיכאון, ברחה פעמיים מהבסיס ולבסוף ניסתה להתאבד אך חייה ניצלו
קרא עוד
לאחר שבע שנות מאבק: לוחם שנדקר ע"י פלסטינים הוכר כנכה צה"ל
לוחם מג"ב נדקר לפני כתשע שנים על ידי תושב מזרח ירושלים במהלך חופשה לאחר שזיהה אותו מפעילות מבצעית. במשך שש שנים וחצי נאבק להעלות את שיעור הנכות שנקבע לו, וכדי לזכות בהכרה מצד משרד הביטחון. עורכי דינו: "הצדק יצא לאור"
קרא עוד
העליון: נכה צה"ל שאבריו הבריאים נחלשו יוכל לתבוע הגדלת הקצבה
העליון קבע כי מי שהתעוור בעין אחת או התחרש באוזן אחת בעת שירותו הביטחוני, ולימים חלה הידרדרות באיבר השני, יהיה זכאי להגדלת הקצבה: "בבחינת המצב מחדש יש להתחשב בכך שהאיבר ה'מפצה' נפגע"
קרא עוד
התקף לב בשל אירוע פרידה מהעבודה הוכר כתאונת עבודה
ביטוח לאומי סירב להכיר בקשר בין ההתרגשות של איש מכון ויצמן מיציאתו לגמלאות אחרי 46 שנים לבין התקף הלב שקיבל. אבל בית הדין לעבודה חשב אחרת והכיר בלקוח שלנו כנפגע בעבודה.
קרא עוד
18 שנה לאחר שחרורו מהצבא - חולה סרטן הוכר כנכה צה"ל
תושב מרכז הארץ שירת כמסגר בתנאים קשים תחת השמש הקופחת במשך שנים. לאחר שגילה כי חלה בסרטן העור, החליט לתבוע את משרד הביטחון שאישר את הקשר בין מחלתו לתנאי השירות.
קרא עוד
לוחם שהוכה במרמרה יתבע את צה"ל
לוחם שייטת שהשתתף בפשיטה על המשט הטורקי, ספג מכות והוכר כנכה צה"ל יורשה לתבוע את המדינה בהליך אזרחי, כך פסק בית המשפט העליון.
קרא עוד
גביית יתר: הביטוח הלאומי ישיב מיליונים לנכים
נכים רבים שילמו ביטוח בריאות הן מהקצבה והן מהעבודה או הפנסיה. כששניים מהם איימו בתביעה ייצוגית, נזכר ביטוח לאומי לעשות סדר
קרא עוד
ביטוח לאומי חשף שגיאות בגבייה ובתשלומים בעשרות מיליוני שקלים
בעקבות תביעה ייצוגית, ביטוח לאומי השיב 15 מיליון שקל לנכים שמהם נגבה ביטוח בריאות בכפל ■ מנגד נחשף תשלום ביתר לציבור של עשרות מיליונים
קרא עוד
תאונת עבודה: לקה באירוע לב בעקבות צעקות
מנהל מחלקת נוער בכדורסל אושפז לאחר שקיבל טלפון נזעם מהורה שדרש לפטר את המאמן של בנו. בית הדין לעבודה קבע שהיה קשר בין האירועים
קרא עוד
בקשה לייצוגית: אריזות נירלט מכילות פחות צבע מהמוצהר
לקוח של החברה טוען שבדק במעבדה מוסמכת 60 מיכלי צבע, שפכטל ושליכט, וגילה שהם מכילים 4.55 ליטר במקום 5 ליטר ו-16.44 ליטר במקום 18 ליטר
קרא עוד
גבר שחלה בסרטן השד הוכר כנפגע תאונת עבודה
