.
    צור קשר
    דלג על צור קשר
    *
    checked

    רשלנות רפואית בתחום רפואת המשפחה

    רופאי משפחה, בחלק גדול מן המקרים, הם הגורם המטפל הראשון אשר אליו אנו מגיעים בכדי לבדוק בעיה רפואית מסוימת ולקבל אבחון עבורה. להבדיל מרופאים בעלי התמחות נקודתית כגון אורתופדים, גניקולוגים (רופאי נשים), קרדיולוגים ועוד, רופאי המשפחה מלווים אותנו לאורך זמן. מה הם התפקידים ותחומי האחריות של רופאי המשפחה, ומתי ניתן לקבוע כי התנהלותם מהווה רשלנות רפואית ויש מקום להגיש תביעה על כך?

     

    התפקיד המרכזי של רופא המשפחה בחייכם הוא להיות הגורם הראשוני המעניק לכם טיפול, ובמידת הצורך, להיות זה שדואג להפנות אתכם להמשך טיפול מול רופאים מומחים אחרים. בנוסף, רופא המשפחה אמור לבצע מעקב שרירותי ותכוף אחר המצב הבריאותי שלכם. בין היתר, הוא עושה זאת באמצעות המלצה על ביצוע בדיקות שונות שמטרתן היא לגלות בעיות בריאותיות (גם כשאין בהכרח חשד לקיומן).

     

    עם הגיעכם לביקור אצל רופא המשפחה, על האחרון להיות קשוב ביתר שאת לתלונותיכם, ולבצע אבחנה מבדלת אשר בעזרתה ניתן יהיה לאשש או לשלול חשדות מסוימים (כמו את קיומה של מחלה מסוימת). במרבית המקרים, אבחנה זו צריכה להוביל את רופא המשפחה להחליט על הפניה להמשך בדיקות וטיפול אצל רופא מומחה בתחום מסוים.

     

     

    על רופא המשפחה להיות בעל ידע רפואי מגוון

    בכדי שיוכל להעניק את הטיפול הראוי למטופליו, רופא המשפחה נדרש לבקיאות נרחבת בתחומי רפואה רבים. כך לדוגמא, חשוב שיכיר את דרכי הטיפול וההתנהלות המתאימות במקרים כגון רמת סוכר גבוהה, יתר לחץ דם, בעיות המתגלות בריאות ובמקרים נוספים. בהקשר זה יש לציין, כי לפני מספר שנים בערכאה המחוזית בירושלים, קבע בית המשפט כי רופאת משפחה שלא הפנתה מטופל עם כאבים בחזהו לבדיקת א.ק.ג – התנהלה בצורה רשלנית. בעקבות זאת, קבע השופט כי אותו מטופל יהיה זכאי לפיצויים על סך למעלה מחצי מיליון שקלים הן מרופאת המשפחה והן מן המוסד הרפואי שאליה היא שייכת.

     

    לקריאה נוספת בנוגע לפסק דין זה – לחצו כאן

     

    על פי קביעה גורפת של בתי המשפט, רופאי משפחה חייבים להיות מעודכנים בחידושים רפואיים הנוגעים לתחום עיסוקו. בהתאם לקביעה זו, גם במקרים שבהם מדובר במחלות נדירות או בתסמינים שלא קל להבחין בהם, רופא המשפחה נדרש לספק אבחנה נכונה ורלוונטית להמשך טיפול.

     

    במסגרת השירות הטיפולי שהוא מעניק, רופא המשפחה נדרש להכיר לעומק את המצב הקליני של כלל הפציינטים שלו (מצב לחץ דם, סכרת, תפקודי לב ועוד). השילוב בין רמת מקצועיות גבוהה של הרופא לבין מידת היכרות יסודית עם המצב הבריאותי  של מטופליו, תוכל להבטיח כי הוא ימלא את תפקידו באופן בו הוא מצופה למלאו.

