דלג לתוכן המרכזי
כיצד נוכל לעזור לך?
כיצד נוכל לעזור לך? *8332
עורך הדין גרי ברזובסקי
עורך דין
גרי ברזובסקי
  • עוסק בדיני הביטוח הלאומי, בתביעות מול חברות ביטוח פרטיות ובפנסיית נכות, לרבות בקרנות הוותיקות ו/או במשרד הבריאות.
    בוגר תואר LL.B. בהצטיינות מהקריה האקמית אונו.

עוד על עורך דין גרי ברזובסקי
בשל סירוב גט: אלמנה תקבל רבע מיליון שקל

במשך 22 שנים סירבו בעיריית רמת גן לשלם קצבת שארים לאלמנה מכיוון שבעלה השני לא נתן לה גט.

האלמנה הגישה בשנה שעברה תביעה נגד עיריית רמת גן בבית הדין האזורי לעבודה בת"א באמצעות עו"ד מלכיאל חדד, ממשרד מרקמן את טומשין

בבית הדין לעבודה הכריעו: היא תפוצה במאות אלפי שקלים.

קרא עוד
עובד רשות השידור נפטר מסרטן - והוכר כנפגע אסבסט מהמבנים של הרשות בת"א

עורכי דינו של הכתב הבכיר לשעבר שלקה בסרטן ריאות מסוג מזותליומה הצליחו לקשור בין גגות המבנה בו עבד במשך עשרות שנים למחלה הקשה שהביאה לפטירתו. צילומי אוויר של "גוגל" הראו בוודאות כי חלק משמעותי של הגגות במתחם מקורם באסבסט – הגורם המוביל לתחלואה של המחלה. בעקבות הכרה של הביטוח הלאומי: אלמנתו תזכה לקצבה חודשית.

קרא עוד
זכויות כספיות מהביטוח הלאומי והרשויות - להם זכאים תושבי וחברי התנועה הקיבוצית עובדים שכירים/עצמאיים וגמלאים - כתוצאה ממצבם הרפואי

בשנים האחרונות הוכרו יותר ויותר בעיות רפואיות בהן לוקים תושבי וחברי קיבוציםכפגיעות עקב עבודה, המזכות את הסובלים מהן, במענק חד פעמי או בקצבה חודשית לצמיתות. פרט לכך קיימות זכויות משמעותיות נוספות שכדאי להכיר, כשמימוש זכות זו או אחרת יכולה להוביל לשיפור ניכר באיכות החיים, במאמר זה נסקור בקצרה את הזכויות העיקריות להם זכאים תושבי וחברי קיבוצים.

עו"ד ליאור טומשין
קרא עוד
תאונות עבודה
עקב עבודה יסודית ומקצועית של משרדנו, חולה ריאות שעבד במשך שנים כמשחזן הוכר כנפגע עבודה.

בית הדין האזורי לעבודה ב-בל 006178/06 הכיר באזרח עובד צה"ל שחלה במחלת ריאות חסימתית, כנפגע עבודה, לאחר שבמשך שנים ארוכות עבד כמשחזן במפעל המרכבה בבסיס תל-השומר, והיה חשוף למתכות קשות כגון כרום, ניקל, נחושת, מנגנן נירוסטה וכד', חומרים נגד חילודה וצבעים.

בתי הדין לעבודה

בית הדין האזורי לעבודה בתל-אביב – יפו בל 006178/06
בפני: כבוד השופטת חנה טרכטינגוט 27/12/2009
בעניין:XXXXXX התובע
ע"י ב"כ עו"ד בועז דרנס
נ  ג  ד
המוסד לביטוח לאומי הנתבע
ע"י ב"כ עו"ד דגלית מילוא

פסק דין

  1. לפני תביעתו של ניסים אלישיב להכיר במחלת הריאות כפגיעה בעבודה במשמעות חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב] תשנ"ה-1995 (להלן: החוק) על פי תורת המיקרוטראומה.
  1. הצדדים הסכימו על העובודת ובית הדין מינה כמומחה יועץ רפואי לעיינן הקשר הסיבתי את ד"ר מרדכי קרמר.

ואלה העובדות:

2.1                          התובע יליד שנת 1952, אזרח עובד צה"ל, בחש"א 7000 – מפעל המרכבה בבסיס תל-השומר החל משנת 1983.

2.2                          בין השנים 2001-1983 עבד התובע כמשחזן כשהוא חשוף למתכות קשות (מתק"ש) כגון כרום, ניקל, נחושת, מנגנן נירוסטה וכד', חומרים נגד חילודה וצבעים.

2.3                          בהתאם לאישור הרופא התעסוקתי ועקב פגיעתו בתפקוד הריאות, נאסר על התובע להמשיך בעבודתו כמשחזן והחל משנת 2001 הוא הוסב לעבודה כמכונאי טנקים. בתקופה זו נחשף התובע לחומרים כגון: שמן, נפט, בנזין, סולר ואבק.

  1. בחוות דעתו מיום 23/9/2008 קובע ד"ר קרמר:

"מדובר בחולה הסובל ממחלת ריאות חסימתית (COPD) קלה עד בינונית שאינה אסטמתית. מתוך התיק הרפואי עולה כי הנ"ל עישן לפחות במשך 15 שנה קופסא ליום אם לא יותר, על פי אבחנה של "עישון כבד" בתיקו.

החשיפה למתכות ידועה כעלולה לגרום לנזק מסוג מחלה אינטרסטציאלית מתאים גדוליםGiant Cell Pneumonitis  ולא אסטמה או COPD כמו בחולה זה, ואין לכך כל    עדות בצילומים ותפקוד הריאה.

מאידך, חשיפה לצבעים ומדללי צבע יכולה לגרום לגירוי נשימתי ותמונה אסטמתית חסימתית על בסיס מיקרוטראומטי.

לדעתי קרוב לודאי שעיקר הנזק (2/3) לדרכי הנשימה נגרם על ידי העישון  ובחלקו (1/3) ע"י החשיפה התעסוקתית.

מכל מקום, להערכתי נכותו היא קלה – 20% עפ"י סעיף 15 ב' לתקנות הביטוח הלאומי".

  1. הצדדים לא ביקשו לשאול את המומחה שאלות הבהרה.
  2. טענות התובע –

5.1                          סעיף 83 סייפא לחוק קובע כי תאונה שאינה תוצאה של גורמים חיצוניים הנראים לעין לא תוכר כאשר השפעת העבודה על אירוע התאונה פחותה בהרבה מהשפעת גורמים אחרים.

5.2                          כבר נפסק כי השפעה של 20% של תנאי העבודה על מחלקת ריאות היא השפעה משמעותית [עב"ל 659/06 המל"ל נ' עפיף טונוס).

מאחר ובמקרה דנן קבע המומחה השפעה של 30% הרי שמדובר בהשפעה משמעותית מקל וחומר.

5.3             כך גם נפסק בעב"ל 521/05 קורין נ' המוסד (להלן-ענין קורין). אמנם בענין קורין מדובר    היה במחלת מקצוע אך אין מקום לאבחנה בין מידת השפעת  העבודה הנדרשת במקרה של מחלת מקצוע לבין המידה הנדרשת במקרה של מיקרוטראומות.

  1. טענות הנתבע –

6.1                          אין בביטוי המומחה "יכולה לגרום" כדי לקבע קיומו של קשר סיבתי בין עבודות התובע למחלקות.

6.2                          לפי חוות הדעת אין קשר בין מחלת COPD שנתגלתה לתובע לבין חשיפתו למתכות.

גם הצבעים ומדלל הצבע לא גרמו למחלה שכן מדובר במחלה שאינה אסטמתית.

6.3                          על פי חוות הדעת עיקר הנזק בדרכי הנשימה (2/3) נגרם לתובע מעישון של 15 שנה. לפיכך מידת ההשפעה של העבודה על הפגימה, פחותה בהרבה מהשפעת גורמים אחרים.

  1. דיון והכרעה –

המומחה הרפואי שולל קשר סיבתי בין מחלת התובע לבין החשיפה למתכות, אולם קובע קשר סיבתי בשיעור של כ-30% בין מחלתו לבין חשיפה לצבעים ומדללי צבע.

בכל הקשור לחשיפה זו המומחה קובע: "מאידך, חשיפה לצבעים ומדדלי צבע יכולה לגרום לגירוי נשימתי ותמונה אסטמתית חסימתית על בסיס מיקרוטראומה".

הנתבע טוען כי אין בשימוש במונח "יכולה לגרום" כדי להוות קביעה של קשר סיבתי.

אלא שלטעמי יש לקרוא מונח זה בהקשר הכללי של חוות הדעת. המומחה השתמש במונח זה כדי לאבחן בין חשיפה למתכות שאינה ידועה כעלולה לגרום למחלת התובע לבין חשיפה לצבעים שכן יכולה לגרום לגירוי נשימתי.

כמו כן המומחה קובע כי קרוב לודאי שעיקר הנזק לדרכי הנשימה נגרם על ידי העישון, ורק בחלקו (1/3) נגרם ע"י החשיפה התעסוקתית. כלומר המומחה מכיר בקשר סיבתי בין מחלת התובע לבין חשיפתו לצבעים ומדלל צבע. אשר למידת השפעת העבודה על מחלת המבוטח במקרה של פגיעה בעבודה על דרך של מיקרוטראומה נפסק כי השפעה של 20% הינה השפעה משמעותית.

בעב"ל 6591/06 המוסד לביטוח לאומי נ' עפיף טנוס נדונה גם כן הכרה בליקוי בראות על פי תורת המיקרוטראומות ונפסק כי השפעה של 20% הינה השפעה משמעותית, וכך נאמר:

"אין כל סיבה מדוע מידת ההשפעה של תנאי העבודה על החמרת מחלה תהא שונה במקרה של מחלת מקצוע לעומת  מקרה של מיקרוטראומתי.

לכן השפעת העבודה על מחלה הגורמת להחמרתה בשיעור של 20% הינה השפעה משמעותית המצדיקה הכרה בה כפגיעה בעבודה בין במקרה של מחלת מקצוע ובין במקרה של מיקרוטראומה".

משבעניננו קבע המומחה הרפואי כי תנאי עבודתו של התובע תרמו ל-1/3 מהנזק הרי שמדובר בהשפעה משמעותית.

התביעה איפוא מתקבלת.

מחלת הריאות החסימתית ממנה סובל התובע הינה בבחינת פגיעה בעבודה כמשמעותה בחוק.

הנתבע ישלם לתובע הוצאות שכ"ט עו"ד בסך של 2,500 ₪ בצירוף מע"מ וזאת תוך 30 יום מהיום.