הביטוח הלאומי נאלץ להכיר בגבר שחלה בסרטן השד כנפגע תאונת עבודה, זאת לאחר שהתברר כי במשך 20 שנה נחשף לחומרים מסוכנים במפעל שבו הועסק. בית הדין לעבודה קיבל את טענותיו של האיש, זאת על אף השכיחות הנמוכה של המחלה בקרב גברים
קרא עוד
בקשה לתביעה ייצוגית נגד ארבעת התיאטראות הגדולים
כמעט בכל פעם שאנה ברק ואחותה הולכות להצגות הן מתאכזבות: מכשירי השמיעה לא מסייעים לחירשות כמוהן באולמות המופעים, וברוב ההצגות אין תמלול. עכשיו הן מבקשות לתבוע את האולמות, שלטענתן אינן ממלאות את לשון החוק, בשם כל החירשים
קרא עוד
פסיקה תקדימית: ועדה רפואית לא רשאית ליזום וידאו סמוי של מבוטח
בית הדין האזורי לעבודה בבאר שבע ביטל החלטה של ועדה רפואית של המוסד לביטוח לאומי בעניינו של מבוטח בשל כך שהיא הזמינה צילום וידאו סמוי
קרא עוד
סגן אלוף העולם שניצח את הביטוח הלאומי
ידו של יחיעם שרעבי, לוחם טאקוונדו ומאמן נבחרת ישראל, נשברה בתחרות בטורקיה ויחד איתה גם החלום שלו להגיע לאולימפיאדה. אם לא די בכך, הביטוח הלאומי סירב להכיר בפציעה כתאונת עבודה בשל העובדה ששרעבי קיבל מלגת ספורטאי ולא משכורת. אלא שבית הדין לעבודה קיבל את תביעתו והוא יזכה לפיצוי
קרא עוד
"אני מפחד": המוקדנית לא שלחה אמבולנס - החולה מת מהתקף לב
רופאה של "נטלי", חברת שירותי רפואה וחירום, שוחחה עם י' שעות ספורות לפני שמת. אף שהוא מנה את הסימפטומים המתאימים להתקף לב, המוקדנית החליטה להסתפק בשליחת רופא לביתו, אך זה היה מאוחר מדי. האזינו לשיחה
קרא עוד
כוח הג'י הפך את טייס הקרב לנכה
משרד הביטחון קיבל את תביעתו של טייס ותיק בחיל האוויר שטען לכאבים בצווארו, בגבו ובכתפיו לאחר שהטיס מטוסי קרב במשך שנים. בכתב התביעה נטען שהנזקים הבריאותיים נגרמו לו עקב כוחות הג'י שהופעלו בזמן הטיסות. הוא יזכה לפיצוי כספי ויוכר כנכה צה"ל
קרא עוד
הוכרה כנכת צה"ל בעקבות התעללות שעברה בבסיס
בסיומו של מאבק ממושך הוכרה א' כנכת צה"ל, לאחר שסבלה מהתעמרות יומיומית מצד הרס"ר מאז יומה הראשון בבסיס. א' סבלה מחרדה ומדיכאון, ברחה פעמיים מהבסיס ולבסוף ניסתה להתאבד אך חייה ניצלו
קרא עוד
בן 16 תובע מיליונים: ידי נקטעה במכונה להכנת פלאפל
נער מרחובות שעבד בחנות פלאפל תובע את בעל החנות שבה עבד. הנער טוען כי הבעלים הורה לו לטחון חומוס למרות שתקנות העבודה אוסרות עליו להטיל על נער משימה כזו
קרא עוד
פשרה בייצוגית: הנחה בסוללות ובקבוק מים במנטה