     

     

    מחובתו של רופא המשפחה לקיים התייעצויות מקצועיות ולבצע הפניות בהתאם

    בדומה לרופאים העוסקים בתחום התמחות מסוים, גם על רופא המשפחה חלה החובה לקיים התייעצות מקצועית. למרות שהוא נדרש להיות בעל ידע רפואי כללי נרחב, עדיין קיימת אצלו מגבלת ידע המחייבת אותו להתייעץ עם רופאים מומחים מתחומים שונים. במידת הצורך, עליו לדאוג להפנות את מטופליו להמשך טיפול אצל אותם הרופאים. חשוב כמובן, כי ההפניה תתבצע לגורם הרפואי המתאים ובהקדם האפשרי. הפניות שגויות יעכבו את מתן הטיפול והן עשויות לסכן את חייו של המטופל.

     

    על רופאי המשפחה לבצע מעקב רפואי מתמשך אחר מטופליהם

    גם כאשר מחליט רופא המשפחה להפנות את מטופליו לביקור אצל מומחים, עליו להמשיך ולבצע מעקב רפואי מתמשך אחריהם. אחריותו בין היתר, היא לוודא כי המשך הטיפול שהוא עצמו המליץ עליו אכן מסייע למטופל. חלק מן המעקב הרפואי השוטף שרופא המשפחה נדרש לבצע, הוא לדאוג להפנייתו של המטופל לביצוע בדיקות שונות שבשגרה:

     

    ·       בדיקות דם

    ·       בדיקות שתן

    ·       בדיקות הדמיה (רנטגן, CT, MRI)

    ·       בדיקות מעבדה

    ·       ועוד...

     

    בדיקות אלו ואחרות, תאפשרנה לרופא המשפחה לעקוב בצורה טובה אחר מצבם הבריאותי של מטופליו, ולבצע אבחנות מדויקות יותר ברגע האמת. פרט למתן ההפניות לביצוען של הבדיקות השונות, רופא המשפחה חייב לוודא כי הן אכן מתבצעות, לעקוב אחר התוצאות (לכשהן מגיעות) ולהמליץ למטופל על המשך הטיפול המתאים עבורו. אי-מעקב של הרופא בעניין זה, ייחשב להתנהלות בלתי תקינה מצידו ויהווה עילה ישירה להגשת תובענה בגין רשלנות רפואית.

     

    אילו מקרים נחשבים לרשלנות רפואית בתחום רפואת המשפחה?

    במקרים בהם רופא המשפחה לא שם לב לתוצאות בדיקה חשובות או שחלילה הוא מחליט להתעלם מהן, יש מקום לבחון את האפשרות כי מדובר ברשלנות רפואית. אבחונים רפואיים שגויים או מאוחרים, עלולים להוביל במקרה הטוב לסיבוכים רפואיים קשים ואף לגרוע מכך. הסטטיסטיקה מלמדת אותנו, כי עשרות עד מאות מקרים של פטירת מטופלים בישראל, היו כאלה שקרו כתוצאה ממתן אבחונים לא נכונים או כתוצאה מאבחונים שפשוט נעשו מאוחר מדי.

     

    כאשר מטופל מקבל אבחון שגוי, הוא עשוי להיחשף לתרופות ולדרכי טיפול שלא רק שלא יעזרו לשפר את מצבו, אלא יגרמו בדיוק להיפך.

     

     

     

     

    כיצד יש להתנהל במידה ומתעורר חשד לרשלנות רפואית?

    במידה והינכם חושדים כי הטיפול הרפואי בכם נעשה בצורה רשלנית, מומלץ שתנהגו באופן הבא:

     

    ·       דאגו לתעד את כלל ההתנהלות (באמצעות רישומים או הקלטות).

    ·       שמרו על כלל האסמכתאות הרפואיות שקיבלתם בעבר.

    ·       בקשו את חוות דעתו של רופא נוסף.

    ·       עמדו על זכותכם לקבל תשובות מלאות ומקצועיות לכלל השאלות הרפואיות הקשורות אליכם.

     

    עד כמה שזה עלול להישמע מצער, מוסדות הרפואה השונים אינם ממהרים לחשוף בפני מטופלים כי הם נפגעו כתוצאה מהתנהלות רשלנית. במקרים קיצוניים אף מתבצע טיוח של אותה התנהלות, כך שהמטופל בכלל לא מודע לקיומה.