חנה טרכטינגוט

ניתן היום י"ב בסיון, תשס"ט (4 ביוני 2009) בהעדר הצדדים. __________________

חנה טרכטינגוט, שופטת

למידע נוסף אודות שירותי המשרד הרלוונטיים לנושא הכתבה לחצו כאן: עו"ד לתאונות עבודה, עו"ד לנזקי גוף.

אנו במשרד מרקמן טומשין ושות' – עומדים לשירותכם תמיד.

כדי להתייעץ איתנו ללא עלות וללא התחייבות ניתן:  להשאיר הודעה באתר או לחייג ל 8332* או לפנות במייל: mail@mt-law.co.il

קרא עוד
נכות כללית

באופן יוצא דופן מחלקת נכות כללית, בניהולה של עו"ד רותם עידן, הצליחה להשיג הכרה בדרגת אי כושר גבוהה לחולה קרוהן צעיר צעיר.

אל משרדנו הגיע על לקוח צעיר חולה קרוהן (מחלה אשר משפיעה בעיקר על מערכת העיכול, ותסמיניה כוללים כאבי בטן, שלשולים, חולשה, ירידה במשקל ותשישות).

בתחילה הצעיר הגיש תביעת נכות כללית בעצמו, בטענה כי כושר עבודתו נפגע באופן משמעותי בשל נכותו מממחלת הקרוהן – אולם המוסד לביטוח לאומי דחה את תביעתו וקבע כי הצעיר לא איבד מספיק מכושר עבודתו על מנת להיות זכאי לקצבה.

עם קבלת הייצוג, משרדנו הגיש עבור הצעיר ערר, והצליח לשכנע את הוועדה הרפואית לעררים כי על אף גילו הצעיר, כושר עבודתו של הלקוח שלנו נפגע משמעותית. בשל החלטה זו, נקבע כי הלקוח זכאי לקצבת נכות כללית בשיעור של אלפי ש"ח לחודש, למשך עשרות שנים.

 

למידע נוסף אודות שירותי המשרד הרלוונטיים לנושא הכתבה לחצו כאן: עו"ד נכות כללית.

אנו במשרד מרקמן טומשין ושות' – עומדים לשירותכם תמיד.

כדי להתייעץ איתנו ללא עלות וללא התחייבות ניתן:  להשאיר הודעה באתר או לחייג ל 8332* או לפנות במייל: mail@mt-law.co.il

קרא עוד
נכות כללית

ביה"ד הארצי קיבל את בקשת רשות הערעור והבהיר כי הלכת מוהרה עומדת בתוקפה, בניגוד לפסק דינו של ביה"ד האזורי. וכי נקודת המוצא של הנכות הרפואית מבטאת דרגה אובייקטיבית של דרגת אי הכושר. כמו כן הובהר כי סטיה ממנה (מעלה או מטה) טעונה הנמקה תוך התייחסות להשפעת הנכויות בנפרד או במצטבר ולהשפעתה הנתונים האישיים.

 

התיק נוהל ע"י עורך הדין איתי הרמלך.

פסק דין

 

סגן הנשיאה אילן איטח

  1. לפני בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית הדין האזורי תל אביב (השופטת מרב חבקין; ב"ל 1032-12-21) בו נקבע כי עניינו של המבקש יוחזר לוועדה לעררים (אי-כושר) (להלן – הוועדה) באותו הרכב "על מנת שתקבע את דרגת אי הכושר תוך דיון בהשפעת הליקויים הרפואיים הבלתי מנופים על כושר העבודה בשים לב לנתונים האישיים (גיל, השכלה, רקע תעסוקתי). המערער יוזמן לוועדה ויוכל לטעון לפניה."
  2. בהחלטתי מיום 12.1.2023 הוצע לצדדים להסכים – ולו למען הסר ספק ובהירות ההנחיה לוועדה, כי ההנחיה לוועדה תהא כדלקמן:

"הוועדה תשוב ותשקול את כושר עבודתו של המבקש. הוועדה תשקול את השפעת הליקויים הרפואיים (הבלתי מנופים) שקבעה הוועדה הרפואית על יכולתו של המבקש, בשים לב לנתוניו האישיים (לרבות גיל, השכלה, רקע תעסוקתי), לחזור לעבודתו במלואה או בחלקה, ועל יכולתו לבצע עבודה אחרת או לרכוש מקצוע חדש מסוג העבודות או המקצועות שהמבקש מסוגל לעסוק בהם והתואמים את כושרו הגופני ומצב בריאותו.

מובהר לוועדה, כנקודת מוצא, כי הנכות הרפואית מבטאת דרגה אוביקטיבית של אי כושר לעבוד. נקודת מוצא זו אינה בהכרח נקודת הסיום. סטיה ממנה (מעלה או מטה) טעונה הנמקה, תוך התייחסות להשפעת הנכויות בנפרד או במצטבר ולהשפעת

— סוף עמוד  2 —

 

הנתונים האישיים. על ההנמקה להיות כזו שגם מי שאינו בקיא בתחום יבין את טעמי ההחלטה. ככל שהפער בין הנכות הרפואית לדרגת אי הכושר גדול יותר נדרשת הנמקה מפורטת יותר.

המערער יוזמן לוועדה ויוכל לטעון לפניה."

  1. הצדדים הסכימו להצעת בית הדין.
  2. ניתן בזאת תוקף של פסק דין, להסכמת הצדדים להצעת בית הדין, כאמור בסעיף 2 לעיל. אין צו להוצאות.

 

למידע נוסף אודות שירותי המשרד הרלוונטיים לנושא הכתבה לחצו כאן: עו"ד לתביעות נכות כללית.

אנו במשרד מרקמן טומשין ושות' – עומדים לשירותכם תמיד.

כדי להתייעץ איתנו ללא עלות וללא התחייבות ניתן:  להשאיר הודעה באתר או לחייג ל 8332* או לפנות במייל: mail@mt-law.co.il

קרא עוד
נכות כללית

בבדיקות תפקודי ריאות נמדד 59% FEV1 אך הועדה הרפואית התחכמה ועיגלה ל-60% המתאים לנכות בשיעור 20% בלבד. וכן הוסיפה קרטריונים חדשים על דעת עצמה לקביעת שיעור הנכות בגין מחלות הריאות שלא מופיעים בתקנות. ביה"ד קיבל את הערעור והורה לוועדה לקבוע את הנכות לפי הוראות סעיף הליקוי.

 

התיק נוהל ע"י עורך הדין איתי הרמלך.

 

פסק דין

 

  1. לפניי ערעור על החלטת הוועדה הרפואית לעררים (נכות כללית) מיום 24.3.2022 (להלן – ועדת הערר).
  1. ועדת הערר התכנסה בעקבות פסק דין מיום 12.1.2022 (ב"ל 36535-05-21) אשר נתן תוקף של פסק דין להסכמות הצדדים כדלקמן (להלן – פסק הדין המחזיר):

 

"עניינו של המערער יוחזר לוועדה לעררים בהרכבה הנוכחי על מנת שתשקול בשנית עמדתה בשים לב למכתבו של ד"ר גלעד מיום 14.6.20 וכן לערכים המוזכרים בו וכן לבדיקת תפקודי הריאות שבוצעה בבית החולים "אסף הרופא" מיום 22.11.20.

הוועדה תנמק החלטתה בהתאם לתנאים הקבועים בתקנה 5(2) לתקנות."

— סוף עמוד  2 —

  1. ביום 24.3.22 התכנסה ועדת הערר, האזינה לתלונות המערער ובא כוחו ורשמה דבריהם לפרוטוקול כך:

 "עורך הדין: סובל מהפרעה רסטרקטיבית בריאות בדיקת תפקודי ריאות 4/20 ד"ר גלעד 14/6/20 FEVI=54 גם בבדיקה באספקייר 1.59 לפי התקנות מתאים לנכות בשיעור 40% ומבקש מהוועדה לשקול 40%  שילוב עם התחלואות מקשים עליו.

מבוטח: אני מפחד לצאת לרחוב, אני לא במעקב רופא ריאות  כי אני מפחד לצאת. מטופל בתרופות. אושפזתי לפני חצי שנה בשל הריאות".

  1. בהמשך עיינה ועדת הערר במסמכים הרפואיים אשר עמדו בפניה, ערכה למערער בדיקה קלינית וציינה החלטתה לפרוטוקול כדלקמן:

"פנימאי: בהתאם להחלטת ביה"ד כב' השופטת ערמונית 12/1/22 הועדה שבה ועיינה במכתב ד"ר גלעד 14/6/20 ואובחן עם מחלת ריאות רסטרקטיבית בינונית. בדיקה שבוצעה 22/11/20 בוצעו תפקודי ריאות מלאות FEV1 59 – 108 ללא שינוי משמעותי לאחר מרחיב סימפוני. הועדה מציינת כי התובע בוועדה היום כמו בערר הקודם 11/2/21 סיפר שאינו במעקב ריאות, מטופל במשאפים אין בתיקו הרפואי וגם לבקשת הועדה לא היו כל מסמכים רפואיים חדשים המעידים על מעקב. בבדיקה סטורציה 99 באוויר חדר ריאות נקיות ללא חרחורים או צפצופים. לדעת הועדה בשקילת כל הנתונים מעקב, טיפול ותפקודי ריאות, כאשר בבדיקה אחרונה FEV1 59 מצבו הנכות מתאימה 20% המשקפת FEV1 60 למרות שהבדיקה היא 60. הועדה מבקשת להוסיף כי בבדיקת תפקודי ריאות המלאה 22/11/20 MEF 95% והנפח הרזודאלי RV -107. מכלול התוצאות עם הפרעה רסטרקטיבית (מסמך יחיד של רופא ריאות) מובילים להחלטה כי למרות שאינו במעקב מתאים ל-20% נכות בגין התאור."

  1. על החלטה זו הוגש הערעור שלפניי.