בעקבות תביעה על כך שרשת חנויות הנוחות מנטה של חברת דלק, לא מאפשרת מסירת סוללות למחזור בחנויותיה, סוכם שהרשת תעניק הנחה של 50% הנחה על בקבוק חצי ליטר מים מינרליים, שעולה ברשת 7.50 שקלים או על רביעיית סוללות שעולה ברשת 8.5 שקל. גובה הפיצוי: 110 אלף שקל
קרא עוד
פשרה: "נטלי" תפצה ברבע מיליון ש' משפחת חולה שהתקשר - ונפטר מאירוע לב
כשי' חש כאב בחזה, הוא התקשר למוקד: "אני מרגיש שהלב לא בסדר" • בנטלי ענו: "יבוא רופא" • הרופאה הגיעה אחרי שעתיים, וגילתה גופה • נטלי: "אירוע בלתי נמנע"
קרא עוד
המפקדים לא אישרו לצאת לבדיקות - והחייל אובחן כחולה בסרטן אלים
שלמה שירת בבקו"ם בתל השומר ותואר על ידי חבריו כחייל מסור שעבד לכל אורך שעות היממה. אחרי שחלה הרעה במצבו, מפקדיו לא אישרו לו לצאת לבדיקות בגלל "לחץ גיוסים" – וכעבור חודשיים גילה כי הוא חולה בסרטן מתקדם. "נאלצתי לעבור טיפולים אגרסיביים"
קרא עוד
אחרי 17 שנה: הוכר כחלל צה"ל
קצין במילואים נפטר ב-2001 כתוצאה מסרטן העור, חודשים לאחר שהשתחרר. במשך שנים טענה משפחתו שהסיבה למחלתו היא חשיפה ממושכת לשמש בזמן שירותו – וכעת המאבק המשפטי הסתיים עם ניצחון למשפחה
קרא עוד
בקשה לתביעה ייצוגית נגד אתר מכירת הכרטיסים Viagogo
לטענת התביעה, החברה מספסרת בכרטיסים למופעים בישראל למרות האיסור לכך עפ"י הדין בארץ
קרא עוד
נקבר כשגופתו חוללה: משפחת האסיר שהורעל למוות נגד משרד הבריאות
בני משפחתו של יוני אלזם, שנרצח בכלא משתיית ציאניד, קיבלו שיחת טלפון אנונימית לפני כשבע שנים בה נאמר להם כי חלקים מגופתו לא הובאו לקבורה. כשפנו למכון לרפואה משפטית נודע להם כי כמה מאיבריו נשמרו בצנצנות באבו כביר. כעת הם תובעים פיצויים בסך שני מיליון שקלים
קרא עוד
ייצוגית: 4 רשתות לא מאפשרות למסור אצלן סוללות למיחזור
ב-4 בקשות שונות לתביעה ייצוגית נטען כי הרשתות טויס אר אס ואופיס דיפו וחנויות הנוחות YELLOW ומנטה אינן מאפשרות ללקוחותיהן למסור בסניפיהן סוללות וציוד אלקטרוני אחר אותן הן מוכרות, בניגוד לחוק
קרא עוד
הציל את בנותיו משריפה והוכר כנפגע עבודה: "קרה לנו נס"
אריאל טל נפצע בשריפה שכילתה את בית משפחתו בהתנחלות נריה לפני שש שנים, לאחר שהציל מהלהבות את בנותיו שישנו בחדר סמוך. בעקבות פנייתו לביטוח הלאומי זכה ל-24% נכות לפי סעיף "המתנדב" בחוק הביטוח. "מודה לעורכי הדין על מהלך גאוני"
קרא עוד
נכה צה"ל נגד משרד הביטחון: 'צלקת מכוערת'
הוועדה הרפואית קבעה לחייל 5% נכות בלבד בגין צלקת קשה ברגל ימין, מבלי לספק הסברים מפורטים לפי תקנות הנכים. בית המשפט נזף בה על כך
קרא עוד
הסוף לעמלות "פנגו"?