     

    במידה ומתעורר אצלכם החשד כי הטיפול הרפואי שקיבלתם לא עמד בסטנדרטים המקובלים, כדאי לכם לפנות לייעוץ אצל עורכי דין מומחים העוסקים בתחום הרשלנות הרפואית.

     

    על תהליך התביעה בגין רשלנות רפואית

    בטרם הגשת התביעה בפועל, מומלץ לפנות לעורך דין מומחה ובעל ניסיון העוסק בתחום הרשלנות הרפואית. הליך הגשת התביעה - מורכב משלושה שלבים מרכזיים:

     

    -        איסוף תיעודים רפואיים: איסופם של תיעודים רפואיים כגון גיליונות רפואיים, הפניות, תוצאות של בדיקות ועוד, הוא שלב קריטי להליך התביעה שכן מטרתה היא להוכיח בביהמ"ש נזק כלשהו אשר נגרם כתוצאה מרשלנות רפואית.

     

    -        חוות דעת מטעם מומחה: על פי הקביעה בחוק, כל אדם המבקש להגיש תובענה בגין רשלנות רפואית, חייב לצרף אל טענותיו חוות דעות מקצועיות מפי גורם מומחה (בחלק גדול מן המקרים, מדובר ברופא מומחה הממונה מטעם בית המשפט).

     

    -        הגשת תביעה לערכאה מתאימה: בהתאם לגובה הסכום הנדרש על ידי התובע, נקבעת הערכאה המשפטית הרלוונטית שבה המשפט יתנהל. במידה וסכום התביעה יגיע לסך של עד 2.5 מיליון שקלים (כולל), היא תוגש בפני בית משפט השלום. במידה וסכום התביעה עולה על 2.5 מיליון שקלים, אז היא תוגש בבית המשפט המחוזי.

     

    כיצד נקבעים פיצויים בגין רשלנות רפואית?

    בעת הערכת פיצויים בתביעת רשלנות רפואית, בית המשפט מתייחס לנזקים אשר נגרמו לנתבע בהתאם ל-2 הגדרות מרכזיות:

     

    -        נזק כמוגדר בחוק: פגיעה בנוחות, אובדן רווחה גופנית וחלילה אובדן חיים.

    -        נזק כספי: הפסדים כלכליים שנגרמו לתובע כתוצאה מהרשלנות הרפואית שחווה.

    על חשיבות הגשת התביעה בהקדם

    אנשים רבים אינם מודעים לעובדה, כי בהתייחס לתביעות בגין רשלנות רפואית - קיימת תקופת התיישנות בת 7 שנים אשר נקבעה על פי חוק. את 7 השנים הללו מתחילים למנות החל מהיום בו קרתה הרשלנות הרפואית. אם הנזק אשר נגרם כתוצאה מהרשלנות הרפואית התגלה רק בשלב מאוחר יותר, חוק ההתיישנות יחול עליו מיום גילוי (ובתנאי שלא חלפו 10 שנים מאז שנגרם).

     

    כך או כך, אם יש לכם עילה מוצדקת להגשת תביעה בגין רשלנות רפואית, אל תהססו זאת ואל תחכו עד לרגע שבו זה כבר יהיה מאוחר מדי.

     

    אנחנו במשרד עורכי הדין "מרקמן את טומשין", מעניקים שירותים משפטיים נרחבים - שבראשם תחום הרשלנות הרפואית. צוות המשפטנים המומחים שלנו יוכל להעניק לכם ייעוץ מקצועי ויעיל, וללוות אתכם באופן צמוד ויסודי עד למיצוין המלא של זכויותיכם.

     

    אנו מזמינים אתכם ליצור עימנו קשר לשיחת התייעצות ראשונית וללא כל התחייבות מצידכם!

     

     

    צור קשר
    דלג על צור קשר

    צור קשר

    חדשות המשרד
    דלג על חדשות המשרד

    חדשות המשרד

    המשך עצור
    עבור לתוכן העמוד