טענות הצדדים

— סוף עמוד  3 —

  1. המערער טוען כי הוא סובל ממחלת ריאות רסטרקטיבית וכי ביצע שתי בדיקות תפקודי ריאות שבהן הודגם FEVI=54 וכן FEVI=59. על אף זאת, ועדת הערר קבעה שאין לשנות את שיעור הנכות בנימוק שאינו מצוי במעקב רפואי קבוע או בטיפול תרופתי. לטענת המערער אין בתקנות קריטריון של מעקב רפואי קבוע או טיפול תרופתי אלא כל שנדרש הוא שתי בדיקות של תפקודי ריאות המדגימות FEV1 בשיעור 59% או פחות ומשכך נפל פגם בהחלטת ועדת הערר. עוד טוען המערער כי שגתה הוועדה כשקבעה שיש לראות את הבדיקה שהדגימה FEVI=59 ככזו שהדגימה FEVI=60  משום שקביעתה זו מנוגדת לתקנות.
  1. המשיב טוען כי ועדת הערר פעלה בהתאם להוראות פסק הדין המחזיר והתייחסה לכל המסמכים אליהם הופנתה ומשכך לא נפל פגם בהחלטתה. ועדת הערר קבעה כי מאחר שהמערער אינו במעקב ריאות, מטופל במשאפים ואין בתיקו הרפואי מסמכים רפואיים חדשים המעידים על מעקב ומאחר ובבדיקה סטורציה 99% באוויר חדר ריאות נקיות ללא חרחורים או צפצופים – מצבו של המערער מתאים לנכות בשיעור 20%. בנסיבות אלה טענות המערער מופנות כנגד שיקול דעתה הרפואי של הוועדה.

המסגרת המשפטית

  1. סעיף 213 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה – 1995 מסמיך את בית הדין לדון בערעור על החלטה של הוועדה הרפואית לעררים בענף נכות כללית בשאלות משפטיות בלבד. בהתאם לפסיקה, על בית הדין לבחון אם הוועדה טעתה בשאלה שבחוק, חרגה מסמכותה, הסתמכה על שיקולים זרים או התעלמה מהוראה המחייבת אותה )עב"ל (עבודה ארצי) -10014/98 יצחק הוד – המוסד לביטוח לאומי, לד(1999) 213 (1999)‏‏).
  1. עוד נפסק כי משהוחזר עניינו של המערער לוועדה הרפואית לעררים לדיון מחדש בעקבות פסק דין בו נקבעו הוראות, מוגבל שיקול דעת בית הדין לבחון האם מילאה אחר הוראות פסק הדין במדויק ובמלואן, להתייחס אך ורק לאמור בפסק הדין ולא לנושאים שלא פורטו בו (תב"ע (עבודה ארצי) 01-29/נא מנחם פרנקל – המוסד לביטוח לאומי, כד(1) 160 (1992)‏‏).

 

— סוף עמוד  4 —

דיון והכרעה

  1. לאחר שעיינתי בכתבי הטענות, בפרוטוקול ועדת הערר ובכל המסמכים שבתיק, ושקלתי את טענות הצדדים, הגעתי לכלל מסקנה כי דין הערעור להתקבל ולהלן אפרט את נימוקי לכך.
  1. פריט ליקוי 5 (2) שבתוספת הראשונה לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה), התשט"ז – 1956 שעניינו "מחלות ריאה מצירות (רסטריקטיביות)" קובע כדלקמן:

"דרגת הנכות תיקבע לפי תוצאות של שתי בדיקות מלאות לפחות של תפקודי ריאות, הכוללות זרימה נשימתית, נפחי ריאה וכושר דיפוזיה, שבוצעו בשנתיים האחרונות ובמרווח של חודש ימים לפחות בין בדיקה לבדיקה –

 

 (א) עם 1FEV בין 60% ל-79% או TLC בין 70% ל-79% או DLCO בין 60% ל-79%             20%
(ב) עם 1FEV בין 50% ל-59%, או TLC בין 50% ל-69% או DLCO בין 40% ל-59% 40%
(ג)  
     
  1. מלשון פריט ליקוי 5 (2) עולה כי הקריטריון לקבלת נכות בשיעור 40% הוא קיומן של שתי בדיקות מלאות של תפקודי ריאות שבהן ערכי ה – 1FEV הם בין 50% ל-59%.
  1. בעניינו, פסק הדין המחזיר הורה לוועדת הערר להתייחס לערכים שצוינו במכתב של ד"ר גלעד שבו מצוינת בדיקת תפקודי ריאות עם FEV1 54 ובדיקת תפקודי הריאות מיום 22.11.20 עם FEV1 59.
  1. ועדת הערר התייחסה לבדיקת תפקודי הריאות מיום 22.11.20 וקבעה כי על אף שמדובר ב- FEV1 59 תיחשב התוצאה כ- FEV1 60 (המקנה נכות בשיעור 20%). ועדת הערר לא התייחסה לערכים המצוינים במכתבו של ד"ר גלעד

— סוף עמוד  5 —

((FEV1 54. אציין כי ממצא זה הופיע במסמכים שצורפו לערעור שבמסגרתו ניתן פסק הדין המחזיר שניתן בב"ל 36535-05-21, וכעולה מן הפרוטוקול הצדדים נתנו הסכמתם לעיון בו (עמ' 2 לפרוטוקול הדיון מיום 13.12.22 בשורות 5-9).

  1. בנסיבות אלה, נפלו שני פגמים בהחלטת ועדת הערר אשר קבעה כי לאור הבדיקה הקלינית שערכה ולאור ממצאי בדיקת תפקודי ריאות עם FEV1 59 נכותו מתאימה ל-20% בלבד.

הפגם האחד הוא התעלמות ועדת הערר מהערכים שצוינו במכתבו של ד"ר גלעד אליהם הופנתה ועדת הערר במסגרת פסק הדין המחזיר ואשר אליהם נדרשה להתייחס באופן מפורש; הפגם השני הוא קביעתה כי יש לשקול קריטריונים נוספים בעת הפעלת פריט הליקוי, זאת על אף שאין בפריט הליקוי קריטריונים נוספים פרט לערכים אובייקטיביים של בדיקת ריאות.

  1. בנסיבות אלה קיים קושי להתחקות אחר הלך מחשבתה של ועדת הערר בעת שזו קבעה כי על אף שלמערער בדיקת תפקודי ריאות עם FEV1 59 ובדיקה נוספת עם FEV1 54 יש לראות במערער כמי שתפקוד ריאותיו הוא FEV1 60.
  1. משהמערער ביקש כי עניינו יושב לאותו הרכב, משזוהי דרך המלך, כך ייעשה.

סוף דבר

  1. לאור הנימוקים שפורטו לעיל דין הערעור להתקבל כדלקמן:

עניינו של המערער לועדת הערר בהרכבה הנוכחי על מנת שתשקול עמדתה מחדש את עמדתה תוך התייחסות לשתי בדיקות תפקודי הריאות, הן מיום 22.11.20 והן לבדיקת תפקודי הריאות שממצאיה סוכמו בסיכום ביקור של דר' גלעד מיום 14.6.20. את החלטתה תנמק הוועדה על יסוד הנתבע בפריט ליקוי 5 (2) שבתוספת הראשונה לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה), התשט"ז – 1956 שעניינו "מחלות ריאה מצירות (רסטריקטיביות)".

החלטת הוועדה תהיה מפורטת ומנומקת.

המערער יוזמן לוועדה ויוכל לטעון בפניה.

— סוף עמוד  6 —

  1. הואיל והערעור התקבל ישתתף המשיב בהוצאות המערער להליך בסך 3,500 ₪ אשר ישולמו בתוך 30 יום מהיום.

על פסק דין זה ניתן להגיש בקשת רשות ערעור לבית הדין הארצי בתוך 30 יום ממועד קבלתו אצל הצד המבקש לעשות כן.

 

למידע נוסף אודות שירותי המשרד הרלוונטיים לנושא הכתבה לחצו כאן: עו"ד לתביעות נכות כללית.

אנו במשרד מרקמן טומשין ושות' – עומדים לשירותכם תמיד.

כדי להתייעץ איתנו ללא עלות וללא התחייבות ניתן:  להשאיר הודעה באתר או לחייג ל 8332* או לפנות במייל: mail@mt-law.co.il

קרא עוד
נכות כללית

ביה"ד דחה טענת התיישנות שהועלתה ע"י המל"ל, בנימוק כי לא היה מקום לעמוד על העלתה כאשר המערערת לא קיבלה הודעה בדבר דרישת הוועדה להמציא מסמכים.

ביה"ד קבע כי טענת המשיב אינה מן העניין ונפסקו הוצאות לטובת הלקוחה על הרף הגבוה.

 

התיק נוהל ע"י עורכת הדין רותם ברק.

פסק דין

 

לפניי ערעור על החלטת הוועדה הרפואית לעררים (נכות כללית) מיום 21.11.21 (להלן – הוועדה) אשר קבעה בין היתר כי למערערת נכות רפואית בשיעור  10% בגין אסתמה בהתאם לתקנות הביטוח  הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה), התשט"ז – 1956 (להלן – התקנות).

העובדות:

  1. המערערת, ילידת 1966, סובלת ממספר ליקויים רפואיים.

  1. רופא מוסמך קבע, כי נכותה הרפואית המשוקללת של המערערת היא בשיעור 65%  ומתוכה נכות בגין בשיעור של 10% בגין אסתמה.

  1. על החלטת הרופא המוסמך הגישה המערערת ערר.

— סוף עמוד  2 —

  1. הוועדה התכנסה לדון בערר ביום 8.8.21 וערכה בדיקה קלינית. הוועדה קבעה כי היא מבקשת לקבל מסמכים נוספים בעניין מחלת הריאות הנטענת כדלקמן:

"לפי עו"ד מדובר  ב – COPD. לצורך קביעת נכות הנושא מחלת ריאה הוועדה מבקשת מכתב מרופא הריאות עם פירוט האבחנה: האם מדובר באסתמה או COPD. תוצאות תפקודי ריאות ואם אכן לא הצליחה לבצע את הבדיקה, פירוט מס' הבדיקות שנכשלו והסיבה לכישלונן. הוועדה תקבע בהמשך האם ניתן לקבוע נכות בנושא מחלת ריאות"..

  1. חרף החלטה זו לא נשלח למערערת מכתב דרישה לקבל מסמכים.

  1. ביום 21.11.21 התכנסה הוועדה לדיון מסכם לאחר קבלת חוות דעת יועצים בתחומים שונים וסיכמה את הנכות המשוקללת. אין בהחלטת הוועדה דיון בנושא הנכות בגין מחלת ריאות והנכות נותרה בסיכום הנכויות כפי שנקבעה על ידי הרופא המוסמך.

  1. ביום 5.12.21  נשלח מכתב המודיע למערערת דבר החלטת הוועדה. לטענת המערערת  לא קיבלה  מכתב זה ונודע לה על החלטת הוועדה רק במכתב מיום 17.01.22 המתייחס גם להחלטת הוועדה לעררים בעניין דרגת אי הכושר. המערערת הגישה תצהיר תמיכה בנוגע לטענה זו.

  1. נוכח מועד הגשת הערעור, המשיב טען, כי יש לסלקו על הסף מחמת התיישנות.

תמצית טענות הצדדים:

  1. טענות המערערת :

א. ככל שנדרש יש הצדקה להארכת מועד להגשת ערעור.