לביהמ"ש הוגשה בקשה לייצוגית בסך 7 מיליון שקל נגד מפעילת "פנגו" על גביית עמלות שלא כדין
קרא עוד
בנותיה של ג'ני מור תובעות את הרוצח שמעון קופר ואת קופ"ח כללית
בנותיה של מור ז"ל תובעות מיליונים מרוצח אימן, מהרופאה שסייעה לו ומקופת-החולים שהעסיקה אותה ■ 7 שנים לאחר הרצח, הבנות מאשימות כי הנתבעים התרשלו במגוון היבטים ובכך גרמו למות אימן
קרא עוד
החלטה תקדימית: סובל ממחלת עור - ויוכר כנכה צה"ל
קצין מחטיבת הצנחנים לקה במחלת עור נדירה הגורמת לכתמים לבנים בגוף לאחר מות מפקדו. משרד הביטחון הכיר באופן תקדימי שהמתח בשירות הצבאי גרם להתפרצות והכיר בו כנכה צה"ל
קרא עוד
פגיעה נפשית עקב הודעת פיטורים הוכרה כתאונת עבודה
עובד בתחום השיווק ניסה להתאבד לאחר שהתבשר על כוונה לפטרו ממקום עבודתו. המוסד לביטוח לאומי הכיר בפגיעה הנפשית ממנה הוא סובל כתאונת עבודה
קרא עוד
עובדים בעמידה? עכשיו מגיע לכם פיצוי
בית הדין לעבודה הורה לביטוח הלאומי להכיר בדליות ברגליים בהם לקתה זבנית שנאסר עליה לשבת בעבודה – כפגיעה בעבודה. מומחים: זו פסיקה פורצת דרך, הפותחת דלת לתביעות עובדים שעומדים שעות ממושכות כמו אחיות, ספרים, עובדי מטבח, מורים וקופאים בסופר
קרא עוד
האם מכון הכושר שלכם מבטח אתכם כנדרש בחוק? לא בטוח
תביעה נגד הולמס פלייס, בטענה כי לא ביטחה את לקוחותיה בביטוח תאונות אישיות, מחדדת את חובת המתאמנים לבדוק האם המכון מחזיק בפוליסות הנדרשות ומי החברה המבטחת
קרא עוד
בשל התעמרות המפקדים - חייל הפך לנכה
טבח מצטיין חשף שמפקדים רכשו חפצים בכסף שנועד ללוחמים • בעקבות כך החלו מפקדיו להתעמר בו • בהתערבות עורכת דינו קיבל אחוזי נכות: "סובל מהפרעות חרדה ודיכאון"
קרא עוד
"קופות-החולים דורשות מחיר מופקע כדי לספק מידע רפואי"
כך נטען בבקשה לתביעה ייצוגית בהיקף 30 מיליון שקל נגד קופות-החולים כללית, מכבי ולאומית
קרא עוד
סוכרתיים? הזכויות החדשות בביטוח לאומי שמגיעות לכם
מחלת הסוכרת עלולה לגרום לסיבוכים רבים שמקשים על ההתנהלות היומיומית ומצריכים עזרה. איזה זכויות מגיעות לחולים בביטוח הלאומי ומה צריך לדעת כדי לקבל אותן? לרגל חודש המודעות למחלת הסוכרת – מדריך מעודכן
קרא עוד
משפחת פועל שנהרג בתאונה תובעת חברות בנייה ב-3.4 מיליון שקל
הפועל נהרג לאחר שנפלה על ראשו ערימת פיגומים שהתנתקה ממנוף בעת שעבר באתר באזור המרכז עם אביו ואחיו; הם תובעים את חברות דונה הנדסה ובנייה, דונה שי נכסים ופסגות אור; לדבריהם, הם "חיים בסיוט מתמשך, גופת קרובם חוזרת וניבטת מול עיניהם"
קרא עוד
העליון: נכה צה"ל שאבריו הבריאים נחלשו יוכל לתבוע הגדלת הקצבה