ב. המערערת לא קיבלה מכתב דרישת מסמכים .

ג. הוועדה בישיבה מסכמת לא התייחסה כלל לנושא הנכות בגין מחלת הריאות.

  1. טענות המשיב:

א. יש לדחות את הערעור על הסף בשל עיתוי הגשתו.

ב. אין בתצהיר המערערת לסתור את החזקה כי מכתב שנשלח מגיע ליעדו בתוך  מספר ימים.

ג. המערערת לא התייחסה לשאלה האם  ברשותה המסמכים שדרשה הוועדה מזמן אמת ולכן לא ברורה שאלת התועלת הפרקטית בהליך.

דיון והכרעה:

— סוף עמוד  3 —

  1. לאחר שעיינתי במסמכים שבתיק ושקלתי את טענות הצדדים, מצאתי כי דין הערעור להתקבל.  אנמק קביעתי להלן.

  1. הנושא הראשון הדורש התייחסות הוא הטענה שיש לסלק על הסף את ההליך מחמת איחור בהגשתו.

  1. המועד להגשת ערעור על החלטת ועדה רפואית לעררים נקבע בתקנות הביטוח הלאומי (מועד להגשת ערעור על החלטות מסוימות), התשל"ז-1977 (להלן –התקנות).

  1. תקנה 1לתקנות קובעת כי:

 " 'החלטה' – כל אחת מאלה: החלטה של ועדה רפואית לעררים כאמור בסעיף 123 לחוק, החלטה של ועדה רפואית לעררים או של ועדה לעררים כאמור בסעיף 213 לחוק, או קביעת דרגת נכות כאמור בסעיף 10 לחוק".

  1. תקנה 2לתקנות קובעת כי:

" ערעור על החלטה יוגש לבית הדין האזורי לעבודה תוך שישים ימים מהיום שבו נמסרה ההחלטה למערער…".

  1. המערערת טוענת,  כי לא קיבלה את המכתב מיום 5.12.21.  ככל שטענה זו נכונה ממילא אין כל הצדקה לטעון לאיחור בהגשת ההליך.צודק המשיב שקיימת חזקה לפיה מכתב שנשלח לכתובת תקינה מגיע ליעדו כעבור ימים ספורים. הנטל לסתור את החזקה מוטל על המערערת (עב"ל 41882/03/14  הרצל צרור – המוסד לביטוח לאומי (18.5.15)). עם זאת, נפסק כי מדובר בנטל קל  יחסית. במקרה זה המערערת הגישה תצהיר בעניין ולא מצאתי טעם שלא לתת אמון בטענתה. האמור נכון מכוח קל וחומר שעה שנטען, כי מכתב זה (מיום 5.12.21) לא  מופיע באתר האישי, והמשיב לא סתר את הטענה.

  1. אף אם אניח, כי המכתב האמור התקבל אצל המערערת בסמוך למועד הנפקתו, הפסיקה  קובעת, כי בית הדין מוסמך להאריך מועד להגיש ערעור על ועדה בהינתן טעמים מיוחדים (עב"ל 33351-11-12 מוחמד דולאני – המוסד לביטוח לאומי (26.9.17)). הערעור הוגש כשלושה חודשים לאחר המועד הסביר בו היה אמור להתקבל המכתב.

  1. לפי פסיקת בתי הדין, המשיב כנוהג לא מעלה טענת התיישנות בטרם חלפו 90 ימים ממועד קבלת ההודעה על החלטת הוועדה. זאת ועוד,  אחד השיקולים בשאלת הארכת המועד הוא מידת האיחור. לעניין זה נפסק כי "ככל שמשך

— סוף עמוד  4 —

 

האיחור גדול יותר, כך תהא נטייתו של בית-המשפט לסרב לבקשה להארכת המועד. ומנגד, ככל שמשך האיחור קצר יותר, יתייחס בית-המשפט לבקשה בגמישות" (בשא (ארצי) 507/06 אריאלי צבאן חן נ' המוסד לביטוח לאומי (17.9.06)). במקרה זה אין מדובר  באיחור משמעותי.

  1. שנית, לצורך בחינת השאלה, האם יש מקום להאריך את המועד להגשת ערעור על החלטת הוועדה לעררים יש לברר את סיכוייו של ההליך. על פי הלכה פסוקה, סיכויי הערעור עשויים  כשלעצמם  להתגבש לכדי טעם מיוחד להארכת מועד (דב"ע נז/98-9 שלום כהן – מדינת ישראל – משרד התקשורת (12.2.97)).

  1. סיכויי הערעור טובים, שכן לא נשלחה למערערת הדרישה להמציא מסמכים (בהתאם לבקשת הוועדה) ולמעשה לא ניתן לה יומה בפני הוועדה. מדובר בפגם מובהק בעבודת הוועדה.

  1. לסיכום סוגיית הארכת המועד: צירוף הנסיבות שצוינו לעיל יחד  עם סיכויי הערעור הטובים  מהווה טעם מיוחד המצדיק הארכת מועד ככל שאמנם חלף המועד הקבוע בדין להגשת הערעור. על כן, אין לדחות את הערעור מחמת איחור בהגשתו.

  1. בהתייחס לגופו של עניין, משלא ניתנה למערערת האפשרות להתייחס לדרישת הוועדה להמציא מסמכים יש לאפשר לה להשלים את החסר כעת. טענת המשיב כי המערערת לא הציגה מסמכים כדרישת הוועדה בהליך זה אינה ממן העניין שכן לא ניתנה החלטה המורה לעשות כן.

  1. ממילא הוועדה תדון לגופם של המסמכים שיומצאו לה. אין מקום להשערות בעניין זה ומשכך גם לא מצאתי טעם להורות למערערת להגיש את המסמכים בשלב זה. כך בפרט נוכח מהות המסמכים שנדרשה המערערת להמציא ומשניתנה לה גם אפשרות להגיש סיכום רפואי לגבי הסבר  לעניין אי ביצוע בדיקות, ככל שבדיקות אמנם לא בוצעו.

סוף דבר  

— סוף עמוד  5 —

  1. עניינה של המערערת יוחזר לוועדה באותו הרכב על מנת לדון שנית בנושא הנכות המתאימה בגין מחלת הריאות תוך התייחסות למסמכים שנדרשו.

המערערת תוזמן לדיון בוועדה ותתייצב לדיון זה כאשר ברשותה המסמכים שדרשה הוועדה.

  1. המשיב יישא בהוצאות המערערת בסך 4,000 ₪ לתשלום בתוך 30 ימים. ההוצאות נפסקו על הרף הגבוה. לא היה מקום לעמוד על דחיית הערעור כאשר מוסכם, כי המערערת לא קיבלה הודעה בדבר דרישת הוועדה להמציא מסמכים.

על פסק דין זה ניתן להגיש רשות ערעור לבית הדין הארצי בתוך 30 יום ממועד קבלתו אצל הצד המבקש לעשות כן.

למידע נוסף אודות שירותי המשרד הרלוונטיים לנושא הכתבה לחצו כאן: עו"ד תביעות נכות כללית.

אנו במשרד מרקמן טומשין ושות' – עומדים לשירותכם תמיד.

כדי להתייעץ איתנו ללא עלות וללא התחייבות ניתן:  להשאיר הודעה באתר או לחייג ל 8332* או לפנות במייל: mail@mt-law.co.il

קרא עוד
נכות כללית
תביעת נכות כללית אשר נדחתה בטענה כי המערער לא איבד יותר מ50%- מכושרו להשתכר, על אף המלצת פקידת השיקום לראות בו כמי שאיבד 65% מכושרו להשתכר.
ביה"ד קיבל את הערעור וקבע כי הוועדה לא עמדה בחובת ההנמקה המוטלת עלייה במיוחד בשל העובדה שקיים פער בין הנכות הרפואית המשוקללת לדרגת אי הכושר שנקבעה.
ביה"ד קבע כי עניינו של המערער יוחזר לוועדה לעררים בהרכב חדש.
התיק נוהל ע"י עורך הדין גרי ברזובסקי.

פסק דין

 

לפניי ערעור על החלטת הוועדה הרפואית לעררים (אי כושר) מיום 17.5.2022, אשר התכנסה מכוח פסק דין מחזיר וקבעה כי המערער לא איבד יותר מ- 50% מכושרו להשתכר.

 

העובדות

 

  1. המערער יליד 1972.

  1. למערער עבר פלילי עשיר והשכלתו מסתכמת ב-8 שנות לימוד.

  1. בעקבות נפילה ממשאית אשפה, סובל המערער מליקויים שונים, בגינם נקבעו לו 70% נכות רפואית משוקללת: 20% נכות צמיתה בגין שבר סגור בעצם השוקה שמאל ו-20% בגין אותו ליקוי מימין, 15% נכות צמיתה בגין הפרעת הסתגלות, בגין פיברומיאלגיה, הגבלה בתנועות עמוד השדרה המותני, פולינוירופתיה, תכיפות במתן שתן, טנטון ודום נשימה בשינה – 10% לכל ליקוי.

  1. חרף המלצת פקידת שיקום לראות בו כמי שאיבד 65% מכושרו להשתכר, קבע פקיד התביעות כי המערער לא איבד כדי 50% מכושרו להשתכר.

  1. המערער הגיש ערר על החלטת פקיד התביעות.

  1. הוועדה לעררים, אי כושר, התכנסה ביום 10.5.2021 ודחתה את ערר המערער.

— סוף עמוד  1 —

בעקבות זאת, הגיש המערער ערעור לבית הדין בהליךב"ל 46758-10-21. ביום 27.2.2022 ניתן בהסכמה פסק הדין בהליך זה (להלן: "פסק הדין המחזיר") אשר נתן תוקף להסכמות הצדדים שזו לשונן:

"…עניינו של המערער יוחזר לוועדה באותו הרכב שתתייחס לשאלת השפעת כל ליקוי על יכולתה עבודה וכן להשפעה המצטברת.

הוועדה תיתן דעתה באופן מנומק לנתונים האישיים ולשאלת השפעת נתונים אלה על קביעת דרגת אי הכושר.

תשומת לב הוועדה כי הנכות הרפואית היא נקודת מוצא לדרגת אי הכושר, וככל שמבוקש לסטות ממנה יש לנמק באופן שגם מי שאינו רופא יוכל לעמוד אחר הלך מחשבתה."…

 

  1. ביום 17.5.2022 התכנסה הוועדה שנית מכוחו של פסק הדין המחזיר ודחתה את הערעור.

  1. להלן ציטוט החלק האופרטיבי מתוך פרוטוקול הוועדה:

" המערער:

עבדתי עבודות פיזיות. נפצעתי ברגל אחת לפני שעבדתי במזגנים, אח"כ כשעבדתי במזגנים שברתי את הרגל השנייה. (2017). ניסיתי לעבוד עם גיסי וזה לא צלח. בעבודות שיפוצים. אני לא יכול. הרגל מתחממת ואני מושבת. לא יכל להשאיר אותי בעבודה. אני לא יכול לעבוד בעבודות עם מחשב. כל היום בבית שוכב מול הטלוויזיה. אני לא יכול לתפקד. אני עוזר בדברים קטנים שאני יכול לעזור.

 

ב"כ המערער:

רפי יליד 1972, עבד כטכנאי מזגנים ב- 10 שנים אחרונות, כיום לא מצליח לחזור לעבוד.

בעקבות נפילה ב- 2017 שבה נפגע קשה ב- 2 הרגליים. מצבו הפיסיולוגי – קוגניטיבי ונפשי ירודים ביותר, גר עם אשתו ו- 4 ילדיהם ותלוי באשתו. לאחרונה הופנה לאשפוז יום פסיכיאטרי . לא קיבל אחוזים תואמים בתחום זה. הוא לא משתף פעולה לדברי אשתו. השלכות הבעיות הרפואיות תפקודיות – יש לו קוגניציה נמוכה, מאוד פרימיטיבי, קשה לו בשיחה בסיסית, 8 ש"ל, עבר פלילי, לא עבד בעבודה מסודרת. לדברי אשתו הוא כמו עוד ילד בבית. להבנתי מדובר באובדן כושר עבודה ברף הגבוה.

 

החלטה

הוועדה הרפואית החליטה לדחות את הערר.

הוועדה עיינה בפרוטוקול הוועדה הרפואית, מסמכים בתיקה הרפואי, דוח שיקום ורופא מוסמך, והאזינה ברוב קשב לדברי העורר ועורך דינו.

— סוף עמוד  2 —

בן 50. עם סיפור חיים מורכב, ללא השכלה או הכשרה תעסוקתית משמעותית, עבד כמפנה אשפה בהמשך עבד בהתקנת מזגנים, משנת 2017 אינו עובד בעבודה מסודרת. בגין שבר סגור בעצם השוקה מימין ומשמאל נקבעו 20% לכל ליקוי, הפרעת הסתגלות 15%, ובמידת חומרה קלה תכיפות במתן שתן, פיברומיאלגיה, הגבלה בע"ש מותני, פולינוירופתיה, טנטון 10% לכל ליקוי, ודום נשימה בשינה 5%  – עם השלכות תפקודיות המגבילות אותו במאמץ גופני משמעותי, הרמת משקל כבד ובתנאי דחק ולחץ.

יחד עם זאת הוועדה אינה מוצאת עילה לשינוי החלטת דרג ראשון לפיה לא איבד כדי 50% מכושרו לעבודה.

יכול לעבוד בעבודות בלתי מקצועיות, כגון מיון, הרכבה, אריזה בישיבה ליד שולחן עבודה, עבודות משתלה קלות, חצרנות, עבודות משק קלות וכדומה.

הוועדה דוחה את הערר."

  1. מכאן הערעור שלפניי.

 

טענות הצדדים

 

  1. לטענת המערער הוועדה לא קיימה אחר הוראות פסק הדין המחזיר ולא קיימה דיון בהשפעת נתוניו האישיים של המערער על כושר עבודתו. הגם שהוועדה ציינה את נתוניו האישיים של המערער, היא לא דנה בהשפעתם על דרגת אי הכושר.

  1. בנוסף, לא נימקה הוועדה את הסטייה מנקודת המוצא שלפיה דרגת הנכות הרפואית מהווה את נקודת המוצא לדרגת אי הכושר, בהתאם להוראות פסק הדין המחזיר ובהתאם להלכה הפסוקה. בהחלטה כלל לא צוינה דרגת הנכות המשוקללת.

  1. הוועדה לא עמדה בחובת ההנמקה הנדרשת ממנה כגוף מעין שיפוטי.

  1. במקום שהוועדה תדון בנושאים בהתאם להוראות פסק הדין המחזיר, מסתפקת הוועדה בסקירת הנכויות ונסיבותיו האישיות של המערער, שכולם דווקא תומכים באובדן כושר עבודתו של המערער ומשם קופצת הוועדה להחלטתה, מבלי לקיים דיון כלשהו.

  1. בהתאם לפסיקה, פירוט העבודות שהמערער כשיר לבצע, לשיטת הוועדה, אינה מהווה הנמקה, ופרוטוקול הוועדה נעדר נימוק כלשהו התומך ביכולתו של המערער לעבוד או המצדיק לסטות מדרגת אי הכושר האובייקטיבית. מקל וחומר, שלא הובאה בהחלטת הוועדה "הנמקה מיוחדת" כפי שנדרשה, למשל, בבר"ע (ארצי) 40706-03-12 דגיטו טספהון – המוסד לביטוח לאומי (25.7.2012)(להלן: "עניין טספהון").

— סוף עמוד  3 —

בנסיבות אלה, משפסק הדין המחזיר נתן לוועדה הזדמנות נוספת לפעול בהתאם לפסיקה ולתקן את הפגמים שנפלו בהחלטתה והוועדה בחרה שלא לעשות כן, יש להחליף את הרכב הוועדה.

  1. המשיב, טוען כי לא נפל פגם בהחלטת הוועדה.

  1. הוועדה פעלה בהתאם להוראות פסק הדין המחזיר, התייחסה למכלול ליקוייו של המערער והשפעתם על כושר עבודתו, כמו גם לנתוניו האישיים ולסיפור חייו המורכב.

  1. הוועדה פירטה את ליקויו הרפואיים של המערער, ועל יסודם ויסוד הנתונים האישיים העריכה את דרגת אי הכושר.

  1. ההשלכות התפקודיות של ליקויי המערער, בהתאם לקביעות הוועדה, מגבילים את המערער ממאמץ גופני משמעותי, הרמת משקל ותנאי דחק ולחץ. נוכח מגבלות אלה ונסיבותיו האישיות- מוצאת הוועדה כי המערער כשיר לעבודות הבלתי מקצועיות שפורטו.

  1. בהלכת אופנר (בר"ע (ארצי) 39263-03-15 אופנר – המוסד לביטוח לאומי, (6.7.2016)) נפסק שעצם התאמת עסוקים שאינם דורשים ניסיון קודם, השכלה או ידע מקצועי מבטאת את התחשבות הוועדה בנתונים האישיים שהוצגו בפניה, והדבר נכון גם במקרה דנן.

  1. בהתאם לפסיקה, התערבות בית הדין בהחלטות של וועדות לעררים (אי כושר), מוגבלת לאותם מקרים קיצוניים בהם ההחלטה גובלת באי סבירות שכמוה כטעות שבחוק, בשל עיסוקה בתחום שאינו מחייב ידע מיוחד בשדה הרפואה (דב"ע שם/01-1318 עטיה – המוסד לביטוח לאומי, פד"ע טו(1) 60).

  1. פסק הדין המחזיר לא הורה לוועדה להתייחס לדו"ח פקידת השיקום, ובהתאם לפסיקה מחויבת הוועדה להתייחס אך ורק לאמור בהוראות פסק הדין המחזיר.

  1. אשר לפער שבין הנכות הרפואית לדרגת אי הכושר שנקבעה, בהתאם לפסיקה הפער לכשעצמו אינו מהווה טעות משפטית אלא מעיד על חובת הנמקה אשר תאפשר להתחקות אחר הלך מחשבתה של הוועדה ביחס ליכולת השתכרותו של המבוטח.

  1. במקרה דנן, החלטת הוועדה ברורה, מנומקת ומוסברת דיה.

 

דיון והכרעה

 

  1. בית הדין מוסמך לדון במסגרת ערעור על החלטות ועדות רפואיות לעררים רק בשאלות משפטיות. כבר נקבע בפסיקה, כי במסגרת סמכותו בוחן בית הדין אם הוועדה טעתה בשאלה

    — סוף עמוד  4 —

    שבחוק, חרגה מסמכותה, הסתמכה על שיקולים זרים או התעלמה מהוראה המחייבת אותה (עב"ל (ארצי) 10014/98 יצחק הוד – המוסד לביטוח לאומי, פד"ע לד 213 (1999)).

 

  1. אחת החובות המוטלות על הוועדה לעררים, שהיא גוף מעין שיפוטי, היא חובת ההנמקה שמטרתה לאפשר ביקורת שיפוטית של בית הדין על החלטותיה (ר' דב"ע שם/01-1318 עטיה – המוסד לביטוח לאומי, פד"ע טו(1) 60 (להלן: עניין עטייה)).
  2. בהתאם לפסיקת בית הדין הארצי, היקף ההנמקה הדרוש הוא כזה שיאפשר לא רק לרופא להתחקות אחר הלך מחשבתה, "אלא גם שבית הדין יוכל לעשות זאת ולעמוד על כך אם הוועדה נתנה פירוש נכון לחוק" (ר' דב"ע מג/1356 – 01 לביא – המוסד לביטוח לאומי, פד"ע יז 130).

 

  1. באשר לוועדה לעררים (אי כושר), להבדיל מוועדה רפואית לעררים, נקבע שהואיל והיא פועלת בתחום שאינו מחייב ידע מיוחד בשדה הרפואה, רשאי בית הדין להתערב בהחלטתה רק במקרים קיצוניים הגובלים באי סבירות שכמוה כטעות שבחוק (עניין עטיה).

  1. על הוועדה לקבוע את אי כושרו של המבוטח על פי נסיבותיו האישיות, בין היתר, גיל, השכלה ויכולת אינטלקטואלית ופיסית (ר' עב"ל 327/03 מוהרה – המוסד לביטוח לאומי, מיום 15/4/04, להלן: הלכת מוהרה).

  1. בהתאם להלכה זו, נקודת המוצא לקביעת דרגת אי-הכושר היא בהתאם לדרגת הנכות הרפואית המשוקללת שנקבעה על ידי הוועדה הרפואית מאחר והיא מבטאת דרגה אובייקטיבית של אי כושר לעבוד.

 

  1. ביקורתו השיפוטית של בית הדין ביחס לוועדה המתכנסת מכוח פסק דין מחזיר,  מוגבלת לשאלה האם מילאה הוועדה אחר מצוות פסק הדין (ראה דב"ע נא/01 – 29  פרנקל – המוסד לביטוח לאומי, פד"ע כד 160; עב"ל 114/07 עורקבי – המוסד לביטוח לאומי, ניתן ביום 8.1.2008).