העליון קבע כי מי שהתעוור בעין אחת או התחרש באוזן אחת בעת שירותו הביטחוני, ולימים חלה הידרדרות באיבר השני, יהיה זכאי להגדלת הקצבה: "בבחינת המצב מחדש יש להתחשב בכך שהאיבר ה'מפצה' נפגע"
קרא עוד
האפליה התמוהה של ביטוח לאומי כנגד פגועי נפש
"כל נבדק רשאי לבקש נוכחות של אדם נוסף בשעת הבדיקה הגופנית בוועדה, למעט בדיקה פסיכיאטרית": כך מנחים שלטים שנתלו מחוץ לחדרי הוועדות הרפואיות של המוסד לביטוח לאומי. צעירה פגועת נפש הגישה תביעה ייצוגית נגד המוסד בטענה לאפליה לאחר שלא הורשתה להיכנס לבדיקה בליווי עורך דינה
קרא עוד
בתביעה, בהיקף 45 מיליון שקל, נטען: המגבונים "הנשטפים באסלה" של חוגלה, סנו, ד"ר פישר, שופרסל וסופר-פארם יקרים ופוגעים במערכת הביוב
התביעה הוגשה בידי עו"ד דוד שוורצבאום ממשרד עורכי הדין מרקמן את טומשין, בהתבסס על קביעת המשרד להגנת הסביבה, שלפיו מגבונים אלה פוגעים במערכת הביוב, וכי יצרני המגבונים מטעים את הצרכנים.
קרא עוד
יש מחיר לטרור: הפרקליט שתובע מחבלים
מהאינתיפאדה ועד מימון זרועותיה של איראן, מנהל עו"ד גבי מירון בכל העולם תביעות בשמם של כ-16 אלף נפגעי טרור • "תמיד היתה לי את המוטיבציה"    
קרא עוד
ייצוגית נגד אוויס, אלדן ושלמה סיקסט: לא מציגות מחיר סופי
עפ"י הנטען בבקשה, כשהתיירים מגיעים לקבל את הרכב שהזמינו מהחברות הנתבעות, הם נדרשים לשלם תוספת בגין ביטוח שמעלה את המחיר בעשרות אחוזים
קרא עוד
האף של הקצין רוטש בפעילות מבצעית אבל צה"ל לא הכיר בנכותו
קצין בגדוד גולני נפצע מרסיס מרגמה באפו ונאלץ לעבור ניתוח. צה"ל דחה את בקשתו להכיר כי הפרעת דום הנשימה ממנה הוא סובל היא תוצאה של הפציעה וייחס אותה לבעיית עודף משקל. "אבסורד שהצבא ידע לשלוח אותי להיות לוחם ומפקד למרות עודף המשקל, אבל תלה בהשמנה את נכותי"
קרא עוד
בצעד חריג: חייל עורפי הוכר כנפגע במבצע צבאי
טכנאי מטוסים לקה במחלת פסוריאזיס לאחר מבצע צוק איתן ומשרד הביטחון טען שלא יוגדר כנכה צה"ל מכיוון שאינו לוחם-בעקבות ערעור שונתה ההחלטה.
קרא עוד
המתנדב ניסה להפריד בקטטה ונדקר - הפציעה הוכרה כתאונת עבודה
מורה שמתנדב כחובש בישוב בו הוא מתגורר ניגש להעניק עזרה רפואית, נדקר וסבל מפגיעה בידו השמאלית. המוסד לביטוח לאומי הכיר בפציעה כתאונת עבודה והעניק לו קצבת נכות חודשית.
קרא עוד
"חיי נהרסו": הוכרה כנפגעת טרור - אף שנפצעה ב"פיגוע שלא היה"
בנובמבר 2016 פרצה בהלה המונית בנמל תל אביב בעקבות קטטה שנחשדה כפיגוע. ע', תושבת הדרום שנחבלה ושברה את רגלה באירוע, הוכרה כנפגעת פעולת איבה. "בלילות אני מדמיינת שיש מחבלים בחצר שלי"
קרא עוד
תוך עשור: לוחם נפצע שלוש פעמים
חייל נפצע פעמיים במהלך שירותו, עשור לאחר מכן רץ באזעקה ונפצע בגבו והוכר כנכה צה"ל. בימ"ש קבע: הוא יזכה לקצבת נכות על כל האירועים.
קרא עוד
השופטת מיכל נד"ב היא שאישרה את התביעה הייצוגית שהוגשה באמצעות עו"ד דוד שוורצבאום ממשרד עורכי הדין מרקמן את טומשין.
מכוני הכושר יחויבו לבטח את המתעמלים בהם בביטוח תאונות אישיות, זאת נוסף על פוליסת ביטוח צד ג' ופוליסת ביטוח מקצועית
קרא עוד
בשל סירוב גט: אלמנה תקבל רבע מיליון שקל
במשך 22 שנים סירבו בעיריית רמת גן לשלם קצבת שארים לאלמנה מכיוון שבעלה השני לא נתן לה גט. האלמנה הגישה בשנה שעברה תביעה נגד עיריית רמת גן בבית הדין האזורי לעבודה בת"א באמצעות עו"ד מלכיאל חדד, ממשרד מרקמן את טומשין בבית הדין לעבודה הכריעו: היא תפוצה במאות אלפי שקלים.
קרא עוד
שופטת נגד ביטוח לאומי: "התנהלות אטומה"
אזרחית עובדת צה"ל טענה שאירוע אלים שעברה בבסיס החמיר את מצבה הנפשי והרפואי. שנים סירב ביטוח לאומי להכיר בכך כפגיעת עבודה, עד הכרעת ביהמ"ש
קרא עוד
תביעות בסך 25 מיליון ש' נגד דואר ישראל
61 בעלי סוכנויות דואר טוענים כי החברה הפרה עימם חוזה: "דרסו ועשקו אותנו" • החברה: "נגיב בבית המשפט"
קרא עוד
בבקשה לייצוגית ב-280 מיליון שקל נטען כי החברה מתחייבת לרכוש את הרכבים שנקנים ממנה כעבור 3 שנים במחיר מחירון - אלא שהתחייבות זו מטעה
באי-כוחם של התובעים, עורכי הדין גלעד מרקמן, ליאור טומשין ודוד שוורצבאום ממשרד מרקמן את טומשין, טוענים כי באופן שיטתי, מחיר המחירון של לוי יצחק, אותו הציגה אוטו סנטר לצד כלי הרכב שפרסמה, אינו תואם את מחיר המחירון האמיתי של לוי יצחק לגבי הרכב שהוצג באתר החברה ובמגרשים.
קרא עוד
13 שנות מאבק הסתיימו בניצחון: קצין הוכר כנכה צה"ל
עוזר שליש הוקפץ לניהול חמ"ל במלחמת לבנון השנייה, וכתוצאה מהלחץ לקה בסוכרת • רק שנים אחרי האירוע הוכר כנכה וישולמו לו פיצויים
קרא עוד
בגלל עישון פאסיבי – ההנדסאי הוכר כנפגע עבודה לאחר 34 שנה
הנדסאי של התעשייה האווירית הוכר כנפגע עבודה, 20 שנה לאחר שסיים עבודתו, בעקבות מחלת ריאות בה לקה בשל חשיפה לעישון פאסיבי. במשך 7 שנים עבד האיש במשרד עם 4 מעשנים כבדים
קרא עוד
ביטוח לאומי הודה בגבייה לא חוקית של 25 מיליון שקל מנכים
שני גמלאים נכים הגישו תביעה ייצוגית נגד המוסד לאחר שגילו כי נגבו מהם דמי בריאות פעמיים – גם מהשכר וגם מקצבאות הנכות. לפי התביעה, עשרות אלפי נכים עובדים נפגעו מהגבייה הכפולה. המוסד: "מדובר בטעות מחשב"
קרא עוד
לוחם נפגע מחיידק - ובפיגוע דריסה
לוחם ביחידה מובחרת לקה בחיידק אלים כתוצאה מהאימונים המפרכים כשהיה בדרכו לשיקום נפגע בפיגוע בגוש עציון. בסיוע עורכי דין הוכר כנכה צה"ל וכנפגע איבה, וקיבל 50 אחוזי נכות.