 

מן הכלל אל הפרט

 

  1. לאחר שבחנתי את טענות הצדדים, מצאתי כי דין הערעור להתקבל וכי הוועדה לא עמדה בחובת ההנמקה המוטלת עליה ובהוראות פסק הדין המחזיר. ואפרט.

 

  1. כפי שטען המשיב, בהתאם לאמור בהלכת אופנר, קיומו של פער בין הנכות הרפואית המשוקללת לדרגת אי הכושר שנקבעה אינו מבטא בהכרח פגם משפטי. על מנת לגשר על הפער, היה על הוועדה להוסיף ולנמק.

  1. אלא שמעיון בהחלטת הוועדה לא מצאתי שהוועדה עמדה בחובתה זו והיא אף לא עמדה בחובת ההנמקה שנדרשה ממנה בהוראות פסק הדין המחזיר עצמו.

— סוף עמוד  5 —

  1. פסק הדין המחזיר הורה לוועדה להתייחס לשאלת השפעתו של כל ליקוי על יכולת עבודתו של המערער ולהשפעה המצטברת. הגם שהוועדה מציינת מספר השפעות תפקודיות שיש למצבו הרפואי של המערער על כושר עבודתו, היא אינה מציינת את השפעתו של כל ליקוי על כושר עבודתו, ובכך לא קיימה אחר הנחיית פסק הדין המחזיר.

  1. עוד הורה פסק הדין המחזיר שעל הוועדה ליתן דעתה באופן מנומק לשאלת השפעת נתוניו האישיים של המערער על קביעת דרגת אי הכושר. גם זאת, לא נעשה.

  1. הוועדה מציינת אמנם את נתוניו האישיים של המערער, אך החלטתה נעדרת התייחסות כלשהי להשפעתם על החלטתה ביחס לקביעת דרגת אי הכושר.

  1. לבסוף, הורה פסק הדין המחזיר שככל שהוועדה תבחר לסטות מכך שנכותו הרפואית של המערער היא דרגת אי הכושר, עליה לנמק זאת באופן שגם מי שאינו רופא יוכל להתחקות אחר הלך מחשבתה. גם זאת, לא נעשה.

  1. מקובלת עליי טענת המערער שלפיה כל מה שמציינת הוועדה עד לקביעתה שלפיה המערער כשיר לעבודה, הם נתונים המצביעים דווקא על אי כושר, הן בעת ציון רשימת הליקויים הרפואיים והן בפירוט נתוניו האישיים, לרבות השכלתו ונסיבות חייו.

  1. לפיכך, הטענה שההחלטה מפורטת ומאפשרת התחקות אחר הלך מחשבתה של הוועדה- נדחית. לא ניתן להבין כיצד קופצת הוועדה מפירוט כל האמור לעיל למסקנה שהמערער כשיר לעבודה.

  1. החלטת הוועדה נעדרת ניסיון לגשר על הפער שבין הנכות הרפואית לבין דרגת אי הכושר שנקבעה, חרף הנחיה מפורשת שניתנה ביחס לכך בפסק הדין המחזיר והאמור בהלכת אופנר. ודאי שאין היא עומדת בחובה ליתן "הנמקה מיוחדת" כפי שנדרשה בעניין טספהון.

  1. אשר על כן, הערעור מתקבל.

  1. אשר לטענות לעניין החלפת הרכב הוועדה, אני סבורה שלאור הימנעות הוועדה מלתקן את הדרוש בהתאם להוראותיו הברורות והמפורטות של פסק הדין המחזיר, ומשעה שעניינו של המערער יעמוד בפני הוועדה זו הפעם השלישית, מצאתי כי מדובר במקרה מסוג המקרים החריגים שבהם יש להורות על החלפת הרכב הוועדה, שעולה חשש כי כבר התקבעה בעמדתה (בר"ע 26826-10-13 דרעי נ' המוסד לביטוח לאומי, ניתנה ביום 20.11.2013; עב"ל 231/09 ד"ר קופפרברג נגד המוסד לביטוח לאומי, ניתנה ביום 21.10.2009).

 

סוף דבר

 

  1. נוכח כל האמור לעיל, הערעור מתקבל.

 
— סוף עמוד  6 —

עניינו של המערער יוחזר לוועדה לעררים (אי כושר) בהרכב חדש, על מנת שתדון מבראשית בערר שהגיש המערער על החלטת הדרג הראשון.

 

  1. החלטות ועדות לעררים (אי כושר) קודמות ומסמכים מהליכים קודמים בעניינו של המערער בבית הדין לא יעמדו בפני הוועדה.

 

  1. המערער יוזמן לוועדה ויורשה לטעון ולהציג מסמכים בפניה.  

 

  1. המשיב יישא בהוצאות המערער בסך 2,500 ₪.

 

למידע נוסף אודות שירותי המשרד הרלוונטיים לנושא הכתבה לחצו כאן: עו"ד לתביעות נכות כללית.

אנו במשרד מרקמן טומשין ושות' – עומדים לשירותכם תמיד.

כדי להתייעץ איתנו ללא עלות וללא התחייבות ניתן:  להשאיר הודעה באתר או לחייג ל 8332* או לפנות במייל: mail@mt-law.co.il

קרא עוד
נכות כללית
ערעור בתביעת נכות כללית על החלטת הוועדה הרפואית לעררים אשר התאימה לתובע נכות רפואית משוקללת בשיעור של 42% הערעור התבסס על טעות משפטית של הוועדה בה לא התייחסה לפגיעה
בעורקי הרגליים כאל סיבוך מובהק של מחלת הסכרת, בהתאם לפריט ליקוי 4 לתקנות הביטוח הלאומי.
בית הדין קיבל את הערעור בקובעו כי הוועדה לא התייחסה לכך שפענוח בדיקת הדופלר שביצע קבע הפרעה המודינמית קלה בעורקי הרגליים.
בנסיבות אלה, מצא בית הדין כי קיים קושי להתחקות אחרי הלך מחשבתה של הוועדה כאשר מצאה לנכון לקבוע שאין נכות בגין פגימה זו.
החידוש החשוב ביותר בפסק הדין הנ"ל, הינו קביעתו של בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב כי ראוי שקביעת וועדת מס הכנסה אשר קבעה למערער נכות בשיעור 20% בגין ליקוי זה תחייב את הוועדות האחרות נכות כללית ונכות מעבודה .
התביעה הוחזרה לוועדה לדיון נוסף.

פסק דין

 

  1. לפניי ערעור על החלטת הוועדה הרפואית לעררים (ענף נכות כללית) מיום 12.12.2021 (להלן: הוועדה).
  1. לאחר שהצדדים קיבלו את הצעת בית הדין כפי שהועלתה במסגרת החלטה מיום 6.3.2023, נותרו הצדדים חלוקים ביחס לסוגיית הנכות בגין פגימת המערער בעורקי הרגליים ושאלת שיוכה למחלת הסוכרת וביחס לתסמונת דום נשימה בשינה.
  1. משכך, מעבר למתן תוקף להסכמות הצדדים, יעסוק פסק דין זה בסוגיות אלו בלבד.

 

רקע עובדתי

 

  1. המערער הינו יליד 1955.

 

5.

— סוף עמוד  1 —

המערער סובל מריבוי ליקויים רפואיים, לרבות ליקויים אורתופדיים בעמ"ש הצווארי, בעמ"ש המתני ובכתפיים, סוכרת, רפלוקס, הפטיטיס, מחלת לב איסכמית, ליקוי נפשי ודום נשימה בשינה.

  1. ביום 11.12.20219 התאימה ועדה רפואית מדרג ראשון למערער נכות רפואית משוקללת בשיעור של 42%.
  1. המערער הגיש ערר על קביעה זו.
  1. ביום 12.12.2021 התכנסה הוועדה הרפואית לעררים כדי לדון בערר המערער וקיבלה את הערר בחלקו.
  1. להלן ציטוט החלק האופרטיבי בפרוטוקול הוועדה (ביחס לדום נשימה ולפגימה בעורקי הרגליים):

"דברי עורך דין:

מגיש בדיקת דום נשימה בשינה, בדיקת מעבדה. אשר הדגימה דום נשימה בדרגה בינונית, מזכה בנכות גבוהה יותר, מבקשים לאמץ החלטה מוועדה מס הכנסה.

כמו כן, בדיקת דופלר, לא יכול ללכת ברציפות יותר מ- 100 מטר.

בדיקה:

פנימי – בנושא סוכרת – סובל במהלך שנים, מקבל טיפול פומי בלבד, מאוזן היטב. הוועדה סבורה כי קיבל נכות מתאימה.

כמו כן, הוצג לוועדה דופלר רגליים, לפי אינדקסים, אינדקס בעורק ימין 09, עורק שמאל 086, אין אחוזי נכות בגין מחלת כלי דם פריפרית.

בנושא דום נשימה בשינה – עפ"י תוצאות שהוצגו בפני הוועדה מ- 8.4.2021, הבדיקה נעשתה עקב נחירות התעוררות ועייפות, עפ"י תרשים יש ירידות בסופטרציה (צ"ל סטורציה) מ- 98.5 – 88, הומלץ על שימוש בסיפאפ, טרם נעשה.

הוועדה קובעת 5% לפי סעיף 3 א' מיום 1.4.2021.

מסקנות:

אורתופדיה – הוועדה קובעת 5% לפי 35(1) א – ב בתחולה של 15 חודשים.

פנימי – דום נשימה – הוועדה קובעת 5% לפי סעיף 3א מיום 1.4.2021.

רפלוקס – הוועדה קובעת 5% לפי סעיף 16(6)א בתחולה של 15 חודשים."

 

  1. החלטה זו היא העומדת בבסיס הערעור זה.

— סוף עמוד  2 —

טענות הצדדים

 

  1. לטענת המערער, היה על הוועדה להתייחס לפגימה בעורקי הרגליים כאל סיבוך מובהק של מחלת הסוכרת. בהתאם לפריט ליקוי 4 לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה), תשט"ז-1956 (להלן: התקנות), היה על הוועדה לקבוע כי המערער סובל מסוכרת ואת מועד התחולה. מרגע בו טען המערער לסיבוכים של מחלה זו, היה על הוועדה להיוועץ במומחה בתחום כירורגיית כלי הדם כדי שיבחן את הליקוי בעורקי הרגליים ואז לבחון אם מדובר בפגיעה באיברי מטרה ולקבוע נכות מתאימה בהתאם לפריט ליקוי 4.

הוועדה לא פעלה באופן זה, ובכך נפלה טעות משפטית.

 

  1. בבדיקת דופלר עורקי הרגליים שהציג המערער, מיום 3.3.2021, הודגמה ופוענחה "הפרעה המודינמית קלה בעורקי הרגליים". הוועדה התעלמה מכך וקבעה כי אין נכות בגין פגימה זו.

 

  1. בהתאם לפריט ליקוי 11(5) לתקנות היה על הוועדה לקבוע 30% נכות בגין פגיעה קלה בשתי הרגליים.

 

  1. בנסיבות אלה, היה על הוועדה לקבוע אחוזי נכות בהתאם לפריט הליקוי ולפענוח בדיקת הדופלר ולהתייחס למשמעות העניין כפגיעה באיבר מטרה ביחס לסוכרת, בהתאם לפריט ליקוי 4 לתקנות.
  1. בהתייחס לדום הנשימה בשינה, הציג המערער בדיקה ממעבדת שינה במסגרתה נתגלתה תסמונת דום נשימה בשינה מן הסוג החסימתי בדרגה בינונית. ממצאים אלה תואמים נכות בשיעור של 20%, כפי שגם התאימה למערער וועדה לעררים (מס הכנסה).
  1. החלטת הוועדה בנושא זה לא נומקה כהלכה ולא ניתן להתחקות אחר הלך מחשבתה.
  1. די בכך שוועדה אחרת קבעה נכות בשיעור של 20% ובחוסר ההנמקה של הוועדה דנא כשקבעה רק 5% כדי לקבוע שנפל פגם בהחלטת הוועדה.
  1. לטענת המשיב, לא נפל פגם בהחלטת הוועדה ביחס לסוכרת או לפגימה בעורקי הרגליים.
  1. המערער כלל לא טען בפני הוועדה לעניין פגיעה באיברי מטרה כתוצאה מהסוכרת. פרט לטענה כללית ללא התייחסות לאיבר מטרה זה או אחר.
  1. המערער כלל לא טען לפגימה בעורקי הרגליים בכתב הערר שהגיש.
  1. — סוף עמוד  3 —טענות המערער לעניין הפגימה בעורקי הרגליים לא הועלו בהקשר של הסוכרת, הוועדה עיינה בתוצאות בדיקת הדופלר וקבעה כי אין נכות בגין פגימה זו.
  1. ביחס לסוכרת, קבעה הוועדה כי הסוכרת מאוזנת היטב ומטופלת בטיפול פומי בלבד.
  1. אשר לדום הנשימה, הוועדה מתייחסת לבדיקה שהציג המערער וממצאיה וקובעת נכות בהתאם לשיקול דעתה הרפואי.
  1. בהתאם לפסיקה, קביעת שיעור הנכות היא קביעה רפואית מובהקת המצויה בגדרי סמכותה הבלעדית של הוועדה (עב"ל (ארצי) 217/06 בן צבי – המוסד לביטוח לאומי (22.6.2006)).

 

דיון והכרעה

  1. בהתאם להוראות סעיף 123 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה – 1995, מוסמך בית הדין לדון במסגרת ערעור על החלטות ועדות רפואיות לעררים רק בשאלות משפטיות. כבר נקבע בפסיקה, כי במסגרת סמכותו בוחן בית הדין אם הוועדה טעתה בשאלה שבחוק, חרגה מסמכותה, הסתמכה על שיקולים זרים או התעלמה מהוראה המחייבת אותה (עב"ל (ארצי) 10014/98 יצחק הוד – המוסד לביטוח לאומי, פד"ע לד 213 (1999)).

 

מן הכלל אל הפרט

 

  1. לאחר שעיינתי בכתבי הטענות ובטענות הצדדים במסגרת הדיון מיום 14.12.2022, באתי לכלל מסקנה כי דין הערעור להתקבל.

 

  1. אשר לפגיעה בעורקי הרגליים, הפנה ב"כ המערער את הוועדה לבדיקת הדופלר שביצע, אליה התייחסה הוועדה בהחלטתה.

 

  1. הוועדה לא התייחסה לכך שפענוח הבדיקה, כפי שהובא בטופס הבדיקה עצמה, קבע הפרעה המודינמית קלה בעורקי הרגליים.

 

  1. בנסיבות אלה, מצאתי שקיים קושי להתחקות אחר הלך מחשבתה של הוועדה כאשר מצאה לנכון לקבוע שאין נכות בגין פגימה זו.

 

  1. יתירה מזאת, פריט ליקוי 4 לתקנות, המתייחס לסוכרת, מפרט את "אברי המטרה" וביניהם "כלי דם גדולים וקטנים". מכאן, שככל שהוועדה תמצא לנכון לקבוע נכות בגין הפגיעה— סוף עמוד  4 —ההמודינמית שאובחנה בעורקי הרגליים של המערער, על הוועדה להתייחס לשאלה אם מדובר בפגיעה באברי מטרה ולשקול קביעת נכות מתאימה בגין הסוכרת.

 

  1. אשר לדום נשימה בשינה, מצאתי כי אין כל הנמקה לסיבה בגינה נקבעו 5% נכות בלבד בגין ליקוי זה, כאשר הוועדה אינה מתייחסת כלל לכך שממצאי הבדיקה העלו כי המערער סובל מהתסמונת ברמה בינונית ונסמכת רק על כך שהמערער אינו עושה שימוש בסיפאפ שהומלץ לו.
  1. יתירה מזאת, ועדת הערר (מס הכנסה) קבעה למערער נכות בשיעור של 20% בגין ליקוי זה על סמך אותה הבדיקה. בהתאם להלכה הפסוקה, קביעה של שיעור נכות שונה על ידי וועדות שונות (כאשר וועדת מס הכנסה הינה וועדה סטטוטורית) הינה מצב שאינו רצוי ואינו משרת תכלית כלשהי, תוך סיכול כוונת המחוקק "ליצור הסדר הרמוני ואחיד לענין קביעת דרגת נכות לצרכי חוק ביטוח לאומי וחוקי נכים ותגמולים אחרים". בנסיבות העניין ולנוכח הקביעה בפקודה, נכון יהיה שקביעת ועדה רפואית אחת תחייב את רעותה (ע"ע (ארצי) 45848-11-16 פלוני נ' מדינת ישראל רשות המיסים (02.08.2018)).
  1. בנסיבות אלה, מצאתי כי יש להשיב את עניינו של המערער גם ביחס לפגימה זו, נוכח הפגמים שנפלו בקביעות הוועדה.

 

לסיכום

 

  1. ניתן בזאת תוקף של פסק דין להסכמות הצדדים, לפיהן יוחזר עניינו של המערער לדיון בפני הוועדה הרפואית לעררים (ענף נכות כללית), בהרכבה מיום 12.12.2021, על מנת שתפעל כדלקמן:

א.      הוועדה תשקול שנית את שיעור הנכות בגין הליקוי הלבבי, בשים לב לשיעור הנכות שיש להקנות מכוח פריט ליקוי 9(1)(א) כאשר מקטע הפליטה אינו גדול מ-60%.

ב.      הוועדה תתייחס לטענות המערער לזכאותו לנכות בגין הפגימה בתחום האורולוגי, כפי שהועלתה במסגרת כתב הערר.

מעבר להסכמות אלה, בהתאם לנימוקים שהובאו לעיל, תפעל הוועדה כך:

ג.       הוועדה תשוב ותשקול את קביעתה ביחס לפגימה בעורקי הרגליים של המערער, בהתייחס לכך שפענוח הבדיקה מצביע על הפרעה המודינמית בעורקי הרגליים. ככל שתמצא הוועדה לנכון לקבוע נכות בגין רכיב זה, תידרש הוועדה לשיעור הנכות שקבעה בגין הסוכרת, בהתאם לפריט ליקוי 4.

ד.     

— סוף עמוד  5 —

הוועדה תשקול מחדש את קביעתה ביחס לשיעור הנכות בגין הפרעת דום נשימה בשינה, בהתייחס לכך שממצאי הבדיקה מעלים כי מדובר בתסמונת ברמת חומרה בינונית, ובהתחשב בכך שהוועדה הרפואית לעררים (מס הכנסה) קבעה למערער נכות בשיעור של 20% בגין ליקוי זה על בסיס ממצאי בדיקה זו.

המערער יוזמן לוועדה ויורשה לטעון טענותיו בפניה.

החלטת הוועדה תהיה מפורטת ומנומקת.

  1. המשיב יישא בהוצאות המערער בסך של 7,000 ₪.

 

למידע נוסף אודות שירותי המשרד הרלוונטיים לנושא הכתבה לחצו כאן: עו"ד לתביעות נכות כללית.

אנו במשרד מרקמן טומשין ושות' – עומדים לשירותכם תמיד.

כדי להתייעץ איתנו ללא עלות וללא התחייבות ניתן:  להשאיר הודעה באתר או לחייג ל 8332* או לפנות במייל: mail@mt-law.co.il

קרא עוד
תאונות עבודה
תביעה כנגד החלטת פקיד התביעות לדחות את תביעת התובע להכרה במחלת הריאות בה לקה בעבודה.
התיק נוהל ע"י עורך הדין ירין פועה.
התובע עסק שנים רבות כמוסכניק ומנהל משאיות כבדות בצה"ל, כאשר במהלך עבודתו נחשף לאבק רב, אסבסט, פחמן דו חמצני, אדי דלקים ועוד.
רופא המוסד, שעל בסיסו נדחתה התביעה בתחילה, כתב בחוות דעתו כי יש לייחס לתנאי עבודתו רק 20% ממחלת הריאות.
בכתב התביעה הופנה ביה"ד להלכה הידועה כי די בשיעור השפעה של 20% בכדי שפגיעה מסוימת תוכר כפגיעה בעבודה ולכך שעל בסיס חוות הדעת מטעם המל"ל יש להכיר במחלה.
בעקבות כך, המל"ל הודיע כי הוא מסכים להכיר במחלת הריאות כפגיעה בעבודה בהתאם לחוו"ד רופא המוסד.

 

פסק דין

 

  1. ניתן בזאת תוקף של פסק להודעת הנתבע בדבר ההכרה במחלת הריאות ממנה סובל התובע כפגיעה בעבודה.
  2. 5129371התובע ביקש לחייב את הנתבע בהוצאותיו בהליך, ואילו הנתבע הותיר את ההחלטה לשיקול דעת בית הדין בהתחשב בשלב בו הסתיים ההליך וההלכה הפסוקה בעניין זה.
  3. 54678313לאור העובדה שמחד גיסא, הנתבע הכיר בתביעת התובע רק בעקבות הגשת התביעה בהליך זה, ומאידך גיסא לאור השלב בו הסתיים ההליך, אף ללא צורך בקיומו של דיון, ובהתאם להלכה הפסוקה לעניין זה, הנתבע ישלם לתובע הוצאות בסך 2,000 ₪. ההוצאות ישולמו תוך 30 יום ממועד קבלת פסק הדין אצל הנתבע, שאם לא כן יישאו הפרשי הצמדה וריבית ממועד פסק הדין ועד לתשלומן המלא בפועל.