קרא עוד
הביטוח הלאומי הכיר לראשונה במחלת הריאות הנדירה IPF כמחלת מקצוע
עובד כבן 65 תבע את ביטוח לאומי לאחר שסירב להכיר במחלה הקשה; הוא לקה בה אחרי ששאף אבק במהלך עבודתו כמפעיל מחפר ונאלץ לעבור השתלת ריאות
קרא עוד
כמעט איבד את חייו, ויפוצה ב-850 אלף שקל
אדם שהיה מעורב בתאונת דרכים קטלנית שבה נהרגה אישה אחרת תבע את חברת הביטוח איילון על נזקי גוף. החברה טענה תחילה כי הנזקים אינם קשורים לתאונה, אך לבסוף הושגה פשרה
קרא עוד
פסיקה תקדימית: אופניים חשמליים אינם רכב מנועי
בית המשפט העליון פסק כי אופניים חשמליים לא יחשבו כ"רכב מנועי" מבחינה חוקית. עו"ד דנית קמרון ממשרד מרקמן את טומשין מסבירה.
קרא עוד
פשרה בייצוגית: האריזות הכילו פחות צבע - ונירלט תפצה
הפשרה קובעת כי החברה תפצה את הציבור בסכום של כ-2.5 מיליון שקל דרך הגדלה של כמות הצבע מעבר למשקל הרשום, תרומה והעברה מכלי צבע לעמותות
קרא עוד
עובד רשות השידור נפטר מסרטן - והוכר כנפגע אסבסט מהמבנים של הרשות בת"א
עורכי דינו של הכתב הבכיר לשעבר שלקה בסרטן ריאות מסוג מזותליומה הצליחו לקשור בין גגות המבנה בו עבד במשך עשרות שנים למחלה הקשה שהביאה לפטירתו. צילומי אוויר של "גוגל" הראו בוודאות כי חלק משמעותי של הגגות במתחם מקורם באסבסט – הגורם המוביל לתחלואה של המחלה. בעקבות הכרה של הביטוח הלאומי: אלמנתו תזכה לקצבה חודשית
קרא עוד
אחרי 50 שנה: לוחם שנפצע במלחמת ששת הימים והוכר כנה צה"ל יקבל מאות אלפי שקלים
בן 77 נפצע קשה בקרב על ירושלים והוכר כנכה צה"ל לאחרונה פנה לעורכי דין, ואלו גילו – משרד הביטחון טעה בחישוב אחוזי הנכות, כעת הוא יפוצה רטרואקטיבית.