 

למידע נוסף אודות שירותי המשרד הרלוונטיים לנושא הכתבה לחצו כאן: עו"ד לתאונות עבודה, עו"ד לנזקי גוף.

אנו במשרד מרקמן טומשין ושות' – עומדים לשירותכם תמיד.

כדי להתייעץ איתנו ללא עלות וללא התחייבות ניתן:  להשאיר הודעה באתר או לחייג ל 8332* או לפנות במייל: mail@mt-law.co.il

קרא עוד
תאונות עבודה

התיק נוהל על ידי עורך הדין בועז דרנס.

תובע אשר עבד כמציל בחוף שרתון והגיע למשרדנו לצורך החמרת מצב בתאונת עבודה.

המבוטח קיבל קצבה של 800 ₪ לחודש בלבד.

באותה התקופה עבד בשתי עבודות והקצבה חושבה רק לפי העבודה השולית במסגרתה נפגע.

משרדנו פנה לביטוח לאומי והעלנו ללקוח את הקצבה החודשית כמעט לסכום של 3,800 ש"ל לחודש.

מעבר לכך, ביטוח לאומי שילם לו בנוסף גם שנה רטרו בלבד כפי שמקובל.

הגשנו תביעה לביה"ד ובניגוד לתיקים דומים, מלל השתכנע לשלם לו עוד כמעט 8 שנים רטרואקטיבי החל ממועד התאונה.

 

למידע נוסף אודות שירותי המשרד הרלוונטיים לנושא הכתבה לחצו כאן: עו"ד לתאונות עבודה, עו"ד לנזקי גוף.

אנו במשרד מרקמן טומשין ושות' – עומדים לשירותכם תמיד.

כדי להתייעץ איתנו ללא עלות וללא התחייבות ניתן:  להשאיר הודעה באתר או לחייג ל 8332* או לפנות במייל: mail@mt-law.co.il

קרא עוד
תאונות עבודה

התיק נוהל ע"י עורכת הדין הדס בן דוד.

תובע אשר עבד שנים רבות ככבאי ונחשף לחומרים מזיקים כגון: חומרי בעירה, עשן, אבק ועוד.

פקיד התביעות דחה את תביעתו להכרה בפגיעה בריאות כפגיעה בעבודה.

לאור חקירתו של התובע בפני בית הדין ובחינה נוספת של תיק התובע, ניתן פסק דין להודעת הנתבע כי הוא חוזר בו ממכתב הדחייה והכיר במחלת הריאות ממנה סובל התובע כפגיעה בעבודה.

 

למידע נוסף אודות שירותי המשרד הרלוונטיים לנושא הכתבה לחצו כאן: עו"ד לתאונות עבודה, עו"ד לנזקי גוף.

אנו במשרד מרקמן טומשין ושות' – עומדים לשירותכם תמיד.

כדי להתייעץ איתנו ללא עלות וללא התחייבות ניתן:  להשאיר הודעה באתר או לחייג ל 8332* או לפנות במייל: mail@mt-law.co.il

קרא עוד
כללי

התיק נוהל ע"י עורכת הדין דנית מזור

מקרה בו עובד בתחנת הכוח במפעלי ים המלח נחשף לחומרים שונים במשך שנים במסגרת עבודתו וכתוצאה מכך נגמרה פגיעה בריאותיו והוא סובל ממחלת האסתמה. בית הדין הכיר בכך כפגיעה בעבודה בהתבסס על חוות דעתו של ד"ר מריו סקולוסקי בניגוד לעמדתו של הנתבע אשר סבר כי אין לקבל חוות דעתו.

למידע נוסף אודות שירותי המשרד הרלוונטיים לנושא הכתבה לחצו כאן: עו"ד לתאונות עבודה, עו"ד לנזקי גוף.

אנו במשרד מרקמן טומשין ושות' – עומדים לשירותכם תמיד.

כדי להתייעץ איתנו ללא עלות וללא התחייבות ניתן:  להשאיר הודעה באתר או לחייג ל 8332* או לפנות במייל: mail@mt-law.co.il

קרא עוד
נכות כללית

התיק נוהל ע"י עורך הדין איתי הרמלך

בית הדין הארצי או בקשת רשות הערעור והבהיר כי הלכת מוהרה עומדת בתוקפה, בניגוד לפסק דינו של בית הדין האזורי.

וכי נקודת המוצא של הנכות הרפואית מבטאת דרגה אובייקטיבית של דרגת אי הכושר.

כמו כן הובהר כי סטיה ממנה (מעלה או מטה) טעונה הנמקה תוך התייחסות להשפעת הנכויות בנפרד או במצטבר ולהשפעתה הנתונים האישיים.

למידע נוסף אודות שירותי המשרד הרלוונטיים לנושא הכתבה לחצו כאן: עו"ד לתאונות עבודה, עו"ד לנזקי גוף.

אנו במשרד מרקמן טומשין ושות' – עומדים לשירותכם תמיד.

כדי להתייעץ איתנו ללא עלות וללא התחייבות ניתן:  להשאיר הודעה באתר או לחייג ל 8332* או לפנות במייל: mail@mt-law.co.il

קרא עוד
צור קשר
צוות המשרד
משרדינו הינו אחד ממשרדי עורכי הדין המובילים בישראל ופעילים בו למעלה מ- 50 עורכי דין בתחומי הנזיקין, הביטוח הלאומי, תאונות העבודה ועוד.
גלעד מרקמן
שותף מייסד, עורך דין
ליאור טומשין
שותף מייסד, עורך דין
בועז דרנס
שותף, מנהל מחלקה, עורך דין
אופיר צוברי
שותף, מנהל מחלקה, עורך דין
עמוס כהן
שותף, מנהל מחלקה, עורך דין
מיכאל לנג
שותף, מנהל מחלקה, עורך דין
גיל גאנוניאן
שותף, מנהל מחלקה, עורך דין
דוד שוורצבאום
שותף, מנהל מחלקה, עורך דין
בנימין פרלמן
שותף, מנהל מחלקה, עורך דין
גיא רינטוביץ
שותף, מנהל מחלקה, עורך דין
רותם עידן
שותפה, מנהלת מחלקה, עורכת דין
טל אלבוים
שותף, עורך דין
חן לוי
שותפה, עורכת דין
שילת דהן
שותפה, עורכת דין
תומר דור
שותף, עורך דין
אופיר ויצמן
שותף, עורך דין
דנית קימרון שוורץ
שותפה, עורכת דין
מאור מורגנשטרן
שותף, עורך דין
מלכיאל חדד
שותף, עורך דין
דנית מזור
שותפה, עורכת דין
נדב מרסיאנו
שותף, מנהל מחלקה, עורך דין
גל קורן
שותפה, עורכת דין
בר אליעזר
שותפה, מנהלת מחלקה, עורכת דין
נופר אהרון
שותפה, עורכת דין
אלישר פיינגרש
שותף, עורך דין
דוד אילוז
שותף, עורך דין
אייל יקר
עורך דין
מוטי טומשין
עורך דין
כלנית זיו
עורכת דין
דן בן שבת
עורך דין
רן וייס
עורך דין
רותם ברק
עורכת דין
הדס בן דוד
עורכת דין
אסף דרכלר
עורך דין
ליאור כובשי
עורך דין
ליאור סולמי
עורך דין
איתי הרמלך
עורך דין
יעל טומשין
עורכת דין
רוית קלחמן לוינסקי
עורכת דין
יהונתן אבדר
עורך דין
תום פרבר
עורכת דין
מקסים בן חמו
עורך דין
אור בנימיני
עורך דין
אורי שמריז
עורך דין
יוסי אבבה
עורך דין
שני כפיר
עורכת דין
גרי ברזובסקי
עורך דין
נתנאל כפיר
עורך דין
משה אבוטבול
עורך דין
עידן ביסמוט
עורך דין
אלמוג מרדכי
עורך דין
בראל מועלם
עורך דין
מור קורן
עורך דין
ינון קורן
עורך דין
עומרי ברזילי
עורך דין
ליאור סדן
עורך דין
מלאני קמני
עורכת דין
עמאר דבור
עורך דין
שושנה מלסה
עורכת דין
לילך מטבייב
עורכת דין
רימון מרג'ייה
עורך דין
פלג טולדנו
עורכת דין
ירין פועה
עורך דין
אליה בן ישי נוימן
עורכת דין
דניאל אהרון
עורכת דין
ניב ניסנבאום
עורך דין
בר דרזי
עורך דין
מור ארביב
עורכת דין
הראל אייזנברג
עורך דין
דין חדאד
עורך דין
שירן ברוך
עורכת דין
רעות מזרחי
עורכת דין
מעיין יוחאי
עורכת דין
ליאב ריבק
עורך דין
גיא מלכאי
עורך דין
לורן בן אפרים
עורכת דין
יפעת גוז
עורכת דין
אברהם קטש
עורך דין
קורל שרביט
עורכת דין
ניצן טויבי
עורך דין
עומר כהן
עורך דין
עורכת דין
רועי אגם
עורך דין
שי מזרחי
עורכת דין
שרון דפן
עורך דין
דביר סונינו
עורך דין
רעות קפלון מגנזי
עורכת דין
רועי צורף
עורך דין
אוקסנה פז
עורכת דין
נדב לסרי
עורך דין
עמליה נוטקביץ
יפעת קופל
עורכת דין
ולרי זייץ
עורך דין
ספיר אהרוני
עורכת דין
אורון גורן
עורך דין
ירדן גולן
עורך דין
מור סולימני
עורכת דין
פנו אלינו לקבלת
ייעוץ אישי ללא התחייבות

השדות המסומנים בכוכבית הינם שדות חובה

שם מלא הינו חובה
טלפון הינו חובה
שדה זה הינו חובה
לחיצה על "שלח" מהווה הסכמה למדיניות הפרטיות של החברה.
פרטייך נשלחו בהצלחה!
אנו נחזור אלייך בהקדם
יצירת קשר ודרכי הגעה למשרד

כמשרד מוביל בייצוג לקוחות פרטיים, מרקמן טומשין ושות' מעניקים שירותים ללקוחות בכל רחבי הארץ, בפריסה ארצית של סניפים:

למימוש זכויותיך בעזרת אחד
ממשרדי עורכי הדין המובילים בישראל

השדות המסומנים בכוכבית הינם שדות חובה

שם מלא הינו חובה
טלפון הינו חובה
שדה זה הינו חובה
פרטייך נשלחו בהצלחה!
אנו נחזור אלייך בהקדם