קרא עוד
החקלאי נפטר מחשיפה לגג אסבסט שקיבל במתנה מהמדינה - הביטוח הלאומי יפצה את אלמנתו
חקלאי שקיבל מחסן מהסוכנות היהודית נפטר ממחלת הסרטן עקב חשיפה לגג האסבסט שלו. אלמנתו הגישה תביעה לביטוח הלאומי, שהכיר לאחרונה בקשר הסיבתי בין חשיפה לאסבסט למחלת הסרטן ממנה נפטר, והוא ישלם לאלמנה גמלה חודשית לכל ימי חייה
קרא עוד
תביעת ענק נגד הבנק הערבי: "מימנו ועודדו טרור פלשתיני"
יותר מאלף ישראלים דורשים מהבנק פיצוי של 20 מיליארד שקל • "הבנק ומנהליו סייעו לטרור בשיטתיות" • נקבע פיצוי של מיליארד דולר בתביעה דומה בארה"ב
קרא עוד
משרד מרקמן את טומשין משרד עורכי דין ונוטריון: מוביל בהתחדשות עירונית לשנת 2017 לפי דירוג dun's 100
המדד להתחדשות עירונית מעניק מידע אובייקטיבי אודות מומחים בתחום ומידע עדכני אודות עולם התמ"א 38 ופינוי בינוי
קרא עוד
התרגיל של סנו יעלה לה יותר ממיליון שקל
בתביעה ייצוגית שהוגשה נגד סנו נטען כי באריזות של ניילון נצמד, החברה גרעה כ-7% מהמידות שצוינו על האריזה • כעת סנו תגדיל את המוצרים כפיצוי – מהלך שמגלם ערך של החזר כספי לצרכנים בשווי של 988 אלף שקל
קרא עוד
זכויות כספיות מהביטוח הלאומי והרשויות - להם זכאים תושבי וחברי התנועה הקיבוצית עובדים שכירים/עצמאיים וגמלאים - כתוצאה ממצבם הרפואי
מאת עורך דין ליאור טומשין **המאמר הינו מטעם משרד עורכי הדין מרקמן את טומשין, ואינו מטעם התנועה הקיבוצית
קרא עוד
הטבח תבע: "קת רובה בברך הפך אותי לנכה"
קונדיטור צבאי פנה לביהמ"ש בדרישה כי יכירו בו כנכה צה"ל, מכיוון שנפגע לפני 12 שנה בעת שירותו • השופטת נעתרה לבקשה: "הצבא צועד על קיבתו"
קרא עוד
ההחלטה התקדימית הזאת של ביטוח לאומי עשויה לגרור הרבה תביעות
עד כה הכיר ביטוח לאומי רק באנשים שעברו אירוע טראומתי ספציפי כנפגעי פעולות איבה. תביעה חדשה שהתקבלה מכירה באדם שסבל מרצף פעולות כבר מילדות ועד לתקופה הנוכחית
קרא עוד
רוכב אופנוע שנפגע בתאונת דרכים יפוצה בכ-1.7 מיליון שקלים
חמש שנים אחרי שנפצע קשה ולאחר שיקום ארוך קיבל רוכב האופנוע פיצויים
קרא עוד
פיצוי ענק לנהג משאית שמלגזה עלתה על רגלו
נהג משאית שריסק הקרסול וכף רגלו  לאחר שמלגזה 'עלתה' על רגלו השמאלית באשדוד, זכה לפיצוי כולל של מיליון ו-200 אלף ₪.
קרא עוד
המלצות

יחס אישי ומקצועי, ליווי אישי , אנשים סבלניים מאוד.

רמה גבוהה שרות מקצועי שמלווה ביחס טוב ואדיב
לאורך כל הדרך
תודה מכל הלב נמליץ

קרא עוד
סיפורי הצלחה
קרא עוד
מן העיתונות
קרא עוד
פנו אלינו לקבלת
ייעוץ אישי ללא התחייבות

השדות המסומנים בכוכבית הינם שדות חובה

שם מלא הינו חובה
טלפון הינו חובה
שדה זה הינו חובה
לחיצה על "שלח" מהווה הסכמה למדיניות הפרטיות של החברה.
פרטייך נשלחו בהצלחה!
אנו נחזור אלייך בהקדם
יצירת קשר ודרכי הגעה למשרד

כמשרד מוביל בייצוג לקוחות פרטיים, מרקמן טומשין ושות' מעניקים שירותים ללקוחות בכל רחבי הארץ, בפריסה ארצית של סניפים:

למימוש זכויותיך בעזרת אחד
ממשרדי עורכי הדין המובילים בישראל

השדות המסומנים בכוכבית הינם שדות חובה

שם מלא הינו חובה
טלפון הינו חובה
שדה זה הינו חובה
פרטייך נשלחו בהצלחה!
אנו נחזור אלייך בהקדם